טוען...

יש בעל הבית שהוא בן תורה ויש הפוך... | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 09.01.2019, שעה: 08:25

הורדת MP4 הורדת MP3


נציב יום, בת ציון בת פנינה רפואה שלימה במהרה, אמן.

קהל: אמן.

הרב: וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרון ויאמר אליהם חטאתי הפעם, אדני הצדיק ואני ועמי הרשעים.

על הנהגתו של פרעה בתקופה האחרונה נחלקו האשונים, דעת הרמב"ן, שהחזקת הלב הנאמר על פרעה, היא נטילה מוחלטת של הבחירה, דהיינו, חוזק ליבו של פרעה במכות האחרונות, זה היה נטילה מוחלטת  של הבחירה, כאילו אין לו בחירה. הדעת של הספורנו שההחזקה, הכוונה החוזק לב לא הייתה, אלא שלא ישלח אותם מכובד המכות, אבל בנוגע לשלחם מחמת קיום רצון ה' נשארה אצלו הבחירה.

ז"א אם הוא רוצה לשלוח אותם כדי לקיים את רצון ה', כמו שהוא אמר פה למשל, הפעם, חטאתי הפעם, ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים, ז"א ה' צדיק ואני צריך לעשות כאילו מה שהוא אומר, זה נשאר לו בחירה, אבל לא בגלל המכות, זה הספורנו.

אבל המחלוקת היא לא רק בנוגע להנהגה בתקופה האחרונה, אבל בזמן המכות, ז"א המחלוקת היא רק בתקופה האחרונה, אבל בזמן המכות הראשונות כולם לא חולקים שהוא היה עדיין בתחום הבחירה, יש מחלקים חמש מכות ראשונות הוא חיזק את ליבו מעצמו, חמש אחרונות ה' חיזק את ליבו הכביד את ליבו באחרונות, חמש אחרונות. ויש לנו ללמוד מזה שיתכן ואדם יזכה לראות את האמת, לומר אצבע אלוהים היא, אף אחד לא הכריח אותם לומר אצבע אלוהים היא, הם הגיעו למסכנה לבד, יכול אדם להגיע ולומר אדני הצדיק, מודה, ואני ועמי הרשעים, ועם כל זאת למעשה לא נוגע אליו כלום, אומר, אז מה אם הוא אומר, ולא משפיע עליו שום דבר לשנות את המעשים. יכול בן אדם להודות במאה אחוז בכל מה שאמרנו, ועם כל זאת לא לעשות שום שינוי בעצמו, בעקבות מה שהגיע למסכנה, לא משתנה. כמו שכתוב במדרש רבא, וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות, ויוסף לחטוא, נגמר, יופי, אפשר להמשיך, מה זה? איך זה? כך הם הרשעים כל זמן שהם בצרה הם מכניעים את עצמם שהצרה עוברת הם חוזרים לקלקולן.

נבוכדנצר בזמן שהיה בצרה, היה משבח את ה', כען אנא נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא דיכול מעבדו היא כשוט, אני משבח ומרומם ומהדר למלך השמים שכל מעשיו הם אמת, מתי הוא אמר את זה? בשעה שהיה בצרה, שראה את עצמו בגדולה התחיל מתגאה, אני אתרגם ישר, עונה המלך ואומר, ולא זו היא בבל הגדולה, שאני בניתי לבית מלכות בחוזק תוקפי ולייקר הדרי, אף פרעה עושה כן, וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות, ויוסף לחטוא, זה רשעים. רשעים לא מתפעלים אפילו ממה שהם משוכנעים ואומרים  והגיעו למסקנה. הנוהג שבעולם אדם שיש לו חולה בתוך ביתו, מרבה בתפילות ומעשים, מה אני יכול לעשות, מה אני אקבל על עלי, מה אני זה, מה אני זה, לא תן לי משהו שאני אקבל עלי, תן לי משהו, הוא יודע צריך משהו לעשות... מיד כשהצרה עוברת נשכח הכול, הטבע הזה שייך ליצר הרע, שהוא הנמשל של פרעה כמו שאומר הרמב"ם, הרמב"ם אומר פרעה זה היצר הרע, גם מצינו להיפך, בשעה של תוקף השמחה של בן אדם, עורך סעודת הודיה, ואם צריך קורא הלל, ואחרי כמה ימים חוזר למסלולו הרגיל ולא קולט שום התעלות בעקבות סעודת ההודיה, והשמחה, שום התעלות. ולא רק לאחר שעת הודיה או שמחה, אלא גם בשעת מעשה יחד עם האמונה השלימה, אפשר לו להרשיע. אצל מי מצינו, רשע מפורסם בשם בלעם, באותה שעה שהוא אומר, לא אוכל לעבור את פי אדני לדבר קטנה או גדולה, באותה שעה עצמה הוא חושב את הוא יכול לקלל אותם, חחח.. מה אתה אומר ומה אתה עושה, מה אתה אומר ומה אתה מתכוון, מה הולך פה, מה זה שני אנשים, מה הולך פה.

כי עם הראיה בהירה, אפילו שאדם זוכה לראיה בהירה, הכול ברור ונהיר, יש לאדם גם טבע פחות, וזה אנחנו למדים מהפרשה, אז כל אחד יבדוק את עצמו, הוא טוען שהוא מאמין לא? איפה זה מתבטא? הוא יודע שיש עולם הבא, איך רואים את זה כל יום, שאתה מתכונן, איפה רואים את כל הדברים, אם לא רואים את ההבנות שיש לך בראש במעשים, אתה מהרשעים האלה, רק לא מפורסם, עוד לא זכית לפרסום כזה, כמו בלעם, כמו פרעה, כמו נבוכדנצר, אבל לך תדע, אולי יום אחד גם תתפרסם. חושבים שאנחנו קוראים עליהם, ההם זה רק מודל, לדוגמא, שמהם אנחנו נראה את מצבנו.

ענין נוסף שרואים בפרשה, חכמים זיכרונם לברכה, אומרים על הפסוק "ושרץ היאור צפרדעים, ועלו ובאו בביתך ובתנורך ובמישארותך", הגמרא בפסחים נ"ג, עוד זו דרש תודוס איש רומי, מה ראו חנניה מישאל ועזריה, שמסרו עצמם על קדושת ה' לכבשן האש, מה זה מה ראו? אם צריך למסור את הנפש, צריך למסור את הנפש אסור להשתחוות, לא, הם יכלו להשתחוות, למה? משום שזה לא היה עבודה זרה ממש, זה היה פסל לנוי של נבוכדנצר, וגם יכלו לעשות לה פנים כאילו, ולהישאר בחיים, מה ראו? מה ראו? חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמם לקדושת ה' לכבשן האש, נשאו קל וחומר בעצמם מצפרדעים, ומה צפרדעים שהם מצווים על קדושת ה', כתיב בהוא, כתוב בהם, ובאו בביתך ובתנורך ובמישארותך, מה זה משיארותך? אה? הבצק, העיסות, אימתי מישארות מצויות אצל תנור? הווי אומר, בשעה שהתנור חם, מי מכין בצק והתנור לא חם, אז הם נכנסו לתנורים מתי שהיה מישארות, ז"א שהתנורים חמים הם לא נכנסו לתנור קר, והם אין להם שכר ועונש, והם לא מצווים, אז למה שהצפרדעים יכנסו לתנורים חמים אם הם יכולים להיכנס למיטה של פרעה, ושמה להיות על מזרון נעים, ולקפוץ קצת ככה לשחק, למה? אז מזה למדו חנניה מישאל ועזריה, אנו שמצווים על קדושת ה', על אחת כמה וכמה שאנחנו צריכים להיכנס לאש, אם הצפרדעים שלא מצווים נכנסו, אנחנו שמצווים וודאי וודאי שניכנס. והמשגיח ממיר זכרונו לחיי העולם הבא, עמד בתימהון על הקל וחומר, אמר מה, וכי יש לצפרדעים בחירה? מה יש צפרדעים אמרו אני הולכת לקדש שם שמים אפילו שאני לא מצווה? מה הפירוש? יש להם בחירה בכלל? הלא ידענו שכוח הבחירה ניתן רק לאדם ולא לשום נברא, וזה נשאל פה, ונשאל במקום אחר, הפסוק "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ" מה זה העידותי? הם יכולים להיות עדים? השמים והארץ? העידותי בכם, לקחתי שני עדים, את השמים ואת הארץ, רש"י מפרש, אמר להם הקב"ה לישראל, הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם, שמה שינו מידתם? קורה לפעמים שהמש לא רוצה לצאת, לא באלי לצאת היום, קריר, מאד קריר בחוץ, היא לא רוצה לצאת היום, שמעתם פעם שהלבנה מאחרת וזה? לא שינו מידתם, שמה לא עלה גלגל חמה מן המזרח, והאיר לכל העולם, הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם, שמה שינתה מידתה, שמה זרעתם אותה ולא צמחה, לא צימחה, או שמה זרעתם חיטים והעלתה שעורים, ומה אלו שנעשו, השמים והארץ, לא לשכר, ולא להפסד, אם זוכין עושים את רצון הבורא אין שכר, ואם חוטאין, אין מקבלים פורענות, ואתם רואים שהם לא שינו מידתם, אז אתם שאם זכיתם, תקבלו שכר, ואתם חטאתם תקבלו פורענות, אז על אחת כמה וכמה שאתם צריכים לשמוע למה שאני אומר, אז אני מעיד בכם את השמים ואת הארץ, תראו אותם ותראו את מידתם שינו או לא שינו, לא שינו, אתם, שמקבלים שכר ועונש אם תשנו או לא תשנו אז וודאי שאתם צריכים לשמוע ולעשות, אז עכשיו יש עוד פעם שאלה, אותה שאל כמו בצפרדעים, עולה אותו תמה, וכי יש אפשרות להם לשנות מידתם, מה זה שה' אומר וכי שינו, מה זה וכי שינו, ויש להם אפשרות לשנות, אומר על זה המשגיח, כעניין זה שרק לאדם יש בחירה, ואילו לשאר הנבראים אין בחירה, אינו אומר שלשאר הנבראים אין אפשרות במציאות לשנות, זה לא אומר שהם לא יכולים לשנות, בחירה אין, אבל לשנות הם יכולים, הרי מצאנו באמת בזמן בריאת העולם, שהארץ שינתה, שינתה ממאמר ה', היא נצטוותה להוציא עץ פרי, שיהיה טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ עץ עושה פרי, שרק העץ עושה פרי, ולא העץ פרי, שהעץ בטעם הפרי, אז רואים שהיא שינתה, אז זה לא בחירה, אבל שינוי יכול, ומה שידענו שאין לשאר הנבראים בחירה, אין זה אלא מגודל כפיפותם של הנבראים לרצון ה', למה באמת אין להם בחירה? בגלל שהם כפופים לה', עושים באימה רצון קוניהם, או קונם, עושים באימה, האימה לא נותנת להם אפשרות של בחירה, ומגודל האימה, שוב אין להם בחירה קיימת לעבור על רצון ה'. מי שיש לו אימה, נגיד, אחד מכוון אליו אקדח, תרים את הראש, תרים את הראש, תזיז אותו, תזיז אותו, מה שהוא אומר לו הוא עושה, מה, יש לו אימה, או זה משוגע, זה האצבע שלו רועדת, טאק, הוא לוחץ, הוא הלך, מאימה הוא עושה הכול, יש לו בחירה, הוא יכול להגיד לו לא רוצה?

הבהירות שיש לכל הנבראים, הבהירות שיש לכל הנבראים ברצון ה' מונעת אותם מלעבור על רצון ה', והקל וחומר שדרשו חנניה מישאל ועזריה, מהצפרדעים, והקל וחומר שהזכיר רש"י מן השמין והארץ, בא ללמד על גוף האימה, שיש לה לשאר הבריאה, שתהיה גם על האדם, באותו אופן שהיא מונחת על הבריאה, עד כדי כך שיהיה האדם מוכרח לעשות רצון ה', המדרגה הכי גבוהה שאדם יכול להגיע, זה שהוא הופך להיות מוכרח, נישט ברירה, זהו.

אני לא יכול משהו אחר לעשות, אין מציאות, לא עולה על דעתו, לא זה, אין לו שאיפות, אין לו רצונות, בטל ומבוטל, מוכרח, מה שה' צווה, מוכרח. לא שאם אני ארצה אני אעשה ככה, אם אני ארצה ככה, הפעם לא, הפעם כן, הפעם ככה, אין מצב, אנחנו צריכים להגיע למצב שבאימה עושים רצון קונם, מוכרח, זה נקרא מוכרח, לא שה' מכריח ואונס, אתה מכריח את עצמך להיות מוכרח. ה לא עולה בכלל לדיבור, לשיחה, לעיון, לבדיקה מחודשת, להסתכלות, שום דבר, נגמר, זהו, אין דיבורים אין כלום.

כי הבחירה שניתנה לאדם, היא אפשרות לחיות בחושך שבו לא רואים את הגילוי, ומזה מתפתח כוח הבחירה, אבל כל כמה שאדם מרומם את עצמו מהחושך כששובר את היצר הרע שהוא החושך, כמו שכותב הזוהר הקדוש, גופה דלא עלתה בנהורא דנשמתא יבתשון בה, גוף שלא עולה בו האור של הנשמה יבעטו אותו, אתה צריך להעלות את האור של הנשמה על החושך של החומר, הרי הוא מפקיע את עצמו מהבחירה ונעשה למוכרח בנוגע למדרגות הנמוכות ממנו, ואם היה אדם זוכה לבטל את החושך קליל, כי אז לא היה האור הבהיר משאיר מקום לבחירה כלל, והיה נהפך למוכח. אתן לכם דוגמא, כמו שפשוט אצל כל בן אדם שביום כיפורים אין מציאות שהוא יאכל, אין מציאות שהוא יחלל יום כיפורים, אצלו יום הכיפורים זה מוכרח, אין אין שאלות על זה, אין תהיות, אין אולי השנה אני לא אצום, אולי.. אין דבר כזה, ויש אנשים שאצלם שבת זה אותו דבר, כן, מי שחרד על דבר ה' שבת אותו דבר. אבל יש אנשים שתפילות לדוגמא, הוא לא מוכרח, היום אני אתפלל בבית, הוא לא מוכרח להתפלל במניין כשר ולחפש ולנסוע ולדחוק את עצמו ולהגיע, הוא לא מוכרח, יש לו בחירה, הוא מעדיף להיות בחושך, למה להיות באור, חושך נעים, לא צריך לטרוח, לא לרדת, לא גשם, לא מעיל, לא כפפות, אה.. הוא החליט, יש לי בחירה, בשביל מה יש לי בחירה, עכשיו אני מנצל את הבחירה, לבחור ברע, בשביל מה יש בחירה, אז ז"א בחלק מהדברים אדם מבין שהוא מוכרח, אין לו ברירה בכלל, זה לא עולה על דעתו, ויש דברים שהוא עדיין הניח לעצמו שהוא לא מוכרח ויש לו בחירה, אנחנו צריכים להגיע שהכול, הכול מוכרח, הכול הכול מוכרח, המדרגה הכי גבוהה אצל אדם, זה להיות מוכרח, בלי בחירה כלל, ה' אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד, אין מציאות אחרת, פששש זה המדרגה, זה כמו משרתי עליון, עושים באימה רצון קוניהם, לא צריך אימה של אקדח שזה יראת הפחד, מספיק יראת הרוממות, מה זה מספיק, זה השיא, אבל לא צריך לחכות לפחד, כבוד שמים, אתה מבין שאם ה' מבקש מי יכול לא להיענות, איך אמר משה רבינו, "עד מתי מאנת לענות מפני" להיכנע, לא אתה לא נכנע, למה אתה לא עני ושפל, אתה תקבל עוד מכות, לא חבל. פרעה, תבין חבל, למה אתה לא נכנע, עד מתי מאנת לענות מפני, להתכנעה, ואנחנו מוצאים במדרש איכה, כי בשעת מיעוט גילוי כבודו יתברך בשעת החורבן, ביקשה השמש לא לזרוח, והייתה השמש זקוקה לכפיית רצון מיוחדת, עד ששבה וזרחה. ז"א היא רוצה לעשות רצון קונה, ואם הקב"ה החשיך את העולם בזה שחרב הבית, אז גם היא רצתה להחשיך את העולם, הייתה צריכה לכפות את עצמה נגד רצונה ולזרוח. וכל מצב שנמצא במהות הבריאה, הוא בא ללמד אותנו, את דרכי העבודה, והעניין הזה קיים כדי ללמוד ממנו שביד האדם להגיע לדרגה שמוכרח בעבודתו, והנה השמש לא רצתה לזרוח, וכפתה את רצונה כמוכרחת להמשיך לצאת כרגיל, מה זה בא ללמד אותנו, שגם אנחנו צריכים להיות מוכחים ולשלוט, ולכפות את רצוננו אפילו אם הוא רצון מוצדק, אפילו אם הוא רצון מוצדק, אבל לא נצטווינו, לכן התורה אומרת לא תוסיף, לא תוסיף, לא אני רוצה לשפר יותר, להוסיף, לא, לא תוסיף, אני אמרתי לא תוסיף אז אל תוסיף, אל תוסיף, תכפה, את יצרך, את רצונך טוב אפילו, תכפה, לא להוסיף, אני אמרתי לא, לא, ואיך אפשר להתגבר על החושך, ולזכות לאור, ע"י לימוד התורה באמת, וקיום המצוות, וכוונה לשמה, לשם הבורא, לא לצאת ידי חובה.

אתמול היה פה בחור ישיבה, כבוד הרב תברך אותי ללמוד תורה ופרנסה, אמרתי לו איך זה הולך ביחד, אמרתי לו, מה אתה עובד, אומר לי לא, אז מה אתה צריך פרנסה, אתה צריך כלכלה, כלכלה, זה לאכול, לשתות, וזה שיהיה לך, פרנסה, זה להיות סוחר, אתה רוצה להיות סוחר, הוא לא ככה.. הבין שאני  תופס פה משהו, אמרתי לו חסר לך אוכל בישיבה, לא, יש אוכל, אז מה אתה דואג עכשיו לפרנסה, צריך לדאוג מה אני דואג, אמרתי, לא הבנתי, אתה מאמין במה שאתה זה.. מה.. תבקש שאתה רוצה טעם בלימוד, אם תרצה טעם בלימוד לא תחשוב על פרנסה, אומר אבל אין לי טעם בלימוד, אני לומד שש שנים כבר ואני אין לי טעם בלימוד, אני לומד כי צריך ללמוד, אמרתי לו כי אין לך אמונה, ואין לך יראת שמים, אם היה לך, היה לך ביטחון בה', אז היית לומד במתיקות, אבל אם הראש טרוד כל הזמן, פרנסה, ודאגות, ואיך אני אקים בית, ומה אני אעשה, ואיך יהיה, ומה יהיה, וזה.. וזה.. וזה.. איפה יבוא הטעם, אתה רואה את הטעם בחוץ, שיהיה לי דירה יפה, ויהיה לי מכונית, ויהיה לי זה, ויהיה לי זה, אוו זה הטעם, ויהיה לי קוקה קולה, טעם החיים, שיהיה לי טעם, אבל אם אני לומד איזה טעם, מה יצא לי מזה שאני לומד, טוב צריך ללמוד עכשיו בשביל להתחתן עם בחורה חרדית, וזה.. וזה.. וזה.. בסדר נו.. בקיצור שכנעתי אותו, והבין את הנקודה, ואמרתי לו תבוא עוד פעם, ועוד כמה זמן נראה מה קורה איתך, אני מאמין שאתה תתחיל להתמתק, תלמד רבינו בחיי קודם שער הביטחון, על מנת לקיים, ואחרי זה תתחיל מהתחלה בלי שער האיחוד, ואתה תראה שתתהפך לבן אדם אחר. יש אנשים שאין להם טעם, אין להם טעם, למה אין לך טעם, כי הוא חושב על משהו אחר, הראש שלו במקום אחר. גם בן אדם, אם הוא אוכל עוגת גבינה, ומגיע לו בדיוק הדואר שהוא צריך לשלם ארנונה, הוא לא טועם את הגבינה, הוא טועם את הארנונה, לא דנונה, ארנונה, למה, למה, כי הראש שלו במקום אחר, שהראש במקום אחר לא טועמים כלום, איפה שהראש נמצא שמה טועמים, או מר או מתוק.

מצאנו שהעניין הזה של הפיכת האדם למוכרח, יש לזה גם מקום מעיקר הדין, זה לא אגרוייסע מיילע, מעלה גדולה, שאתה אם תזכה, אנחנו מוצאים שיש לזה עיקר בדין, עפ"י פירוש לאבן עזרא, יש שלב בתורה לא מובן, איך מקימים אותו, לא תחמוד, אומרים לך לא תחמוד, אשת רעך לא תחמוד, מה זה, מה זה לא תחמוד, אד רואה דבר והוא חומד, איך יכולים לשלוט על הלב להגיד לו פתאום לא תחמוד, אבל זה פועל, מה זה לא תחמוד, אתם רואים את האנשים שרואים משהו שמתלהבים, וואו.. מה זה, לא תחמוד, איך שולטים בזה, איך מקיימים את המצווה הזאת, עשרת הדברות, לא תחמוד, איך, מה?

קהל: קריאת שמע.

הרב: קריאת שמע, לא. מה?

קהל: מזיז את העיניים.

הרב: מזיז את העיניים, לא, כבר ראית, ה' בירך את מי? אבל אתה אין לך חמדה, שום דבר, אתה לא חמדת כלום? לא ראית אוטו וחמדת אותו? לא ראית איזה דבר וחמדת אותו, לא נכנסת לחנות וחמדת משהו? מה? אז מה זה מועיל? אבל חמדת או לא חמדת? לא תחמוד, מה עושים? תשמעו מה אומר האבן עזרא, אנשים רבים יתמהו על זאת המצווה, איך יהיה אדם שלא יחמוד דבר יפה בליבו, עכשיו אתן לך משל הוא אומר, דע, כי איש כפרי שיש לו דעה נכונה, אם אין לו דעה נכונה זה לא יעזור, המשל הזה לא יעזור, זה רק למי שיש דעה נכונה, בעל דעת, וראה בת מלך יפה, לא יחמוד אותה בליבו שיהיה אצלה, לא יחמוד, למה? הוא בעל דעה נכונה, כי ידע כי זה לא יתכן, יכול, יכול, כפרי להגיע לבת מלך להיות איתה? הוא יודע שזה לא יתכן, בנות מלכים, מתחתנות עם נסיכים עם זה, זה לא לכפרי, אז זה לא מתחיל אצלו כמו שאומרים, לא מתחיל, לא מתחיל, ואל תחשוב זה הכפרי, שהוא כאחד מן המשגעים, שהתאווה שיהיה לו כנפיים לעוף השמים, אל תחשוב. ואחר שידע שאשת רעהו אסר לו הקב"ה, יותר היא נשגבה בעיניו מבת מלך בלב הכפרי. אם כפרי בעל דעה נכונה, יודע, שבת מלך זה לא שייך, ל שייך אליו, לא שייך, והוא לא משוגע לחשוב שיהיה לו כנפיים והוא יעוף באוויר, אז אתה צריך להבין, שאשת איש, לא תחמוד אשת רעך, זה הרבה יותר מופלג ורחוק ממך בצווי ה', מאשר הכפרי שהוא מבין שלא יתכן שהוא יהיה עם בת מלך. אז ככה אתה צריך להבין פי אלף אלפים, שאשת איש, ה' אסר אותה זה הרבה יותר לא יתכן וכו'.. וכו'.. אז אם יש לך שכל של כפרי עם דעה אתה לא תעבור על לא תחמוד, כי מה שייך לחמוד דבר שלא בא בחשבון, מתי אני יכול לחמוד ויש תועלת מהחמדה, מתי שאני איך קוראים לו, יכול להשיג את הדבר, אבל אם הוא לא בר השגה, אם הוא לא בר השגה, אז מה יועיל. אז אם אצלך יהיה דעה נכונה שמה שאסרה תורה, מה שאסר ה' זה לא יתכן בעולם, שאתה תוכל להגיע אליו לגעת בו וכו', אז אין לך מצב של לא תחמוד. אדם מרוויח 5000 שקל, שכר מינימום, עומד ליד הארמון ברמינגהם, הוא חומד את הארמון? עם 5,000 שקל? מתי אני אגיע כבר לברמיננגם? חחח דיז מג'נון, אז ז"א אתה צריך לראות את זה לא בר השגה, דבר שהוא אסור, ה' אסר, הוא לא בר השגה בכלל, לא שייך.

(מקהל)

אז נגמר לא מתעכב, אומר בוא בוא תראה, בוא, מה בוא תראה, מה זה קשור אלינו? מה זה קשור אלינו? בוא תראה, בוא תראה.

אחד תפרן בקושי קנה אופניים, חבר שלו אומר לו בוא נלך למפעל של מרצדס, מה מה תראה שמה? מה, מה, מה זה נוגע אליך? מה זה קשור אליך? מה? לקיים לא תחמוד של משוגעים, של פחות מכפרי, מה אתה, מה אתה נכנס, מה אתה? אנחנו מוצאים אם ככה, שנצטווה האדם שיהיה האיסור בהיר ומאיר עד כדי כך שלא יהיה לו אפילו חמדה לעבור עבירה. זה נקרא להפקיע את הבחירה, ולהפוך להיות מוכרח. אז זה רואים מעיקר הדין, שאם אתה לא יכול לחמוד, מתי זה יקרה? שאתה תבין שאתה מוכרח, אם אתה מוכרח, מופקעת ממך הבחירה, ואתה מוכרח לא להתבונן באשת רעך, ולא לחמוד. רק מוכרח יכול לעמוד במצווה הזאת, אבל אם לא, הוא יכול לפנטז ולהגיע לאיסור.

מוצאים אנו ענין זה גם במציאות, לא רק בעיקר הדין. הנה בשעה שיש ניסיון, רואה האדם לפניו שתי דרכים ועליו להתגבר, ולבחור בצד הטוב, אולם כל זה הוא רק בשעת הניסיון שאז פועל החושך, אבל לאחר שעברה שעה זו והתגבר על הניסיון, הוא עומד ותמהה על עצמו מה היה הקושי שבדבר. אחרי שאדם עובר את זה, הוא לא מבין מה היה הקושי שבדבר. בשעת הניסיון זה ניסיון. למה? כי יש לו מצב של בחירה כן לא, לא כן כן לא לא כן, והוא מחליט מה שמחליט, עבר את הניסיון, מסתכל אחורה, כאילו מה היה קשה לי בהתחלה לא הבנתי. לא, אני חשבתי שאני לא אעמוד בזה, ואני לא זה ולא זה, יש בחורים שעמדו בניסיון נשארו ללמוד תורה, באותה שעה היה נגדם קשיים מצד הבית והם גם לא היו בעלי כישרונות, ואחרי שהתגברו על הניסיון והצליחו, נשארו בתורה. כשהם מתבוננים למפרע אחורה על ניסיונות, הם תמהים על עצמם איך היה להם הווה אמינא לעזוב את הלימוד, איך, פתאום אדם רואה. יושבים פה יהודים ששומרים ומקפידים על כשרות בצורה יוצאת מגדר הרגיל, מה שאף אחד בישראל לא לקח על עצמו, שמירה כזאת. לפני כן מה היה? שנודעו לנו הדברים, מה לא נוכל לקנות יותר לחם במכולת? אז מה נאכל? מאיפה נאכל? מה גם זה אסור? מה, זה צריך לבדוק? מה? שעות עכשיו להשקיע? מה? יה אז מה לא יהיה בשר? אז מה מהיום..? אה אה אה ועכשיו חסר משהו? אתה מסתכל אחורה, אתה מתעלף מצחוק. חסכת אלפי שקלים, אתה חי בלי קולה, בלי גזוזים, בלי מים קופצים, משהו חסר לך? אתה מרגיש שמשהו חסר לך? פששש ז"א שמסתכלים אחורה בכלל זה לא היה ניסיון, אבל יש אנשים מסכנים, לא יכולים לעבור ניסיון קטן, תסתום את הפה רגע, כן לא תאכל מה קרה? לא תאכל, לא יהיה לא אוכלים, כן לא אוכלים, מה קרה? מה קרה? וכשהם מתבוננים למפרע על הניסיונות תמהים על עצמם כיצד היה לו הווה אמינא לעזוב את לימוד התורה, כי בשעת מעשה שהחושך שלט עליו היה הניסיון קשה עד מאד, אבל לאחר שהתגבר על הניסיון, סילק בזה מעצמו את חושך הניסיון, וכשיש כבר אור, אין ניסיון בכלל.

וזה דבר מבואר בגמרא בסוכה נ"ב, לעתיד לבוא מביא הקב"ה את יצר הרע ושוחט אותו, אתם שומעים? הקב"ה שוחט את יצר הרע לפני מי? לפני הצדיקים ולפני הרשעים. לצדיקים הוא נדמה כהר גבוהה, ולרשעים הוא נדמה כחוט השערה. והללו בוכים והללו בוכים, צדיקים בוכים ואומרים, איך יכולנו לכבוש הר גבוהה כזה, והרשעים בוכים ואומרים, איך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה. כשיהיה גילוי האור לעתיד לבוא, יתברר למפרע שיצר הרע היה רק חוט השערה, ולאמיתו של דבר לא היו קשיים בכלל, ועל זה בוכים הרשעים, בוכים, בוכים, הרשעים בוכים. אבל הצדיקים, הגם לדידם, גם כן מתברר שכל הקשיים היו אפס, מכל מקום הם קנו בעצמם את הקניין להתגבר על קשיים של כהר, כי בשעת הניסיון היו להם קשיים של כהר, ואפשר להסביר למה אצלם זה כחוט השערה ואצלם זה כהר, כי גדול, ככל שגדול מחברו יצרו גדול ממנו. אז יצר הרע אצל רשעים הוא חוט השערה, אבל אצל צדיקים הוא גודל כי הניסיון חייב לגדול בהתאם למה שאתה, אז אתה לא, לא יכול לבוא לך כחוט השערה, אז הניסיון הוא כהר, אבל הם עברו את זה, והם בוכים מאושר, בוכים מאושר, פששש איך התגברנו.

טוב, אז לסיכום, בואו, בואו נתחזק בעבודת ה', נתחזק בתיקון המידות, בבהירות ההשקפה, להיות תמיד במצב של עולה, תקשיבו טוב עכשיו למסקנה, להיות במצב של עולה. מה ההבדל בין בעל הבית לבן תורה? יש הבדל, המצב של עולה. יש בעלי בתים שהמדרגה שלהם דרגה של בני תורה, לעומת זאת נמצאים גם בני תורה שדרגתם בעלי בתים. מי שנמצא במצב עליה הוא נקרא בן תורה, גם בשעה שהוא עוסק בעסק שלו מחפש טרף לביתו, אם יש לו שיעור הוא עוזב את הכול ורץ לשיעור, אם הוא לא מפספס זמן והכול.. עם כל הבלגן שיש לו הוא כל הזמן בשאיפה לעליה, זה בן תורה, אפילו לומד שעתיים. ויש בן אדם לא ממהר לכולל בלאו הכי אני צריך להיות שם שבע שעות, אז אני אהיה שש וחצי אני אהיה שש.. אז הוא עושה סידורים על חשבון הכולל, עושה זה עושה זה.. זה לא נקרא בן תורה, זה בעל הבית. למה? הוא קודם מסדר את הסידורים ואח"כ תורה, העיקר זה הסידורים ואח"כ התורה.

אדם שאינו מתעלה כסדר למעלה למעלה, אינו בן תורה. אדם כזה חי את הימים שלו ללא תכלית, שהרי גם אם לא היה חי היה עומד באותה דרגה, כי הוא לא עולה, אם הוא לא עולה, חי ומת זה אותו דבר. מת לא עולה, וגם אתה לא עולה. כתוב: "וחי בהם" רש"י אומר לעולם הבא, אז וחי בהם, זה חי, רואים שהוא חי עולה, אתם רואים אנשים חיים יש להם שאיפות כל הזמן, איפה השאיפות שלך? אם אין שאיפות, לא חי.

אז צריך להיות במצב עליה כל הזמן, לשאוף עוד עוד עוד עוד עוד עוד זה בן תורה אמיתי.

אז אנחנו צריכים לשאוף להיות מוכרחים, אז אין בלבולים ואין סידורים ואין חריט, ויש את כל הזמן לעבודת הבורא כי מי שמוכרח, מוכרח. מוכרח, מה אני אעשה? מוכרח.

בן אדם שיושב שבעה, ויבוא אליו חבר, ויגיד לו תשמע יש כרטיס טיסה לטורקיה 30$ זה הזמן לטוס, הוא יקום מהאבל, מהאבל, לא מהשמחה, לא שהוא צריך להפסיד שמחה, מהאבל, ייאלה, 30$ זה הזדמנות לא חוזר.. הוא מוכרח, הוא מבין שהוא מוכרח לשבת שבעה. אז אם אתה מבין שאתה מוכרח פה, למה אתה לא מבין שאתה מוכרח בהרבה דברים אחרים? למה, צריך להיות באבל בשביל להבין שאתה מוכרח? כשאתה יושב בלימוד התורה שזה פי אלף אלפים יותר שכר ו.. מה זה, מה זה טיסה לטורקיה? תגיד אתה נורמלי לראות את הטורקים, אולי תיפגש עם ארדואן מה יקרה לך?

רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר אדני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 04.05 22:23

    כבוד הרב אני בדיוק רוקד במטבח ומכין את נרות השבת תוך האזנה לשיעור (שש אנכי על מצוותיך) תודה רבה ושבת שלום

  • 04.05 22:21

    כבוד הרב מצוות השמחה - שש אנכי על מצוותיך כל כך נכון השיעור אחד השיעורים הכי יפים ב-ע-ו-ל-ם בנוסף שאדם שמח כולם נדבקים בו ואוהבים אותו והוא דוגמה אישית ועוד השם אוהב אותו זה אדם משוחרר שחייו מחייכים כל היום ורק מרוויח רבנו הקדוש שיהיה לך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך! (אמן)

  • 04.05 22:21

    כבוד הרב, שיעור חזק ביותר ומחזק הלחיים עוד יותר משל עטיפת המתנה על עצם מצוות השמחה וכל המקורות מגדולי ישראל על סודות השמחה ומעלותיה מקפיץ את הלב ומחייב אותנו להשתדל בעזרת השי"ת כמה זה משתלם... חזק וברוך👏👏👏

  • 04.05 22:20

    כבוד הרב קליפ מהמם😂 איזה קליפ יפה מילים חזקות וכל כך מדברות על חוזק ורצון חזק מחזק!!! 🤴🏻 הכל קטן עליו! (shofar.tv/videos/17122).

  • 02.05 20:19

    שלום כבוד הרב, רציתי להגיד לרב תודה רבה על השיעורים הבטחון והשמחה. (shofar.tv/lessons/17088) הרב אמר הכל נכון אחד לאחד. ב"ה זה עזר לי הרבה אישית, ונתן לי קצת בטחון עצמי לענות לקרובי משפחה שאומרים לי לקחת אמצעי מניעה ושאוי ואבוי אם אהיה בהריון... (ח"ו) יה"ר שהשי"ת יעזור לי להפנים את דברי הרב עוד יותר, אמן. תודה על כל העזרה רוחנית וגשמית והאכפתיות. שבת שלום ומבורך🌹

  • 02.05 12:19

    בוקר טוב כבוד הרב היקר... תודה על כל השיעורים וההרצאות המיוחדות והמדויקות לכל תקופה... וגם אלו של פסח. החג הזה נראה אחרת בזכות השיעורים הללו. רדפנו אחרי כל פירור וב"ה זכינו לעשות מכירת חמץ אצל הרב שמעון רחמים הי"ו . תודה רבה רבה שאתם מעלים אותנו בקודש!

  • 02.05 11:30

    כבוד הרב, חזק וברוך על השיעור! כבר עולה מפלס ההתרגשות לקראת הדרשות על השמחה☺️

  • 01.05 16:02

    ראשית רצינו לומר תודה להשי"ת ולכבוד הרב שליט"א ולפרסם הנס שלא הרגשנו טוב עם כאבים חוזרים ונשנים (ל"ע) וביקשנו דרך 'שופר' (ארגון להפצת יהדות) ברכה מהרב: 'שיעבור ולא יחזור' וברוך ה' מאז עבר ולא חזר!

  • 01.05 11:24

    אני שומעת הרבה פעמים בהרצאות שלך על זמרים פסולים ושירים שאסור לשמוע. ...ודרך אגב אחרי ששמעתי את ההרצאה שלך היום ביוטיוב - מחקתי את כל השירים הפסולים! אני כל כך אוהבת את ההרצאות שלך אתה באמת אומר דברים נכונים ואמיתיים שרבנים לא מדברים על זה.

  • 01.05 10:36

    כבוד הרב, איזה שיעור בוקר יפה רבינו הקדוש! קודם כל לזכות לשמוע את קולו מפיו של הצדיק אח"כ לראות איך הכותרת של השיעור 'ברית מילה' (shofar.tv/videos/17111) הופכת להיות עוד רבדים של מוסר ויראת שמים במצווה החשובה הזו וההסברים על שאר האותות השבת והתפילין ומה זה מסמל בהשגחת ה' עלינו והשיא זה שהרב שר את השיר האהוב: 'אנא אנא עבדא דקוב"ה..'. איזה נחת לראות ולשמוע עבד ה' זרע אברהם אבינו קודש קודשים מורינו ורבינו ממש משמח ומאיר בחשכת הגלות

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים