קניין יד'- במקרא, במשנה- חלק ב'

מח' קנייני התורה

במשנה: בזכות לימוד משניות

אחר שקדם הבחור ביגיעת המשנה, יהיה הפתח פתוח לפניו ואת כל אשר יחפץ אחר כך .

במאמר: "לעולם הוי רץ למשנה" מאת רבי ישעיהו אשר זליג מרגליות מובא: והנה מר"ן הקדוש "בית יוסף" זצוק"ל זכה ע"י שקידת לימוד משניות בקדושה ובטהרה, למלאך המגיד הרקיע קודש עליון ונאמן, כמו שמפורש בספר "מגיד ישרים".

ובכתב ומכתב נהרש אלקבץ במעשה "חג השבועות" והביאו האשל"ה הקדוש כידוע: ותמיד מגיד הרב ליוסף ומגיד לו תמיד מסכו, לא היה דבר שהעלים ממנו ולא הגיד לו, המלאך המגיד היה אומר למר"ן הבית יוסף הכול, "ויהי ה' את יוסף יום יום ודיבר אליו", וכח מעשיו ולימודי משניות הגיד לו, והזהירו שישקוד בהם תמיד, ומגיד לו מראשית אחרית. 

שיוסף הוא יהיה המשביר והשליט בכול העולם כולו בהוראותיו, ומבורכת ה' ארצו,שיזכה לבוא לארץ ישראל והוא יזכה להוליד שם בנים ובני בנים, וספריו קדישין: כל הספרים שלו יתפשטו בכול העולם כולו, יתקבלו בכול בתי ישראל להלכה ולמעשה, ובלומדו את המשניות הכול לו, הכול אליו שיצא מתוך פיו קול ודיבור כל המגיד אליו, וכול המדרגות של מר"ן הבית יוסף, זצוק"ל זכה הכול בלימודו ושקידתו במשניות כמובא בספר "מגיד מישרים".

וכתב הרב חיד"א בשם הגדולים בערכו: שהספר "מגיד מישרים", לפי המשוער בדעתו אינו אלא הנדפס הוא אחד מחמישים, ז"א: מה שיש בידינו זה רק אחד מחמישים, וזה די והותר, בשביל לראות את רום מעלת הבית יוסף שמלאך היה מדבר מתוך גרונו, והמלאך נברא מהמשניות, שהוא ידע אותם בע"פ שהוא למד אותם בקדושה ובטהרה.

ונוסיף כאן עוד מאמר הנזכר לעיל מה היא התועלת הגדולה של לימוד המשניות הנוגעת ללימוד התורה?: בספר "המגיד מישרים", בתחילת הספר בדיבור המתחיל מוסר מובא: התחלתי לגרוס משניות, וקראתי חמישה פרקים, ובעוד קורא במשניות, כל דודי דופק בתוך פי ומתנגן מאליו.

והתחיל ואמר: "ה' עמך בכול אשר תלך, וכול אשר עשית ואשר תעשה ה' מצליח בידך, רק אם תדבק בי וביראתי ובתורתי ובמשניותיי תמיד ולא כאשר עשית מזאת הלילה, ולא קמת לקרוא את המשניות כמנהגך טוב, ועל זה היה ראוי לעוזביך, אבל בזכות השישה סדרי משנה שאתה יודע הרבה, הסכימו בישיבה של מעלה שאחזור לדבר עמך כבראשונה ושלא העזובך ולא אטושך ולא תהרהר שום דבר מדברי העולם כי אם בדברי תורה וביראתי ובמשניות, וחזרתי לגרוס משניות, ולא הספקתי לגרוס שני פרקים, עד שכול דודי דופק בתוך פי, וגם בזמן אכילה אהרהר במשניותיי ויחשב אכילתך כקרבנות וזבחים לפני הקב"ה, רק אם תדבק בי ובמשניותיי, לא תפריד מחשבתך אפילו לרגע מהם, אתה שלום, שלום לך, שלום למשניותיך, שלום לתיקונך, שלום לגמראתך, שלום לנפשך, שלום לנשמתך, שלום לרוחך, וכול אשר לך שלום . 

ועוד: ה' עמך רק תדבק בי בתורתותיי ובמשניותיי ולא תפריד מחשבתך אפילו רגע אחד, רק תהיה מחשובתך דבוקה בי, ובהיום מחשבותיך דבוקה בי לא תחסר דבר, ותהיה מהעומדים לפניי תמיד, כי תמיד תצייר בנפשך שאתה עומד לפניי ועובד עבודתי, ותזכה שייעשו ניסים ונפלאות על ידך, כמו ע"י חכמי התלמוד, ותקדש שם שמים על ידך, ואזכך לגמור כל חיבורך ופסקך, נקיים מכול סיג וטעות, ולהדפיסם ולפשטם בכול גבול ישראל.

בהמשך המאמר מובא בשם ספר "מעבר יבוק": וראוי לבעל תורה להרגיל עצמו לפחות לקרוא שישה סדרי משנה פעם אחת בשנה, בהבנת פשט דבריהם כי נעמו. ואשרי תלמיד חכם שמשומר ולימודו בידו, כדאמרינן המדרש משלי: שהקב"ה אומר לתלמיד כחם הבא לפניו: "אמור לפניי מה שקראית ומה ששנית", ולימדתם את בניכם בשל"ה מסכת שבועות, הביא: את סדר הלימוד לנערים שילמוד הנער משניות כולן שישה סדרי משנה, שיהיו שנונים בע"פ, ואח"כ התלמוד באורך ברוחב ופוסקים, ואז מלאה הארץ דעה.

שם בהגהה כתוב: ייצוק זהב רותח בפי האומרים: "מה לנו ולצרה הזאת ללמוד כל שישה סדרים ולאבד בהם שנותינו, יותר טוב ללמוד הפוסקים ולהתעסק אח"כ בחוכמות אחרות, אומנם תלמוד גדול לישא וליתן בהלכה", אז לפי זה צריך ליצוק זהב רותח בפי האומרים, מה לנו ולצרה הזאת ללמוד כל שישה סדרים ולאבד בהם שנותינו.

אם כן רואים שצריך להיות אדם בקי: במקרא ובמשנה, כמו שלמדנו בבוקר ועכשיו, וזה אחד מהדברים שבזרתם קונים קניין בתורה.

ורואים שמה שזכה רבינו מר"ן "הבית יוסף" רבי יוסף קארו, זה היה בזכות שלמד את כל המשניות בע"פ ונברא לו מזה מלאך של המצווה, שהיה מדריך אותו בכול מכול כול, ומדבר מתוך גרונו ומכוונו על כל דבר ודבר והבטיחו: שהוא יזכה לגמור את כל החיבורים, ואיך הוא אמר לו: ואזכך לגמור כל חיבורך ופסקך, נקיים מכול שיג וטעות, ולהדפיסם ולפשטם בכול גבול ישראל.

נו, אז יש לנו עבודה עכשיו לגמור כד' ספרים, ואת המשניות זה אחד מארבעים ושמונה דברים שבהן נקנית התורה, אז מי שרוצה שיהיה לו קניין בתורה לא ידיעות אלא קניינים אז צריך להתחיל לעבוד על הנושא הזה במהירות בעה"י .

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.