טוען...

לא לעלות חרס | הרב אמנון יצחק שליט"א

 בית כנסת קהילות פז, בני ברק
 תאריך פרסום: 11.04.2013, שעה: 18:24

הורדת MP4 הורדת MP3


http://live.shofar-tv.com/videos/2853
11-4-13
"דבר אל בני ישראל לאמור, אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דבותה תטמא". מובא בילקוט שמעוני, אמר תלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא לפני רבי עקיבא, אילו נאמר, וטמאה שבעת ימים ובשמיני ימול, שומע אני שבעה ועוד שמונה, הרי חמישה עשר, אם היה נאמר "וטמאה שבעת ימים ובשמיני ימול", הייתי שומע חמישה עשר יום, תלמוד לומר, וביום, אמר ליה רבי עקיבא, צללת במים אדירים, והעלית חרס בידך, צללת בימים אדירים והעלית חרס בידך. והלא כבר נאמר "ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם", אלא וביום מלמד שכל היום כשר למילה, אבל זריזין מקדימין למצוות. ז"א המילה ביום באה ללמד שכל היום כשר למילה, אבל זריזין מקדימין למצוות.
לכאורה יש לשאול, למה כל כך הצטער רבי עקיבא על כי אותו תלמיד לא כיוון אל האמת. כי הוא הבין שביום בא לומר שלא נחשוב ששביעי ועוד שמיני הוא 15 אלא בא להגיד שביום השמיני ימול הכוונה ביום השמיני ולא ב-15, זה מה שהוא למד, אז הוא אמר לו, אתה צללת במים אדירים והעלית חרס. אלא ביום בא לומר שכל היום כשר למילה אבל זריזים מקדימים למצוות.
לכאורה יש לשאול, למה כל כך הצטער רבי עקיבא על כי אותו תלמיד לא כיוון אל האמת, יותר יש להצטער על מי שאינו לומד בכלל, אבל מי שלומד וטורח בשקלא וטריא במשא ומתן, רק לא כיוון לתירוץ טוב, מה זה כל כך נורא? יש להצטער על מי שלא בא להשתתף בשיעור תורה, אבל מי שבא ולומד מוסר והשתדל אבל לא כל כך הצליח ולא התעלה כפי שהיה צפוי, מה אפשר לעשות? כאן אנחנו רואים שלא כן הדבר, אלא אם באים עד מקום מיוחד ללמוד ולא מצליחים כראוי, הרי זה בבחינת צללת כבר במים אדירים והעלית חרס. מה הטענה? מה הטענה?
על כלל ישראל כתוב, "ויסעו מהר ה'" אומרים חכמים ז"ל, כתינוק הבורח מבית הספר, והראיה מביזת הים, ששם כתוב "ויסע משה את ישראל מים סוף" מה זה ויסע? בעל כרחן, הם לא רצו לנסוע מהים, הוא הסיע אותם בכח, למה הם אספו את הכסף, אספו את הזהב והם לא רצו לעזוב, ויסע בעל כרחם, פה ויסעו מעצמם אחרי הר סיני, ויסעו, מה זה ויסעו? פירושו של דבר כבורח מבית הספר. למה לא צריך לדחוף אותך? לא כן אחר קבלת התורה כבר רצו לברוח. דוגמא, אם בחור יוצא מן הישיבה לסדר איזה ענין כלשהו, האם בגמר הסידורים הוא ממהר לחזור לישיבה או שהוא מתעכב פה ושם מדבר בעצלתיים וחוזר ברכבת האחרונה, כאן מבינים איפה הלב שלו נוטה, אם הוא נוטה ללמוד אז הוא יחוש וימהר, אם הוא לא נוטה ללמוד אז הוא יתעכב בכל מקום, פששש תראה איזה יופי איך בונים פה, תראה מה זה, בית כנסת חדש, איזה יופי, עומד נתקע. אז רואים איפה הלב נוטה. ואפילו אם יש נימוק שהרי הגיע הזמן לנסוע על פי ה', הר סיני כשהם גמרו שם אז היה זמן לנסוע, הגיע הזמן לנסוע על פי ה' זה נכון, אבל איפה הלב נטה, האם הלב נטה להשאר, היתה אכזבה מעצם זה שהם עוזבים או לא? או שהם נסעו בלי עכבה? אם בא אליך אורח ואתה רואה כבר לפני שיוצאת השבת הוא ממהר כבר מכין את המזוודות מה שאסור, רואה אותו כבר מתכונן מתכונן מתכונן, אז סימן שלא נח לו פה, אם היה לונח היה יושב עוד הבדלה עוד כוס קפה עוגה, עוד אומרים איזה שבת איזה יופי איזה פה איזה שם. שבת אחרונה ראינו, אנשים לא בורחים, אחרי סעודה שלישית אחרי תפילה בסוף אמרתי להם אתם רוצים מלווה מלכא? אמרו כן, למה לא, נשארו. לא ברחו. אה, אז רואים לאיפה הלב נוטה.
מכאן יש לנו דרך להבנה של ההקפדה של רבי עקיבא, תלמיד שאינו לומד ואינו מבקש את האמת אין סיבה להתרגש בגינו, הוא גם לא כדאי לכך, לא צריך להתרגש, לא צריך להתפעל מכך, אחד לא רוצה ללמוד לא מחפש את האמת, לא מתרגשים, אבל תלמיד וכל שכן של רבי עקיבא שאינו מכוון את הנקודה, יש מקום לקפידא. זה הכוונה של המשל, מי שלא צלל במים אין עליו קפידא, אבל מי שכבר צלל במים ובמים אדירים, הוא חייב לעלות מרגליות, חייב להעלות מרגליות. זוהי הקפידא.
גם על חזן מקובל לומר, חזן שוטה, זה חזן שוטה, על מי אומרים חזן שוטה? תשמעו לא תאמינו. זה רוב החזנים היום, לא יודע כמה יש חזנים שלא בהגדרה הזאת. מדוע קוראים לו חזן שוטה? כי אם עולם הנגינה, הנגינה, הוא כל כך קרוב לעולם התשובה, והחזן נמצא כל כך קרוב והוא לא נכנס לעולם התשובה אז הוא ודאי שוטה. כבר הגעת הכי קרוב, הכי קרוב לעולם התשובה זה עולם הנגינה, לא נכנסת - חזן שוטה. והחזן נמצא כל כך קרוב ואינו נכנס לעולם התשובה, בודאי הוא שוטה. למה הוא דומה? לגנב של ורשא, בורשא היה גנב, אחרי שהיה גונב היה מצטרף בעצמו לציבור וצועק, תפסו את הגנב, תפסו את הגנב, כדי לחפות על עצמו שהוא הוא בעצמו הגנב. ככה זה החזן השוטה, הוא עושה עבירות כמו כולם, הוא שליח ציבור צריך לייצג אותם, ואח"כ הוא צועק כמו כולם, חטאנו אבינו מלכנו זה כל מיני קשקושים, מחפה על עצמו, הוא צריך להיות נציג הציבור, הוא צריך להיות הדוגמא, הוא צריך להיות סנגור, הוא לא צריך להיות קטגור, חזן שוטה.
האדם יכול להצליח להתעלות, יש תקופות שהתנאים מתאימים, מתאימים ביותר לעליה, יכול אדם ללמוד בלי לחץ מתוך הבנה ושכנוע, צריך לנצל את הזמנים האלה. חכמים ז"ל אומרים בפרקי אבות, העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, לכאורה מה צריך את ההקדמה, העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, אפשר היה להגיד ישר התקן עצמך בפרוזדור, למה אתה צריך להסביר לי מה זה פרוזדור? למה אתה אומר לי העולם הזה דומה לפרוזדור, בשביל מה אני צריך את זה? מוכרחים להבין מה זה פרוזדור, אחרי שמבינים מה זה פרוזדור שזה רק מעבר ולא נשארים פה ויוצאים מכאן, אחרי שמבינים את זה מגיעים למסקנה שצריך להתכונן בפרוזדור, כי לא נשארים פה, פה רק מתכוננים, אז צריכים להגיד לך שהעולם הזה דומה לפרוזדור, לא נשארים פה, אל תתעכב, מה שאתה יכול להכין כי אתה עוד מעט עוזב, אתה עובר לטרקלין, אז חייבים להגיד לך את זה.
כך הענין בענין הכבוד והרדיפות אחרי מי בראש, מי בראש, אייי, מי בראש זה השאלה. ויש עוד מפריעים, לא רק מי בראש, ואחרי בירורים והבנה מגיעים למסקנה שאין לא דובים ולא יער, לא דובים ולא יער. אתה לא תשיג מי בראש, וכל החשבונות הם קשקושים והכל זה הבלים ודמיונות וכל הכבוד והרדיפה אחרי התאוות הכל קשקושים והבלים. כמו המשל באיל, איל כשהוא ביער והוא לא יכול לברוח, אריה רודף אחריו, מה הוא עושה? הוא משבר את הקרניים שלו כי אם לא הם יילפתו בעצי האילן, אז לכן הוא משבר את הקרניים שלו כדי שיוכל לברוח במהירות ולא להתקע. הוא מבין את זה, האיל מבין את זה, הוא מבין שהקרניים שלו מפריעות ולא היער, לא היער, אנחנו חושבים שהעולם מפריע לנו, זה ג'ונגל, העולם הזה ג'ונגל, זה מפריע וזה מקטרג וזה אומר וזה עושה, זה יער, לא, זה הקרניים שלך מפריעות. מה זה קרניים? האלקים עשה את האדם ישר והם ביקשו חשבונות רבים, אדם אם יסתכל על העולם רואה אותו ישר, כל מה שנצרך לאדם יש בעולם, והעולם הוא כלי שרת, זה ארגז כלים שיש בו את כל הכלים שאתה צריך בשביל עבודת הבורא, הכל יש שם, גם בוקסה 13 אתה מוצא שם, הכל אתה מוצא. נו, אבל אדם עושה חשבונות, אם אני אגיד ככה אז ההוא יגיד ככה, אז הוא מוציא קרן, אומר ואם אני אעשה ככה אז יהיה ככה, הוא יגיד עלי ככה, מוציא קרן, וככה צומחים לו קרניים כל הזמן לכל כיוון עד שהוא לא יכול לזוז, נהיה לו זרועות כמו איל, ככה, הוא לא יכול לזוז. מה צריך לעשות, אתה רוצה להשתחרר מהכל? טינג טינג טינג, שבור את הכל, תחזור להיות מה שהאלקים עשה את האדם ישר בלי חשבונות, תהיה אמיתי עד הסוף, אין לך שום בעיה עם כלום. אבל אם אתה מחרית אז אתה מלפף לך את הראש. אז לכן יכול האיל לרוץ חופשי להמלט על נפשו אחרי שהוא שובר את הקרניים, והקרניים מפריעים ולא היער, אז הכל תלוי בהתעמקות מהי התכלית שכדאי לו לאדם לטרוח כדי שלא יטרח לריק ויעמול להבל, אחרי זה יהיה בבחינת צללת והעלית מרגלית ולא חרס, בד"כ אנשים צוללים במים אדירים להביא פנינים, ואחד צלל והביא חרס, זה משיגים את זה למעלה בלי לצלול, בחינם, צלל במים אדירים והעלה חרס. בן אדם היה בעולם צלל מהעולם העליון מהשמים צלל עד פה, תראה איזה צלילה, תראה איפה הוא הגיע עד הקרקעית, איזה נשימה ארוכה יש לו שבעים שנה, צלל, שאלו אותו מה העלית? גם לא חרס. כלום.
אם האדם במקום להשתדל להפיק את רצון הבורא, להפיק רצון מהבורא, הוא טורח ועמל לרצות את הברואים, והוא מחליף את העולמות כמו שדג לא רוצה לחיות במים אלא ביבשה, זה דג נורמלי? דג ירצה להחליף את המים ביבשה? יש רק בריה אחת במים שעושה את זה, קוראים לה כלב ים, הכלב ים אם רודפים אותו הוא בורח ליבשה, בפרק זמן קצר הוא חוזר. לכן יש לו דין של יבשה, אה, אבל רוב ימיו 99.9 הוא במים, רק מידי פעם הוא עולה ליבשה וחוזר, כן, אבל אם יש לו נטיה לצאת ליבשה למקום הלא טבעי שלו, זה דפיקה, זה פגם בדי אן אי, זה אומר שהוא שייך כבר ליבשה, לכן העור שלו מטמא כמו עור של אלה שהם ביבשה. עור של דג לא מטמא, אבל של כלב ים כן.
אדם שיושב בישיבה ולומד תורה, אבל מידי פעם הוא מציץ בחלון לראות מה קורה ברחוב - זה כלב ים. אם יש לו נטיה החוצה, והראש הולך החוצה, זה לא טבעי. אז ז"א כמו שדג לא נוטה לעזוב את המים אלא הפוך, ככל שרודפים אחריו הוא הולך עוד יותר לעומק המים, ככה בן אדם נורמלי צריך ללכת לכיוון הנכון, לחפש את התכלית בשביל מה הוא חי, לא לברוח מהתכלית של מה שהוא חי ולהשקיע בעולם שהוא עוזב ובאנשים שהוא לא יתן לפניהם את הדין, זה היפך הטבע, היפך ההגיון.
אדם אין לו לחפש חיים במים, אתה לא דג, אתה צריך לחפש אותם ביבשה ולהסתכל לשמים, אז לכן אדם צריך לבחור את הדרך הנכונה. איך אנשים מעריצים את אלה שמקבלים מדליות באולימפיאדה. היה יהודי שקיבל שבע מדליות זהב בשחיה, קראו לו מרק ספיס. זה היהודי הכי דומה לדג שהישראלים היהודים הצליחו להמציא, ומגיע לו שבע מדליות שהוא דומה לסרדין, וכולם מעריצים אותו שהוא דומה לדג, הדג מתפעל מהאדם, והאדם מתפעל מהדג. קנגרו זה חיה נדירה נמצאת באוסטרליה קופצת ככה, ויש כאלה גם כן שהם עושים קפיצה משולשת באולימפיאדה, כמו קנגרו, בום בום בום, פששששש ומי ששובר שיא מקבל מדליה של קנגרו. בני אדם מחקים את הבעלים חיים, שמעת פעם דבר כזה, זכה להיות בן אדם הוא רוצה להיות חתול, מה זה? זה לא טבעי, זה לא הגיוני. אדם בא בשביל לדור שם ומשתקע כאן, זה דפיקה. אדם צריך להשקיע כל הזמן ברוחניות, מה אתה לוקח מכאן, תעביר כל הזמן למעלה, כל מה שאתה יכול, כל רגע בחיים תעביר למעלה, תעביר, תעביר, כי אתה תצא ואתה תמצא רק מה שהעברת, מה שלא העברת נשאר פה, גם מה שלא הספקת.
היה ראש ישיבה שחסך הרבה כסף, אסף אסף בחו"ל אסף אסף אסף אסף, החביא את הכל, באו עכשיו גנבים בשבת פרצו את הישיבה וגנבו את כל הכסף שהוא עשה בימי חייו, והוא כבר נפטר, נו, מה יצא? מה יצא? טרח להבל ולריק.
ההתבוננות הזאת שדיברנו עכשיו דורשת הרבה התעמקות ללבן את המידות ולתקן אותם ע"י לימוד המוסר, ואז מכוונים ע"י המוסר לכל הפתרונות בקלות כמוצא שלל רב. רק המוסר ככה יכול לתקן אותנו, כל יום לפחות שעה, ואז כל פעם שומעים איזה רעיון, איזה תיקון של מידה, איזה הבחנה בהליכותינו ובמעשינו, ואז בן אדם מתקן את עצמו וע"י שהוא מתקן את עצמו הוא פשוט מציל את עצמו, כי אחרת אדם שוגה בהבלי הזמן ולא שם לב, עוד יום עבר זה הפסד טוטאלי, הפסד טוטאלי, לא חוזר, לא חוזר.
אתם רואים, אפשר לעבוד בטיט ובמלט ולבנות היכל לה', אפשר לעבוד בטיט ובמלט ולבנות לשכן, מה יותר טוב לשכן או לשכינה? אז בן אדם בא מתנדב עושה כמה פעולות, מתייגע בגופו, מזיע מתלכלך לכבוד השכינה, אל תתהדר לפני מלך, כמה זה חביב לפני הקב"ה. כמו שהיו עם ישראל בבנין המשכן, כל אחד והמלאכה פשש כולם קפצו, כל אחד אמר אני יכול, כל אחד אמר אני רוצה, והמלאכה היתה דיים ויותר, עוד נשאר הוווווו והרצון הגדול, והתרומות הגדולות והמרובות כל אחד נתן מה שטוב אצלו ובעיניו, מדהים. אושר שאין כדוגמתו.
אז רואים, תלמיד אחד היה מתלמידי רבי עקיבא, ורבי עקיבא התאכזב, אמר לו צללת במים עמוקים והעלית חרס, אתם שומעים, אחד שכבר זכה להבנה, כבר זכה להיות תלמיד, זכה להיות תלמיד של רבי עקיבא, אחרי כל זה שאתה צולל להבין למה צריך ביום, מה צריך ביום, אתה כבר מתפלפל, אז תכוון לאמת, אם לא כוונת לאמת אז זה בעיה, העלית חרס, מאוכזב ממנו רבי עקיבא. פשששש. אדם בא לשיעור כבר, ישב בשיעור, שמע את השיעור ולא העלה כלום, יצא מפה ולא לקח משהו שהוא הולך ליישם בחיים, זה צללת במים אדירים והעלית חרס. לא חבל? יש כאלה באים לשיעור, איך שמתחיל השיעור הם צוללים במים רבים, יש כאלה עוד נוחרים.

ש. זה החרס

הרב: ממש, יש לי אחד שבא לפה תמיד, עד שאני מתחיל הוא עירני מסתכל פה מסתכל שם, מסתכל כל דבר זה פה שם, מסתכל נו מתי מתחילים וזה, ואחרי שאני מתחיל הוא שששש שששש שששש ששש, עכשיו אני מבין למה הוא מחכה שאני אתחיל, שהוא יוכל לישון. יכול להיות שהקול שלי מרדים, אולי אני צריך להוציא תקליטים להרדמת ילדים, אבל

ש. גם מבוגרים

הרב: לא, המבוגרים לא יכולים לישון, שומעים דיסקים עד שהם נרדמים.
אבל זהו רבותי, יש לנו עבודה, באנו כבר לעולם, ירדנו מן השמים זה צלילה חבל על הזמן, עד פה, עד הקרקעית הגענו, אבל שלא נעלה מפה עם חרס. אז הכי בטוח אל תחכה מה יהיה ביום האחרון, כל יום תעביר, תעביר, כל יום תעביר שיהיה בטוח, אל תגיד אני לפני שאני אפטר אז אני אצווה צוואות ואני אגיד שאני אקדיש את זה ואני זה ואני אתן לההוא ואני יעשה, אל תחכה כי אתה לא יודע מתי, אתה לא יודע, כל יום תעביר, מה שאתה יכול תעביר, תעביר תעביר. זה הרווח הגדול. הבנתם?
רבי חנניא בן עקשיא אומר...

 

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 02.05 20:19

    שלום כבוד הרב, רציתי להגיד לרב תודה רבה על השיעורים הבטחון והשמחה. (shofar.tv/lessons/17088) הרב אמר הכל נכון אחד לאחד. ב"ה זה עזר לי הרבה אישית, ונתן לי קצת בטחון עצמי לענות לקרובי משפחה שאומרים לי לקחת אמצעי מניעה ושאוי ואבוי אם אהיה בהריון... (ח"ו) יה"ר שהשי"ת יעזור לי להפנים את דברי הרב עוד יותר, אמן. תודה על כל העזרה רוחנית וגשמית והאכפתיות. שבת שלום ומבורך🌹

  • 02.05 12:19

    בוקר טוב כבוד הרב היקר... תודה על כל השיעורים וההרצאות המיוחדות והמדויקות לכל תקופה... וגם אלו של פסח. החג הזה נראה אחרת בזכות השיעורים הללו. רדפנו אחרי כל פירור וב"ה זכינו לעשות מכירת חמץ אצל הרב שמעון רחמים הי"ו . תודה רבה רבה שאתם מעלים אותנו בקודש!

  • 02.05 11:30

    כבוד הרב, חזק וברוך על השיעור! כבר עולה מפלס ההתרגשות לקראת הדרשות על השמחה☺️

  • 01.05 16:02

    ראשית רצינו לומר תודה להשי"ת ולכבוד הרב שליט"א ולפרסם הנס שלא הרגשנו טוב עם כאבים חוזרים ונשנים (ל"ע) וביקשנו דרך 'שופר' (ארגון להפצת יהדות) ברכה מהרב: 'שיעבור ולא יחזור' וברוך ה' מאז עבר ולא חזר!

  • 01.05 11:24

    אני שומעת הרבה פעמים בהרצאות שלך על זמרים פסולים ושירים שאסור לשמוע. ...ודרך אגב אחרי ששמעתי את ההרצאה שלך היום ביוטיוב - מחקתי את כל השירים הפסולים! אני כל כך אוהבת את ההרצאות שלך אתה באמת אומר דברים נכונים ואמיתיים שרבנים לא מדברים על זה.

  • 01.05 10:36

    כבוד הרב, איזה שיעור בוקר יפה רבינו הקדוש! קודם כל לזכות לשמוע את קולו מפיו של הצדיק אח"כ לראות איך הכותרת של השיעור 'ברית מילה' (shofar.tv/videos/17111) הופכת להיות עוד רבדים של מוסר ויראת שמים במצווה החשובה הזו וההסברים על שאר האותות השבת והתפילין ומה זה מסמל בהשגחת ה' עלינו והשיא זה שהרב שר את השיר האהוב: 'אנא אנא עבדא דקוב"ה..'. איזה נחת לראות ולשמוע עבד ה' זרע אברהם אבינו קודש קודשים מורינו ורבינו ממש משמח ומאיר בחשכת הגלות

  • 30.04 10:59

    תודה רבה רק רבנו יודע לגרום לנו לצחוק ככה:)

  • 30.04 10:59

    רבנו הקדוש, כמה צחקתי בסוף השיעור, כשהזכרת את מירב מיכאלי "שהיא אומר" פשוט צחקתי והרועצת המשפטית:) שוב צחקתי. (shofar.tv/videos/17088)

  • 30.04 10:58

    שיעור משמח מאוד רבנו, תודה רבה! ומחזק אותי בפרט שלדעת שכמה לפעמים קשה פתאום לשמוע את השיעור הזה ולהבין שזכינו הנשים לעשות את רצון השם ויה"ר שרק נמשיך כך לעשות נחת רוח ליוצרנו אמן כן יהיה רצון.

  • 30.04 10:57

    תודה רבנו תודה על השיעור, יה"ר שנזכה להרבה בריתות בעם ישראל ובפרט בקהילה (קפז), בזכות רבנו הקדוש והיקר שלנו (אמן).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים