u9
close

רוצים לשתף את המועדפים שלך, דירוגים, או הערות על Facebook, Twitter ? קשר החשבונות שלך ! (אתם שולטים כאשר הודעות מפורסמות.)

:embed code
close

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

החפץ חיים זצוק"ל בספרו שם עולם בפרק י"ד, הוא מבאר שעל ידי לימוד התורה וקיום המצוות אדם זוכה להתלבש במלבושי הוד וליהנות מזיו השכינה לנצח, והוא מבאר את הפסוק "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא בכמה אופנים, עכשיו הוא מסביר את זה באופן נוסף, לפני מספר ימים הסברנו את דבריו בהסבר אחר, עכשיו אנחנו נוקטים בהסבר נוסף. הוא אומר קשה, בכל ספר קהלת שלמה המלך מהביל את עניני הכסף, ופה ממשיל יראת ה' לבקשת הכסף, שאומר אם תבקשנה ככסף אז תבין יראת ה'.

אבל בדוחק אפשר לומר שהכוונה שאם הוא יבקש יראת שמים כו אנשים שמבקשים כסף אז הוא ישיג אותם. אבל בכל אופן זה בדוחק, גם הלשון תבין יראת אלקים אינו מדוקדק כל כך, אם תבקשנה ככסף אז תבין יראת אלקים, לא הכי מדוקדק, אומר, והנה בביאור הדבר נתבונן במנהג העולם, ונמצא שאפילו מי שמכיר עניני העולם לאמיתם, שזה רק עניני הבל, גם הוא מבקש אחר הכסף להרויח, הרבה אנשים מבינים שהכל הבל, הבל הבלים אמר קהלת ואם הוא אמר מי לא יאמר? אז למה כולם אחרי שאומרים שהכל הבל רצים עדיין אחרי כסף?

וכאשר תשאל את האיש על זה ישיב האמת, שעל כל פנים על הכרח צריך לבקש, וההכרח לא יגונה, יאמר לך אדם שמבין שהעולם הזה זה הבל הבלים, אבל יאמר לך תשמע, לכמה דברים חייבים כסף, כגון שלשת הדברים הנצרכים ביותר, אחד מהם זה מזון כדי שאדם יוכל לזון את עצמו, שתיים זה בגדים כדי שיוכל להלך כראוי, ודבר שלישי זה דירה לדור בה, שלשה דברים האלה מצריכים כסף, ולא ניתן להשיגם בלא כסף. ואף אנו נאמר בענין זה, כאשר יתבונן אדם היטב יראה שצריך לחפש אחר תורה ומצוות בימיו הקצובים לו בעולם הזה בכל כוחו כדי שיהיה לו אח"כ במה לזון את נפשו הקיימת לו לנצח, אז כמו שאתה מבקש לחם לאכול פה אתה צריך גם מזון לעולם הבא, ואם לא תעסוק בתורה ובמצוות לא יהיה לך מזון רוחני שיזון אותך לחיי נצח, וגם צריך להלביש אותך מחלצות, מלבושי הוד שאתה תעשה ע"י קיום התורה והמצוות, כדי שתוכל לעמוד לפני כסא כבודו יתברך ולהכנס בהיכל ה' היכל הקודש של הוד והדר שזה נבנה ע"י אור התורה שלך, אז ז"א אדם צריך כמו פה בהכרח גדול להשיג לו מזון בגדים ודירה גם לעניני העולם הבא הוא חייב אותו דבר.

והנה ידוע שכל הנבראים אפילו הנמצא בשמים והם המכונים בשם צבא השמים, כולם צריכים להשפעת ה' יתברך, ככתוב "אתה עשית את השמים ואת הארץ, ואתה מחיה את כולם". אך אין השפעת המזון שלהם כמו שלנו, כי מזונם הוא רוחני ודק, ככתוב "לחם אבירים אכל איש" ואמרו חכמים ז"ל, לחם שמלאכי השרת אוכלים אותו זהו המן. ולפי זה פשוט, שגם הנשמה שלנו בצאתה מגוף החומרי תצטרך מזון, וגדר המזון כך הוא בעת אשר הנפש מסתתרת בעולם הזה בלבוש הגשמי שלה, קבע הקב"ה מזונה גם כן דבר שיכולים לקבל אותו בחושים הגשמיים, אז כיון שאנחנו נמצאים פה בעולם הזה והנשמה שלנו מסתתרת בתוך הגוף, אם כן גם המזון שלנו יעבור דרך הגוף.

והסברנו בעבר דבר נפלא, יש קושיה שהפילוסופים התחבטו בה ולא מצאו לה מענה, השאלה היתה, איך הנשמה תלויה בגוף או במזון שאדם אוכל? אם אדם לא אוכל מזון הנשמה תצא ותפרח, אבל הרי אם אתה אוכל לחם הנשמה שלך לא ניזונה מלחם, זה ברור רק הגוף צריך את זה, אז מה הקשר בין הגוף ובין הנשמה, אז אני לא אוכל אז הנשמה תתקיים, הגוף יחלש יחלש יחלש אבל הנשמה תתקיים, למה הוא פורחת? עד שבא הארי הקדוש והסביר את זה ואמר, שאין דבר בעולם שנמצא שאין בו דבר ה' המצוי בו, שזה החלק הרוחני המחיה הנצחי שנמצא בכל דבר קיים בכל ברוא וברוא. יש דבר ה', בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, דבר ה' זה דיבור ה' כשהוא אמר ויהיה, הוא אמר ויהי, הוא אמר הוא אמר הוא אמר, ויאמר ויאמר ויאמר, בעשרה מאמרות נברא העול, אז כל דבר שנברא יש בו מאמר ה', ומה מקיים את הדבר? מאמר ה'. כל זמן שמאמר ה' נמצא בדבר יש לו קיום, אם יסולק מאמר ה' יעלם. כמות שלא היה מהתחלה כך יחזור לאין כלום.

כשאדם אוכל עכשיו לחם, אז יש חיטה ואח"כ טוחנים אותה ויש קמח ועושים לחם, בכל דבר אמרנו שנברא, כל דבר ברוא יש מאמר ה', אז גם בחיטה יש, בקמח יש, בלחם יש, בכל דבר המוציא לחם מן הארץ, מי מוציא לחם מן הארץ? ה', במאמרו הוא מוציא. אז ז"א אין דבר שאין בו מאמר ה'. עכשיו אתה אוכל לחם, ובשעה שאתה אוכל את הלחם אז הגוף שלך מקבל את הלחם הגשמי, והנשמה ניזונה ממאמר ה' שנמצא בתוך הלחם. אז אתה אוכל גשמי גם הנשמה ניזונה, אתה לא אוכל - אין לה ממה ליזון, אז הוא פורחת.

ואת זה הוא מסביר על פי הפסוק, "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על מוצא פי ה' יחיה האדם", שומעים פה בפסוק שתי חלוקות, "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם" הלחם הזה שקנית במכולת לא עליו אתה חי לבדו, "כי על כל מוצא פי ה'" שנמצא בלחם - יחיה האדם. יש פה שני אדם, יש אדם הגוף החיצוני ויש אדם זה הנשמה הנצחית, ושניה האדם שהם ביחד אדם אחד ניזונים גם מהחלק הגשמי וגם מהחלק הרוחני.

אז לכן כל זמן שאנחנו נמצאים פה אנחנו מקבלים את המזון שלנו דרך הגוף בדבר גשמי, ודבר שאנחנו יכולים לקבל אותו בחושים הגשמיים, אבל מה שאין כן אח"כ אינה יכולה לחיות הנשמה מדבר גשמי, מצד שהוא גשמי, וגם המזון הגשמי בריאתו פה בעולם הזה בעולם הגבול תחת הזמן, ואפילו אם המזון טוב מאד, לא יכול לזון האדם רק לזמן קצר. ז"א תוקף המזון שאנחנו אוכלים מחזיק רק למספר שעות, יותר מזה הוא לא מחזיק, אבל הנשמה שהיא נצחית, צריך שיהיה לה גם כן מזון דק ורוחני נצחי, לכן הקב"ה ברוב חסדו נתן לנו את התורה הקדושה שהיא דבר ה', והיא גם כן נצחית, ועל ידי קיומה מאיר אור ה' על נפשנו ומאותו האור אנו מתענגים שהוא מן תענוג רוחני.

ועל זה נאמר "אז תתענג על ה'", זה מה שאמרו חז"ל, צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, אומר הרמב"ם מה זה עטרה שיש להם בראשם? זוהי החכמה שהם קנו חכמת התורה. והוא העידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא וזה שמחיה אותנו לנצח. וכך אנחנו אומרים בברכת התורה שלאחריה, "וחיי עולם נטע בתוכנו", רוצה לומר בתוך האומה הישראלית נטע הקב"ה נטיעה שנוכל לחיות בה לעולם ולעולם כי התורה היא לנפש כמו עץ החיים שבגן עדן, שמי שהיה אוכל מפריו של עץ החיים היה חי חיי נצח. וגם לגוף כידוע כמו שכתוב בכתובות קי"א, שהאור של התורה תחיהו ותעמידהו לנצח, וזהו שכתבה לנו התורה "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", התרגום אומר - בחיי עלמא, ז"א לחיי העולם הבא. רוצה לומר שדוקא בהם, בחקותי ומשפטי אדם יחיה לחיי העולם הבא ולא בדברים אחרים.

זהו גם כן מה שאנחנו אומרים בברכת קריאת שמע, אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו למדת על כן וכו', רוצה לומר, לפי שאוהב אותנו הקב"ה אהבת עולמים, נתן לנו את התורה ומצוותיה כדי שבאורה נחיה לעולם. זהו מה שאנחנו אומרים תיכף, "כי הם חיינו ואורך ימינו".

אז מפה אנחנו למדים, מפה אנחנו למדים שהתורה היא בפשיטות מזון רוחני לנפש כמו הלחם שהוא מזון לגוף. ועכשיו יבואר מה שכתוב "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי", כידוע שחז"ל מסבירים את הפסוק הזה, שהלחם הוא הרמז להלכות של התורה, והיין הוא הרמז לסודות של התורה הצפונים בתוכה, כמו שהיין צפון בענבים, אז לכן לכו לחמי בלחמי זה לא משל, כי באמת התורה היא הלחם אבל לחם לנשמה, והיין זה סודות התורה לנשמה, וזה מה שאמר בכתוב, "אם תבקשנה ככסף" היינו אם אתה מבין למה צריך לבקש כסף, כדי שיהיה לך מזון יהיה לך בגדים ויהיה לך דירה, שהרי כולם משתכרים להשיג מעות, כדי להשיג מזון להחיות את הגוף שלא יחלש ברעב ויתקצרו ימיו, אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא, רוצה לומר שגם זה כמו מזון לנפש שעל ידי יראת ה' ולימוד התורה לא תכלה נפשך ותמות מיתה נצחית חס ושלום. ז"א מי שמגיע לעולם האמת ואין לו שיעור מחיה כדי לחיות לחיי נצח ע"י התורה והמצוות שהוא הכין, אז רח"ל האדם הזה ימות מיתה נצחית, ולא יהיה לו קיום לנפש שלו.

ועתה נדבר, אז ראינו שלב אחד שכמו שיש מזון לגוף חייב להיות מזון לנפש, עכשיו אנחנו נראה שכמו שצריך כסף בשביל להשיג גם בגדים, ככה צריך גם להשיג בגדים לעולם העליון.

דע כשם שהגוף צריך למלבוש ובלי מלבוש אי אפשר לילך, כך ממש בענין הנפש, אך בעודה בזה העולם המלבוש שלה זה העור והבשר. הפסוק אומר "עור ובשר תלבישני", העור והבשר הם הלבוש של הנשמה, ולא לעד מתקיים המלבוש הזה, ונתןלנו ה' יתברך את התורה שע"י קיום מצוותיה נברא מלבושי הוד לנפש, זהו הכתוב בזכריה ג' אצל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, הסירו הבגדים הצואים מעליו והלבש אותך מחלצות, כך כתוב בזוהר הקדוש בפרשת פקודי בהיכל שני, כימים שם כל אלה המלבושים של הנשמות של הצדיקים שעולים להתראות לפני הקב"ה ולעמוד לפניו, וכשהנשמה עולה וגמיעה להיכל הזה, ההיכל השני, מזדמן ממונה אחד מלאך שהוא מופקד על אלה הלבושים של כל אחד ואחד שאיתם הוא צריך להכנס לפני הקב"ה, ושמו כך וכך, ובאותו זמן שהאדם עושה מצוות של התורה בזה העולם, אותו דבר ובדיוק כמו שהוא משתדל בעצמו לקיים תורה ומצוות ככה נעשה לו מלבוש להתלבש בו בעולם העליון, והוא יכנס רק עם אותו בגד שהוא הכין. כשהנשמה עולה אותו ממונה נוטל את הלבוש שלו ומלביש לאותה נשמה את הלבוש הזה שלה, וזכאי חלקו של מי שנשמתו היתה בעולם הזה וזכתה לכל הדברים האלה להכין בגדים הראויים לעמוד לפני מלך.

אז הסברנו כבר כמה פעמים ודוגמאות שונות, שזה נקרא מלבוש של חכמים שמגיעים לעולם העליון, ומכניסים את הבן אדם לפני מלך מלכי המלכים והוא ילבש את הבגד שלו. ויש כאלה שרח"ל הבגד שלהם יהיה גרביים, כי כמה הם למדו? מה הם עשו בכלל? ויש כאלה גרביים עם חורים גם. וגם אם בן אדם  יהיה לו מכנסיים קצרים זה גם כן פדיחה להכנס ככה, ואם יהיה לו בגד קרוע ובלוי או  מחורר, בשביל שיהיה לך בגד הגון צריך שלמות בעבודת הבורא כל הזמן, אם יש שלמות אז הבגד בלי דילוגים. אתם ראיתם פעם מכונה איך היא עושה דילוגים? היא רצה רצה ועושה חוט ועוד חוט ועוד חו ברצף, אבל אם יהיה הפסקת חשמל בדיוק אז היא תעצור ואח"כ היא תמשיך, ואח"כ יהיה המשכים ככה ואחרים, ואם יהיה לה דילוגים אז איך יראה הבגד, כמו סמרטוט. אז אם אדם לא לומד תורה ולא מקיים מצוות באופן רציף ככה הבגד שלו יהיה. אין לך לצפות להפתעות שאולי יהיה לך משהו אחר כי אתה בחור טוב, נחמד, תשאל אותו, תשאל אותם, תשאל אותם אני אומר לך, הלואי כולם היו כמונו, כן, אבל זה לא עוזר לבגדים, הבגדים יהיו קרועים בלועים ושסועים בושה וחרפה, אתה לא יכול לבוא עם הסיפורים האלה, הסיפורים האלה לא תופרים את הבגד, מה שתופר את הבגד זה התורה והמצוות שאתה עושה ברצף. לכן כתוב "וקרעים תלביש נומה" מי שלומד תורה ומתנמנם מידי פעם, כתוב "קרעים תלביש נומה", איזה קרעים? בבגד, הבגד שלו יהיה קרעים קרעים כנגד הפסקות התנומה שלו בשעת הלימוד.

אז ז"א זה לא פשוט הדבר וצריך בגד, לכן פירש הגאון מוילנא, בכל עת יהיו בגדים לבנים, שזה מדובר על מעשי המצוות שיהיה כראוי, אז גם זה לא מספיק שיהיה הבגד אפילו שלם, צריך שהבגד גם יהיה לבן, למה כי יש אדם נגיד לומד תורה אבל לימוד התורה שלו זה מתוך גאוה, מתוך קנאה, מתוך קנטור, מכל מיני סיבות כאלה ואחרות, לא לשמה, בשביל לקבל פרנסה כבוד תפקיד לא משנה, אז הבגד מלוכלך מטונף, והרי כתוב תועבת ה' כל גבה לב, אז ממילא איזה בגד זה, לבוא עם בגד שכולו שחור, מלא כתמים? אז בגד שלם אפילו אבל מלוכלך. אומר הגאון מוילנא לא, צריך שבכל עת יהיו, בכל עת שימו לב, בכל עת, אחרת זה בגדים קרועים, בכל עת יהיו בגדים גם לבנים, לבנים.

על ידי זה שעושהים את המצוות כראוי יוקן עבור האדם לנפשו בגדים לבנים שיכול לעמוד בהם בפני ה' יתברך. זה מה שאמר הכתוב "אם תבקשנה ככסף" אם אתה מבין על מה כולם מבקשים כסף כדי שישיגו על ידי זה שיהיה להם מלבוש לגוף שלא יהיה ערום, אז תבין יראת ה'. היינו על ידי זה בא לקיים את המצוות ועל ידם זוכה למלבושי הוד עבור הנפש, ובלי זה ישאר חס ושלום ערום ולא יוכל לבוא לגן עדן.

עכשיו יובן הכתוב "וידעו כי ערומים הם", על אדם וחוה נאמר. ופיר שרש"י, מצוה אחת היתה בידם, והם נתערטלו ממנה, גם כן רק מצוה אחת היתה להם ונתערטלו ממנה, אבל לדברינו זה פשוט ממש, כי מתחילה שהם קיימו את המצוה לא אכלו מעץ הדעת אז היה הגוף שלהם בגן עדן עם מלבושי הוד, שבזה היו ראויים לעמוד לפני ה' יתברך כמו היום כל ישראל אחר פטירתם בגן עדן, ולכן כתוב "והיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו", אבל אחר כך כשחטאו נתערטלו מהמצוה והוסר מעליהם המלבוש ונשארו ערומים ממש. ויוכרח להיות חוץ למחנה, אדם לא יכנס לגן עדן אם אין לו מלבוש, הוא ישאר מחוץ למחנה עם שאר הערומים כמו שמובא בזוהר הקדוש פרשת תרומה.

והנה, כאשר יתבונן האדם שהמלבושים הנצחיים שיעמוד בהם לפני מלך הכבוד נעשה רק ממעשי המצוות עצמם, כמה צריך להיות זהיר וזריז שיהיו נעשים על גדר השלמות בין בבחינת המעשה, לבחון כל מעשה ומעשה, שלא יחסר פרטים הצריכים לזה, דאם לא כך לא יהיה הבגד בשלמות כראוי כמו שכתוב בזוהר הקדוש שמלבישים אותו כפי שהוא השתדל בעצמו.

אדם קנה חליפה ובחליפה שלו במשך הזמן הוא לא הקפיד כל כך והיה כמה קרעים, והיה כמה לכלוכים, ונתלשו כמה כפתורים. אז יש אפשרות לשלוח את זה לכביסה, מחזירים לו את החליפה, החליפה חזרה להיות נקיה, אבל הקרעים נשארו קרעים והכפתורים אינם. כי בכביסה לא תופרים כפתורים ולא מתקנים תיקון אומנותי את החליפה. אדם שחיסר בעבודת ה' אז יש לו קרעים בבגד שלו, ואם נתלשו לו ימים נתלשו לו כפתורים, ואם הוא עשה את המצוות לא כהוגן אז הם התלכלכו גם, אז הבגד התלכלך, על זה אפשר לעשות תשובה, שולחים למכבסה, תשובה עושה כביסה, אז הבגד יכול להתנקות. אבל מה עם הקרעים? מה עם הכפתורים? מה עם מה שחיסרת? מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות. אז לכן צריך להשתדל לעשות הכל בשלמות.

גם בבחינת המחשבה צריך שהמחשבה תהיה ללא גאוה, ללא קנטור, שאם לא כן יהיה על הבגד כתמים של חלעת הזוהמה של העוון. לכן נאמר בזכריה "הסירו הגדים הצואים כמו שנאמר ליהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, דהיינוה בגדים הצואים מעליו, והלבש אותך מחלצות, את הבגדים של העולם העליון. דהיינו פושטים את עניני העולם הזה מגיעים לשם מתלבשים במלבוש של העולם העליון, אבל מה מלבישים אותך - מה שאתה הכנת, את הגד שלך, ממה תזון? ממה תיזון? ממה שהכנת לך צידה לדרך.

ז"א, מי שטרח בערב שבת בעולם הזה יאכל בשבת, כמו אדם הכין לשולחן שבת, מה הוא מוצא בשבת על השולחן - רק מה שהוא הכין, אין סגור החנות הוא לא יכול לקנות הוא דתי, אין קניות בשבת נגמר, מה שהכנת יש. קנית דג? לא, אייי חבל, אין לנו דגים השבת, אייי. מה אני יעשה היה סגור היה זה קשקושים, אם היית הולכת בתחילת השבוע והיית דואגת, כמו שהיה שמאי דואג מיום ראשון, כל דבר ודבר, אז בסדר, אבל לא דואגים מחכים לרגע האחרון, אומרים אני עוד צעיר עכשיו אני צריך ליהנות, כשאני אזקין אני אלך לבית המדרש אני אשב, כבר אין לי אפשרות לעשות כסף לא כלום אז אני אלך ללמוד למה לא, נקבע לנו שיעור. כן, אבל יהיה לך בגד אתה יודע איזה בגד יהיה לך אח"כ, אולי יהיה לך רק קסקט, תכנס לקב"ה עם קסקט. אז לכן מי שרוצה להכין לו בגדים, הנה, חייבים להכין את הבגדים מעכשיו.

ועכשיו נדבר על הדירה, אמרנו שכסף צריכים בשביל מזון, בשביל בגדים ובשביל דירה. כשם שצריך אדם בעודו בזה העולם דירה לדור בה ומשתדל בכל כוחו להשיגה, כך צריך אדם לדור בעולם העליון שיהיה לו דירה.

עכשיו פה הדירה נבנית מדברים גשמיים כמו עפר וטיט ועץ, אבל פה הוא גם יכול לקחת דירה בשאלה, בשכירות, והוא מקבל במתנה, אבל בעולם הרוחני לנפש הרוחנית צריך להבנות היכל של הוד על ידי אור תורתו, שהוא גם כן רוחני, זה מה שכתוב במדרש במשלי "חכמות נשים בנתה ביתה" איזה בית? זו התורה, התורה בונה לך את הבית, ממה בונים תורה? אשת חיל מי ימצא, מי בונה לך תורה? מי בונה לך בית שם? התורה ללמדך שכל מי שקנה לו דברי תורה קנה לו בית לעולם הבא. וכל מי שלא קנה לו דברי תורה לא קנה לו בית לעולם הבא.

אני הבטחתי למי שעושה הרצאה שלי שהוא יהיה בן העולם הבא. איך אני יכול להבטיח דבר כזה? מה אני מחלק הבטחות סרק? אלא רבי עקיבא אמר בהספדו את בנו, אמר שהבן שלו מובטח הוא שהוא בן עולם הבא, למה? שזיכה את הרבים, לא נגיד את כל הדרשה אבל נאמר כך: אם למד תורה ואם עשה כך ואם עשה כך עדיין יכול להיות שיהיה בזה פגם, למה כמו שאמרנו, אם זה גאוה קנטור והכל אז הבגד מלוכלך בגדים צואים, אבל אם אדם מזכה את הרבים הרי מגלגלים זכות ע"י זכאי, כדי לזכות את הרבים צריך להיות זכאי, אז מי שזוכה לזכות את הרבים בשמים מעידים עליו שהוא זכאי, אחרת איך נתנו לו לזכות את הרבים? אתם חושבים שלארגן הרצאה כזאת זה כל אחד יכול? תנסו, נראו אם כל אחד יכול. נראה אם בכלל תרצו לעשות, אפילו שתבינו מה שאני אומר אם יש פה כמה מאות אנשים, אני מבטיחכם שאפילו עשרה מכם לא יעשו הרצאה. מה זה אומר? שהם לא יכולים? לא, שהם לא זכאים. כי אם יהיו זכאים יגלגלו זכות על ידם, אבל אם לא - לא יגלגלו, ככה זה עובד. מי אמר את זה? רבי עקיבא. לכן הוא אמר אני מבוטח שהבן שלי בן העולם הבא כי הוא זיכה את הרבים, זה בטוח שהוא בן העולם הבא. כי מי זוכה לזכות את הרבים. רק מי שהוא זכאי, מי קובע שהוא זכאי? בשמים, כי מגלגלים, מאיפה מגלגלים? מהשמים מגלגלים זכות ע"י זכאי אז זה ראיה שהוא זכאי בשמים, לכן מובטח שהוא בן העולם הבא, לכן מי שעושה הרצאה מובטח שהוא בן העולם הבא. ובפרט שההרצאה הזאת לא נגמרת בדברי תורה האלה שאתם שומעים כפול האנשים, כפול כל מילה שהיא תרי"ג מצוות, כפול הזמן, אלא היא גם מוקלטת ומשודרת בשידור ישיר וצופים בנו עוד עשרות אלפים, ואחרי זה שידור חוזר שישאר לנצח עד תום הדורות, ומזה יחזרו אנשים בתשובה ויתחזקו ויקבלו עול מצוות, הנה לך חיי עולם הבא, תראו איזה מלבוש איזה חליפה אפשר לארוג במהירות הבזק. תראו, תוך שעתיים שלש מה אפשר לתפור איזה חליפה, באיזה איכות, בצפיפות של החוט.

אז ז"א, אם בן אדם יעשה את מה שצריך לעשות על ידי תורה בונים היכלות בעולם העליון. וזה גם כוונת חכמים ז"ל במה שאמרו, תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר "וכל בנייך לימודי ה' ורב שלום בנייך" אל תקרי בנייך אלא בונייך, רוצה לומר על ידי אור תורתם נבנה פלטרין של מעלה עבור נפשם, ונקרא על שמם, לכן נקרא בונייך, מה הם בונים? מה הם קבלנים? תלמידי חכמים בונייך, מה בונים? ראית תלמיד חכם בונה? הם בונים להם היכלות ודירות פאר למעלה, פלטרין שנקרא על שמם, ודירה זו לא יכולים להשיג שמה לא בהשאלה ולא במתנה ולא בשכירות, אלא על ידי מעשיו. ואפילו אבא לא יכול לתת לבנו דירה לעולם הבא, כמו שכתוב ברא מזכה אבא, בן יכול להרחיב את הדירה של אבא שלו בעולם העליון, יכול אפילו לבנות לו דירה אם אין לו בעולם העליון, אבל אבא לא יכול.

אז לכן כמו שאתה מתייגע פה על כסף, כי אתה מבין שבלי כסף לא יהיה לך מזון, לא יהיה לך בגדים ולא יהיה לך דירה, אם תבקשנה ככסף, את התורה והמצוות, אז תבין יראת ה' מה יקרה איתך למעלה. כמו שפה אתה מבקש את הכסף בשביל זה, גם פה נכספה וגם כלתה נפשי, כיסופים לעשות את רצון הבורא. ואז אדם יזכה ליהנות לאחר מכן מכל מה שהכין.

וזה כוונת חכמים ז"ל במה שדקדקו, מי שקנה לו דברי תורה קנה לו בית, היינו כשם שלימוד התורה היה קנין עצמו לנפשו, כך והוא עמל על זה ביגיעה, ולא שאחר נתן לו במתנה, כך הבית שייבנה על ידי זה מיוחד רק לו, ואם כן כמו שאדם משתדל בכל כוחו להשיג דירה פה לימים קצובים בעולם הזה, על אחת כמה וכמה שצריך להשתדל להכין דירה עבור נפשו שקיימת לו לנצח, בפרט שלא יכול להשיג אותה שם ממישהו אחר בשום אופן.

ועכשיו אני רוצה לחזור על הסיפור שסיפרתי מספר פעמים, חלק מכם ודאי לא שמעו וכדאי שישמעו.

היה יהודי אחד באיטליה שחזר בתשובה מקלטת שלי, ויצר קשר עם המשרד נהיה קשר בינינו, והייתי מכוון אותו מדריך אותו וככה עלה והתחזק, חזר בתשובה אמיתית, ורצה לזכות את הרבים, הבין איך חיים באיטליה, שמה המצב על הפנים מבחינת יהדות, אבל אנשים בורים ועמי ארצות לא יודעים כלום. אז הוא החליט לתרגם באיטלקית קיצור שולחן ערוך, עשה ותרגם, אח"כ לקח קלטות וידאו שלי תרגם אותם באיטלקית חילק שמה אלפים לבני הקהילות, אח"כ כשהכירו אותי קצת שמה אנשים רצה לעשות הרצאה, אז אמרתי לו, עדיין לא הגיע הזמן, דחיתי אותה שנה שנתיים בסוף בקיצור צלצל מבקש מבקש מבקש, שאלתי פרטים לדעת מה קורה, הסביר לי, אמרתי לו טוב, עכשיו נגיד שאתה רוצה לעשות הרצאה, אתה יודע כמה זה עולה? זה עולה לפחות תשעים אלף יורו. טיסות, בתי מלון, ההרצאה, הציוד ששוכרים שמה, כל המצלמות האלה, האינטרנט, הכל, כל ההפקה תעלה לך בערך תשעים אלף יורו למשך שבוע עשרה ימים בערך. אמר לי אני מוכן. אמרתי לו יש לך כסף? אמר לי לא. אמרתי לו אז איך אתה רוצה לעשות הרצאה? הוא אומר מה שתגיד לי אני יעשה. אמרתי לו תגיד, יש לך דירה? אמר לי כן, שלך? כן. אם לא היתה לך דירה היית לוקח משכנתא שתהיה לך דירה? אמר לי כן. ואיך היית משלם? הוא אומר בתשלומים, הבנק פורס תשלומים. אמרתי לו בעולם הבא יש לך דירה? אמר לי לא, אתה רוצה שיהיה לך דירה? אמר לי כן. אתה מוכן לקחת משכנתא בשביל זה? אמר לי כן. ואיך תשלם? אמר בתשלומים. אמרתי לו אז תעשה הרצאה. אמר לי תודה רבה, שמח אמר בסדר, אני אחזיר לך תשובה. אח"כ הוא מספר לי כך: הוא הלך לבקש, נכנס לבנק ואמר ככה, שהוא יבקש שלשים אלף יורו, בשביל ההתחלה כאילו לעשות פרסום לשכור מקום, לעשות כמו שאומרים דפוזיט, לתת ככה מקדמות, ותוך כדי הוא יגייס תרומות מאנשים לשתף אותם וכו' וכו' ואח"כ ימכור כרטיסים להרצאות ועשה חשבון איך הוא יכסה פחות או יותר את כל מה שצריך. הוא נכנס לבנק, יושב עם המנהל ואומר לו אני צריך הלוואה שלשים אלף יורו, הוא אומר לו תגש לפקידה שמה ותגיד שאני מאשר, הוא אומר מה זה? בלי עדים, בלי ערבות, בלי משכון, בלי שום דבר, ככה, נתן לי שלשים אלף יורו והתחלתי. אחרי כמה ימים הוא אומר לי כבוד הרב, אני רוצה לקחת לך מלון אבל מלון מפואר מאד, אמרתי לו בשביל מה צריך מפואר מאד? הוא אומר ככה, בשביל הכבוד שלך אני רוצה כזה וכזה, אמרתי לו שאלת הצעות מחיר איפה מה מו, אמר לי כן יש מלון ליד השגרירות של סעודיה, זה בית מלון 47 קומות חבל על הזמן, משקיף נוף על כל רומא, וכמה הם רוצים לחדר? הוא אומר מה זה משנה. אמרתי לו לא, זה משנה, אני רוצה לדעת כמה הם רוצים על חדר. בסוף לחצתי אותו הוא אמר לי שבעת אלפים דולר לערב. אמרתי לו אני לא מסכים, הוא אמר זה דירה של מלך, זה דירה מיוחדת למלכים, ואם תבוא אליזבט שמה ישימו אותה. בקיצור, אמרתי לו אני לא מסכים. אמר אבל אני רוצה, אמרתי לו יש לך רק אפשרות אחת, שאתה הולך למנכ"ל המלון ואתה או מרלו שאתה רוצה את הדירה בחינם, אם הוא נותן לך בחינם אני מסכים, אם הוא לא נותן בחינם אני לא מסכים. אז איך אני אלך אליו? מה אני אגיד לו? אני אגיד לגוי, תשמע, הרב שלי מגיע תן לו את החדר בחינם? אמרתי לו אם אתה מאמין ואמרת שתשמע למה שאני אומר אז תגש אליו ותגיד לו מגיע רב חשוב מארץ ישראל, ויהיה לך זכות גדולה אם אתה תארח אותו פה וכל הקהילה היהודית תעריך את זה מאד, ואנחנו מבקשים שאתה תתן את החדר הזה בחינם. כמה זמן? עשרה ימים. שבעים אלף דולר. הוא ניגש למנכ"ל, הוא מספר לו את הסיפור, המנכ"ל אומר לו אוקי, אוקי, מסכים. זהו. קיבל את החדר.

אח"כ הוא דאג כי שמה זה הולך עם כרטיסים, ושהות בשבת אז זה בעיה עם כרטיסים, אז הוא אמר לו בא אליו אח"כ אמר לו תשמע, יש בעיה, אנחנו לא יכולים כרטיסים, צריך ידית רגילה, אמר אוקי, אוקי, שלח, החליפו שמה את המנעול. בשביל שאני אגיע לשם הוא צלצל לשגרירות של ישראל ואמר שאני מגיע לשם ויש חשש שהגויים העוינים יכולים לדעת שפיגורה כזאת הגיעה לפה יכולים חלילה להיות התנכלויות, אז הוא מבקש הגנה מהשגרירות הישראלית. שבועיים הוא המתין לתשובה לא עונים לו אפילו, מה עשה? כתב מכתב בכתיבת ידו לשר הפנים לבטחון המקומי, כתב לו מכתב שמגיעה אישיות כזאת וכזאת מארץ ישראל ואני מבקש כיסוי בטחוני משעה שהוא נוחת עד שהוא חוזר למטוס. מקבל תשובה - מסכימים. אני נוחת בשדה התעופה, שתי מכוניות שיטור, ארבע אופנועים מלוים אותי עשרה ימים, גם לטניס. נוסעים באוטוסטרדה נגד הכיוון, נגד הכיוון, כי הרב צריך לשחק טניס. אז כל איטליה זזה הצידה. בקיצור היה שמה הופעה חבל על הזמן, לא היה באיטליה מעולם דבר כזה, דיברנו ברומא במילנו וכו'. הבחור קנה דירה בעולם העליון אין לכם שיעור, הוא לקח עליה משכנתא, תשעים אלף יורו, לקח משכנתא וקנה דירת פאר בעולם העליון, וכל יום החדרים מתרחבים, למה כי אנשים צופים ורואים את כל מה שהוא עשה וכו' וכו', וזה ממשיך להגדיל לו את הרווחים.

זה נקרא שבן אדם חכם בעולם הזה וקונה לו מזון בגדים ודירה לנצח נצחים, בלי ההכנות מהעולם הזה לא יהיה לך שום דבר. לא יכניסו אותך בגן עדן, אתה תשאר עם ערומים בחוץ. זה צריך לדעת אומר החפץ חיים.

לכן כל יהודי ויהודי צריך לשים לב ולעשות כל אשר ביכלתו בשביל הדבר הזה.

אבל עוד דוגמא אחת נפלאה מביא פה החפץ חיים כדי לעודד אותנו, אז הוא אומר ככה: אל תתאווה לשולחנם של המלכים ששולחנך גדול משולחנם וכתרך גדול מכתרם, אבל מה לעשות שכל מה שאמרתי עד עכשיו זה יפה כרגע שאנחנו יושבים באוירה הזאת, אבל כשיוצאים החוצה ורואים אנשים עשירים עם דירות פאר, יש להם הרבה זה ויושבים במסעדות גורמה ואהיה מתהלכים להם כמו מלכים, והבן אדם הוא אברך כולל או בן אדם שהחליט לקבוע לו עיתים לתורה או דברים כאלה ורואה את עצמו כאילו לא התקדם ואין לו אמביציה ואין לו שום דבר. אז הבן אדם נכנס בו קנאה והוא חושב שבאמת הוא לא מוצלח, גם אשתו מעודדת אותו לכיוון הזה.

אומרת המשנה, אל תתאווה לשולחנם של המלכים, ששולחנך גדול משולחנם, השולחן שלך הוא לנצח, השולחן שלהם לשבעים שמונים שנה, כל שועי עולם שמתו עכשיו לא מזמן השאירו את הכל, אתם יודעים כמה מכוניות לשלמה סיקסט היו? עשרות אלפים מכוניות בכל העולם, איפה הוא עכשיו? מתחת לאדמה, ואתם חושבים שהוא נמצא באיזה היכל? הוא נמצא בג'יפה, למה? כי הוא לא הכין לשם, הוא הכין לכאן. נו, אז של מי השולחן יותר גדול? של מי השולחן עכשיו יותר גדול? אל תתאווה לכתרם של המלכים, שכתרך גדול מכתרם. זוהי העטרה שמלבישים את הצדיקים לחיי העולם הבא, לא גשמית כי אני עושה תנועה כזאת, אבל במושגים של עטרה של כתר, הכתר שלך תיכף נראה מה הוא.

זה כוונת הכתוב, אם תבקשנה ככסף, אם אתה מבין מה בקשת הכסף בעולם כדי להשיג דירה נאה לגופו, אז תבין יראת ה'. על ידי זה יהיה לך היכל קדוש בעולם העליון. ושמה כתוב שכל צדיק וצדיק נכווה מחופתו של חברו, לכל צדיק יש חופת כבוד, וכל צדיק וצדיק נכווה מהחופה של השני, למה נכווה מהחופה של השני, כי החופה של השני יותר גדולה, יותר גבוהה. למה הוא נכווה? כי הוא אומר, אם הייתי משתדל בעולם התחתון עוד קצת מאמץ כמוהו אז היה לי גם כמו שלו, אבל שמה כבר אי אפשר לתקן. אבל פה עכשיו אתה יכול לעשות הרצאות והרצאות והרצאות והרצאות ולהשלים את כל החיים שלך שלא למדת תורה ולא לימדת תורה, אבל אם אתה עושה הרצאות אתה גורם שרבים, אלפים ורבבות, ילמדו תורה ויקיימו מצוות ויחזרו בתשובה מכוחך, כי גדול המעשה יותר מן העושה. מי שארגן את ההרצאה הערב הוא יותר גדול ממני עכשיו שאני נותן את ההרצאה,כי הוא עישה אותי, יש לו את הזכות שלו ושלי ושלכם שהופעתם, ושל אלה שישמעו, אז גדול המעשה יותר מן העושה, אפילו המעשה הוא לא חכם כל כך, לא למדן כל כך, לא בעל אמצעים כל כך, אבל מה הבעיה, תקבץ מכמה אנשים קצת כסף ותארגנו ביחד. אבל מי חושב על העולם הבא, כולם חושבים על העולם הזה, כולם מסתכלים רק בצלחת של פה, אף אחד בכלל לא חושב שיש לי כיוון לצאת.

אז לכן, כדי שלא יהיה לפלא, כיון שאנו מאמינים בקדושת התורה, נשאלת השאלה, אז מה הסיבה שמצוי מאד ביטול תורה בעוונות הרבים? אז למה הרבה אנשים מתבטלים מתורה ולא לומדים? תשמעו את הסיבה.

אמרתי על זה, אומר החפץ חיים משל נאה, מלך אחד כשהגיע זמנו למלוך הוסכם באזני כל שרי המדינה שלפי כבוד מלכותו של המלך צריך לעשות לו כתר יפה מאד וייוודע להם כי בעיר יש אומן גדול שיודע בטיב המלאכה, נסעו אליו אצילי המדינה, נתנו לו זהב פז וגם אבנים יקרות מאד שיעשה כתר יפה שראוי להתהלל ולהשתבח בו המלך. כשחזרו לעיר המלוכה נסעו דרך עיירות וכפרים וראו מרחוק איכרים חורשים את השדות, עם כמה צמדי בקר. אמר אחד מאצילים לרעהו, אם אתה רוצה שאני אראה לך דבר פלא ותמהון תקרא לאיכרים האלה. תשאל אותם אם הם רוצים לראות דבר יפה מאד, והם ענו כן. הראה להם את הכתר והם תמהו על יפיו ואמרו לא ראינו דבר כזה יפה מעולם. שאל אותם האם אתם מוכנים להחליף את הכתר הזה בצמדי הבקר שלכם? ענה אחד האיכרים טוב הדבר כי יפה הוא מאד, והשני אמר מה פתאום אני לא אניח לך לעשות את הדבר הזה, מה תתן את הצמד בקר בשביל הכתר? הלא איתם אנחנו יכולים לחרוש כל יום, אבל עם הדבר הזה מה יועיל לנו, נשים אותו על הראש וזהו? מה נאכל, יהלומים? וענה האציל ויאמר לו, אוי שוטה ופתי, הלא בשיעור משהו קטן מן היהלומים שנמצאים בכתר הזה אפשר לקנות את כל השדות שלכם וכל הכרמים. הלא זה כתר של המלך ואין שיעור לשוויו.

נו כולם מבינים עכשיו כמובן כמה טיפשים אלה האיכרים שהם רגילים רק למלאכת כפיים וללכת מאחוריהם של הצמד בקר. אבל הדבר כך ממש איתנו, איתנו אנחנו, אנחנו האיכרים, אנחנו השוטים, אנחנו. הכל מאמינים ורואים בחוש שהתורה היא חכמה עמוקה מאד, וזה דבר יפה להפליא, בא יצר הטוב לאדם ואומר לו, כיון כך הדבר וגדול כבוד התורה, עזוב עניני עולם הזה שאתה מטריד נפשך בם כל היום ושב תלמד תורה, לפחות כמה שעות. ואדם מסכים אומר, אתה יודע מה, אתה מדבר לענין, באמת התורה היא נצחית ואני אקבל שכר וכמו שלמדנו יהיה לי מזון ויהיה לי בגדים ויהיה לי דירה ואני מוכן. פתאום בא יצר הרע אליו ואומר לו, הלו, איך אתה רוצה למסור שעות יקרות כאלה בשעה שאתה יכול להרויח גרגירי כסף ולקנות בית ולהרחיב את הבית ולקנות רכב יותר משובח וכו', ועונה היצר הטוב ואומר לו, הוי פתי ושוטה, אתה מדמה את המסחר של יצר הרע למסחר שלי? מה אתה לא מבין שהמסחר שלי נחמד מפז שאפילו הגבירים הגדולים מבינים בכל חכמה ומדע וביקשו את העסק הזה? מי אלה המלאכים, המלאכים לא רצו שהתורה תנתן לישראל ע"י משה רבינו, אם הם בעצמם לא רצו לוותר על התורה, אתם שזכיתם לה עוזבים אותה ומניחים אותה בקרן זוית? הרי הם אמרו תנה הודך על השמים, ודבר אחד מהתורה שלי לא ישוו בו כל אבנים טובות ומרגליות שבעולם, כי הדברים שלי נקבעים בכתר מלכו של עולם, כל דיבור של תורה, כל מצוה מושלמת היא תוספת לכתרו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. אשריו של מי שזוכה לקבוע אבן בכתר של מלך מלכי המלכים הקב"ה, ובתורה שלך אמיתית ובמצוה שלך שלמה נותנים אותה בכתרו של מלך מלכי המלכים.

כמו שמובא במדרש אותיות דרבי עקיבא, שעשרים ושתיים אותיות התורה חקוקות על כתר נורא של הקב"ה ובהם נטע השמים והארץ.

עכשיו מובן הקושיה, איך באמת מתרפים האנשים, והרי מאמינים באמת שהתורה היא דבר טוב ויפה מאד וחכמה מופלגה, אבל לא מתבוננים על גודל יקר ערכה ורוב חשיבותה שהיא מכתרו של מלך העולם אבינו שבשמים הורדה לכאן. וכבודו של הקב"ה שאילו היינו מתבוננים על זה היינו מתקרבים אל התורה בכל קרבה שרק אפשר, ואז ודאי היתה משפיעה לנו התורה מרוב האור של העולם הבא כבר בעולם הזה. ועל זה נאמר לסיכום, לא בשמים היא לאמור מי יעלנו השמימה ויורידנה לנו, אבל רש"י אומר, נכון התורה לא בשמים, אבל אם היא היתה בשמים היינו חייבים לעלות לשמים בשביל ללמוד אותה, והתורה לא נמצאת בשמים, היא נמצאת אצלך בספריה, מאחוריה גם בספריה, למה אתה לא מושיט את היד ולומד? אתם מבינים איזה בזיון זה? אז איזה תירוץ יהיה למישהו כשיגיע לעולם האמת ויגיד אני בן אדם טוב, אני בן אדם לחברו מצוין, אני עשיתי ככה וככה וככה וככה ויגידו לו כן, אבל שמעת את הדרשה שאמנון יצחק אמר מהחפץ חיים על הבגדים והמזון והדירה לחיי העולם הבא, שמעת נכון? אתה מוסרט גם אצלו וגם אצלנו, אז לכן אתה לא תוכל להגיד לא ידעתי לא שמעתי. אבל אני עוזר לכם, אני רוצה שיהיה לכם בגדים ומזון ודירה, אני רוצה שיהיה לכם, בשביל זה באתי לפה לרחובות שיהיה לכם בגדים ומזון ודירה, לא רק פה, בעולם העליון. אז מי שיקח את העצה הזאת ויעשה מה שכתוב פה בספרים הקדושים אשריו ואשרי חלקו. מי שלא יעשה זאת לא תהיה לו שום תואנה ושום טענה להגיד על כך ועל כך.

אז אם כן אנחנו מבינים את הדברים וצריכים להבין שכך וכך וכך וכך צריכים לעשות.

עכשיו אני אגיד לכם עוד משהו, בתקופה האחרונה התפרסם מכמה גורמים שאמונים על נושא הכשרות בארץ ובעולם, שיש בעיות חמורות בכשרות ברחבי הארץ וגם בחו"ל שהולכים לשחיטות, יש על זה הרבה כתבות, יש על זה הרבה מאמרים, יש הרבה סרטים, עובדות, עדויות, עדים כתובים, הכל, ובחודשים האחרונים העלינו כמה דברים כאלה לאתר שלנו ובאפליקציה של שופר בחנות של גוגל אפשר להוריד את האפליקציה שלנו שופר הרב אמנון יצחק, ויש אפליקציה בטלפון ויש מספר טלפון שאפשר שמה לשמוע את כל השידורים ישירים וחוזרים, 054-2148069, בקיצור איפה שתרצו למצוא אותי אני נמצא. אז שמה אפשר לראות ולשמוע את כל הדברים. אבל מה שחמור, זה שבן אדם שאפילו ילמד תורה ויקיים מצוות והכל ויכין לעצמו דירה למעלה ובגדים ומזון והכל, אם הוא אוכל פה נבלות וטרפות או ספק נבלות וטרפות, הרי הוא מטמא את נפשו כמו שכתוב בפסוק "ונטמאתם בם" אל תקרי ונטמאתם בם אלא ונטמטם בם, נהיה מטומטם.

עכשיו, כל מי שאוכל ואפילו פעם אחת הוא מטמטם. עכשיו זה לא רק בעיה בשחיטה בעופות בבשר, אלא זה גם באכילת ירק שבירק גם חסלט וגוש קטיף וכל השמות הבומבסטיים גם שמה יש חרקים, ומי שלא נשמר ואכל חרק אחד אז כאילו הוא אכל חמישה עכברים. וכלכם יודעים שעכבר זה טמא וגם מגעיל, ועכבר מסתובב לכם בלב ובמח כי הוא הפך להיות דם ומחזור הדם שלכם מעכברים משרצים וחזירים וכו' וכו', אז מי שלא יודע לשטוף טוב טוב את הירק ולבדוק טוב טוב את הבצל והשעועית והחומוס והשומר וכל דבר אחר ובצל ירוק וכו' וכו', ואפילו בסבס - פלפל אדום וכו' וכו', אם הוא לא בודק, ודאי שהוא אוכל, ודאי שבכל ארוחה הוא אוכל סלט חי. חי. אז לכן צריכים להזהר מאד מן הדברים האלה, ולהשגיח עליהם מאד מאד.

עכשיו באתר שופר יש עשרות של סרטונים שמראים איך בודקים כל דבר ודבר. לפני שהולכים להכין מאכל רוצים לדעת איך בודקים, פותחים אתר שופר. טי וי ושמה לוחצים הנה על אחד מהסרטונים אתם רואים לפניכם יש סרטונים של כל מיני דברים שדורשים בדיקה, לוחצים על אחד מהם, יש רב קוראים לו הרב דורפמן והוא מסביר בדיוק ומראה גם את התולעים ואת הכנימות והחידקים והחרקים וכל מה שאתם אוכלים בתאבון.

אז אני אראה לכם שניים שלשה סרטונים ותן להם אחד מהמגעילים בבקשה. נו מה שאתה יודע שרואים שמה את כל החנג'ורי.

מתחת לעלי כותרת על העלה עצמו על הגבעול ובאזור יכול להיות כנימות עלה, יכול להיות הכריות, יכול להיות נשרים של הקליפות עליהם, הבעיה הגדולה ביותר זה בתוך הגמבה. בתוך הגמבה יש גם טריפסים, וגם כן יכול להיות זחל בודד, הזחל הבודד הוא זחל מאד גדול רק הוא מקבל את הגוון של הפלפל או הגמבה שהוא נמצא בה, אדום אז הוא יראה אדום או צהוב אז הוא יראה צהוב לדוגמא. אבל הבעיה הגדול זה הטריפסים, הטריפסים הם חלקים מאד קטנים, חלקם שהם זעירים הם בצבע לבן שקוף וחלקם שהם בוגרים כבר הם מקבלים גוון כהה שאותם נראה אפשר לראות אותם יותר בקלות. אני תיכף אראה גם את הנגיעות וגם איך בודקים את זה, לפי הבד"צ ולפי הרב ויא, מה שצריך לעשות זה להשרות את זה, הבד"צ אומר עם ההוראה להשרות את הגמבות אחרי הפתיחה שלהם במפעלים לדוגמא יש ג'קוזי מיוחד, יש חלק שיש ג'קוזי מיוחד שהם פתוחים, עם לחצי אויר וחומר להוריד את הטריפסים, לא תמיד הטריפסים יורדים בקלות, אני אראה לכם עכשיו את הכתמים שצריך לחשוש בהם, כל כתם בתוך הגמבה שהוא לא כתם שהגיע מבחוץ כמו רקבון, זה כתם שמראה שיש בתוכו חרק, רק יהיה לכם מאד קשה למצוא אותו בלי שיקוף או בלי לדעת מה לחפש. עכשיו אנחנו נראה גם את הכתמים וגם את החרקים. כאן אני לקחתי כמה גמבות, אנחנו רואים את הכתמים שלהם כתמים חומים, חום כהה חום בהיר, כל כתם אפילו אם יש אחד כזה לא מורידים רק את הכתם כי החרקים עצמם הטריפסים הם מטיילים בהכל, פה באדום אנחנו רואים שזה חריג מידי, תראו פה זה ממש חריג, פה אף אחד לא היה משתמש בפלפל, אבל יש לפעמים שזה רק כתם אחד קטן שלכן אנשים כן משתמשים בפלפל. אני אראה לכם עכשיו פה בשיקוף בפלפל הזה לא רואים כרגע שום חרק, אני אדליק עכשיו את השולחן אור שתבינו איך נ ראים הטריפסים. שימו לב כאן אנחנו רואים שלשה טריפסים מרוכזים, פה יש עוד טריפס שהוא אפילו עכשיו עלה על המקל שלי, דקה אני אוריד אותו שתוכלו לאות אותו גם כשהוא הולך, הוא פשוט נדבק על הקיסם, הוא לא יוריד כרגע, כאן יש עוד טריפס, רואים את הפס הדק הזה, הנה רואים אותו איך שהוא משתולל, אני עכשיו אכבה שימו לב שלא רואים אותו בכלל, תראו, לא רואים אותו, בלי תאורה בכלל לא יראו אותו, בלי שיקוף של אור, אני עכשיו אראה לכם אותם בהגדלה. זה הטריפס בהגדלה מה שראינו אותו שהוא השתולל בהגדלה, עכשיו אני רוצה להראות לכם איך שוטפים את הפלפלים. אני לוקח את הפלפל חוצה אותו לשתיים, כמובן עם סכין גם אפשר, לא צריך עם הידיים, מוריד את החלק הבעייתי ומשרה אותו אחרי שכמובן אני הסתכלתי לראות שאין כתמים בתוכו אני משרה אותו בסבון, יש כתמים - לא משתמשים בפלפל. פה לקחתי אחרי ההשראה שהשריתי כבר שלש עד חמש דקות, לוקח ככה זרם מים חזק, משפשף אותו קלות, במיוחד באזור איפה שהיה העלים, והפלפל מוכן לאכילה. ככה אני עושה לכל הפלפלים אחד אחד.

דוגמא נוספת: איפה שיש זבובונים.

חסה: אני רוצה להראות על שטיפת חסה, אנחנו לוקחים את החסה, הוצאתי אותה מהנילון שלא יראו איזה חברה, כבר במבט ראשון שאנחנו מסתכלים אנחנו יכולים לראות את הזבובונים, זה זבובון אחד שנמצא, אני מוריד אותו, עכשיו מה שאנחנו עושים בחסה, אנחנו מורידים את החלק התחתון שפה בד"כ כל החרקים נמצאים בחלק הזה, בד"כ הם  יורדים למטה הרבה הרבה חלקים, לא כולם כמובן, זבובונים גם יישארו למעלה, עכשיו אני  מפריד עלה עלה, שם אותו במקום של ההשריה, אני לא עושה את כל החסה כי אין כרגע מקום בשביל להראות את זה, אני שם סבון, ממלא מים, מפריד את העלים אחד מן השני, ונותן לזה שלש עד חמש דקות. כרגע אני רוצה להסביר שיש הבדל גדול בין חסה בגידול רגיל לחסה בגידול מיוחד שבחסה בגידול מיוחד גם כשישנם חרקים מספר מצומצם וגם כן בחרקים, סוגי חרקים שיורדים בשטיפה, לעומת זאת בחסה רגילה יש חרקים שלא יורדים בשטיפה, כמו חרק זבוב המנהרות בתוך העלה, הוא עושה מחילות או המנהרה שהוא בתוך הגבעול אפילו נכנס שמה, בנוסף יש כנימות עלים וכל מיני סוגי חרקים שהם לא יורדים בשטיפה קלה. עכשיו אנחנו נמתין שלש דקות ונמשיך.

אחרי שעבר שלש דקת אני שוטף לוקח עלה עלה, תחת זרם מים שעובר על כל העלה משני הצדדים שלו, איפה שיש כפלים אני פשוט משפשף. ככה אני צריך לעבור עלה עלה, זרם מים חזק, אם היה שפשוף קל את כל החסה.

עכשיו אני רוצה להראות לכם מה היה בגבעול למטה, אנחנו נתקדם לראות את זה, שימו לב את הזבובונים, רואים אותם בגבעול למטה, גם כאן עוד זבובון, עכשיו אני אראה לכם אותם בהגדלה, זה הזבובון בהגדלה

הרב: בתאבון

אני אראה לכם עוד זבובון הקטן יותר ואני אראה לכם השני.

סרטונים נוספים אפשר לראות בפורטל הכשרות, או מי שרוצה שאלות בנושא חרקים ניתן להתקשר אלי ל-0504141

הרב: טוב, אז זה דוגמאות, כמובן שיש הרבה מה ללמוד בנושא הזה, אבל צריך לדעת שמי שאוכל כזה דבר הוא עובר על חמש לאוים. חמש פעמים מלקות שלשים ותשע מלקות הוא צריך לקבל 195 מלקויות על כל חרק מעופף יותר, שש, וכן הלאה. ז"א צריך להבין זה לא פשוט, ובבתים ודאי שלא מודעים כל כך, ובמקומות ציבוריים מאן דכר שמיה, מי בכלל בודק? באולמות חתונות אפילו אם יש משגיח, לכמות של מאות אנשים הוא יכול לבדוק את כל החסה וכל הפטרוזיליה וכל הכוסברה תשכחו מזה, וכל החומוס והטחינה והאורז? ווי ווי ווי. אז ודאי שמי שהולך לאכול ואוכל במקומות כאלה, גם שזה של הבנים שלו, לא משנה, אם הוא לא יביא משגיחים מטעמו שיבדקו לפני יום יומיים לפני שאנחנו עושים סוף שבוע אנחנו בודקים יומיים לפני, שמים כמה אנשים בשביל שיבדקו, כי אחרת אי אפשר לעמוד בזה, אי אפשר.

אז לכן צריך לדעת זה דבר קשה ביותר ואנשים לא מודעים ונכשלים מאד מאד מאד, ולכן אנשים אין להם רגשות לקדושה. כל אלה שהפסיקו לאכול מאכלות אסורות וספק מאכלות ולא אוכלים בלי בדיקה כמו שצריך השתנו לחלוטין בגישה שלהם לתורה, לאהבת התורה, למצוות, כעס ירד, כל מיני דברים שאנשים מרגישים שהם השתנו לגמרי. למה? כי התורה אומרת שזה מטמטם. עכשיו טמטום על טמטום על טמטום על טמטום, כל הזמן אדם אוכל ככה זה. אז במסעדות פלאפלים ענינים כאלה וכל זה, אין בדיקות כראוי, אי אפשר, אפילו אם ירצו, אי אפשר לכמויות. למעט ובבית עם יראת שמים אפשר, אבל אם לא לא. ויש דברים שצריכים לבדוק אותם רק על שולחן שיקוף, ז"א עם פלורוסנט ולהאיר כי אחרת לא רואים וראיתם, יש דברים שהם בצבע ממש של הירק, באותו צבע, גמבה אדומה זה אדומים, צהובה - צהובים, ככה הם משתנים בדיוק לפי הצבע קשה מאד. אם אדם לא יבדוק הוא יכשל כל  יום, כל יום יכול להכשל בעשרות של איסורים כאלו. אז מה יועיל לו המסכן, גם אם הוא שומר תורה ומצוות והכל ובסוף הוא מכניס את הכל דרך הפה. לכן עד שאתה בודק דברי תורה יוצאים מפיך תבדוק מה נכנס לפיך.

ודבר נוסף, "ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה", הרב שלי בזמנו היה אומר לנו את זה כל הזמן, כדאי לשים סכין בלוע ולא להכניס מאכל איסור, אם בעל נפש אתה, אם יש לך נפש זכה וטהורה שרוצה באמת לא להתגעל בגיעולי מאכלים האסורים, אז ככה צריך לעשות.

טוב, בעקבות החשיפות האחרונות שאני פרסמתי לגבי הכשרות, אז אני רוצה להגיד לכם דבר אחד שהרבה לא מודעים לו מה גודל העוון של מי שמאכיל נבלות וטרפות, ובפרט מי שעושה את זה ביודעין, ולכן אני רוצה להגיד לכם פה כמה דברים.

אנחנו פרסמנו את הדברים האלה, ויש הקלטות, אפשר לראות אותם באתר שלנו, אז ככה: היה סיפור מעשה אמיתי עם מגלה עמוקות שבעירו התגלו קצבים שלא נספר כרגע מה הסיבות והסיפור באריכות, שהם האכילו נבלות וטרפות במשך עשרות שנים את כל הערים מסביב, וכל המטבחים של כל ישראל שם היו טרפות, רבנים צדיקים אדמו"רים גדולי הדור כולם אכלו נבלות ו טרפות, דרך אגב זה היה כמה פעמים בהיסטוריה היהודית, גם עכשיו גילו בארה"ב בלוס אנג'לס וגם במונסי אחרי עשרות שנים קצבים טבחים שהיו מוכרחים והאכילו עשרות שנים נבלות וטרפות את כולם. לפני שנה התגלה בגרמניה, ופה בארצנו הקדושה יש כמה מאכילי נבלות וטרפות באופן קבוע ופרסמנו אחד מהם לפחות בשמו.

אז אני רוצה להגיד לכם מה היה דינם של שני הקצבים שהם הבינו את גודל העוון שלהם, דרך אגב על מי שאני מדבר הוא לא מבין את זה, הוא לא יבין את זה, הוא גם לא יחזור בתשובה מזה. אבל מה היה דינם, הם ביקשו לעשות תשובה, והמגלה עמוקות ובית דינו ישבו והחליטו שצריכים לעשות לתת להם דרך לתשובה, רוב בית הדין לא הסכים, אמר שאין תשובה על מה שהם עשו, כי אל תשכחו זה לא רק להאכיל נבלות וטרפות את כולם, זה כל התורה שלהם הולכת לסטרא אחרא, הרבה הרבה דברים, כל הגלגולים שהיו בבעלי חיים האלה לא תוקנו וצריכים היו לבוא עוד פעם, וסיפור אין לכם מושג מה זה נקרא להאכיל נבלות וטרפות, חלב הדם וכו' וכו'. אז בסוף בסוף בסוף נפלה ההכרעה והמגלה עמוקות לקח על עצמו לתת להם דרך תשובה על מה שהם האכילו נבלות וטרפות.

דרך אגב אני רוצה להגיד לכם על מה שפרסמנו בשם האור זרוע ומה שכתוב בגמרא וכו', שמי שמאכיל נבלות וטרפות ולא חזר בתשובה אין מתעסקים בקבורתו. ז"א אם הוא מת באיזשהו מקום משאירים אותו שיתפגר, שיהיה מאכל לעופות, מאכל לכלבים, אסור גם לחלץ אותו, אם הכלבים אוכלים את בשר אסור להסיר אותם ממנו, כי הם אוכלים את שלהם, כי כתוב שבשר טריפה לכלב תשליכון אותו, והוא גזל את כל הטרפות, האכיל את ישראל במקום  להאכיל את הכלבים אז הוא בעצמו יהיה מאכל לכלבים, אתם שומעים, זה דינו של מאכיל נבלות וטרפות, אם לא עשה תשובה. כן.

טוב, מה היה גזר עדין, אני אומר לכם בקצרה כמה דפים מתוך ספר כור ההיתוך, יש להשיג אותו אצלנו באתר בחינם, גם באפליקציה בחינם ובארגון שופר בעשרה שקלים אפשר לקבל את הספר ליד. גזר הדין: לבסוף הגיע יום ההכרה, נוסחת ההחלטה המוסכמת שהתקבלה בידי בית הדין בבית הכנסת הגדול נרשמה בקולמוס של נוצת אווז על פני גליון נייר ארוך ובה סעיפים רבים בדבר דרכי התשובה עבור שני השותפים מאכילי הנבלות.

אז שלח בעל מגלה עמוקות את השמש לקרא לשני השותפים שיבואו להתייצב בפני הרבנים הנאספים בבית הכנסת הגדול.

דרך אגב, אנחנו הקראנו תשובה של האור זרוע שאומר שאם בן אדם היה שוחט והשוחט הזה יצאה מתחת ידו תקלה בפשיעה שהוא לא דקדק, והוא האכיל את ישראל חלב, שזה איסור דאורייתא וזה עונש כרת למי שאוכל, צריך חוץ מתשובה וחוץ שמלקין אותו וחוץ שמעבירים אותו מתפקידו צריך להביא אותו לבית כנסת בשני חמישי ושני, שיגיד לקהל אני האכלתי בלות וטרפות ויספר את הסיפור ויבקש מחילה, ואחרי חודש העבירו אותו יתנו לו בית דין או תלמיד חכם עונש קצוב שהוא צריך לקיים אותו, ואחרי שיעמוד בתשובתו והכל אז מתקבלת תשובתו ומחזירים אותו לאומנותו, אבל מי שלא שמע אותו בבית הכנסת שהוא אומר את זה בפרהסיא לכולם ומכריזים עליו שהוא חזר לאומנותו אין לו לסמוך ואסור לו לאכול משחיטתו. טוב, אני ממשיך בענייננו.

הרבנים כמעט שלא הכירו את שני הבאים, אותם שהם ראו רק לפני ימים מספר. שניהם השתנו פלאים במשך ימים ספורים החליפו צורה. פניהם היו כפני אדם נוטה למות, חלשים ותשושים כאילו אזלה מגופם טיפת דמם האחרונה עד שבקושי יכלו לעמוד על רגליהם.

חזותם המזעזעת של שני מבקשי התשובה אשר מקצבים גברתנים, שהדם כמעט פרץ מפניהם מרב אונים וכח וגבורה, הפכו תוך ימים ספורםי לצל אדם, אך ורק עקב הצער ויסורים של החרטה על מעשיהם בעבר. וזה נגע מאד לליבם של הרבנים שהסתכלו על פניהם ובעיני הרבנים נצנצו דמעות של רחמים וחמלה. אם הם מתייסרים ביסורי חטרה כאלה, הרי הם בעלי תשובה ממש קרא אחד הרבנים שליבו נתכוץ בקרבו מרוב רגש. הרי מעוט חלבם ודמם צריך להתקבל כאילו הקריבו קרבן עולה על מזבח התשובה, כך החרה החזיק אחריו רב שני בקול רווח דמעות.

הרב בעל מגלה עמוקות שהיה גדול הדור, קם ממקומו ובבית הכנסת הושלך הס. הוא היה אב בית דין. פנה אל שני הקצבים שנשארו עומדים ליד הפתח, עיניהם נעוצות ברצפה ושאל אותם בקול רם:

האם מוכנים ומזומנים אתם לקבל על עצמכם לשמור ולעשות ולקיים את כל מה שבית דין זה יטיל עליכם? כן, ענו שניהם כאחד בכל כוחם, אפילו תצוו שיגזרו אותנו לגזרים בעודנו בחיים נקבל את העונש באהבה. לא יצטרכו לעקוד אותנו, נשכב בשקט ונסבול את היסורים בדממה, מבלי להוציא הגה. אנחנו רק נקדים ונאמר: יהי רצון שיהא זה לכפרה על כל עוונותינו.

ובכן, הקשיבו היטב אמר בעל מגלה עמוקות, לכו לבתיכם וכה תעשו: תאספו את כל החפצים שלכם , את הבנים והבנות המתגוררים אצלכם, את כל הריהוט המלבושים והתכשיטים, ותמסרו לכל אחד ואחד את חלקו, ועליהם לעזוב מיד את הבית ולחפש להם מקומות מגורים אחרים. לעומת זאת, עבור נשיכם תשאירו רק את הלבוש וכלי המטה, אך לא את התכשיטים. ובשביל עצמכם אל תשאירו אפילו את המלבושים  פרט לבלאי סחבות לכסות על בשרכם וערדלים מרופטות להגן על רגליכם. את כל הרכוש הנשאר תערימו לערמה גדולה במרכז הרחבה של חצר ביתכם ותעלו את הכל באש! אל תחוסו על שום דבר, בגדים תכשיטים חפצי בית, רהיטים, מרכבות, וכל דברי הערך היקרים ביותר, הכל חייב לעלות על המוקד ולהפך לאפר מבלי שישאר מהם שריד ופליט. למה הכל נעשה מהאכלת נבלות וטרפות. אחר כך תמכרו את כל בעלי החיים שבמשק ביתכם ואת כל הנכסי דלא ניידי, את הסוסים, הבהמות והעופות ואת הבתים, הגנים השדות והיערות, ואת הכסף שתקבלו תמורתם תשרפו באש. אל תשתמשו בכסף זה אפילו למטרות צדקה, כי הוא אסור בהנאה, נשיכם יתגוררו בינתיים אצל הילדים.

אחרי שתבצעו את כזה בדיוק לפי ההוראות, סיים הרב את דבריו, תבואו אלי ואומר לכם מה לעשות הלאה.

שני הקצבים השותפים מהרו בחופזה לבתיהם ועשו את כל אשר צוה עליהם בעל מגלה עמוקות, הם חלקו לילדיהם את החפצים ואת כל אשר היו שייכים להם והשאירו עבור נשותיהם את המלבושים החיוניים ביותר וכלי מטה מינימליים ואת כל הרכוש הנשאר אספו לערמה גדולה ברחבת החצר, שפכו נפט והציתו את האש. כשכל הערמה הפכה למאכולת אש, שכלתה את הנכסים יקרי הערך שהם רכשו לעצמם במשך עשרות שנים, לא הרגישו שני השותפים שום עצב בליבם. אדרבא, רגש של שמחה מלא את כל ישותם.

יהי רצון שכך ישרפו ויעלמו כל עוונותינו וחטאינו, נשאו השניים תפלה בכל הלב, מוטב שרכושנו יעלה באש, ובלבד שנשמותינו ימצאו את תקונן וינצלו מדינה של גיהנום!"

לא במהרה בצעה משימת החסול והשמדה של כל הרכוש כי הנכסים היו מרובים כל כך עד כי הדבר ארך ימים על ימים, וכשנסתימה המשימה ומכל הרכוש לא נשאר אף שריד, באו השנים אל הרב מגלה עמוקות ונתן הוראות נוספות בקשר לחלק הבא של דרך התשובה.

עכשיו, אמר בעל מגלה עמוקות לשני הקצבים בעלי התשובה, אחרי שהעליתם באש את כל הונכם ורכושכם והשארתם לעצמכם רק את כסותכם לבשרכם, עליכם לכתת את רגליכם ברחובות העיר, ולחזור על הפתחים, תלכו מבית לבית ותבקשו נדבות, אתם חייבים להתגבר על הרגש הבושה ולדפוק על כל דלת, אפילו של המכרים והקרובים ביותר, ולהושיט יד כקבצנים לכל דבר. תצרפו פרוטה לפרוטה, וכאשר יהיה בידכם מספר זהובים תלכו לשוק הסמרטוטים, מקום שמכורים דברי לבוש ישנים ומשומשים, ותקנו לכם מכנסי כתנה ישנים, כתונת טלאי על גבי לטאי, טלית קטן ישן נושן, זוג נעלים מרפטות וקרועות וכובע חרפים מקמוט ומשופשף. זאתת ההופעה שאתם צריכים ללכת בה.

את הבגדים האלה תלבשו על גווכם ואילו את הבגדים שאתם לובשים כעת תשרפו גם כן באש, שכן הם שארית מהרכוש שלכם, שבא לכם על ידי הכשלת יהודים בבשר טרפה, לכן גם הם אסורים בהנאה. אסור שישאר על גופכם אפילו חוט אחד שנקנה בכסף שהרוחתם מבשר הטרפה. תלבשו רק מה שתקנו בכספי הנדבות שאנשים טובי לב יעניק לכם. חכו ועשו מה שאני מצוה עליכם, וכאשר תבצעו את הדברים ועל גופכם לא ישאר שום שריד ופליט מהרכוש שאסור בהנאה, חזרו אלי שוב לקבל הוראות נוספות בדבר צעדי התשובה הבאים.

רבי קדוש, קראו השנים בבת אחת, נעשה ונקיים ברצון ובשמחה בדיוק נמרץ כפי שכבודו מצוה עלינו. מוטב לסבול בזיונות בעולם הזה מאשר לבוא בבושת פנים לעולם האמת.

כאשר שני הנגידים מאתמול נראו בסמטאות קרקוב כשהם לבושים בבלויי סחבות, מחזרים על הפתחים, הדבר עורר תדהמה והשתוממות שקשה לתאר, אם כי הדמות שלהם היתה זוועתית והחזות שלהם השתנתה כליל, הצליחו האנשים בכל זאת לזהות אותם והתחלחלו למראיהם.

הדבר עורר את רחמי הבריות, רבים רצו לתת להם נדבות גדולות יותר אך הם סרבו לקבל מטבעות גדולות יותר והקפידו לקבל מכל אחד רק פרוטה אחת. הם לא רצו שאסוף הנדבות בשביל מלבושיהם הדלים יעלה להם בנקל.

אסור לנו להיות יותר מיוחסים מאשר כל קבצן זר שמגיע לקבץ נדבות, אמרו אחד לשני,אם יתיחסו אלינו אחרת הרי נפיק טובת הנאה מהעובדה שלפני כן היה לנו מעמד של עשריים גדולים ונכבדים עקב גריפת הון תועפת מהפצת בשר טריפה בתור בשר כשר. על כן זה לקח להם כמה ימים והם נאלצו לדפוק על הרבה פתחים לקבל פרוטה ועוד פרוטה, עד שהצליחו לקבץ סכום של כמה זהובים.

לבסוף חזרו לבעל מגלה עמוקות, מלובשים בכתונת בלויה, במכנסי כותנה עבים שלא לפי  מידתם, מקומטים וטלואים טלאי על גבי טלאי בחוטים גסים, על רגליהם נעליים מעץ עבה ומחוספס, גדולים מאד בלתי מהוקצעים, בלכתם הדהדו צעדיהם כשל אסירים הגוררים ברגליהם שרשראות כבדים, על ראשם חבשו כומתות צמר עקומות ומלוכלכות, כתוספת לתלבושת המחרידה הזו היה מראה פניהם צהוב כשעוה מחוסר מזון וממעוט שינה, הלכלוך בצבץ מכל קמט בגלל העדר רחצה.

כשהמגלה עמוקות הבונן במראיהם ויסה להשוות אותם בדמיונו עם החזות השופעת עושר ובריאות מלפני זמן קצר, כשבאו אליו בפעם הראשונה כמעט התעלף, דמעות רותחות שטפו את פניו ולבו התכוץ בקרבו מרוב רחמנות על שני בעלי התשובה המעונים.

רבונו של עולם, פרצה קריאה ממעמקי נפשו של הרב כשהרים ידיו כלפי שמים, הבט נא וראה איזה עם סגולה בחרת לך, איזה סבל ועינויים מוכנים לקבל על עצמם למענך, לקדש את שמך בעולם הזה ולגדלך ולרוממך עד שמי מרום. דבר כזה לא תמצא אצל שום אומה ולשון, אפילו אצל הטובים והחסידים שבהם, ומה עוד אצל שני בורים גמורים כשני בעלי התשובה האלה, שלא קראו ולא שנו מעולם, ואינם יודעים יהדות מהי. יתומים היו מאב ואם מאז ילדותם, אינם יודעים להתפלל כהלכה, והם מקדשים את שמך כעת בעולם הזה ובעולם הבא.

בעל מגלה עמוקות רצה להורות להם אתה חלק הבא של המשך הפסק דין שהוצא ע"י בית הדין הגדול אך היה לו קשה להוציא הגה מפיו. ליבו שתת דם למראה סבלם של בעלי תשובה אלה והיה נפעם ונרגש. אחר מאמץ רב עלה בידו להתגבר על התרגשותו ופתח ואמר: להוי ידוע לכם שכל אותה עת שגופכם מצטמק והולך מיסורי התשובה והחרטה, הרי גם אני סובל, לא פחות ממכם. איני אוכל ואינני שותה אלא אך ורק כדי להחיות את נפשי, ואינני ישן אלא שינת ארעי בלבד, אינני מפסיק לבכות ולקונן על כך, למה? שמאורע איום ונורא כזה יכול היה לקרות בעיר שבה אני מכהן כמרא דאתרא. הייתי אמד רוצה להקל על סבלכם, ולא להטיל עליכם כל כך הרבה בזיונות והשפלות. אך דוקא משום כך שאני משתתף בצערכם ומפני שכל ישראל חברים ואנשים אחים אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב, לכן עז חפצי להציל את נפשכם מדינה של גיהינום, לפיכך אני חייב להתגבר על רגשמי הרחמים המפעמים בלבי ולצוות עליכם לעשות ולקיים את כל מה שנאמר בגזר הדין של בית דין הגדול.

כשם שלרופא אסור להתרגש נוכח יסורי החולה בעת שהוא חותך בבשר החי ועליו להחדיר את האיזמל עמוק יותר ויותר פנימה ללא רחמים, להגיע למקומות הנגועים, לקדוח ולשרש עד העצם, ולפעמים אף לקטוע את העצם עצמה, כך אסור לי לחוס ולחמול על גופכם הגשמי, אלא ליסר אתכם ולענות אתכם בעינויים וכאבים קשים ומרים, ובלבד להציל את נשמותיכם מאש הגיהינום ומלאבד לנצח נצחים.

עכשיו הקשיבו ואגידה לכם מה הצעדים הבאים אשר עליכם לעשות בדרך התשובה: על שניכם לעבור בכל בתי הכנסת ובתי המדרשות שבקרקוב, בשעה שהם מלאים מתפללים, לעלות על הבימה ולהכריז בקול רם כדלהלן:

רבותי! הננו מודיעים ומתודים בפניכם, שאנחנו חוטאים ופושעים, עוכרי ישראל, במשך עשרות שנים הפצנו ביניכם בשר טרפה והכשלנו אתכם בעבירות חמורות ביותר. המטנו אסון עליכם ועל נשמתכם, על ידי שפטמנו אתכם בנבלות ובחלב. מי יודע כמה מקרוביכם או ילדיכם נגדעו מן העולם בעון זה, נכרתו בדמי ימיהם כחיבי כריתות. אנו מודים ומתודים על כך ברבים, ומבקשים ומתחננים לפניכם לסלוח לנו על כל מה שעוללנו לכם, ולהתפלל בעדנו, אל אלהי הרחמים והסליחות תשגם הוא יקבל את תשובתנו וימחול לנו על כל עוונותינו. זה הטקסט שאתם צריכים להגיד בכל בית כנסת ובית מדרש בקרקא. אל תמהרו לרדת מהבימה, אלא השארו שם, תמשיכו לבכות ולקונן ולהתחנן, להכות על חטא, לתלוש את שערותיכם ולא לסגור מעין הדמעות, עד שיכמרו עליכם רחמי הקהל והם יודיעו לכם שמוחלים לכם במחילה גמורה ושיתפללו עליכם שגם ה' יתברך יסלח לכם על חטאותיכם.

עם סיום התפילה, בטרם יצא הקהל מבית הכנסת, תשכיבו עצמכם על מפתח פתח היציאה, וכל מי שיצא מבית הכנסת יצטרך לדרוך עליכם ולירוק לכם בפנים.

כל אותה שעה, בעת שתהיו ש טוחים על הארץ וקהל היוצאים מבית הכנסת יעבור וידרוך עליכם, תאמרו ודוי, כמו ביום הכיפורים, ותכו על לבכם ב"על חטא שחטאנו". כך  תעשו בכל בתי הכנסת בעיר, כשתגמרו לעבור את כל בתי הכנסת ובתי המדרש מבלי להחסיר אפילו בית תפלה אחד, תלכו לבית העלמין, תשתטחו על קברות הצדיקים ועל הקברים של אלה שנפטרו זה לא מכבר, ועל אלה שמו במגפות, ותבקשו מחילה מהצדיקים הקדושים ושאר הנפטרים שאולי נספו בעונותיכם, ותעוררו את רחמיהם שיתפללו בעדכם וימליצו טוב בעדכם בפני בעל הרחמים.

לאחר כל זאת תעזבו את העיר קרקוב, תצאו לערוך גלות לתקופה של שלש שנים. עליכם לנדוד רק ברגל, תמיד להיות נע ונד, אל תתעכבו במקום אחד יותר מעת לעת, ז"א כל 24 שעות צריך לעקור מן המקום ללכת רגלי למקום אחר, חוץ משבתות וימים טובים. כך תמשיכו בנדודיכם בכל מזג אויר, אל תתעכבו לא מחמת גשם ולא ברד, לא שלג ולא רוחות סוערות, במקום שתלונו היום לא תלונו מחר, בכל ישוב יהודי שאליו תגיעו ראשית כל תלכו לבית הכנסת, תעלו על הבימה ותחזרו על ההכרזה: יהודים, להוי ידוע לכם שאנחנו פושעי ישראל. במשך עשרות שנים היינו מאכילי טרפות והכשלנו אלפים ורבבות בעברות חמורות ביותר, ועתה אנחנו מתחרטים על כל זה ורוצים לשוב בתשובה. אנא, במטותא מינייכו, תבקשו עלינו רחמים ועל נשמותינו שנזכה לסליחה ולכפרה.

במשך כל ימות השבוע לא יבוא אל פיכם שום מאכל בשרי, רק בשבתות וימים טובים יהיה מותר לכם לטעום בשר אבל רק כזית, לצאת ידי חובה. לישון - רק על הארץ אתם ישנים עם אבן למראשותיכם, זה שלש שנים. במשך כל אותה תקופה, תחזרו על הפתחים כקבצנים, אבל תקבלו נדבות רק לקיום בדוחק ובצמצום ליום אחד בלבד. ורק להחזיק את הנשמה. אל תשאירו שום דבר בידכם עבור יום המחר.

אחרי שתתנהגו באופן זה במשך שלש שנים תחזרו לקרקוב ברגל, ואם הקב"ה יתן לי חיים אז אמשיך להורות לכם בעזרת ה' כל צעדי התשובה הבאים, אם חס ושלום לא אהיה אז בין החיים, תמצאו אצל ממלא מקומי מכתב סגור וחתום שיכיל את כל ההוראות על דרך התנהגותכם בדרך התשובה בעתיד.

עד כאן זה היה מה שבית דין פסק שצריכים הם לעבור. עכשיו אני רוצה להגיד לכם דבר אחד, זה איום ונורא, נכון? והם גם לא האמינו בסוף שהם יעמדו בזה ושימחלו להם בשמים, הם עמדו בסוף בזאת, בגזרה הזאת, קיימו אותה על הצד המדוקדק ביותר, שהם חזרו לקרקוב הוא היה חי עוד, הרב מגלה עמוקות, ואז הם סיכמו ביניהם הם כל ימיהם היו עדיין בפחד, ולפני שהם נפטרו ואחד מהם חלה, הם תקעו כף בשבועה חמורה שמי שיפטר ראשון יבוא בחלום לשני להגיד לו מה היה בבית דין של מעלה, וזה שגסס הראשון ועמד למות פחד למות והתחנן שיבוא המגלה עמוקות, מה הוא ביקש? אמר לו תשמע ,עם כל מה שעשיתי והבטחת לי ובית דין פסק והכל ומה שדנים למטה מקבלים למעלה, אני פוחד פחד מוות למות, אני לא יודע מה מחכה לי שמה על מה שעשיתי. והוא התחנן אליו שיתן לו מגילה כתובה שפה בית דין של מטה הם קיימו את כל תהליך התשובה והכל ומבקש מבית דין של מעלה שיוציאו אותו זכאי בדינו, בלי זה הוא פוחד למות. בסוף נאות המגלה עמוקות ונתן לו מגילה, וקברו אותו עם המגילה. ואחרי שלשים יום הוא בא בחלום לחברו וסיפר לו מה היה בבית דין של מעלה. את ההמשך תמצאו בספר, בכור ההיתוך.

אבל אני אומר לכם, אני אומר לכם, אני אחרי שקראתי את הספר הזה, למרות שהייתי כבר בעל תשובה שנים, חזרתי בתשובה עוד פעם, עוד פעם, וקיבלתי על עצמי ללכת תקופה די ארוכה, לא יחף כי לא יכולים ללכת יחפים אתה יודע מי שילך יחף פה היום יגידו שהוא, אז הכנסתי אבנים קטנות קטנות קטנות בתוך הנעליים, והייתי הולך שמה בגלל מאכלות אסורות אולי שאכלתי, אולי שהגשתי נתתי לאנשים וכו' וכו' וכו', ותענית דיבור כל שבת במשך שנים. ועוד ארבעים יום מראש חודש אלול עד כיפור, כל זה בשביל לתקן שמא ואולי עוד נשאר משהו.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם, יהודים יקרים, כל אמא טובה אוהבת את ילדיה, יכול להיות שהיא מאכילה נבלות וטרפות. יכול להיות שהיא מאכילה שקצים ורמשים אם היא לא בודקת כראוי, יכול להיות שאבא שמביא את בשר מהקצב מהאיטליז או מאיפה שהוא לא מביא, הוא מאכיל נבלות וטרפות, אתם עושים סעודה לרבים או בר מצוה והכל והזמנתם השגחה לא טובה, אז אתם יכול להיות מאכילים נבלות וטרפות ושקצים ורמשים, ואתם רואים מה הדין של מי שמאכיל נבלות ושקצים ורמשים. אז כמה אדם צריך לחוש ולפחד מה הוא אוכל, ועוד יותר חמור מה הוא מאכיל, אפילו חשש. אבל משום מה כשמסבירים דבר כזה, אנשים לא ממהרים לפחד, מה הם אומרים? לא, אל תגזים, זה חומרה, מה אתה חושב שכולם מאכילים נבלות וטרפות? מה קרה לך, יש השגחה מהודרת, זה רבנים עם זקן והכל, מה אתה חושב, וכי פלוני יאכיל נבלות וטרפות? וכי וכי וכי, נו, וכי המגלה עמוקות שאין בכל הדור הזה אם תאסוף את כולם ביחד לא מגיעים אליו ובעירו האכילו נבלות וטרפות וגם הוא אכל.

ז"א אין על זה, זה ידוע מימות עולם, שהשטן מלאך המוות השוחט, השוחט עלמא, שוחט זה ששוחט את כולם, הוא פשוט החליט לתת לכמה שוחטים את הסכינים ואמר תשחטו אתם במקומי, לא צריך שאני אשחט את האנשים, אתם תשחטו את הבהמות עם סכין פגומה והם יאכלו נבלות וטרפות והשארתי אותם, לא צריך אתם תעשו לי השוחטים תעשו לי את העבודה. וככה זה עובד, וככה זה מימות עולם, וקהילות שלמות נספו בגלל הדברים האלה. ובדור האחרון הקראתי מהספר הזה של החפץ חיים, שהוא אומר שהנסיון האחרון שיתבררו בו רבים וטובים זה יהיה מאכלות אסורות.

אז צריך להזהר מאד מאד מאד מה מכניסים לפה, לכן המסקנה היא, שלא סומכים על שום כשרות, אלא מה עושים? שחיטת חבורה, פירושו קבוצה של אנשים לוקחים שוחט, כמו פעם לפני ארבעים שנה, שוחט ירא שמים, לוקחים בודק סכינים ירא שמים ומומחה שניהם ונותנים להם לשחוט לכמות של קבוצה של כמה עשרות משפחות וככה יודעים שהבדיקה היא כראוי, הסכינים אם הם יודעים אותם כראוי, הסכינים כראוי, זה לא במהירות, לא בחפזון, לא סרט נע, לא העיקר להעביר וכן הלאה וזהו, אז אתה לוקח לך לתקופה כמה חדשים שם במקפיא שלום ואתה שקט, אח"כ הולכים למטבח ודואגים שכל דבר שמה לפי הסרטונים האלה לדעת שלא נאכיל חס ושלום שרצים ושקצים וכו'.

עכשיו בואו תשמעו דוגמא, אם אני בא עכשיו לבית ואני מתארח, ואני אומר להם, יו, יו, אומרים מה קרה? אומר ראיתי עכבר נכנס לחדר מיטות, ישר האשה תצעק יה בבבבב... והגיעה שעת מנוחת הצהריים, היא תכנס לישון? תחלום. עד שאתה לא תוציא את כל הרהיטים ותוודא בתוך המגירות ובכל הרהיטים ותסגור את החלונות - היא לא נכנסת. אבל את לא ראית את העכבר, אני רק אמרתי לך שראיתי עכבר, ואיזה פניקה יש עכשיו כל הבית קם מחפש את העכבר, זה ברור שזה יהיה, נכון? גם לא אם אני אגיד, גם אם אתם תגידו. אפילו ג'וק אם תגידו. אבל אם אני בא לבית ואומר שיש ספק נבלות וטרפות, או שאני יודע שההשגחה הזאת לא טובה, מה יגידו? לא, הגזמת, מה זה זה כולם אוכלים את זה, רגע אבל זה יותר גרוע מעכבר, זה לאכול את העכבר, זה לא עכבר מסתובב ואולי יצא, הוא פה בתוך האוכל. ולא חוששים. למה זה? למה אתם יכולים להסביר לי למה זה? בגלל שהאוכל שהוא לא כשר מטמטם, לכן אתה מטומטם, עונה לא לענין. מה פירוש, את הצריך לחשוש, הרי זה ספק דאורייתא, ספק דאורייתא צריך להחמיר, אוי ואבוי אם אתה אוכל חס ושלום חלב, זה כרת, אתה יכול למות חס ושלום בגיל חמישים עד שישים, שווה לך? כדאי להסתכן? ואם הוא אומר לך עד נאמן ולא אחד, שתיים ולא שתיים עשר ולא עשר שלשים, איך אתה לא מסתפק? תכנסו לאתר שופר ותראו כמה עדויות השמענו ואנחנו עדיין בתחילת הדרך. אז לכן צריך לדעת יהודים יקרים, מי שחש לחייו בעולם הזה ולא רוצה להפסיד אותם לחיי העולם הבא כדאי שיקח את הדברים שאמרתי פה ברצינות. שיקח אותם ברצינות.

למי שיש שאלות בקשה. כן, הבחור פה בשורה שניה.

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. מאז ששמענו על כל הנושא של השחיטה, הלכה למעשה, איך עכשיו אני יכול להתארגן עם בשר. לדוגמא אני מכיר שוחט ברחובות, אני לא שוחט, אני מכיר שוחט ברחובות אדם ירא שמים, איך אני יכול לדעת אם אני יכול לקחת אותו שישחט לי?

 

הרב:  נכון, מי שלא יודע באמת אם הוא יודע לבדוק את הסכינים זה בעיה, כי בבדיקת הסכינים יש כמה בעיות, אחד שיש כאלה שלא יודעים טוב לבדוק, ושתיים שיש כאלה שמקילים בבדיקת הסכינים. ז"א יש כל מיני שיעורים מה נקרא סכין שמתחילים לשחוט ואיך היא צריכה להיראות לאחר שחיטה. יש כאלה שרוצים להגיד שאם יש הרגש אחרי השחיטה אז זה לא כלום, ויש כאלה שאומרים לא, שהרגש זה נקרא פגימה שהציפורן אוגרת או חוגרת בכדי חוט השערה, אז בזה יש דיון בראשונים עד לאחרונים והבאנו שיעור של הרב שלום רוט שהוא דיבר על הנושא הזה ארבע וחצי שעות, תוכל לראות שמה את הדברים, למסקנה הוא מגיע שפגימה כל שהוא זה מטריף מנבל את הבהמה, עכשיו יש כאלה שאומרים שזה הולך עם הרגש, חלקות, או שזה נקרא שינוי טעם, כל מיני שמות שהם לא מוגדרים כל כך בהלכה, אבל השוחטים סומכים על דברים כאלה. עכשיו בשחיטות המוניות לא מחפשים למצוא באמת פגימות, כי אם יחפשו למצוא פגימות וימצאו לא יהיה שחיטה, אי אפשר להתקדם, צריך לפסול את כל מה ששחטנו עד עכשיו, כי ברגע שנמצאה פגימה בסכין והם שוחטים נגיד עשרים דקות רצוף אז מאות עופות הלכו לפח. אז אין ענין למצוא כל פעם, ומי שימצא כל פעם יסלקו אותו  מהתפקיד, כמו עדויות של שוחטים שאמרו שהעירו מספר הערות וחלק פוטרו, ז"א בשחיטה המונית צריך לעמוד בקצב. גם היבואן בעל העופות, בעל המפעל, בעל המשחטה הוא רוצה הספק, הוא מרויח על כל דבר ודבר. גם השוחטים מרויחים על כל שחיטה, 19 אג', 17 אג', אז אם הם שוחטים מעט או שזה הולך לאיבוד הם לא מקבלים כסף, אז ז"א זה בעיה. אבל אני ביקשתי משוחט שהוא טוב מאד שיתן לי רשימה של שוחטים שהוא מכיר אותם בעבודה של שנים תחתיו שהוא יודע גם שיראים גם מומחים וגם שלא מקילים בסכין, אני אמור לקבל בימים הקרובים ואם ירצה ה' בלי אחריות כמובן, בלי אחריות, מי שישאל נוכל לענות לו מה שקיבלנו, אבל אני לא אחראי. אני מצאתי שני בודקי סכינים מצוינים ביותר שמעידים עליהם כל המאד מומחים שיש בתחום, ואני שוחט איתם, והם בודקי הסכינים ובשחיטת בקר גם שחטו לי, והייתי נוכח במקום וראיתי ונתתי גם לאחרים שיראו את מה שהם זה וצילמתי והסרטתי גם איך הם עשו כל דבר והראיתי אח"כ לעוד אנשים שמבינים וזה משופרא דשופרא, זה צריך לעשות, זה עבודת מחקר שצריך לעדת איך לעשות, אבל אם לוקחים את כל אלה שעובדים בשחיטה ההמונית אז הם בד"כ הם קלים, ז"א אנשים קלים, למה? כי מה הם יגידו, שהם שוחטים במקום שאי אפשר לאכול ממנו, או שהם בעצמם לא אוכלים ממנו? אז איך אתה מאכיל את האחרים, טוב אתה לא אוכל את זה כי אתה אומר אל תסמוך, תשמע ממני אל תסמוך, אני הייתי שמה עבדתי ואני אומר לך אל תסמוך, אבל למה שחטת שם? אם אתה אומר אל תסמוך למה שחטת שם? ז"א יש בעיה חמורה, כי מאיפה יצאו כל השוחטים האלה? מהשחיטות. אז זה בעיה, לכן צריכים להבין מה אתה לוקח ולמה אתה לוקח ועד כמה אתה ער לדעת את הדברים, גם צריך הכנה ללמוד כמה דברים בשביל לדעת על מה מדובר. בינתיים אנחנו עשינו שחיטה לקהילות פז בצורה מצומצמת כדי שמי שרוצה באמת, הפסיק ואוכל רק דגים, כמו שאני אכלתי כמה חדשים דגים, מי שהפסיק אז פשוט מאד אתה מבין ועכשיו הוא רוצה אז הוא נרשם אצלנו וכשיש שחיטה ויוצא לנו ברוך ה', כי היו ימים שלא יצא, פשוט לא יצא, הסכינים לא יצאו טוב, האחרים אכלו מזה, אצלנו בשבילנו לרמה שאנחנו דורשים זה לא היה טוב, אבל את אותה שחיטה שלנו לא היה טוב האכילו את זה בד"צ, אז ז"א זה המצב. מה אני יכול לעשות, אפשר לחיות גם על דגים, יש כאלה שלא אוכלים בשר גם בלי כשרות, ומי שרוצה באמת אז או בשיטה הזאת לעשות חבורה, דרך אגב כל הגדולים הם אוכלים רק מחבורה, הרב קניבסקי, הרב שטינמן, הרב גרינימן זצ"ל וכן אחרים הם אוכלים רק בחבורה מצומצמת, שוחטים פעם בתקופה וממלאים את המקררים ושלום על ישראל עם שקט לתקופה וזהו, והם לא צריכים, הם לא אוכלים כל יום, אבל למתי שצריך למועדים אז הם אוכלים. אבל לא לאכול חס וחלילה נבלות וטרפות.

 

ש. נקוה שבאמת יהיה רשימה של שוחטים בימים הקרובים כי איפה שהוא זה

 

הרב: השבוע, השבוע אני מקוה שכן.

 

ש. שאלה נוספת בבקשה לגבי אירוע משפחתי, אני צריך לעשות אירוע משפחתי, יש לנו בר מצוה בעזרת ה', הפתרון היחיד זה רק להזמין קיטרינג דרך הרב או בצורה דומה לזה.

 

הרב: בא אני אסביר, יש עוד אפשרות, שאתה שוכר רק אולם, אתה לוקח אברכים יראים שמבינים איך בודקים, אתה מושיב אותם יום יומיים לפי כמות שאתה צריך מראש, אתה לוקח את הדברים היותר טובים, נגיד אם יש שעועית כי טוב או דברים כאלה שהם בואקום שיש בהם פחות נגיעות, לא שאין בכלל נגיעות, אתה לוקח את הירק שהוא יותר שמור אבל הוא עדיין לא לגמרי, אבל יהיה פחות תקלות, ואתה לוקח את כל זה ועושה כמו שצריך עם כמה, או כמה נשים, לא משנה, שהן יראות שמים ורוצות לעשות את זה כראוי, תכינו את הסלטים לבד, כמו שמכינים לכבוד שבת, ותבשלו לבד, אתם יכולים לקבל את המטבח תכשירו אותו, תכשירו את המטבח כמו לפסח באולם, ככה אני עושה, כשאני עשיתי אירועים לילדים שלי אז אני פשוט מאד הבאתי משגיח מלפני, הוא הגעיל את הכל, הכשיר את הכל, עשה ליבן עשה כל מה שצריך, כאילו זה של גויים, ואת כל השאר דאגנו ושלום, זהו, זה האירוע. זה עבודה. אין מה לעשות, אבל אי אפשר להאכיל אתה מבין את ישראל נבלות וטרפות באחריות, זה אחריות שלך, אתה לא יכול להגיד אני לקחתי כשרות כזאת ואני סומך, אין דבר כזה, גם אם סמכת ונכשלת הכשלת. אם נתת לאנשים בטעות אוכל לא טרי וכולם סובלים הלכו לבית חולים מה אתה יכול להגיד? אבל כולם בבית חולים.

 

ש. כל הכשרויות המהודרות ביותר

 

הרב: מדובר על הכשרויות המהודרות ביותר, אנחנו לא מדברים על אלה שהן לא מהודרות, מהודרות, אחרת על מה היינו מדברים.

 

ש. כולם בספק?

 

הרב: כולם בספק של הסכינים לפי הבדיקות שנעשו בכל התחומים.

 

ש. תודה רבה כבוד הרב.

 

הרב: תהיה בריא.

 

 

ש. אז דגים אפשר לסמוך בהכשר בד"צ לגבי תולעים, או שצריך לבדוק לבד?

 

הרב: דגים באופן עקרוני אין הרבה בעיות של כשרות, הכוונה אמנם יש קצת דגים שמזויפים, שמחליפים דג טמא בדג טהור, יש מקרים כאלה, וצריכים לדעת איזה סוג דגים, הרב דורפמן מסביר, אבל בדגים יש בעיה אחרת, יכול להיות דג כשר מאד אבל יש זבובים שבאים ומטילים על הדג הקפוא, על הדג הקפוא, מטילים בו ארס, יוצא מזה ביצים, מהביצים יוצא תולעים, בהתחלה הם מעל העור החיצון אח"כ הם חודרים לתוך הדג ולא תמצא אותם יותר, הם בצבע של הבשר. זה צריך לבדוק, ההכשר לא פותר את הבעיה של תולעים. לא, לא לא, לא פותר בכלל. כי המעופף הזבוב לא מעניין אותו שזה הכשרה של מישהו. הוא לא שותף בכשרות.

 

ש. אבל לדוגמא יש קופסאות שימורים שרשום שזה ללא חשש נגיעות של תולעים.

 

הרב: נכון ולמרות

 

ש. בהכשר בד"צ

 

הרב: נכון, ולמרות זאת נמצאו, גם בחומוס, נכון מוכרים חומוס כבר מבושל בתוך קופסאות? נמצא בחומוס כזה גם כן מחורר עם תולעת. הם סומכים על רוב, על ביטול, על כל מיני דברים אחרים שאתה מבין זה פה ושם, אבל יש וצריך לבדוק.

 

ש. לבד, לבד כל אחד

 

הרב: לבד וגם תירס, תירס מאד מנוגע, צריך לחתוך את התירס מהצדדים שכל הקלח יהיה בחוץ ואח"כ לעבור על כל התירס ולבדוק אותו. וכן הלאה.

 

ש. תודה רבה לרב.

 

הרב: כן, פה יש שאלה בשורה ראשונה. תיכף תיכף, פה זריז.

 

 

ש. הרב לגבי כשרויות של בד"צ בכלל, לאו דוקא בבשר או דברים אחרים אפשר לסמוך עליהם או שעדיין

 

הרב: מצד הכשרות עצמה אז לא כל כך שרות, יש כשרויות שאנחנו לא סומכים בכלל, אנחנו בעיקר סומכים רק על הרב לנדא והבד"צ העדה החרדית שזה היותר טוב בפרודוקטים, בכל שאר הדברים הסגורים קונסרבים ודברים כאלה, באחרים אנחנו לא סומכים, אבל לדעת שגם בלנדא וגם בבד"צ העדה החרדית יתכנו פה ושם פשלות. יתכנו. עכשיו אנחנו פרסמנו לדוגמא עטיפה של גבינה צהובה, כתוב הרב לנדא בהשגחה גבינה צהובה פרווה, שמעת על גבינה צהובה פרווה? ככה כתוב על העטיפה, וכתוב על זה ברכתו בורא מיני מזונות. אז מה לעשות, אז הם קוראים לזה טעות, שמו בטעות, שמו בטעות הם אומרים עטיפה אחרת, טוב, נגיד שהעטיפה בטעות, והעטיפה הזאת שהדפיסו אותה למי הדפיסו גבינה צהובה בורא מיני מזונות פרווה? למי הדפיסו אותה? ומי שמדפיס עטיפה, ולא עושים אחת, עושים מאות אלפים, מי שהדפיס אותה לא בדקו ואישרו? אז איך זה יצא? מכל מקום יתכנו תקלות פה ושם, אבל שמה זה הכי פחות, הכי לא שכיח. אבל אני אסביר לך מה השוני בין כשרות של בשר ועופות לבין ההשגחות האלה שאני מדבר במוצרים שנמכרים במכולת. כשהם נותנים השגחה על מפעל, אם הם נותנים השגחה אמיתית והם שמה ובודקים באמת ואכפת להם, לא כמו אלה שאנחנו לא סומכים שהם לא מופיעים, וחלק מהם סומכים על אלה שסומכים, כי אתה רואה לפעמים על מוצר אחד שלש ארבע בד"צים, איך שלש ארבע? בשביל מה שלש ארבע? כי זה לחוג שלו צריך שיהיה בד"צ שלו וזה לחוג שלו צריך את הבד"צ שלו, אבל כמה יש שמה משגיחים? אין ארבע, כי ההוא סומך על ההוא של ההוא של ההוא, העיקר יש חותמות.

מכל מקום הנקודה היא ככה, שמה לא אכפת להם אם הם ימצאו משהו לא טוב לפסול, להגיד לא טוב, כי זה לא יוצא מכיסם, והם לא התחייבו לספק שום דבר, ואין להם בעיה של כמות, מצידם שלא יהיה, הם מקבלים את השכר שלהם, הם על התעודה מקבלים וזהו. אבל כשהם עושים שחיטה של בקר ועופות זה שלהם, ואם הם לא עומדים בקצב או צריכים להשקיע כפול זמן זה כפול  משכורות, ואם יוצא הרבה טרפות והכל אפילו שזה הולך חלק לערבים והכל, אבל בכל אופן הם צריכים לעמוד אתה מבין בצפי בביקוש וכו', אז לכן הם ראויים לקלקל יותר, לחפף יותר, שמה הם פחות נאמנים ממה שפה, כי פה יש להם הפסד ממון ממש, ועל זה נאמר כשר שבטבחים שותפו של עמלק, כי הוא לא רוצה לראות טריפה יוצאת מתחת ידו כי זה הפסד ממונו, אבל שמה שהוא משגיח על מפעל של אחר, אין לו שום בעיה, אין לו שום הפסד ממון, לכן הוא יותר נאמן שמה אם הוא ירא שמים ונמצא במקום ועושה עבודתו נאמנה.

 

ש. אז הרב למשל חומוס, חומוס אפילו לנדא של הבד"צ עדה החרדית, או למשל כרוב

 

הרב: שמעתי, אז ככה, בחומוס צריך להפריש תרומות ומעשרות וכו', על תולעים אין אחריות בשום מקום, כי תולעים יכולות להתהוות גם לאחר שהמוצר נגמר, אז זה אין אחריות על תולעים. עכשיו, כרוב, בכרוב יש בעיות, כרוב חותכים אותו לארבע ומריצים אותו, ויש כאלה חותכים, אתה יודע יש שקיות שזה מגיע כשהוא חתוך כבר, כרוב אדום כרוב ירוק וכו', גם אלה צריך לעשות להם בבית, אפילו שכתוב שאין חשש וכו' וכו', צריך להכניס אותם לסבון חמש דקות עם מים, לשטוף אותם אח"כ במים טוב טוב ולהשפריץ מים קולחים אחד אחד פחות או יותר ואז לאכול. אבל אם לא - יתכן שתמצא ומצאו, וגם רואים לפעמים בשקיות מבחוץ עוד לפני שפתחת כמה כאלה חרקים שנמצאים.

 

ש. לגבי חסלט, אם אדם  מגדל נענע או פטרוזיליה אצלו בבית, האם זה כמו חסלט עדיף מחסלט

הרב: זה יותר גרוע. כל דבר שהוא לא נמצא בחממה, כי בחממות דואגים שלא יכנסו  חרקים מסוימים, הם מתירים עד שלש חמש או שבע חרקים מעופפים שיורדים בקלות אח"כ בשטיפת המים אחרי הסבון, אבל שמה דואגים שלדוגמא זבוב המנהרות לא יכנס, כי אם נכנס לדוגמא זבוב המנהרות שהוא מעופף והוא פוגע באיזה עלה, הוא מכניס שמה ביצה, תולעת, והתולעת היא בתוך העלה ורואים כמו מנהרה על העלים, ויש שמה תולעת ואתה לא תמצא אותה לא מהצד הזה ולא מהצד הזה, היא בתוך עובי העלה. אז כל מה שאתה מגדל בחוץ הזבוב יכול להגיע ולהטיל את ביציו.

 

ש. אם שמים איזה רשת מעל לא טוב

 

הרב: כן, אם לא יהיה מתוך העפר עצמו, גם מהעפר עצמו לפעמים מביא תולעים וכל מיני דברים. העיקר בסופו של דבר, לעולם תצטרך לבדוק בדרך הרגילה, להכניס כל ירק לתוך מים חמש דקות עם סבון, אחרי זה להוציא אותו, לשטוף אותו היטב היטב, אח"כ במים קולחים ואם יש לך ספק ולא ברור לא רואים יש שולחן שיקוף ואתה בודק. כך עושים בעלי חסה וכו' וכו', ונמצאים אחרי שטיפה גם כן תולעים קטנות לבנות.

כן, תן ליהודי בפינה. אני ראיתי אותך, שב אל תדאג אני ראיתי אותך.

 

 

ש. ערב טוב הרב, הרבה זמן חיכיתי למעמד הזה, שבזמן הבחירות שמעתי בזיון שדיברו על הרב ולא מחיתי, גם דיברתי על הרב,

 

הרב: כל הכבוד

 

ש. ואני מבקש מחילה מכבוד הרב

 

הרב: עם חיוך ככה עם חיוך

 

ש. משתדל

 

הרב: עם חיוך? לא תחשוב על זה עוד פעם ואני אתן לך לדבר

 

ש. הרב, אני לא יכול לא לחייך שאני רואה את הרב

 

הרב: אבל זה עם חיוך בחיאת.

 

ש. הרב אני לא יכול

 

הרב: ככה עשית לי ואתה מחייך

 

ש. עשיתי תשובה כבוד הרב

 

הרב: עשית תשובה? יאלה מחול לך.

 

ש. מחול, מחול הרב

 

הרב: תהיה בריא.

תן לבחור פה. שורה שלישית. כן. הנה זה אתם רואים של הרב לנדא גבינה צהובה וירקות כשר פרווה ברכתו מזונות.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב, אני אגיד את המשמעות שלי ואת המשמעות שלך, טמבלויזיה כמו שאתה אומר ואני הפעם לא ראיתי בתקשורת שמדברים מה זה המשמעות המילה הזאת נכה, שאין התחשבויות המון המון המון המון באוכלוסיה של הנכים, ודיברתי איתך גם לפני איזה שלש שנים, ברוך ה' אני עברתי השתלת כליה, שאני פעם דיברתי איתך על זה, לא זוכר איפה זה היה, ואני כמו שאתה אומר על ההלכות של הענין של הכשרויות של החסה, של הכרוב, אני לא הסתכלתי על זה ארבע כפול ארבע, לקחתי ועשיתי ואכלתי, ולמרות הכל קיבלתי עוד תוספת של מחלות שלא נדע, קיבלתי אלצהיימר, קיבלתי כל מיני מחלות פרקינסון ואני לא מסתדר עם עם החיסון והחמש כדורים שאני מקבל ואני שותה אותם, וזה קשה לי מאד מהבחינה שאפילו שביטוח לאומי נותן לי, לא מתחשב בי בענין שאני מקבל אלפיים שקל, זה לא משכורת בחודש, שאני זורק את הנכות שלי לשכירות שאני משכיר בית,כ מו שאתה אומר להשכיר בית שאני משכיר בית בעולם הזה, ואני משתמש לוקח את הכסף שלי והכסף של אשתי.א ין עזרה באוכלוסיה של הנכים בכלל בכלל בכלל מה שאני רואה את זה ברקע, אני מגיל 18 מהצבא שקיבלתי פטור מהצבא אני התחלתי לקבל את הנכות הזו. וזה דבר אני מודה לקב"ה מה שנתן לי גם את האפילפסיה גם מה שיש לי שאני מקבל ארבע בשבוע התקפים ומתאשפז בהתקפים תודה לקב"ה את זה, אני מודה לקב"ה על מה שעושה לי את זה, הכל זה מאיתו יתברך, הכל זה מהקב"ה, ומה שאני מקבל יסורים זה מקבל יסורים באהבה. זה מה יש לי להגיד כבוד הרב מה שאתה חושב.

 

הרב: טוב, קודם כל אני מבקש ממך שתפקיד מהיום במאכלות אסורות כמו שהסברתי ושמעת, ואני מאמין שזה ישפר את מצבך, כי הרבה חולאים כמו שכתוב בספרים הקדושים, באים מאיסור מאכלות אסורות. ואחד מהרבנים הגדולים אמר שאין לדעת אם לא כל הנגעים והמחלות והסרטן וכל שאר הדברים באים על בני אדם לא באים רק מהסיבה הזאת. ז"א מאכלות אסורות זה לשקץ את הנפש לפני הבורא יתברך, לקחת את הנשמה הטהורה ולשקץ אותה במאכלים אסורים. אז תעבוד על זה שלא לאכול דברים שהם לא בדוקים כראוי היטב היטב ולא לאכול בשום מקום חוץ ממה שהיה  תחת ידך בבדיקה שלך ושל אשתך כמו שצריך וכמו שראוי, עד פה זה בסדר? שמעתי, עד פה זה בסדר? עבדת על משהו, עבדת במשהו בזמן האחרון?

 

ש. אני לא עבדתי בכלום

 

הרב: עד היום לא עבדת בכלום?

 

ש. כלום כלום

 

הרב: ואתה מסוגל לעבוד במשהו?

 

ש. אני לא מסוגל לעבוד, אני מקבל ארבע התקפים שלש פעמים

 

הרב: הבנתי, אז אתה רוצה שאני אברך אותך לפרנסה טובה

 

ש. כן

 

הרב: אני אתן לך ברכה ואני מקווה שהיא תעזור מיד. ה' יעורר רחמים עליך שתתפרנס בכבוד.

 

ש. אמן.

 

הרב: והנה הברכה עבדה, אני נותן לך אלף שקל.

 

ש. אמן.

 

הרב: כן, מי שרוצה לעזור לו גם זה הזדמנות. אתה רואה כמה יש פה, חנג'ורי. קח זה אני חושב יסייע טיפה. כן. הערב גם לעילוי נשמת יהודה בן שלום וזוהרה שושנה בת חנה להצלחת כל משפחת שרעבי ואבוקסיס. שאלה אחרונה ליהודי פה. אני איתך פה. כאן זה פה שעומד. גוג ומגוג כבר באשדוד, תיכף תשמעו, זה מתחיל להתפשט, כבר היו תקיפות בעזה וכו' וכו', נראה איך זה יתפתח.

 

 

ש. ערב טוב, הרב אמר שתהיה שנה קריטית,

 

הרב: נכון, אז כבר אמרתי בדרשות האחרונות שהמצב הוא כזה שמבחוץ אנחנו מוקפים אויבים שמכלים אחד את השני, אבל הכוונה הסופית שלהם זה להגיע אלינו, והם מכריזים על זה, כן, המדינה האסלאמית אמרה שירושלים זה עיר הבירה שלה, בדרך כלל מה שהם אמרו עד עכשיו הם משתדלים לקיים. עירק לא שלהם, סוריה לא שלהם, סעודיה לא שלהם ואתה רואה הם כובשים חצי עירק, חצי סוריה ביד שלהם כבר, הם מתקדמים יפה, אפילו שאין להם צבא נורמלי וכו' וכו', תראה מה הם מסוגלים לעשות וכל אירופה וכל ארה"ב עם כל הטררם לא מסוגלים לעשות שום דבר, והם עוד מעט אצלם, עוד מעט הם אצלם. כולם ההר געש הזה שמסביבנו מכוון אלינו, בורא עולם אומר תפקחו עיניים, אני יכול לעשות וסכסכתי מצרים במצרים בשביל שתבינו מה גודל הצרות שיכולות ליפול עליך. אתמול אמר שר הבטחון ששמונה מאות אלף טילים מכוונים לישראל, אתה שומע איזה מאסה זאת? אז ז"א, זה מה שמכוון, ולא צריך יותר מהחלטה של איראן שתפעיל את נסראללה והוא ילחץ והנה הג'יהאד הסתכסך עם החמאס ולכן הוא פותח עכשיו בירי לכיוון ישראל בשביל לסבך את החמאס ואת כולם נגד רצונם, וכך מתדרדרות מלחמות, ואמרתי שכבר שכחו את הנפט בשיקול כמו שאומרים בשכונה, פה באזור שפכו כבר את הנפט במזה"ת ומחכים למי שידליק את הגפרור ויבעיר את כל האזור. השנה הזאת היא קריטית בהרבה מובנים, אתה רואה מה קורה מסביב, אתה רואה איך ההתנהלות של אומות העולם כלפי ישראל, אתה רואה את ההקצנה שלהם, אתה רואה איך דוחים אותנו, אתה רואה איך כופים עלינו כאילו לתת מדינה, אתה רואה איך מקבלים את אבו מאזן כאילו הוא ראש המדינה הפלשתינית עכשיו, אתה רואה שאירופה הולכת אחרי זה, אתה רואה שצרפת לוחצת, תוך 18 חודש היא רוצה לראות פה מדינה פלשתינית, אתה רואה הרבה דברים שמתרחשים במהירות וכולם מפנים עורף לישראל באופן מדהים, בפנים אין לנו שלום מבית, אני לא צריך לספר את כל הצרות שיש פה מבחינה בטחונית כלכלית וחברתית, כל שכן מדינית, אז המצב הוא לא טוב. וכל רגע ממש יכול להיות פה מה שנדחה כבר חמש שנים. ההתחלה של גוג ומגוג, יכולה להיות כבר התחלה, כי כל מה שאתה רואה מסביב זה ודאי כבר התחלה של גוג ומגוג, כי כתוב שאסלאם ילחם בנצרות, ואחרי זה שניהם יבואו על ישראל. זה כתוב בזוהר הקדוש והקראנו את זה כבר שנים רבות, זה המצב שאתה רואה היום, כי המדינה האסלאמית אומרת היא רוצה לכבוש את העולם, האסלאם צריך לשלוט בעולם, הכופרים צריכים למות, וזה מה שהם עושים בפועל, רוצחים רוצחים רוצחים רוצחים בלי הבחנה, הורסים כל מבנה תרבות שיש, כל עתיקות, כל דבר, שום דבר הם לא משאירים, מחזירים את העולם לתוהו ובוהו. תקרא בנביאים כתוב, שתבוא הגאולה אחרי שבבל תיחרב, כתוב בנבואה שאחרי שדמשק תחרב, אתה יודע כתוב בנביאים על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה, ושמה מבואר ששלשה פשעי דמשק ועל שלשה פשעי זה, תראה איזה דין מחכה להם וזה כבר רואים מתקיים אחת לאחת. עכשיו מחכים לראות רק טוז - מי ידליק. הבנתיוך?

טוב, עוד אחד פה אחרון. אחרון אחרון חביב.

 

 

ש. כבוד הרב, לגבי היצורים הזעירים, דיברנו בטח כבודו מכיר את הענין הזה של מה שמוגדר במושגים של המדינה שחיטה שחורה, אין השגחה ואין וטרינרים, והרב מדבר על שחיטה קבוצתית אז הם מגדירים את זה כשחיטה שהיא לא חוקית, איך מתגברים ואיך הופכים את הענין הזה כשמדובר בקבוצה שרוצה לשחוט?

 

הרב: בא אני אסביר לך, קודם כל צריך להבין דבר אחד, יש שחיטה שחורה פירושו של דבר, שערבים לדוגמא שוחטים או לוקחים את הטרפות של ישראל ומחזירים אותם לישראלים ליהודים ומאכילים אותם, ונתפסים מידי פעם

 

ש. זוגלובק

 

הרב: לא רק זוגלובק, כל זה, יש מישהו אצלנו שראה כשרות מאד מפורסמת חונה ליד כפר ערבי, ומשאית של ערבים מעבירה בשר לתוך הבד"צ החרדי לתוך זה ונוסעים לכיוון ישראל.

 

ש. זוגלובק תוצרת רמלה

 

הרב: לא משנה, לא משנה, הנקודה היא הדברים ידועים כל יום מתגלים, ומה שמתגלים זה אחד מזעיר לעומת מה שבאמת מעבירים. כל המסעדות במרכז הארץ כמעט קונות בשר טריפה מערבים והכל, אז זה התפרסם בטמבלויזיה, וזה הלשונות שמדברים וככה אומרים הסוחרים, שהם מעבירים את זה למרכז הארץ למסעדות. עכשיו, אלה שרוצים לשחוט, אנחנו שוחטים לדוגמא דרך שהיא עוברת וטרינריה וכו' וכו', ויוצאת דרך שחיטה מסודרת, אבל יש כאלה שלצערנו הרב לא עושים את זה בצורה מסודרת, אז לכן צריך לדעת להסתכל שזה יצא גם מבחינה בריאותית בסדר גמור, לא רק מבחינה כשרותית.

 

ש. כן, כבודו דיבר על ספקות שיש לגבי כשרויות אחרות גם של בד"צים, אין סוף לזה בעצם, אם אנחנו מטילים ספקות בכשרויות של הבד"צ שסמכנו עליהם עד היום זה מעורר סימן שאלה מאד גדול.

 

הרב: כל דבר שהוא המוני הוא בעייתי ולכן בשאלות ותשובות של הפוסקים, והבאתי לפחות שניים, זה אחד הרב שטרנבוך הראב"ד של העדה החרדית והרב יברוב של שארית ישראל שהם אומרים שאין לסמוך על שחיטות שהן המוניות תעשייתיות אלא בחבורה, כמו שאני אמרתי. זה המסקנה להלכה, שהכי בטוח והכי טוב ה באופן הזה.

 

ש. נחזור לשיטות של שחיטה של שנות החמישים.

 

הרב: נכון, נכון, לא היה מי שיכשיר לך את העוף אף פעם, אתה הכשרת את העוף לבד

 

ש. גם גידלת אותו

 

הרב: נכון, אז זה היה הכי טוב והכי בטוח, וגם העופות לא היו כאלה שהזריקו להם והם התנפחו תוך ארבעה שבועות ונהיו לך טרזן. כן. ואח"כ נשברים להם הקרסוליים וכל זה בגלל המשקל העודף ובגלל שהוא לא מתרוצץ בגינה ולא בשום מקום והוא כלוא אתה מבין כל הזמן, וזה יוצר טרפות.

 

ש. מגבסים אותם אחרי זה

 

הרב: הנה עכשיו הפסידו המגדלים למעלה ממאה מיליון שקל בצפון ובדרום בגלל חידק וירוס שהתפשט, ולמה זה כל כך הרבה? בגלל שהם דחוסים אחד ליד השני אז זה מדבק ישר את כל הלול, וככה למעלה ממאה מיליון עכשיו מלפני שבועיים.

 

ש. כבודו, אם אפשר לסיים בברכתו, אני מבקש ברכה לזיווג והצלחה.

 

הרב: ה' יזכה אולך לזיווג והצלחה ולכלל הציבור היושב כאן והצופה בנו על ההקרנים, ברוכים תהיו, ושנזכה שיהיה לנו מטבח כשר וטהור אמן ואמן.

 

ש. יבורך, יברך מפי עליון.

 

הרב: אמן. רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. 

השאירו תגובה

כדי לכתוב תגובה עליך להיות מנוי מנוי

סרט השבוע

פלייליסט

אתם צריכים להתחבר כדי ליצור פלייליסט