כבוד הרב רציתי להודות לרב...

לפני מספר חודשים אחי התחתן... הוא חילוני המגדיר עצמו כאגנוסטיקן שחי עם בת זוגו כמה שנים טובות... אז עד שסוף סוף החליט להתחתן היה רעש וטארארם גדול סביב חתונתו... (גם ככה חתונה זה דבר גדול ושמח אבל אחרי 10 שנות זוגיות בכלל...השם ירחם)

ואני... אחותו הקטנה.. הודעתי לו רשמת שאיני מגיעה לחתונה, לא אני, ולא אף אחד מבני משפחתי.

בהתחלה הוא לא הבין בכלל על מה אני מדברת... הוא היה המום.. כאוב (טרם הגיע לשלב הכועס) ואז... היה ניתן לשמוע את הרגיעה שלו מבעד לטלפון... ואמר לי: "אזמין לך מנות גלאט?!"

אם בעבר סמכנו על כך, היום זה ממש לא שייך... אחרי שברוך השם זכינו להיות חלק מקהילת פז ולשמוע את תורתו של כבוד הרב שמכוון אותנו לאמת מבלי לחפש הקלות כמו: "אפשר ללכת רק לחופה..." או "לשבת בלי לאכול..."

עם כל הכאב שבדבר, הסברתי לו שהתורה אוסרת לנו להיות במקום כזה, שהשכינה לא נמצאת.. שיש נבלות וטרפות.. שהחתונה מעורבת..שהזמרים פסולים! שהחתונה פסולה!!!

אך הוא... לא הבין... ופה כבר היה ניתן לשמוע על הטון שלו את כעסו... ואמר שהוא מכיר הרבה "דתיים" ואף "חרדים" שמגיעים רק לחופה..

הסברתי לו שהם עושים חילול השם ושזו לא מה שהתורה רוצה מאיתנו אלא ההפך והסברים נוספים כמו "לא כל מי שחובש כיפה נקרא דתי" וכו'... כל מה שנחשפנו אליו בהיותנו בקהילת פז ישתבח שמו.

לא הרפתי ממנו והצעתי לו לערוך חופה כדת משה וישראל! בלי נבלות, בהפרדה, אך הוא חילוני ...וכמעט וצחק עליי אם לא היה כל כך פגוע שאיננו מגיעים.. הצעתי לו כמו שהרב הנחה אותנו: שנבוא אליו לפני לתת לו מתנה ולשמוח איתו, בצניעות, אך הוא תירץ באומרו שאינו יכול ואין לו זמן...

ופה הבנתי כבר שאני הולכת לאבד את אחי, אך העדפתי זאת מאשר לאבד את השם חס ושלום...

עברו עלינו ימים לא קלים, הוריי דיברו איתי וניסו לשדל אותי להגיע לחתונה. משפטים כמו "אל תהיי קיצונית" וכו' ליוו אותי עד יום החתונה כולל.

החתונה עברה ותחושת שמחה וסיפוק היו מנת חלקי על שעמדתי בניסיון ולא הכעסתי את בוראי.

וכל זה תודות לכבוד הרב, שלימד אותנו לעשות את המצוות בשלמות בלי לפחד ושמי שאוהב אותנו באמת ישקיע כדי לשמוח בחלקנו.

ניסיתי ליצור קשר עם אחי, בין אם זה בהודעות לפני חג או דרך הוריי, אך הוא היה פגוע ולא רצה לשמוע ממני.

הזמן חלף לו, כמה חודשים... אני השלמתי עם זה שאחי החליט לנתק איתי את הקשר והשמחה על שזכיתי לקיים מצווה גדולה מילאה את ליבי.

ולפני מספר ימים... שיחת טלפון... אחי מתקשר... מרוגשת כולי עניתי... שוחחנו והוא אמר שהבין שהוא טעה.. ושזה לא היה אישי ושהוא אוהב אותנו ומתגעגע...

ישתבח שמו לעד!

כל כך שמחתי לראות את הפירות של ההקרבה הגדולה שלנו בזכות הרב. 

תודה רבה לרב שמנחיל לנו תורת אמת שמוליך אותנו אל הגאולה השלמה.. שנזכה בעזרת השם יתברך מהרה...

אשרינו שזכינו לכבוד הרב.