מאמר ארץ ישראל

מאמר נפלא! מהספר 'תורת חסד' מהרב אליהו אילן חנן שליט"א

בס"ד

ספר תורת חסד, חומש ויקרא, פרשת אחרי מות, מאמר ארץ ישראל, עמודים רסד עד רעג.

ארץ ישראל

א] מהו הטעם שארץ ישראל מקיאה עוברי עבירה מתוכה?

ב] מדוע כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון?

ג] האם אדמת ארץ ישראל מכפרת? או אדרבא! מעוררת קטרוג על החוטאים בה?

ד] מדוע המקום של ארץ ישראל גדל וקטן – לפי מעשיהם של בני ישראל?

ה] מפני מה המקום בירושלים היה די והותר לכולם 'ומעולם לא אמר אדם בירושלים: 'צר לי המקום!' ?

ו] מפני מה המקום של בית המקדש עולה דרגה – כאשר בדרך נס! 'עומדים צפופים ומשתחווים רווחים'?

ז] ולמה מרמז המקום של קודש הקודשים – בזה שהארון לא תופס מקום?

- - - 

"וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם"

בסוף הפרשה הזהירה התורה בהרחבה יתירה על כלל עניני העריות ושם נאמר (ויקרא יח, כד): "אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה" וכו' "וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם" (ויקרא יח, כז).

ומכאן הדגישו רבותינו בתורת כהנים (קדושים יא, יד) וברש"י את מעלת ארץ ישראל:

ארץ ישראל איננה כשאר הארצות והיא איננה מחזיקה בתוכה בעלי עבירה.

משל למה הדבר דומה? לבן מלך שאכל מאכל שאיננו ראוי לו וקיבתו איננה מורגלת בו – הרי כהרף עין הוא מקיא אותו! כך ארץ ישראל איננה מקיימת עוברי עברות בתוכה, אלא מקיאה אותם ופולטת את כולם החוצה.

והרמב"ן האריך מאוד בבאור הענין – 

לכל עם משבעים (70) אומות העולם יש בשמים מלאך מיוחד שהוא השר והמושל שלהם. וכמו כן לכל ארץ וארץ יש מזלות בשמים שתפקידם להנהיג את אותה חלקת ארץ לפי מזלה ורצון ה', כמבואר במדרש תנחומא (ראה, ח).

אבל לעם ישראל אין שר ומושל! שנאמר (שמות יט, ה): "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" והשי"ת מנהיגם לבדו.

וכך גם ארץ ישראל אינה מונהגת על ידי מזל או מלאך, שנאמר (דברים יא, יב): "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".

וממילא בפרשתנו מצוה השי"ת: "אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲו‍ֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ" (ויקרא יח, כד-כה).

ואינו דומה גוי החוטא בשאר ארצות לחטא שנעשה בארץ ישראל, כי בשאר הארצות יש תערובת של טהרה וטומאה, לפי שהיא תחת שר ומלאך ולכן החוטא בה איננו נענש באופן מידי. מה שאין כן כשחוטא בארץ ישראל שהיא נחלת ה' – הארץ תקיא אותו לאלתר.

וכפי שמתבאר בספר מלכים (-ב, יז, כו) שכאשר הכותים עלו והתגוררו בארץ ישראל – מידת הדין דקדקה במעשיהם בהקפדה יתירה ומשחטאו מיד נענשו – וה' שילח אריות שטרפו אותם והפילו חללים רבים.

ואם היו חוטאים בארץ אחרת לא היו נענשים כל כך!

'כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון'

ומעתה הונח יסוד גדול, שאין אפשרות לחטוא בארץ ישראל תדיר – וכל החוטא בה יגלה במהרה, כי הארץ מקיאה אותו.

ולכן השי"ת מזהיר את בניו: "וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם" (ויקרא יח, כח).

ומעתה נתבונן בשלוש (3) פסקאות שהובאו במסכת כתובות (דף קי-קיב) בשבח ארץ ישראל:

א] טוב לו לאדם לגור בארץ ישראל – אפילו בעיר שרובה נכרים, מאשר לגור בחו"ל – ואפילו בעיר שרובה יהודים. והוסיפו רבותינו הגדרה מפתיעה!

'כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה!'

(לצפיה בסרטון: 'גאולה או גלות בארגנטינה' מתוך: הרב קורא ליהדות הגולה לעלות לארץ)

ומה פשר ההגדרה החריפה הזו?

הטעם, מבאר הרשב"א (שו"ת חלק א, קלד) משום שארץ ישראל היא נחלת ה'! ו: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ" ולכן עיקר קיום המצוות נוהג דווקא בה.

ולכן הגר בארץ ישראל דומה למי שיש לו אלוה – על כי מקיים את מצוות בשלימותן. צא וראה שמשה רבינו לגודל מעלתו הנשגבת – עדיין נתאוה להכנס לארץ ישראל. והטעם: מתבאר במסכת סוטה (דף יד, ב) משום שעיקר קיום המצוות הוא דווקא בארץ הקדושה.

והוסיף הבן איש חי (בן יהוידע) שמכיון שלשאר הארצות יש שר ומושל – ממילא כל המצוות שמקיימים שם עולים לשמים דרך 'אמצעי' ודומה כמי שאין לו אלוה!

ב] 'כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון' ותמוה: וכי הארץ מכפרת על החטאים והעוונות?

אלא, מבארים העץ יוסף והעין יעקב: שקדושת הארץ מגינה מלכתחילה שלא יחטא. וגם אם כשל ומעד וחטא, זכות הארץ תעורר בלב החוטא הרהורי חרטה וכהרף עין יעשה תשובה "וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיה ו, י). ובפרט, צריכים אנו לשים על לוח ליבנו את התובנה הגדולה – שבארץ ישראל התשובה מתקבלת ביותר! ולכן 'כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון'.

ג] 'כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח!' שנאמר: "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" (דברים לב, מג) ומכאן אנו למדים: שיש ענין גדול להקבר בארץ ישראל...

ומחדד המהרש"א: מהי המהות הכפרה לנקברים בארץ הקדושה? ובגין מה באה?

והטעם: כי אדם הראשון נוצר מעפר כל העולם, אולם ראשו נוצר מהעפר הצבור תחת המזבח. וזה הטעם שאמרו רבותינו: שכל ארץ ישראל נתקפלה תחת ראשו של יעקב אבינו – שופריה דאדם הראשון – בעת מעמד חלום הסולם. וזאת כי אדם הראשון היה שורש כלל ישראל. ועיקר עפרו היה מארץ ישראל. ומטעם זה הנקבר בארץ הקדושה ומחזיר את עפר גופו לצור מחצבתו – בודאי שזוכה לכפרה יתירה.

"אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ"

ומעתה יפלא הדבר – האם הארץ הקדושה מעוררת כפרה יתירה? או אדרבה! מעוררת על החוטאים בתוכה דינים קשים! קטרוג וחרון אף?

מבאר הכל בו (סימן קכז') יסוד גדול!

אכן סגולת ארץ ישראל לעורר את האדם לתשובה ולזהירות יתירה במצוות השי"ת. וממילא כל מי שנזהר מסרך חטא – עוונותיו נמחלין לו ביתר קלות ואף בעת פטירתו – עפר הארץ יכפר עליו.

אולם מי שמעז להתגבר בחטאו בארץ הקדושה, אדרבה! יענש כפל כפליים מאשר אם היה מתגורר בחו"ל – וזאת כי ה' דורש אותה תָּמִיד ו: 'אינו דומה מי שחוטא ומורד בפלטין של מלך!' לחוטא בשאר רחבי העולם!

ועל כן, כאשר מרשיעים ומקלקלים בארץ הקדושה, נאמר מפורשות (במדבר יג, לב): "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ!".

ומטעם זה יאירו הפסוקים בפרשתנו, שזוהי הארץ היחידה שמקיאה עוברי עבירה.

ועל כך אמר ירמיה הנביא (ב, ז): "וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי" ועוד הוסיף הנביא ישעיהו (א, ב): "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי".

--- כי אדם שחפץ לחטוא, עדיף שיבחר לו ארץ אחרת לגור בה...

ויאירו דברי רבותינו בגמרא (כתובות שם): 'כל המהלך ד' (4) אמות בארץ ישראל – מובטח לו שהוא בן העולם הבא!' ולמה כיוונו חז"ל באומרם 'מהלך'?

--- 'מהלך' היינו עולה דרגה אחר דרגה...

--- בבחינת: "לֶךְ לְךָ" (בראשית יב, א) לעבר ארץ ישראל ותעלה בה במסילות הקדושה!

ויאירו דברי השל"ה הקדוש (לך לך, תורה אור) שזהו שנאמר: "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ!" כי מי שרוצה לשבת בשלוה ולהתענג מטובה – הארץ אוכלת אותו... כי ארץ ישראל לא נועדה עבור תענוגות הגוף...

ויאירו דברי הזוהר הקדוש (בראשית עג, א) שיש שני (2) שמות לארץ ישראל:

ארץ ישראל – כשעושים בה את רצונו של השי"ת.

וארץ כנען – כאשר נוהגים להיפך...

ארץ ישראל הוא מקום מיוחד

ובתוספת עומק – 

נתבונן ונראה מאמרי חז"ל רבים הקשורים למקום המיוחד הזה שנקרא ארץ ישראל:

א] כאמור לעיל, הארץ מקיאה כל חוטא שגר בה, שאיננו יכול להשאר במקום קדוש כזה.

ב] במסכת גיטין (דף נז, א) דרשו רבותינו את הנאמר בירמיה (ג, יט): "וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי" – שארץ ישראל נמשלה לצבי ומדוע?

כי הארץ גדלה ומתכווצת כמו עור הצבי.

שבחיי חיותו עור הצבי גדול ומכסה את כל בשרו ואילו משעה שמת, העור מתכווץ פלאים! עד שקשה להאמין שאותו חלקת עור הזעיר והמצומק, הצליח לכסות צבי כל כך גדול בימי חייו...

וכך ארץ ישראל – בשעה שמקיימים בה את רצון השי"ת, הרי היא גדולה ועצומה! והמקום שבה מתרחב עשרת מונים. וכך מבואר בגמרא (גיטין שם) שירושלים, ביתר וטור מלכא היו ערים עצומים בגודלם וענקיים לפי כל קנה מידה!

--- שכן לא יתכן שהארץ הקדושה, המובחרת והמופלאה מכולן, היתה קטנטונת ומזערית מלכתחילה... אלא פשוט וברור לכל בר דעת, שהארץ הקדושה שכל העלום לוטשים עיניים לעברה – היתה בעבר אמפריה גדולה!

וממילא ארץ ישראל נוצרה מלכתחילה כשהיא גדולה ומיוחדת! ורק כאשר חטאו וקלקלו בתוכה – נעשתה קטנה כעור הצבי. ובמהר"ל ביאר: שבאופן הזה הארץ מתאימה את עצמה לעם ישראל ולרום קדושתם כך היא מתקדשת ומקומה גדל! שנאמר (דברים יב, כ): "כִּי יַרְחִיב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ".

ומבאר הבן איש חי (בן יהוידע): מדוע עשה השי"ת כך? ומפני מה הארץ גדלה וקטנה?

וביאר גילוי נפלא! שכך מוכח לעין כל שארץ ישראל מיועדת לעם ישראל – ומידותיה תפורות בדיוק לפי המצב הרוחני של בני ישראל!

ג] ובילקוט שמעוני (ישעיה ס, תקג) אמרו רבותינו: שלעתיד לבוא ארץ ישראל תגדל! והמקום שלה יפרוץ לכל עבר. וכך אמרו: 'עתידה להיות ירושלים כארץ ישראל! ושטח ארץ ישראל יהיה כמו כל העולם!' משום שבאחרית הימים הקדושה תתפשט וממילא גם הארץ תגדל בהתאמה...

ד] ובתוך ירושלים ענין המקום מתעצם לאין ערוך!

שבמסכת אבות (ה, ה) אמרו רבותינו: 'מעולם לא אמר אדם לחברו: 'צר לי המקום שאלין בירושלים' ומתבאר מדברי חז"ל שבירושלים יש מקום בשפע לכולם...

ה] ובתוך בית המקדש 'המקום' נעשה ניסי ומופלא הרבה יותר!

שכן ברגלים ובימים הנוראים נכנסו מליוני אנשים לשטח קטן ומצומצם ביותר ועוד היו 'עומדים צפופים ומשתחווים רווחים!' וממילא המקום גדל והכפיל את עצמו רבבות פעמים.

ו] ובקודש הקודשים הענין מתעצם יותר והנס גדל ואיננו נתפס לחלוטין בשכל האנושי! כי אמרו רבותינו במסכת בבא בתרא (דף צט, א): שהארון לא תפס מקום בקודש הקודשים!

וכאשר מדדו מכל צד של הארון – מצאו עשר (10) אמות לכל רוח!! והרי כל ארכו של קודש הקודשים היה עשרים (20) אמה – ומעתה מוכח: שהארון לא תפס מקום!

--- כי זהו 'מקום' שאיננו גשמי...

'ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות'

ויש להבין: מהו הרמז העצום במקום המופלא הזה שנקרא ארץ ישראל? ומפני מה הניסים גדלים ומתעצמים כשנכנסים פנימה יותר ויותר למקום המקודש מקודמו?

עומק הענין יתבאר בדברי רבותינו במסכת תענית (דף י, א) שאמרו: 'ארץ ישראל נבראה תחילה ורק לאחר מכן נבראו שאר הארצות' והטעם, ביאר הרשב"א: משום שארץ ישראל היא התכלית של הבריאה וכל העולם טפל לה.

וזהו עומק מאמר חז"ל במסכת סנהדרין (דף פז, א): שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות!

וממבט ראשון דברי רבותינו תמוהים, שהרי העולם הוא עגול – ומה שייך לומר מי גבוה ממי בעולם כדורי ועגול?

מבאר החתם סופר (יורה דעה, רלד') יסוד עצום!

אכן בכדור – אין גבוה ונמוך, תחילה וסוף. אולם באתרוג – יש גבוה ונמוך. וכך ממש ארץ ישראל כמוה כפיטם העומד בחוד האתרוג!

--- והיא הקודקוד של העולם, הארץ החשובה והגבוהה ביותר...

כי ארץ ישראל היא הנקודה ממנה נברא העולם והתפשט לצדדים לכל עברי העולם.

כמאמר רבותינו במסכת יומא (דף נד, א): "מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי" (תהלים נ, ב) – היינו שכל יופיו של העולם בא מִצִּיּוֹן!

וכך אמר האלשיך הקדוש על מאמר הפסוק (בראשית כח, יד): "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" – כי ארץ ישראל היא נקודת המוצא ומשם התפשט כל העולם ימה וקדמה צפונה ונגבה ולכן נמשל זרע אבותינו דווקא לעפר הארץ...

המקום מתקדש יותר ויותר

ומכיון שהעולם הושתת מארץ ישראל והנקודה הפנימית ביותר היא ירושלים ומרכזו הוא בית המקדש – לכן נבין היטב: מדוע ככל שנתקרב לנקודה הפנימית נראה ניסים גדולים יותר באותו המקום:

א] כי ארץ ישראל שונה משאר המקומות בעולם – ורק שם המקום גדל וקטן לפי מעשי בניה. ואף לעתיד לבוא הארץ תגדל כשטחו של כל העולם. ולכן הארץ מקיאה כל חוטא והמקום איננו סובל את החוטאים בו.

ב] ואילו בירושלים, המקום מתעצם יותר ובעיר הקודש אין מושג כזה שנקרא 'צפיפות' ומעולם לא אמר אדם לחבירו: 'צר לי המקום שאלין בירושלים!'.

ג] וכאשר נכנסים למקום הפנימי יותר, בבית המקדש – המקום מתרווח בניסי ניסים! ומליונים רבים מסוגלים לעמוד צפופים בשטח זעיר. ואף על פי כן משתחווים רווחים! וכשמשתחווים להשי"ת – המקום גדל...

ד] ובקודש הקודשים – הארון לא תופס מקום בכלל!

--- והנס גדל כפל כפליים, כאשר הוא עולה דרגה ואיננו נתפס בשכל האנושי.

וכך השי"ת מסמל באופן הברור ביותר, שזהו המקום המובחר ביותר – ומאותו המקום נברא כל העולם.

ומהטעם הזה לכל מקום ומקום יש גדר הלכתי משלו:

ארץ ישראל – מתייחדת בענין תרומות ומעשרות ושאר המצוות התלויות בארץ.

וירושלים – מיוחדת בכך שהיא המקום המיוחד לאכילת מעשר שני וקדשים קלים.

ובית המקדש – מקומות מקומות לו: חצר, עזרת נשים, עזרת ישראל, מקום שהותר ללווים לשהות בו. ובהמשך יש עזרה מיוחדת לכהנים, עד שנכנסים לקודש פנימה ובסופו קודש הקודשים.

--- והמקום מתקדש יותר ויותר...

העפר התקדש

ויאירו דברי הרמב"ן (ספר המצוות, ד) שפסק הלכה למעשה שיש מצוות עשה מהתורה לגור בארץ ישראל גם בזמנינו ורבים מהראשונים סוברים כמותו.

(לצפיה בסרטון: 'הריני מקיים מצוות ישוב ארץ ישראל [קליפ]')

ובחת"ם סופר (יורה דעה, רלד') הוסיף: שיש מצוה גדולה יותר לגור בירושלים! כלשון המשנה (כתובות שם): 'הכל מעלין לארץ ישראל וכו' והכל מעלין לירושלים!'.

(לצפיה בסרטון: 'בשורה משמחת! מנין חדש בירושלים')

וירווח לנו יותר כאשר נתבונן בדברי רבותינו במסכת בבא בתרא (דף קנח, א) שאמרו כלל גדול: 'אוירא דארץ ישראל מחכים!'.

שבמסכת קידושין (דף מט, ב) אמרו רבותינו: 'עשר (10) קבין של חכמה ירדו לעולם – ומתוכם ארץ ישראל נטלה תשע (9)!'

--- ומעתה כמה האדם צריך להתאמץ ולהשתוקק לגור בארץ הבחירה...

ובמשנה (כלים א, ו) אמרו מפורשות: 'ארץ ישראל קדושה מכל הארצות!'.

עד שרבי אבא היה מנשק את עפרה. ורבי חייא בר גמדא התגלגל בעפר הארץ הקדושה, כמבואר במסכת כתובות (דף קיב, א). צא וראה עד כמה העריצו רבותינו הקדושים את עפר הארץ!

ומזה הטעם אמר רבי יוחנן במסכת פסחים (דף קיג, א): 'שמי שגר בארץ ישראל – נוחל עולם הבא!'

ומבאר הבן איש חי (בן יהוידע) טעם נפלא!

כי במסכת ברכות (דף ה, א) אמר רשב"י: 'שהשי"ת נתן שלוש (3) מתנות טובות לישראל ואת כולם קונים דוקא על ידי יסורים! ואלו הן: תורה, ארץ ישראל ועולם הבא!'

ומי שגר בארץ ישראל ולא התענג מטובה – אלא הבין את עומק תכליתה שנועדה לזיכוך הגוף ולשלמות רוחנית – די לו ביסורים הללו שבהם קנה את ארץ ישראל וממילא על ידי אותן היסורים עצמם זוכה גם לעולם הבא...

[קרדיט: גם מאמר זה על פרשת 'אחרי מות' מהספר הנפלא! 'תורת חסד'

באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו!

למאמר הקודם: פרשת: קדושים, מאמר: אדם קדוש! - לחץ כאן].