לברורים בנושאים כללים לחץ כאן

לברורים בנושא סופ"ש חייג 03-6777779 והקש 1 במרכזיה  בין השעות 09:00 ל15:00

לברורים בנושאים כללים חייג 03-6777779 והקש 0 במרכזיה 

דיוח על תקלה באתר לחץ כאן

 

לדיוח על תקלה באתר שופר נא שלחו במיל ואנו נחזור אליכם בהקדם האפשרי

main@shofar.tv

 

תקלה למנוים באתר לחץ כאן

 

לפניות בנושא של תקלות מנוים באתר חייג

0506500666 ניתן לשלוח את הבעיה גם במיל 

main@shofar.tv

 

חוסר התפתחות

שיעורו ש הרב אמנון יצחק שליט"א לאחר הנץ

לעשות רצון קונם

שיעורו של הרב אמנון יצחק שליט"א

הזדרזו לרכישת כרטיסים לסעודת המצווה של ההכנסת ספר תורה

הזדרזו לרכוש כרטיסים הכמות מוגבלת לרכישת כרטיסים דרך האתר לחץ/י כאן

גדול יהיה המעמד לכבודה של תורה

הזדרזו לרכוש כרטיסים הכמות מוגבלת לרכישת כרטיסים דרך האתר לחץ/י כאן

גדול יהיה המעמד לכבודה של תורה

דרשת הרב שליט"א לפרשת פקודי

``וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל משֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו`` (`שמות` לט לג)

גדולת המעשה
מתוך דרשותיו של הרב אמנון יצחק שליט``א

במדרש תנחומא אמרו חז``ל; ```וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל משֶׁה``, בשעה שבא משה ואמר לישראל; ``קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה`` (`שמות` לה) שמחו שמחה גדולה והביאו נדבה בשמחה ובזריזות. לשני בקרים הביאו הכל. כיון שגמרו מלאכת המשכן, היו יושבין ומצפין אימתי תבוא שכינה ותשרה בו? והיו מבקשין להעמידו ולא היו יודעין להעמידו. וכשהן חושבין להעמידו הוא נופל. ולמה לא היו יכולין להעמידו? אלא שהיה משה מיצר על שלא נשתתף הוא עמהן במלאכת המשכן. עד שא``ל הקב``ה למשה; ``לפי שהיית מיצר שלא היה לך עשיה ולא חלק במלאכת המשכן, לפיכך לא יוכלו אותן חכמים להעמידו בשבילך, כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד, שוב אינו עומד לעולם```.

עלינו להבין מדוע היה משה רבנו מיצר על אי השתתפותו במלאכת המשכן? הלא...

פנינים יפים לפרשת השבוע פרשת פקודי

פנינים לפרשת פקודי
``לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם``
בשעת מנוחה נוסעים ממדרגה למדרגה

``אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן`` (לח כא)
במ``ר; `אמר הקב``ה: ``הכעסתם אותי ב``אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ`` (`שמות` לב ד) ואני מתרצה לכם ב``אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן```. נראה ביאור הדבר, כי בחטא העגל, חשבו ישראל שאין בן תמותה יכול להשיג אלקותו ית``ש. ואין הם קשורים לקב``ה, אלא בזה שיעבדו את מעשה ידיו, כמו העגל שהיה מעשה נסים ומאליו יצא ואינו מעשה בידי אדם, שבעבודתו אליו דבקים הם בקב``ה. והאמת כי הקב``ה בעליונים ובתחתונים, ו``מִי כַּה` אֱלֹקֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ`` (`תהילים` קיג) ואין בני ישראל צריכים אמצעי כדי שתשרה שכינתו עליהם. ולרצונם שישרה שכינתו ייחד להם המשכן שצמצם מכבודו כביכול, להשרות שכינתו במשכן העדות ועי``ז יתקשרו אליו ית` בנקל, דניכר מקום השראת שכינתו ית`....

קטעים יפים לפרשת פקודי

בכל הכחות

אופן הקמת המשכן ע``י השתדלותו של משה רבנו ועזרת ה` שבאה בעקבותיה, יכול לשמש סמל ודוגמא גם לחובת האדם בקיום מצוות. אף פעם אין דורשים מהאדם לעשות את מה שאין ביכולתו לעשות. על האדם לעשות את המוטל עליו כפי יכולתו. מי שממלא את חובתו כראוי, זוכה לעתים לראות כיצד משמים משלימים את מה שלא הצליח לעשות. המשילו על זה משל נאה; מלך אחד בנה מגדל גבוה בן מאה קומות והודיע שהראשון שיצליח להעפיל ולעלות עד ראש המגדל, יקבל פרס גדול. מיד באו רבים וניסו את כחם, אך עד מהרה נוכחו לדעת שאין המשימה קלה כלל וכלל, רבים פרשו מהתחרות כבר בהגיעם אל הקומה השלשים. אחרים התאמצו והצליחו לעלות עד הקומה הארבעים. יחידי סגולה גבורי כח התאמצו ביותר והעפילו עד הקומות שבין השבעים לשמונים. אולם כאשר הגיעו אותם יחידים לקומה השמונים צנחו על סף עלפון ואפיסת כחות. המשימה נראתה בעיני כולם כבלתי אפשרית והזכיה בפרס הפכה להיות חלום שנגוז. יום אחד פשטה...

פרשת שקלים

 

והכל בכלל מצוה זו, אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חיָּב. אם אין לו, הוא לווה מאחרים או שואל מהם משכון וממשכנו, או מוכר כסות שעל כתפו ונותן מחצית השקל כסף, שנאמר (שמות ל): הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל וגו'

ואינו נותנו בפעמים רבות, היום מעט ולמחר מעט, אלא נותנו כולו כאחת, בפעם אחת. וכשהוא נותן מחצית השקל, הוא נותן מטבע של כסף שמשקלו לא פחות ממאה וששים גרעיני שעורה. ולאחר שהוסיפו שתות על המשקל, משקלו - מאה תשעים ושנים גרעיני שעורה

 

כל שקלי...

פרשת זכור

שבת שקודם הפורים, מוציאין בבית הכנסת שני ספרי תורה, אחד - שקורין בו בפרשת השבוע שבעה קרואים, ואחד - שקורין בו למפטיר:
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, שבסוף סדר כי תצא מספר דברים, וקורין אותה `שבת זכור` על שם הקריאה הזו; ומפטירין אחר כך בנביא (שמואל - א טו): פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק:
מצוַת עשה מן התורה על כל ישראל לשמור בלב איבה ושנאה לעמלק ולזרעו, ולזכור בפה את רשעותו, ונספר זאת לבנינו ולדורותינו מה עשה לנו אותו רשע בדרך בצאתנו ממצרים; עד אשר נאבד את זכרו מן העולם ונמחה את שמו שלא ישאר לו שריד ופליט, לא נפש אחת זכר או נקבה, ולא שום דבר אחר שנקרא על שמו. וזה הוא מה שכתוב בתורה: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וגו`, תִּמְחֶה אֶת זֵכִר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח; ודרשו חכמים: זָכוֹר - בפה; לֹא תִּשְׁכָּח - בלב:
וכדי לקיֵּם מצוַת עשה זו של זכירת...

פורים

עמוד שער הספר

תוכן הענינים

חלק 1

חלק 2