• black
  • blue
  • green
  • blank
  • comming lectures

  • שיעורי תורה מצולמים

  • נסים מצולמים

  • Replays

  • Scheduale


    Enter Exit initials
    אילת 17:01 18:01 18:36
    באר שבע 17:00 18:00 18:35
    בני ברק 17:03 17:59 18:33
    חברון 17:02 17:59 18:33

    אילת

    עלות השחר 05:13 הנץ החמה 06:24
    טלית ותפילין 05:37 סוף זק"ש 09:09
    חצות 11:54 מנחה גדולה 12:21
    מנחה קטנה 15:06 שקיעה 17:24

    באר שבע

    עלות השחר 05:15 הנץ החמה 06:27
    טלית ותפילין 05:39 סוף זק"ש 09:10
    חצות 11:54 מנחה גדולה 12:21
    מנחה קטנה 15:05 שקיעה 17:22

    בני ברק

    עלות השחר 05:15 הנץ החמה 06:28
    טלית ותפילין 05:40 סוף זק"ש 09:11
    חצות 11:54 מנחה גדולה 12:21
    מנחה קטנה 15:04 שקיעה 17:21

    חברון

    עלות השחר 05:14 הנץ החמה 06:26
    טלית ותפילין 05:38 סוף זק"ש 09:09
    חצות 11:53 מנחה גדולה 12:20
    מנחה קטנה 15:03 שקיעה 17:20
    • לברורים בנושאים כללים לחץ כאן

      לברורים בנושאים כללים לחץ כאן

      לברורים בנושא סופ"ש חייג 03-6777779 והקש 1 במרכזיה  בין השעות 09:00 ל15:00

      לברורים בנושאים כללים חייג 03-6777779 והקש 0 במרכזיה 


    • דיוח על תקלה באתר לחץ כאן

      דיוח על תקלה באתר לחץ כאן

       

      לדיוח על תקלה באתר שופר נא שלחו במיל ואנו נחזור אליכם בהקדם האפשרי

      main@shofar.tv

       


    • תקלה למנוים באתר לחץ כאן

      תקלה למנוים באתר לחץ כאן

      תקלה למנוים באתר לחץ כאן

       

      לפניות בנושא של תקלות מנוים באתר חייג

      0506500666 ניתן לשלוח את הבעיה גם במיל 

      main@shofar.tv

       


  • סרטים

    • דרשת הרב לפרשת בשלח

      דרשת הרב לפרשת בשלח

       

      "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד... עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ" ('שמות' טו טז)

       

       

      משורר שפל

      מתוך דרשותיו של הרב אמנון יצחק שליט"א

       

       '"עַם זוּ" אלו ישראל' ('מנחות' נג). משונים הם ישראל, מכל שאר אומות העולם. עם ישראל, מכונה מטעם הוייתו ותפקידו הרוחני, בהגדרה; "עַם זוּ". זהות קבועה ומסוימת, ששום  שינוי לא יחול בו. מה שאין כן אומות העולם; אין תכונותיהם ותפקידיהם קבועים ומוגדרים, לא במובן הזמן ולא במובן המקום. ואין להם עמידה וקיום של נצחיות. יש ושמותיהם נאים ומעשיהם מכוערים. וכן ההיפך. פיהם ולבם אינם שוים וחלקלקות יתהלכון, כל ימי קיומם בעולם.

      וכמו...


    • קטעי הלכה ואגדה לפרשת בשלח

      קטעי הלכה ואגדה לפרשת בשלח

       

       

      היהודי הנגזל

      "אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי" ('שמות' טו ט)

      היה יהודי קשה יום, שנדד למרחקים כדי לעסוק במלאכה קשה ולצבור סכום הגון לפרנסת אשתו ובני ביתו. בדרכו חזרה, פגש בו אכר כפרי אחד ואיים עליו בקנה רובהו, שעליו לתת לו את כל הכסף שברשותו. היהודי בכה על מר גורלו ועל עבודת כפיו בת השנתים ההולכת לאיבוד בחלוף רגע. אך האכר האכזר, לא שעה לתחנוניו ואף ירה באויר, כדי להראות לו כי האיום הוא רציני ביותר. בלית ברירה שחרר היהודי את כספו ומסרו לו. לאחר מעשה, החל היהודי לשפוך שיחו לפני האכר, אודות בני הבית, שימאנו להאמין כי אכן שדדו את כספו ולדעתם, בילה את השנתים האלה בתענוגי הבל ולא טרח כלל בעבורם. השיב לו האכר: "אני מזדהה עם רגשותיך ועם אי הנעימות בפני אשתך, אבל מה בדעתך לעשות? את הכסף אני...


    • פנינים לפרשת בשלח

      פנינים לפרשת בשלח

       

       

      "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי"

      אשה וסוסה מה הקשר?

       

       

      "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא" ('שמות' יג יז)

      במדרש; 'זש"ה: "חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם" ('איוב' ט ד). "חֲכַם לֵבָב" זה הקב"ה, שנאמר: "עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה" ('איוב' יב יג). "מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם"? דור המבול נתקשו כנגדו ושטפן במים. דור הפלגה נתקשו כנגדו, הפיצם בכל העולם. אנשי סדום נתקשו כנגדו, מה היה סופן?! "וַה' הִמְטִיר...


  • Weekends for subscribers

    בקרוב יתפרסמו תאריכים לסופי שבוע

  • גנזי המלך


    "GINZEY HAMELECH" no. (Kings Archives no.) 453

    • ט"ו בשבט - הקבלה נפלאה בין עץ השדה לתורה הקדושה מאחיו של הגאון מוילנה

      ט"ו בשבט - הקבלה נפלאה בין עץ השדה לתורה הקדושה מאחיו של הגאון מוילנה

      רבי אברהם אח הגאון מוילנא זצ``ל בפירושו "מעלות התורה"-ושמעתי מאחי הגאון ז``ל שורש הדבר, שבודאי ליכא למימר שלא יכנסו תחת גדר המצות רק תרי``ג מצות ולא יותר, שאם כן מבראשית ועד בא, אין בהם רק שלשה מצות, גם הרבה פרשיות שבתורה, שאין בהם שום מצוה, וזהו דבר שאין מתקבל, אלא באמת כל דבור ודבור שבתורה, שיצא מפי הגבורה, היא מצוה בפני עצמה. והנה באמת המצות רבו ועצמו עד אין מספר, עד מי שיש לו עיון השכלי ולב מבין, ויכול להתנהג בכל פרטי עניניו והנהגותיו, מקטן ועד גדול, על פי התורה והמצוה, ואז היתה מצוה בכל עת, ובכל רגע, עד אין מספר, כאשר הובא הרבה מעשים מהקדמונים ז``ל, בגמרא ובמדרשים, מאשר נהגו הנהגותם על פי התורה,

      ועל זה אמר דוד המלך עליו השלום, לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד (תהלים קיט צו). ומה שהוזכר תרי``ג אינו אלא שרשים, אבל הם מתפרשים לענפים הרבה. ובאמת דבר זה נעלם מאתנו, איזה מהם שרשים, ואיזה מהם ענפים,

      ואין מהצרך לדעת זאת, כי בכל...
    • ט"ו בשבט "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה"

      ט"ו בשבט "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה"

      בספר `זכרון שמואל` (דרוש ב` קסו) שואל: בשו"ע (או``ח סי` קלא ס``ו) כתוב; שנהגו שלא ליפול על פניהם ביום ט"ו בשבט. וכן מובא בשו"ע לגבי תענית; (או"ח סי` תקעג ובמג"א סק"א) שחתן אינו מתענה בט"ו בשבט.

      וא"כ שואל: וכי מה ענין ר"ה לאילן, לענין יו"ט? הלא כל ענינו הוא לענין שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם ט"ו, על פירות האילן שחנטו לאחר ט"ו, מטעם ש`אז עולה השרף באילנות, משום דכבר יצאו רוב גשמי שנה` (ר"ה יד)

      וא"כ; איזה יו"ט הוא זה? וכי באחד באלול שהוא `ר"ה למעשר בהמה` (שם ב), לו יצויר; אם היה בשאר הימים ולא בר"ח - וכי לא היו אומרים בו תחנון?

      והלא כל ענין `ר"ה למעשר בהמה` הוא לענין הבהמות הנולדים קודם ר"ח אלול, שאין מתעשרין ביחד עם הבהמות שנולדים לאחר ר"ח!

      א"כ מה הענין להרבות ביום זה שמחה שלמה ונחשב כיו"ט? אלא, עונה ה`זכרון שמואל`: "ואחשבה לדעת להבין הענין, דהנה כתיב: "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" (`דברים` כ יט)

      ובר"ה לאילנות...