• black
  • blue
  • green
  • blank
  • comming lectures

  • שיעורי תורה מצולמים

  • נסים מצולמים

  • Replays

  • Scheduale


    Enter Exit initials
    אילת 17:26 18:20 18:57
    באר שבע 17:26 18:21 18:57
    בני ברק 17:25 18:21 18:56
    חברון 17:25 18:20 18:55

    אילת

    עלות השחר 04:48 הנץ החמה 05:57
    טלית ותפילין 05:12 סוף זק"ש 08:53
    חצות 11:50 מנחה גדולה 12:19
    מנחה קטנה 15:16 שקיעה 17:44

    באר שבע

    עלות השחר 04:48 הנץ החמה 05:59
    טלית ותפילין 05:12 סוף זק"ש 08:55
    חצות 11:51 מנחה גדולה 12:20
    מנחה קטנה 15:17 שקיעה 17:44

    בני ברק

    עלות השחר 04:48 הנץ החמה 05:59
    טלית ותפילין 05:12 סוף זק"ש 08:55
    חצות 11:51 מנחה גדולה 12:20
    מנחה קטנה 15:16 שקיעה 17:43

    חברון

    עלות השחר 04:47 הנץ החמה 05:58
    טלית ותפילין 05:11 סוף זק"ש 08:54
    חצות 11:50 מנחה גדולה 12:19
    מנחה קטנה 15:16 שקיעה 17:43
    • לברורים בנושאים כללים לחץ כאן

      לברורים בנושאים כללים לחץ כאן

      לברורים בנושא סופ"ש חייג 03-6777779 והקש 1 במרכזיה  בין השעות 09:00 ל15:00

      לברורים בנושאים כללים חייג 03-6777779 והקש 0 במרכזיה 


    • דיוח על תקלה באתר לחץ כאן

      דיוח על תקלה באתר לחץ כאן

       

      לדיוח על תקלה באתר שופר נא שלחו במיל ואנו נחזור אליכם בהקדם האפשרי

      main@shofar.tv

       


    • תקלה למנוים באתר לחץ כאן

      תקלה למנוים באתר לחץ כאן

      תקלה למנוים באתר לחץ כאן

       

      לפניות בנושא של תקלות מנוים באתר חייג

      0506500666 ניתן לשלוח את הבעיה גם במיל 

      main@shofar.tv

       


  • סרטים

    • דרשת הרב שליט"א לפרשת כי תשא

      דרשת הרב שליט"א לפרשת כי תשא

      "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ... לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" ('שמות' לא יג)
      חילול ה' או קידוש ה'?
      מתוך דרשותיו של הרב אמנון יצחק שליט"א
      כתב הרמב"ם; 'וכל השומר את השבת כהלכתה ומכבדה ומענגה כפי כחו, כבר מפורש בקבלה שכרו בעולם הזה, יתר על השכר הצפון לעולם הבא, שנאמר; "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר"' ('ישעיה' נח יד) ('שבת' ל טו). מדגיש הרמב"ם; שמלבד השכר הצפון לעוה"ב, אחרי שקיים האדם מצות עונג שבת, בא לו השכר בעולם הזה של; "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'" היינו; שנותנים לו האפשרות והכח לבוא למדרגה נעלה זו של; "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'".
      אנו רואים כמה עזר מן השמים הבטיח ה´ יתברך על קיום דבר זה, נותנים לו כלים מיוחדים נשמה יתירה, כדי שיהיה לו הכח לאכול ולשתות ולשמוח ולהתענג בשתיית היין, כדי להתענג על ה´ בעונג שבת, הרי ידוע כי בכל דבר...
    • שלושה קטעים יפים לפרשת כי תשא

      שלושה קטעים יפים לפרשת כי תשא

      משמעת עצמית
      ``וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם`` (`שמות` לב כה)

      בפסוק זה יש הדגשת גנאי על ההשלכה שנוצרה ממעשה העגל (מלבד עצם הדבר וחומרתו כשלעצמו). וברש``י וברמב``ן יראה הרואה כמה אופנים לפרש פירוש זה, אשר כולם באים לבאר איזו גנות נתגנו בנ``י מתוך מעשה העגל. ויתכן לפרש בדרך דרש פירוש נוסף, שגם אם אינו נכון בפשט הפסוק, אך נכון גם נכון הוא בפני עצמו. דהנה אם נתבונן מן הצד במה שאירע במעשה העגל, נמצא שנפתח כאן פתחון פה, דאינו נכון כמובן, לערער את החומה הבצורה של השקפת העם מדור דור, המחייבת ציות מוחלט לגדולי ישראל.

      הבה ונתבונן; משה רבנו עולה להר ועקבותיו נעלמות, הערפול והתסיסה החלו לבעבע במחנה וטלטלו את בנ``י בסערה עזה. כמובן אנו לא ננסה אפילו לגעת במהות החטא ובמהות הסוגיא העמוקה שבמעשה אהרן הכהן, אך ללא ספק אותו אהרן הכהן שהיה לפני העגל נשאר לאחריו וכפי שהאריך...
    • פרשת כי תשא

      פרשת כי תשא

      הסיפור המרכזי בפרשה זו הינו סיפור חטא העגל, שחטאו ישראל ביום הארבעים למתן תורה. הפרשנים הקדמונים מדגישים בפנינו, שמרבית בני ישראל לא חטאו אותה שעה בחטא הכבד של עבודה זרה. רבי אברהם אבן עזרא אומר: ``חלילה שעשה אהרן עבודה זרה;


      גם ישראל לא ביקשו עבודה זרה, ולכבוד השם נעשה העגל. על כן בנה אהרן מזבח לפניו והכריז שיזבחו מחר לכבוד השם, וכן עשו כאשר ציוום``. הרמב``ן כותב: `` לא ביקשו העגל להיות להם לאל ממית ומחיה; אבל ירצו שיהיה להם במקום משה, מורה-דרכם. וכיוון שראו העם את משה (ברדתו מן ההר עם הלוחות), מיד הניחו את העגל ובעטו בו, שהניחו לו לשרפו ולזרות עפרו על פני המים, ולא היה מהם חולק עליו כלל``.



      דברים אלו עונים לנו על השאלה הנוקבת איך ירדו יוצאי מצרים ירידה תלולה כל כך ימים מטעים בלבד לאחר המעמד הנשגב של מתן תורה בסיני? לפי זה מתברר שמרבית בני העם לא בגדו חלילה באלוקי אבותיהם, ועשיית העגל לא באה אלא לצורך השגת מורה...
  • Weekends for subscribers

  • גנזי המלך


    "GINZEY HAMELECH" no. (Kings Archives no.) 453

    • האם יש לנהוג בשמחה בי"ד ובט"ו אדר ראשון

      האם יש לנהוג בשמחה בי"ד ובט"ו אדר ראשון


      גנזי המלך לפרשת תרומה:


      האם יש לנהוג בשמחה בי``ד ובט``ו אדר ראשון?

      שאלה: האם יש לנהוג בשמחה בי``ד ובט``ו אדר ראשון?

      תשובה: [מתוך דברי שו``ת `מנחת יצחק` חלק י סימן נח]:

      ז``ל המחבר: (או``ח תרצ``ז סעי` א) יום י``ד וט``ו שבאדר ראשון, אין נופלים על פניהם ואין אומרים מזמור; ``יַעַנְךָ ה` בְּיוֹם צָרָה`` (`תהילים` כ) ואסורים בהספד ובתענית. אבל שאר דברים, אין נוהגים בהם. ויש אומרים; דאף בהספד ותענית מותרים. הגה [הרמ``א]: והמנהג כסברא ראשונה.
      [ומוסיף הרמ``א]: יש אומרים; שחייב להרבות במשתה ושמחה בי``ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי``ף). ואין נוהגין כן. מ``מ, ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים (הג``מ בשם סמ``ק). וטוב לב משתה תמיד. עכ``ל.
      והנה ממש``כ רמ``א בי``ד שבאדר ראשון, משמע, דכונתו לאפוקי ט``ו שבאדר ראשון. וכ``כ ה`באר היטב` (סק``ב) לדקדק מהרמ``א שלדברי הכל לא נוהגים בשמחה בט``ו אדר ראשון.
      ומקורו מהב``י, שכתב בשם הגהות מיימוניות...
    • פרשת זכור

      פרשת זכור

      שבת שקודם הפורים, מוציאין בבית הכנסת שני ספרי תורה, אחד - שקורין בו בפרשת השבוע שבעה קרואים, ואחד - שקורין בו למפטיר:
      זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, שבסוף סדר כי תצא מספר דברים, וקורין אותה `שבת זכור` על שם הקריאה הזו; ומפטירין אחר כך בנביא (שמואל - א טו): פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק:
      מצוַת עשה מן התורה על כל ישראל לשמור בלב איבה ושנאה לעמלק ולזרעו, ולזכור בפה את רשעותו, ונספר זאת לבנינו ולדורותינו מה עשה לנו אותו רשע בדרך בצאתנו ממצרים; עד אשר נאבד את זכרו מן העולם ונמחה את שמו שלא ישאר לו שריד ופליט, לא נפש אחת זכר או נקבה, ולא שום דבר אחר שנקרא על שמו. וזה הוא מה שכתוב בתורה: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וגו`, תִּמְחֶה אֶת זֵכִר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח; ודרשו חכמים: זָכוֹר - בפה; לֹא תִּשְׁכָּח - בלב:
      וכדי לקיֵּם מצוַת עשה זו של זכירת...