הרב משה פיינשטיין זצ"ל באגרות משה בסימן ג' ביורה דעה, דן בדבר שוחט שמיקל באיסור הוצאה בשבת, הנה בדבר השוחט עופות שעובר על איסור הוצאה בשבת, פשוט הוא שהוא מומר לשבת שהוה מומר לכל התורה ופסול לשחיטה, אפילו כשיעמדו על גביו, משום שדינו כגוי שהרי ודאי נושא גם בפרהסיא, ואם הוא רק בצנעה שאם היה ידוע ששחט כהוגן היה כשר, אבל הא אין לו נאמנות לזה. ואף שאיסור הוצאה ברוב המקומות הוא רק בדין כרמלית לשיטת רש"י ותוס', שבעיניו שיהיו שישים ריבוא וכמנהג מקומותינו, מכל מקום הא לשיטת תוס' בעירובין דף ס"ט גם בשבו דרבנן בפרהסיא הוא בדין מומר, ואף שיש חולקים על זה עיין בפתי תשובה סימן ב' סעיף קט8ן ח', ודאי דיש להחמיר כשיטת התוס' וכל שכן בהוצאה לרשות הרבים שלנו, הכוונה באמריקה, שיש עוד שיטת הרמב"ם והרבה ראשונים שהוא מדאורייתא רשות הרבים גמור. ונאמנות ודאי אין לו אף אם הוא רק דרבנן, כיון שהוא תדיר לעבור שבכפלות כמה פעמים הוא ממילא כחמור, אז ז"א אין לו נאמנות ודאי, אפילו אם זה רק דרבנן, כיון שהוא תדיר לעבור שבכפלות כמה פעמים הוא ממילא כחמור, וגם הא הרבה דינים איכא בשחיטה שהם אסורים רק מדרבנן, אז אם הוא מזלזל בדרבנן באופן תדיר יש גם דינים בשחיטה שהם דרבנן, הרבה דינים, שהם אסורים רק בדרבנן כשהיה משהו והרגש קל דסכין וכדומה, אז אם הוא עובר פה על דרבנן תדיר, ודאי שהוא יעבור גם בשחיטה על דרבנן, כי מה לי דרבנן ומה לי דרבנן. ובכלל ידוע שבזמננו במדינתנו זו, שמי שעובר על דרבנן עובר גם על דאורייתא. וגם מסתבר שהעובר על איסור דרבנן הוא משום שאינו מאמין לדברי חכמים והוי אפיקורס, שעוד חמור מעובר על איסור בתאוותו הרע, מי שעובר איסורים לתאבון פחות גרוע ממי שעובר על דברי חכמים באופן תדיר אפילו בדבר אחד, שזה חמור והוא אפיקורס. ויש לחוש לזה כשרואים כשאחד עובר על איסור דרבנן תמיד, אז מי דינו של מחמוד שעובר על איסורי דאורייתא תדיר, כשיטה להתפרנס. זה אפיקורס אבא של האפיקורסים. ומה שאמר שהחנות שלו פתוחה בשבת, אמרו לו השוחט הזה חנות שלו פתוחה בשבת, אז הוא אמר שזה מחמת שאשתו היא מחללת שבת ומוכרת שם, וכן מה שרואים שבביתו מדליקים האלקטרי בשבת, רואים שאצלו נדלק חשמל ונכבה בשבת, אז מה הוא עונה על זה, הוא אומר שאשתו עושה זאת, אומר הרב פיינשטיין הם דברי הבל, שמי שנהנה ממלאכת אשתו שעושה בשבת במזיד הוא רשע גמור, ויש לחשדו בכל איסורים. וחלילה לשום איש לאכול משחיטתו, אפילו אם היה האמת כדבריו, שאשתו פותחת חנות ומוכרת ואשתו מדליקה חשמל בשבת, אסור לאכול משחיטתו. ומה עם מחמוד שאמרו לו שמכניסים נבלות וטרפות בחנות בשכונת התקוה כמו שהבאנו הקלטות, הוא אומר כל זמן שהתעודה שלי שם אפשר לאכול. ההכשר זה הנייר, אם יש נייר קדוש שהשם שלי מתנוסס שם הכל קדוש. לא רק החנות, כל שכונת התקוה.

אז אומר הרב פיינשטיין, שאדם זה אסור לאכול משחיטתו אפילו אם האמת כדבריו, וגם כיון שאשתו מחללת שבת אינה נאמנת על איסור נידה, ונמצא שהוא בועל נידה, אתם שומעים חידוש דין זה? שמעתם? וגם הוא אוכל טריפות, שברור שלא משגיח בבישוליה, ואף אם הידיעה שהוא מחלל שבת על פיו הוא אומר בעצמו נגיד שהוא מחלל שבת, הוא אמר שהוא מחלל שבת בעצמו, ואף אם הידיעה שהוא מחלל שבת הוא על פיו, שיש מדין לומר שלא נאמן משום שאין אדם משים עצמו רשע, נמי חלילה לקבל לאיש חצוף ובזוי כזה המתפאר בעבירות לשוחט. איך אמר לי מחמוד, אם הראש חלק הרגליים חלק, הכל מחליק לכיס, הכל חלק, חלק, חלקלק, חלקלקלק, וגם במדינה זו אומר הרב פיינשטיין ברור, שמי שאומר על עצמו שהוא מחלל שבת הוא אמת, ובפרט שעבידא לגלויי כיון שמחלל בפרהסיא. זה דברים שניתנים להתפרסם, ומי שאומר זאת על עצמו ודאי שצריך לקבל את דבריוכ דברי אמת.

למסקנה, שוחט שרואים שהוא עובר על עבירה אחת דרבנן תדיר, לא משנה אם זה יציאה, הוצאה בשבת למי שאומר שזה דין כרמלית ומי שאומר אחרת, זה לא משנה איזה דרבנן, אבל אם הוא עובר על דרבנן אחד תדיר הרי זה אפיקורס. אפיקורס. כי הוא מזלזל בדברי חכמים. זה אפיקורס. לכן גם המילות שלו צריכות הטפת דם מחדש. אפיקורס.

וככה אמר הרב יהודה שפירא זצ"ל, וכך אמר אברימי פפושדו גם בזמנו, שהוא אפיקורס, וגם הרב בעדני ועוד טובים ורבים אחרים שאמרו את הדברים. אבל מה לעשות, יש הגנה, כל אחד יודע על כל אחד אז כל אחד סותם מפני כל אחד, ובינתיים מאכילים את כולם נבלות וטרפות.

בתאבון.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל...