בני ברק - ראש השנה ועשרת ימי תשובה
- - - הדרשה ע"פ הספר 'להתעלות' מאת הרב שמחה אהרונוב שליט"א - ישר כוחו! לכתבה על ספרי המחבר - לחץ כאן - - -
הספר: 'להתעלות' מאמר: 'הכנה לראש השנה'
תוכן ענינים: כח התפילה בראש השנה / קבלה טובה / מחשבות טובות / שמחה / לדון לכף זכות / סליחה ומחילה / עשרת ימי תשובה - עד שיפייס את חבירו / חומרת הפגיעה / להתפייס עם מי שמסוכסך עמו / ארבעה חילוקי כפרה / הצלה מן הייסורים / השומע ביזיונו ושותק / תשובה מאהבה.
כח התפילה בראש השנה
כידוע בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון ראש השנה טז ע"א, כמו אותם כבשים שכשרוצים לספור אותם, מכניסים אותם למקום צר שיוכלו להיכנס אחד אחד, כך כביכול הקב"ה דן כל אחד ואחד בראש השנה, 'כי אין שכחה לפני כסא כבודך', אין שכחה לפני הקב"ה ואת כולם דנים ביום הזה!
כולם מייחלים ומצפים לעבור את הדין בהצלחה ובשלום, עם גזירות טובות וישועות, הימים הללו הם בעצם הזדמנות עצומה, כיון שבהם העולם מתחדש לגמרי והאדם מתחדש לגמרי, בכל הדברים שלו.
בכל הדברים שכביכול במשך השנה לא היה סיכוי לשנות אותם, בראש השנה יכול האדם לשנות, זה הזמן הגדול ביותר שאדם יכול לשנות את הכל לטובה ולברכה, ולכן צריך לנצל ימים אלו היטב.
ישנם כמה דברים שעלינו להתמקד בהם בראש השנה –
א תפילות ראש השנה – בתפילות אלו עלינו להתפלל ולבקש על הכל, כי ביום הזה אפשר לשנות הכל.
כל אחד ואחד צריך להיות עסוק בימים אלו בתפילה, בתחינה ובקשה מאת הקב"ה.
מסופר על רבי חיים זוננפלד זצ"ל, רבה של ירושלים שכשילדיו היו מגיעים לגיל מסוים, הוא היה מיד משתדל לשדך אותם כמה שיותר מהר.
והנה באחד מילדיו, כשהגיע כבר זמנו להשתדך הרב לא פעל ולא עשה שום דבר בנידון, וכולם היו מופתעים מכך, מה השתנה יום מיומיים.
הרב השיב להם שבראש השנה האחרון הוא שכח להתפלל על שידוכו של אותו ילד, וכל עניין, עיסקה או שידוך שהוא לא התפלל עליו קודם לכן בראש השנה, הוא חושש לעשותו במשך השנה, ולכן הוא נמנע מלפעול ולהתעסק בשידוך בנו.
רואים מכאן עד כמה חשובה התפילה בראש השנה, הכל מוכרע ביום הזה והאדם מתחדש בו לגמרי, ולכן יש להתפלל בו על הכל.
נעתיק כאן כמה קטעים מספר פניני פרשת השבוע של הרב אשר קולאקצ'י -
הוא כותב שאחת המשימות הקיומיות המוטלות על כל יהודי היא ההשתדלות לפרנסה. למרות הביטחון שלנו כי הקב"ה זן ומפרנס לכל, מוטל עלינו להשתדל לפרנסתנו ולפעול ככל שלאל ידינו להביא פרנסה הביתה די הצורך, אלא שהכל דנים על שיעור ההשתדלות הראויה, עד כמה על האדם להשתדל ומה מוטל עליו לעשות.
כל אחד ואחד מאיתנו שואל את עצמו ואת אחרים כל הזמן, עד כמה אני צריך להשתדל בשביל הפרנסה, האם השתדלתי מידי או שלא השתדלתי מספיק, האם עברתי את גדר האמונה והביטחון או שלא.
אל הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א, נכנס יהודי ושטח בפניו שאלה: 'ילמדנו רבנו, מתי ועד כמה עלי להשתדל לפרנסת בני ביתי ומשפחתי'.
הרב השיב לו תשובה שכדאי שתהדהד באוזננו: 'אני משתדל לפרנסתי יומיים בשנה – בראש השנה!, שהרי כל מזונותיו של אדם קצובים לו בראש השנה וביומיים הללו מוכרע כמה פרנסה תהיה לכל אחד ואחד, ובימים האלה אני משתדל מעומק הלב ותחנון אצל הנותן לחם לכל בשר, למאן לא יחסר לי דבר כל ימי חיי'.
זה מדהים, אנשים חושבים שצריך לרוץ ולהתרוצץ, לריב עם המנהל על העלאה במשכורת, להתחנן לעוד כמה שעות עבודה, אולי להחליף מקצוע, אנשים חושבים שהבעיה היא במינוס ובהוצאות המרובות או בגורמים אחרים, אבל רבי חיים מגלה לנו וחושף, שיומיים בשנה זה הכל, ביומיים של ראש השנה צריך להשתדל לעשות הכל למען פרנסת כל השנה כולה.
וצריכים לדעת שזה לא רק לגבי פרנסה, אלא כל בעיה ובעיה שיש לאדם או כל צרה שלא תבוא, הוא יכול לשנות אותה לטובה ולברכה בשני ימי ראש השנה על ידי תפילה וזעקה מעומק הלב.
ישנם סיפורים רבים על אנשים שעברו כל מיני בעיות קשות, אם זה בעיות פוריות, בעיות שידוכים וכדו', והם כבר התייאשו מאותו דבר, ובראש השנה הם הצליחו לשנות את הגזירה לגמרי!
ביום ראש השנה, זה הזמן המתאים ביותר להתפלל ולזעוק ולבקש מהקב"ה!
קבלה טובה
ב קבלה טובה – הרש"ש הקדוש, רבי שלום שרעבי זצ"ל שחי לפני כשלוש מאות שנה, היה מקובל עצום, הוא כותב שיהודי שבחודש אלול לא חזר בתשובה, וגם כשהגיע ראש השנה הוא לא זכה לחזור בתשובה ונכתב דינו למיתה חס ושלום, מכל מקום אם בזמן תקיעת שופר הוא מקבל על עצמו קבלה אחת טובה, קורעים לו את גזר דינו!
עד כמה גדולה היא מעלתה של קבלה אחת! גם לאחר שדנו ושפטו את האדם, מכל מקום אם מקבל על עצמו קבלה טובה בשעת תקיעת שופר, קורעין לו גזר דינו!
כמובן שמיד מתעוררת השאלה, אם כן בשביל מה צריך לעשות תשובה, ווידוי דברים על כל עבירה ועבירה, להתחרט ולהצטער ולקבל על עצמנו שלא נעשה זאת שוב, פשוט נקבל על עצמנו קבלה טובה בזמן תקיעת שופר ובזה נבטל את כל הדינים!
אלא ההבדל הוא כזה, אמנם בכח הקבלה הטובה לבטל את הגזר דין הרע שנגזר על האדם, וזהו כח עצום, אך העבירות שעשה האדם קודם לכן לא נמחקות בעבור קבלה אחת שקיבל, ובשביל למחוק את אותם עוונות צריך לחזור בתשובה שלימה, להתחרט על העבר, וידוי דברים, וקבלה לעתיד, רק בכח התשובה אפשר להתנקות מהעבירות.
ואו אז בכח הקבלה הטובה, לבטל את כל הגזירות הרעות, ולגרום שיגזרו עלינו גזירות טובות בעזרת ה'.
מחשבות טובות
ג מחשבות טובות – רבי נחמן מברסלב זצ"ל אומר שאדם צריך להיות חכם בראש השנה ולחשוב רק מחשבות טובות, שבוודאי יטיב לו ה' יתברך בכל העניינים.
למחשבות יש תוקף חזק מאוד, הם פועלות הרבה מאוד, ולכן בימי ראש השנה ישתדל כל אדם להרבות במחשבות טובות ושהשנה הבאה עלינו לטובה יהיה טובה ומוצלחת בכל העניינים.
שמחה
ד לא לכעוס ולהקפיד – צריך להשתדל מאוד שלא לכעוס ולהקפיד בראש השנה.
אמנם בראש השנה יצר הרע מנסה בזה הרבה את האדם, ודווקא ביום זה נכנס בלב האדם להקפיד בבית ובית הכנסת, פלוני לקח לו את מקום הישיבה, לא העלו אותו לתורה וכדו', אך צריך לדעת שזה חמור מאוד להקפיד ולכעוס ביום הזה שבו דנים את האדם על כל מעשיו.
לכן בימים האלה בפרט לא כועסים ומקפידים, לא על הילדים בבית, לא על האשה ועל האנשים בבית הכנסת, אלא אדרבה צריכים להיות בימים אלו כמה שיותר בשמחה.
השמחה מבטלת את הדינים, והיא נמצאת בדרגה מאוד גבוהה, וכפי שמובא מפי הבעל שם טוב שלהתפלל בשמחה זוהי מדרגה יותר גבוהה מלהתפלל בדמעות. רבותינו אומרים ברכות לב ע"ב ששערי דמעה לא ננעלו, ישנם שערים רק שהם לא נעולים, אולם כשאדם מתפלל בשמחה, אין כלל שערים ומחיצות והתפילה וודאי מתקבלת. והיא עוברת בפני כל הקטרוגים והמחיצות.
לדון לכף זכות
ה לדון כל אדם לכף זכות – כפי שהזכרנו באורך בשיחה העוסקת בזה, שבכך שאדם דן את חבירו לכף זכות, הוא גורם להטות את דינו של חבירו לזכות וגם אותו בעצמו דנים בשמים לזכות, עיין שם באורך.
ברגעים הקריטיים הללו של יום הדין, כל אחד מאיתנו מחפש עצות לזכות בדין, דבר שבוודאי יכריע את כף המאוזנים לטובתנו, אבל מי יודע מה הדרך והעצה לעשות?
הקדוש רבי לוי יצחק מברידצ'וב כותב בספרו קדושת לוי, פרשת שופטים סוד מהיכל המשפט השמיימי, כלי רב עוצמה להכריע את המשפט בראש השנה לטובה, ומהו אותו כלי רב עוצמה?
לדון לכף זכות! כיון שברגע שעולים על כפות המאזניים החובות והזכיות שלנו, מתקיים דיון בהיכל המשפט ובו בודקים איך אנו מכריעים בעצמנו שאלות כאלו, כשיהודי דן את חבירו לכף זכות ומדגיש את הזכות במעשה חבירו, בזה הוא מכריע את גורלו שלו עצמו בשמים ומטה את כף המאזניים לטובת זכויותיו!
הבה ננצל את הכלי הזה, את ההבטחה המשפטית שקיבלנו מהטוב שבסניגורים של ישראל, נקבל על עצמנו לדון כל יהודי לכף זכות, וככל שנדון לכף זכות כך נזכה שבשמים ידונו אותנו לכף זכות ויעניקו לנו שנת אושר ושמחה, שנת זכויות.
סליחה ומחילה
ו למחול ולסלוח לכל אדם – על ידי שאדם מתגבר למחול ולסלוח לזולתו, הוא גורם שמשמים יתנהגו איתו במידה כנגד מידה, שהרי כל המדות בטלו חוץ ממידה כנגד מידה, איך שהאדם מתנהג, כך יתנהגו איתו בשמים.
בשמים דנים את האדם על כל מיני עבירות ודברים לא טובים שעשה ורוצים לפסוק ולגזור את דינו. אולם, אם הוא מתאמץ למחול ולסלוח לאחרים שחטאו כלפיו ולא התנהגו כהוגן, בין בגופו בין בממונו, הוא גורם לכך שגם בשמים ימחלו ויסלחו לו.
אך אם הוא יתעקש שלא למחול ולסלוח, גם בשמים לא יסלחו לו.
ואם יבוא האדם ויאמר, 'מה זאת אומרת? הרי אני צודק במה שאני עושה, הוא באמת פגע והזיק לי, ומדוע שאמחל לו?'
נכון, אינך רוצה לסלוח כיון שפגעו בך, אך גם בשמים יטענו כך, הרי אתה לא התנהגת כהוגן ועברת עבירה כזו וכזו, "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" קהלת ז, ב, וכמו שאינך רוצה למחול ולסלוח לחבריך, גם אנו בשמים לא מעוניינים לסלוח לך!
ואם רוצה האדם שליבו יהיה יותר נקי כלפי חבירו, עליו להתפלל עליו שיהיה לו טובה וברכה, וככל שיתפלל עליו יותר, ככה יוכל להתגבר יותר על הקושי למחול ולסלוח, וימחל לו בלב שלם.
זה דבר עצום, ובפרט אם יש לאדם מתיחות או סכסוך עם אדם מסויים, זה הזמן, לפני ראש השנה להתגבר ולהתאמץ למחול ולסלוח, וכך יזכה האדם שגם בשמים ימחלו ויסלחו לו, ידונו אותו לכף זכות ויכתבו את דינו לטובה ולברכה.
ולאידך גיסא, אם לא יפטור את הסכסוך קודם ראש השנה, הרי שדבר זה עלול להיות קטרוג גדול עבורו ביום הדין, שהרי עבירות של בין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו.
כולנו זועקים לה', מחל לנו, סלח לנו, תבטל מעלינו את הדינים ותגזור עלינו שנה טובה. אבל הקב"ה אומר, אם לא ריצית את חבריך איני יכול לעשות זאת, על מה שפגעת בי – אני יכול למחול לך, אבל על מה שפגעת בחברך – איני יכול למחול לך, עד שתרצה אותו.
לכן לפני שמגיעים לראש השנה עלינו לתקן את העניינים של בין אדם לחבירו, למחול ולסלוח מכל הלב למי שפגע בנו, ולהתפלל שלא יענש שום אדם בסיבתנו. וגם, אם פגע באדם, ישתדל לבקש ממנו סליחה אפילו קודם ראש השנה, וכמו שכותב רבי יעקב סופר זצ"ל בספרו כף החיים, שכדאי לבקש סליחה ומחילה קודם ראש השנה, על אף שהמנהג לעשות זאת קודם יום הכיפורים.
ועל ידי שנמחול ונסלח ונפטור את כל הסכסוכים בענייני בין אדם לחבירו, נזכה שגם בשמים ימחלו ויסלחו לנו, והקב"ה יתמלא עלינו ברחמים, יעמוד מכסא דין וישב על כסא רחמים, וישפוט אותנו לשנה טובה ומבורכת, שנת גאולה וישועה, אמן.
עשרת ימי תשובה - עד שיפייס את חבירו
כולנו נכתבנו בראש השנה, אבל עדיין אף אחד לא יודע מה נכתב עליו, לשם כך ניתנו לנו את עשרת ימי תשובה, כדי שגם אם חלילה לא נכתב הדין לטובה, בימים הללו יש לנו הזדמנות גדולה מאוד לשנות את הדין ולהטותו לטובה בגמר החתימה ביום הכיפורים.
ישנם כמה דברים שהם עיקר עבודתנו בימים אלו:
א ענייני בין אדם לחבירו – המשנה במסכת יומא פ"ח מ"ט אומרת: עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייס את חבירו.
נמצא דבר מבהיל, יכול להיות שאדם בראש השנה עשה תשובה מעומק הלב, בכה, התחרט על העבר וקיבל על עצמו קבלות, ועם כל זה עדיין הוא אינו נקי ואין יום הכיפורים מכפר לו עד שיפייס את חבירו, שכביכול הקב"ה אומר לאדם, 'יש לך בעיה עם חברך, זה לא בידיים שלי, אתה צריך לתקן זאת!'
ויתירה מזאת יכול להיות שאותו אדם באמת עשה תשובה גמורה על הכל, אך יש אדם אחד שהוא פגע בו ולא פייסו כראוי, ודווקא דבר זה הוא עומד לו לרועץ ולמכשול בימים הקדושים הללו, ימי הדין והמשפט, ימים של הכתיבה והחתימה.
אם כן כמה חשוב בימים הללו שכל אחד יעשה חשבון נפש ויבדוק היטב היטב את המצב שלו בבין אדם לחבירו, ועם כל הקושי שבדבר יפייס את חבירו.
ישנם אנשים שאומרים, 'אני מוכן לעשות הכל, רק לא להשלים עם השכן, אינני מסוגל! איני מסוגל להשלים עם אותו אדם שעשה לי רע', אולם עלינו לדעת שבדבר זה האדם מעניש את עצמו, אנו נמצאים לפני יום הכיפורים, יום אדיר בשנה, יום גורלי לכל השנה כולה, ודבר זה עלול להוות מכשול גדול.
ולכן עם כל הקושי עלינו להתגבר על כך ולהתפייס. כיון שבין אדם לחבירו זה דבר נורא, נורא ביותר.
מספרים שתמיד כשהיו מגיעים אל מרן רבי אהרון לייב שטיינמן זצ"ל עם כל מיני צרות שיש בדור והיו שואלים אותו מה הבעיה ומה לתקן, והוא תמיד היה אומר שהבעיה היא בבין אדם לחבירו, הוא לא היה מזכיר דברים אחרים, אלא אך ורק את העניין של בין אדם לחבירו.
כשאדם מתקן את הבעיות של בין אדם לחבירו, הוא חוסך מעצמו הרבה צרות וייסורים.
חומרת הפגיעה
כדי להבין עד כמה חמורה היא הפגיעה -
רבי שלום שבדרון זצ"ל היה ידוע כדרשן מעורר לבבות באופן מיוחד, רבים היו שומעים את דרשותיו ומתחזקים ממנו.
והנה הייתה תקופה מסויימת שאחד המשגיחים נעדר מישיבתו לתקופה מסויימת, ורבי שלום שבדרון התבקש לבוא לאותה ישיבה ולמסור שיחות מוסריות במקום המשגיח.
הבחורים התחזקו מאוד משיחותיו של רבי שלום שבדרון, ולאחר שהמשגיח חזר והמשיך הוא למסור את השיחות בישיבה, באו מספר תלמידי לרבי שלום שבדרון וביקשו ממנו שיבוא גם הוא, בנוסף למשגיח, למסור שיחות.
מדובר היה על שיחה למאות בחורים שמתחזקים מזה רבות, זהו זיכוי הרבים עצום ומי יסרב לכך?
אך רבי שלום שבדרון התלבט אם לעשות כן או לא, והתלבטותו הייתה שמא המשגיח המכהן כעת בישיבה יפגע מכך, היה לו קשה להכריע בדבר ולכן הוא נסע לבני ברק אל רבי יחזקאל לווינשטיין ע"ה לעשות שאלת רב כיצד לנהוג.
הרב השיב לו שהוא מציע שלא למסור את אותם שיחות, כיון שיש צד שהמשגיח יפגע, ּ ואפילו אם על ידי אותם שיחות יוכל להביא את המשיח, זה עדיין לא שווה את זה!
מדהים, אפילו אם על ידי אותם שיחות יוכל להביא את המשיח, מכל מקום זה לא שווה מול פגיעה ביהודי!
עד כמה הדברים הם קשים וחמורים. ואם חלילה קרה מקרה, אנו בני אדם וקורים תקלות, בעיות, וטעינו ופגענו, הרי שכעת מוטל עלינו העבודה לתקן זאת, ובפרט בימים הללו, עשרת ימי תשובה, שאנו עומדים לפני החתימה הגדולה על כל השנה כולה!
זה הזמן שכל אחד ואחד יתגבר על עצמו וישלים עם חבירו ולא משנה מה היה ועד כמה הסכסוך גדול. על האדם לזכור ולשים נגד עיניו שלא פחות מכך שעושה טובה לחבירו, הוא עושה טובה לעצמו, שבכך יצא זכאי בדין, וזה יתן לו את הכח להתגבר.
להתפייס עם מי שמסוכסך עמו
גם בדברים שמעיקר הדין לא חייב למחול ולפייס, כגון אדם שהוציא שם רע על חבירו, מעיקר הדין הוא לא חייב לסלוח על כך, מכל מקום כתוב בספרים שלא יהיה המוחל אכזרי, אלא ימחל ויסלח, וכך מידה כנגד מידה יתנהגו עמו גם בשמים וימחלו ויסלחו לו.
ובאמת כך הוא מנהג ישראל שלפני יום הכיפורים אחד מבקש סליחה מחבירו. אך השל"ה הקדוש כבר העיר, שרוב האנשים הולכים אל חבריהם הטובים, ואל אוהביהם, שלא עשו להם אף פעם רע, ומבקשים מהם סליחה, אך האמת היא שאדם צריך להתאמץ ולבקש מחילה דווקא מאותם אנשים שאינם נמנים בין חוג ידידיו, שהם לא מחבריו הטובים ומאנשים שיש לו יחסים טובים איתם, קל וחומר לאלו הנחשבים לשונאיו, כיון שהם מין הסתם נפגעו ממנו במהלך השנה.
בקשת הסליחה היא אינה טקס יפה שעושים עם חברים שמעולם לא פגע בהם, אין בזה איסור לבקש סליחה, אבל עיקר הסליחה נועדה בשביל אותם אנשים שנפגעו מאיתנו, והיחסים ביננו אינם כל כך טובים, להם נועדה הסליחה.
יכול להיות אדם שביקש סליחה מאלף אנשים, אבל יש אדם אחד שיש לו תקרית איתו והוא פגע בו, וממנו הוא לא מבקש סליחה, וזה יכול להוות לו למכשול ותקלה לקראת חתימת הדין ביום הכיפורים.
לכן כל אחד מאיתנו צריך להתגבר על הקושי שבדבר ולפייס כל אחד ואחד באמת, ובכך נזכה שגם בשמים ימחלו ויסלחו לנו.
ארבעה חילוקי כפרה
ב ארבעה חילוקי כפרה – הגמרא ביומא דף פו ע"א אומרת שישנם ארבעה חילוקי כפרה.
אדם עבר על מצוות עשה וחזר בתשובה, אינו זז משם עד שמוחלין לו. כגון שאדם לא בירך ברכת המזון, ביטל מצוות ישיבה בסוכה, לא הניח תפילין וכו', אם לא קיים מצוות אלו ועשה תשובה, מוחלין לו מיד.
עבר על מצוות לא תעשה, כגון לא תגנוב, ועשה תשובה, הרי שתשובה תולה ויום הכיפורים מכפר. ודבר זה חמור ממצוות עשה, כיון שבאלו הוא קם ועשה מעשה נגד רצון ה', ואילו במצוות עשה הוא עבר עליהם בשב ואל תעשה, בכך שלא קיים אותם. ולכן הכפרה של מצוות לא תעשה יותר מורכבת, תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר.
ואם היו עבירות של כריתות ומיתות בית דין, תשובה ויום הכיפורים תולים, וייסורים שבאים על האדם מכפרים את החטא.
ואם היה בזה גם עוון חילול ה', או רק חילול ה' לבד, תשובה, יום הכיפורים וייסורים שבאים על האדם תולים, ויום המיתה מכפר.
נמצא שחילול ה' הוא העוון החמור ביותר. לפעמים אדם חושב, נו, אז מה אם התנהגתי ככה, זה לא כל כך נורא, שהרי לא גנבתי או גזלתי, אבל צריך לדעת שחילול ה' הוא יותר חמור מכל העבירות שבתורה, יותר מחילול שבת בפרהסיא ואכילה ביום הכיפורים! כיון שזוהי העבירה היחידה שרק יום המיתה מכפרת.
צריך להיזהר מזה מאוד. פעמים רבות שישנם אנשים שחזותם כשומרי תורה ומצוות והם מתנהגים בצורה לא ראויה, והרחוקים משמירת תורה ומצוות מסתכלים עליהם ואומרים, 'זה מה שהתורה עושה? הם מתנהגים בצורה כזאת?'
זה חילול ה', והוא חמור מכל העבירות שבתורה. זכינו להיות משומרי התורה והמצוות, אך עלינו להיזהר להתנהג כראוי, כך שלעולם לא יגידו עלינו 'תראו איך הם מתנהגים'.
הצלה מן הייסורים
כאמור, אדם שעבר על עבירות שיש בהם כריתות או מיתות בית דין, תשובה ויום הכיפורים תולים וייסורים ממרקים. ונשאלת השאלה, אדם שעבר על אותם עבירות כגון שחילל שבת בפרהסיא רח"ל, או שאינו נזהר בטהרת המשפחה שעונשו בכרת, וחוזר כעת בתשובה שלימה, האם ישנה דרך להינצל מן היסורים?
רבינו יונה בשערי תשובה מביא עצות כיצד להינצל מייסורים ומיתה, והוא שיכין האדם את ליבו לעשות מצוות המגינות מהייסורים, כגון מצוות הצדקה המצילה גם מן המוות.
צדקה תציל ממוות, אפילו ממות טבעי, ומכיון שבכח הצדקה להציל אפילו ממוות וכל שכן מייסורים, לכן אדם שנכשל בעבירות אלו ישתדל במיוחד להרבות בצדקה ובכך ינצל מהייסורים.
ומי שאין לו ממון לעשות צדקה, ידבר טוב על העני ויעסוק בגמילות חסדים, כגון לתת עזרה בגופו או להלוות ממון, וכידוע שמעלת גמילות חסדים גדולה מין הצדקה, שהצדקה אדם יכול לעשות רק בממונו, ואילו גמילות חסדים יכול אדם לעשות גם בגופו.
את הצדקה מקיימים רק בעני, ואילו גמילות חסדים זה גם עם אדם עשיר, כגון שיש לו הרבה כסף אך הוא זקוק כעת להלוואה, יש מצווה לגמול איתו חסד ולתת לו. ובכח מצווה זו להציל מן המיתה ומין הייסורים.
וכנגד כולם אומר רבינו יונה היא מצוות לימוד תורה לשם שמים, תלמוד תורה כנגד כולם, כשאדם יושב ועוסק בתורה, היא מכפרת על עוונותיו ואם נגזר עליו חלילה ייסורים, הם מתבטלים ממנו.
וידוע בשם הסטייפלר, רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל, שאדם העוסק בתורה או הקובע עיתים לתורה, מחשיבים לו את הלימוד הזה כייסורים.
דהיינו, כל אדם שהגיע לעולם הזה נגזר עליו סך של ייסורים שהוא צריך לעבור בעולם הזה, אדם שמתאמץ ורץ לשיעור תורה, מורידים לו מסך הייסורים שגזרו עליו שיהיה לו בעולם הזה.
אדם הגיע עייף מין העבודה, והוא מתאמץ וטורח ללכת לשיעור תורה, ההתאמצות חוסכת ממנו ייסורים גדולים אחרים שהיה צריך להתייסר בהם, ובכח ההתאמצות ללימוד התורה ביטלו זאת ממנו.
נמצא שבשיעור תורה שאדם הולך אליו, הוא לא רק מקיים מצווה עצומה של תלמוד תורה כנגד כולם, ולא רק שזוכה בזכות זה לחיי נצח, אלא עוד הוא זוכה שפה בעולם הזה ממעטים ממנו מין הייסורים, ומי יודע איזה ייסורים מיעטו ממנו בזכות אותו שיעור תורה שהתאמץ ללכת אליו, או בן תורה שיושב ולומד כמה שעות בהתמדה, מי יודע איזה ייסורים הוא מנע מעצמו בכח אותו לימוד.
השומע ביזיונו ושותק
דבר נוסף שאדם יכול בזכותו להינצל מין הייסורים, זה אם הוא שומע את בזיונו ושותק, ביזו אותו, ביישו אותו, פגעו בו והוא שותק ומקבל זאת באהבה, לאדם כזה מורידים הרבה מין הייסורים שהיה צריך לקבל.
ואם נתבונן בדבר, הרי רוב סוגי הייסורים הם קשים, אם זה חס ושלום בבריאות, או בפרנסה, או לסבול מהילדים ומהאשה, אולם אחד מין הייסורים הוא גם קבלת ביזיונות ושבני אדם יפגעו בו.
אם יאמרו לאדם, מגיע לך ייסורים משמים, מה הייתה בוחר, להיות עני או שיפגעו בך? בוודאי שכל אחד היה מעדיף שיפגעו בו, אמנם זה קשה לקבל פגיעה, אבל אם זה במקום עוני או צער אחר, בוודאי שזה עדיף.
ולכן אדם צריך לדעת ולהבין שאם פגעו בו, זה סימן ששלחו לו זאת משמים כדי להטיב לו, הביאו לו את הייסורים הכי קלים שיכולים להיות ברשימת הייסורים.
ואילו האדם מתרעם על כך ולא מוכן, בועט בזה, לא מוכן שיפגעו בו בשום פנים ואופן, ואז אומרים לו בשמים, 'אין בעיה, יש לנו ברשימה ייסורים אחרים'.
ואדם שמקבל את הביזיונות באהבה ולא מגיב עליהם, זוכה שיתכפרו עוונותיו, וכמו שאומרת הגמרא ראש השנה יז ע"א כל המעביר על מדותיו מעבירים לו על כל פשעיו!
אדם עבר סוגים מסוגים שונים של עבירות, עבירות שרק יום הכיפורים מכפר, או עוונות שייסורים מכפרים, וכשפגע בו חבירו, הוא קיבל זאת באהבה והעביר על המדות, מחל וסלח בלב שלם, ובכך הוא גרם שגם משמים יעבירו לו על כל פשעיו. וכי יש מתנה גדולה מזאת?
החפץ חיים היה מחכה לכך והיה אומר: 'ומה אעשה שאני נמצא במעמד שאנשים לא פוגעים בי', אין מתנה גדולה מזו שפוגעים באדם, יש לו כעת הזדמנות לשתוק ולקבל באהבה ולזכות למחילה ולסליחה. וטוב יעשה שיתפלל גם על אותו אדם שפגע בו שלא יענש בסיבתו.
לפעמים אנשים אומרים, אמנם נפגעתי וקשה לי עם זה, אני מוחל לו, אבל בלב עדיין קשה לי עם זה, אני מרגיש עדיין את הפגיעה.
אמנם אנחנו בני אדם ואדם לא תמיד יכול לשלוט על ליבו, אך מה שנדרש מאיתנו במצב כזה הוא לפחות למחול בפה, מה שנשאר בלב, הרי זה דברים שבלב שאינם דברים, מה שקשה לך בלב להירגע מהדבר, זה לא אומר שאתה לא מוחל.
אדם שלא מוחל פירושו שהוא לא מוכן לסלוח לחבירו שפגע בו, אבל כשאומר מפורש בפיו שמוחל וסולח לו, הרי זו מחילה וסליחה גמורה, ומה שיש בלב עדיין כאב וקושי מהדבר, זה דברים שבלב ואינם דברים.
אולם עם הזמן אדם צריך גם לעבוד על לבו ולהשתדל לנקות אותו ולאהוב את אותו אחד שפגע בו, כי בסך הכל צריך האדם לדעת, שבפגיעה הזו בעצם שלחו לו מתנה גדולה משמים למחילת העוונות בדרך הקלה. וכך יהיה יותר קל בעיניו לנקות את הלב מאותה פגיעה.
תשובה מאהבה
דרך נוספת למחיקת העוונות בלא ייסורים היא בעשיית תשובה מאהבה. שכן דעת פוסקים רבים שכל מה שאדם חייב ייסורים או חלילה מיתה בעוברו על העבירות, גם אם שב בתשובה, זהו דווקא אם שב בתשובה מיראה, אבל אם הוא עושה תשובה מאהבה, הוא לא צריך לעבור את כל תהליך התשובה עם קבלת הייסורים וההמתנה ליום הכיפורים, אלא מיד נמחל לו!
מהי תשובה מאהבה? תשובה מאהבה פירושה שאדם חוזר בו ממעשיו מאהבת ה', אין לו צרות או ייסורים, אלא הוא בעצמו מתעורר לעשות נחת להקב"ה, הוא מרגיש צער ויגון על כך שהימרה את פיו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, שכל כך מטיב לו בחייו, ולכן הוא חוזר בתשובה.
תשובה כזו מכפרת על כל העבירות, בלי ייסורים, בלי מיתות, ולהיפך כל העבירות שלו הופכים להיות לו כזכויות. בדרך כלל אנשים חוזרים בתשובה לאחר שהיה להם ייסורים וקשיים, ואז נפתח ליבם לראות שיש מנהיג לעולם, והם מתקרבים אל ה'. כשאדם מקבל ייסורים הוא מתעורר לעשות חשבון נפש, למה זה קרה ואיך זה קרה, וכך רבים מתקרבים אל ה'.
אולם סיפר לי יהודי שהיה חילוני גמור והוא שב בתשובה שלימה, ואמר שחזר בתשובה מחמת הטובות שהקב"ה נתן לו.
ביקשתי שיסביר את עצמו, ואז הוא פירט שלא היה לו שום בעיות, פרנסתו הייתה בשפע, הייתה לו עבודה טובה ואשה טובה, אלא שיום אחד הוא ישב וחשב והתבונן, 'הקב"ה נותן לי ונותן לי, ואיך אני יכול לעשות דברים נגדו?', וקיבל על עצמו לשוב בתשובה.
וזה פלא, כיון שבדרך כלל אנו שומעים ההיפך, אדם שיש לו כל טוב, הוא שוכח ובועט בתורה ובמצוות, "וישמן ישורון ויבעט" דברים לב, טו, הוא מרגיש שהכל בא מכוחו ועוצם ידו, מחכמתו ומכישרונותיו, והוא לא מתבונן בטובות שה' מביא לו. אך אותו אדם חזר בתשובה מחמת התבוננות בטובות שה' נתן לו.
זוהי תשובה מאהבה. מאהבת ה' ותשוקה אליו יתברך, ואדם שזוכה לחזור בתשובה מאהבה זוכה שכל העבירות שלו נהפכים לזכויות.
מספרים שהיה יהודי רשע גדול שלא היה עבירה בתורה שהוא לא עבר עליה, והנה פגש אותו רב אחד ואמר לו 'אתה יותר גדול ממני', אותו אדם לא הבין, הרי הוא עושה את כל העבירות ואילו הרב צדיק ומקיים מצוות, ואיך יכול להיות שהוא יותר גדול?
השיב לו הרב: אתה עשית כל כך הרבה עבירות קשות, שהם יותר מהמצוות שלי, ואם כעת אתה תחזור בתשובה מהאהבה, הרי שכל העבירות שלך יהפכו למצוות וממילא תהיה יותר גדול ממני במספר המצוות!'
הדברים נכונים כל השנה בכלל, ובימי עשרת ימי תשובה בפרט, שבהם חובה מוטלת על האדם לעשות תשובה, וכפי שכותב הלחם משנה בביאור דברי חז"ל ראש השנה טז ע"ב וברמב"ם פ"ג מהלכות תשובה ה"ג שבעשרת ימי תשובה בינוניים תלויים ועומדים, אם עשו תשובה נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, ומדוע נקטה הגמרא דווקא אם עושה תשובה ולא אמרה 'אם עושה מצווה?'
כיון שבימים אלו עשיית התשובה אינה בחירה, שכדאי לעשות תשובה, אלא זה חובה לעשות תשובה, ומי שלא עושה תשובה בימים אלו, זה נחשב לו לעבירה!
לכן ננצל את הימים הקדושים הללו, נתבונן בדרכנו ובמעשינו, לעשות תשובה אמיתית בין במצוות של בין אדם למקום ובין בעניינים שבין אדם לחבירו, ובזכות כך נזכה לגמר חתימה טובה, שנת ברכה והצלחה, שנת גאולה וישועה, אמן.
- - - שאלות ותשובות - - -