טוען...

הלכות כשרות עפ"י הרב שלום אלישיב זצ"ל - א' | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 21.05.2017, שעה: 07:05

הורדת MP4 הורדת MP3


בס"ד 21/05/2017 הלכות כשרות על פי הרב שלום אלישיב זכר צדיק לברכה - א'

דיני כשרות על פי הרב אלישיב זכר צדיק לברכה:

תולעת שלימה אינה בטלה, אכן כאשר אינה תולעת שלימה, ואפילו חסר לה כנף או רגל, ונתערבה בתוך מאכל – הרי היא בטלה ברוב ומותר לאכול את המאכל. כל זה מדובר שלא רואים אותה, אם רואים צריך להוציא. אבל הדבר החייב בבדיקה אין להתירו על ידי ריסוק וערבוב דאין מבטלין איסור לכתחילה.

זאת אומרת: כל דבר שהוא חייב בדיקה – אי אפשר לבטל בריה על ידי ריסוק וערבוב, דאין מבטלין איסור לכתחילה. כמבואר בשולחן ערוך סימן צט' סעיף ה, ועיין בש"ך סעיף קטן ז' שיש אומרים דהוי, שיש איסור מן התורה, דהיינו: לבטל איסור לכתחילה.

שוב, דבר החייב בבדיקה אין להתירו על ידי ריסוק וערבוב דאין מבטלין איסור לכתחילה.

במקום שאין חיוב בדיקה כגון במיעוט שאינו מצוי- מותר לרסק ולערבבו. מיעוט שאינו מצוי כגון מלפפונים, שמה לא נמצא בדרך כלל לא חרקים ולא תולעים, דברים שלא מצוי בהם, אין מיעוט אפילו, אז מותר לרסק ולערבב. ובמקום שקשה לבדוק ובדקו עד כמה שידם מגעת - ובדקו, עד כמה שידם מגעת – זאת אומרת לא זלזלו ולא חפפו ולא בדיקה קלה, בדקו עד כמה שידם מגעת, ושטפו, דהיינו שאם היה משהו בטוח ולא הבחינו אז זה נשטף - אחרי זה מותר לרסק ולטחון, אבל בתנאי שגודל הטחינה יהיה פחות מגודל תולעת קטנה, ואין מספיק לזה חיתוך דק אלא צריך טחינה.

למה? שאם חלילה נשאר משהו - תולעת הכי קטנה - ודאי נטחנה, כל זה אחרי שבדקו עד היכן שידם מגעת, ושטפו - אחרי זה אם נעלם מעיניהם חלילה ונשאר שמה תולעת קטנה, כדי שלא תהיה בריה בפני עצמה, אז צריך לטחון, לא לחתוך דק אלא לטחון שיהיה פחות מגודל של תולעת קטנה.

מעשה שהיה הכניסו פטרוזיליה לתבשיל, והתברר שהיא מתולעת, זאת אומרת: ממה שנותר, הסתכלו בשקית וראו שהיא מתולעת, והוציאו חלק מתוך התבשיל, מה שהבחינו הוציאו, אבל אין ביטחון שהוציאו את הכל, וגם אין אפשרות לשטוף הכל מעורב בתבשיל.

שאלו את הרב אלישיב: האם אפשר להחשיב כאן ספק ספקא? ספק אחד אם נשאר, הרי לא רואים לא רואים אם נשאר ספק אם נשאר, ואם נשאר שמא נתמעך בבישול ואז בטל שם בריה, או נאמר או שנאמר שיש כאן רק ספק אחד כי ודאי היו תולעים, ואין אנחנו יודעים אם הוציאו את כולם.

אמר רבנו: זה אסור ואין כאן ספק ספקא.

כעין זה נשאל רבנו: ירק "המוחזק בתולעים" ירק המוחזק בתולעים אם מוצאים שלושה - זה נקרא "מוחזק". וניקוהו ניקוי פשוט, כגון: ששטפו פטרוזיליה ואחר כך בישלוה, זאת אומרת לא עשו בדיקה כראוי. השאלה היא: מועיל לצרף כאן את הספק של הרשב"א שמא נמחה בבישול, ולסמוך לאוכלו בדיעבד מאחר וכבר בושל?

אמר רבנו: שרק אם ברור שהבישול מועיל לרסק את התולעים, ומה שהרשב"א כותב - זה לפי המציאות שהוא גילה, ותלוי במציאות האם זה באמת מרסק.  אז הוא לא אמר כלל, הרשב"א שכל מה שנכנס לתבשיל נמחה, אלא לפי המציאות שהוא גילה, ופה בעניינו תלוי במציאות, האם זה באמת מרסק או לא מרסק, לכן אי אפשר לסמוך על מה שאמר הרשב"א.

האם מצרפים חרקים שונים "להחזיק" מאכל כנגוע?  זאת אומרת: האם צריך שיהיה מאותו מין כדי שיהיה "מוחזק"? אם מצאנו לדוגמה שני חרקים ותולעת, זה שני סוגי איסורים, חרקים ותולעת, האם זה מצטרף להיות מוחזק כנגוע?

אומר הרב אלישיב: הוי "חזקה" זה חזקה לא משנה מה, אם תולעים אם זה חרקים אם זה טריפסים, אם זה כנימות אם זה כל משהו ממין האסור - שלושה מצטרפים "למוחזק" והרי זה כנגוע.  אבל שני חרקים וקורי משי - לא הווי "חזקה".

קורי משי - מיוצרים רק על ידי תולעים לא על ידי חרקים. ואם מצאנו קורים לכאורה היה צריך לחוש שישנה כאן תולעת בנוסף לחרקים, אז הוא אומר שזה לא מצטרף, צריך לראות תולעת, הקורים לא מעידים עדיין שיש פה תולעת.

מוחזק ושאינו מוחזק:

דבר שלא מוחזק כנגוע - מועילה בדיקה קלה, זאת אומרת: אדם עובר על זה בקלות יחסית לא אחד אחד אחד אחד ככה כמו שמעבירים אורז, ואחר כך טחינה, דבספק איסור – אפשר להקל ולטחון על סמך בדיקה קלה. זה בדבר שאינו מוחזק כנגוע. אבל במוחזק כנגוע שנמצאו שלושה חרקים, לאחר ניקוי טוב, מזה ניקוי טוב? לא ניקו 100%, 90-95% זה ניקוי טוב.

שאלו את רבנו האם מותר לטחון? אחרי שעשינו ניקוי טוב של 90-95% האם מותר לטחון? מדובר במוחזק כנגוע, מוחזק כנגוע. ואם מותר-האם צריך לטחון כמו קמח ודייסה? או מספיק לחתוך עם סכין לחתיכות קטנות?

אמר הרב אלישיב: צריך לטחון באופן שלא נשארים תולעים שלמים {על הצד שב- 5% שלא בדקו הכי טוב, נשאר משהו כיוון שזה דין של מוחזק. אז הוא אומר: צריך לטחון באופן שלא נשארים תולעים שלמים, ואם חותכים, אם זה דבר שצריך לחתוך ולא לטחון - אז שהחיתוך יהיה יותר קטן מהתולעים. זה אתם שומעים כשבדקו טוב 90-95%, הוא מוחזק, לכן צריך לטחון.

בכל אופן: בירקות המוחזקים בתולעים - לא מספיקה בדיקה קלה לבשל ולטחון. זאת אומרת: לסמוך על זה שבלאו - הכי אני מבשל וזה יימחה, או לטחון ואני אבטל אותו מדין בריה, לא! בכל אופן בירקות המוחזקים בתולעים לא מספיקה בדיקה קלה. רק במה שאמרנו שהוא לא מוחזק כנגוע.

מזון הטעון בדיקה- שנתבשל ללא בדיקה; אם ניתן לבדקו לאחר הבישול, כגון לפתן שזיפים - בודקים לאחר הבישול. אתה יכול לפתוח את השזיף אחרי הבישול ולבדוק, ובמקרה שנמצאת תולעת - די בהסרת החלק הנגוע בלבד ומי שלא נגעל אז החלק הנותר שנמצא נקי - מותר באכילה.

אבל אם אי אפשר לבדוק אחר הבישול, כגון שעועית יבשה בתוך החמין וכדומה. כיוון שהשעועית אינה מוחזקת בתולעים {לא ככלל} אלא שעועית הזאת לא מוחזקת, {כי תכף נראה ששעועית זה בעיה} כיוון שהשעועית אינה מוחזקת בתולעים אלא הן רק מיעוט המצוי, זאת אומרת יש מיעוט המצוי שיש בשעועית, לכן אף על פי שחייבים לבודקה לפני האכילה, מכל מקום אם לא בדק -הרי היא מותרת באכילה.

אבל חסה, בצל ירוק, כרוב, כרובית, סלרי, פטרוזיליה, שמיר, תאנים, תות שדה {זה גם למעדנים שאוכלים כן, יש תות שדה} תירס בקלחים - כל אלה בחזקת נגועים בתולעים, בחזקת נגועים בתולעים, גרגירי תירס הם בחזקת נקיים, אלה שקונים גרגירי תירס וזה גם ניתן לבדוק וצריך לבדוק, ואם עשו מהם סלט, או בישלו אותם ללא בדיקה - הרי הם אסורים באכילה.

זאת אומרת: חסה, בצל ירוק, כרוב, כרובית, סלרי, פטרוזיליה, שמיר, תאנים, תות שדה תירס בקלחים - כל אלה בחזקת נגועים בתולעים, אם עשו מהם סלט, או בישלו אותם ללא בדיקה - הרי אלו אסורים באכילה.

על מי מוטלת האחריות שלא לבטל איסור לכתחילה?

שאלו את הרב אלישיב, על בתי חרושת לריבה, פטרוזיליה יבשה, חומוס טחון וכדומה: שיש כאן בעיה של ביטול איסור לכתחילה, למה? כי אין אפשרות לבדוק את הכול. בתי חרושת לא יכולים לבדוק את כל מה שהם עושים מאות טונות, לא יכולים לבדוק! אז כגון: ריבה פטרוזליה וחומוס טחון, טחינה וכדומה: שיש כאן בעיה של ביטול איסור לכתחילה.

על מי מוטלת האחריות? האם על בית החרושת? וההשגחה רק מאשרת את המוצר הסופי שהוא בסדר? או שההשגחה אחראית על כל התהליך, ואם כן - איסור ביטול איסור - מוטל על ההשגחה!! זאת אומרת: ברור שיש ביטול איסור לכתחילה, השאלה על מי האחריות על בית החרושת? או על ההשגחה של הבד"ץ, והאם יש להקפיד על זה?

אמר הרב אלישיב: האחריות בכשרות היא על נותן ההשגחה, הבדצי"ם אחראים על זה. וצריך לחוש גם לדעת רבי עקיבא איגר בסימן צט' סעיף ה: "שאם עושה עבור אחרים גם לאחרים זה נאסר" זאת אומרת: זה אסור על מי שעשה, ואסור על כל מי שנעשה עבורו, אפילו לא ידע שנעשה איסור עבורו. זה פסק של הריב"ש, הוא היה תלמיד הר"ן, תלמיד תלמידו של הרמב"ן, חי לפני 600 שנה בערך, והוא פסק שזה אסור גם למי שיאכל, כלשהו שיקנה את זה. אפילו לא ידע שעשו ביטול מעיקרה.

לכן אמרנו שאסור בכלל לקנות תבלינים, כי כל התבלינים וכל המוצרים: אבקת מרק, ושאר הדברים שהם מטובלנים - או שהם בפירות מרוסקים וכו' - כל אלה לא נבדקו אחת אחת כמו שמחייבת הבדיקה, אלא עושים להם ביטול איסור לכתחילה שלפי הש"ך זה איסור דאורייתא.

מוחזקים! מוחזקים הקראתי.

אז זאת אומרת: אני בודק פה תבלינים אני יודע מה מוחזק, כל דבר כל דבר, כל דבר, כל התבלינים, כל התבלינים,

עוד נוסף: גם חרקים שהתבטלו באוכל על ידי ריסוק, אם ניכר ואפשרי, לכתחילה יפריד את חלקי החרקים.אפילו שהיה ריסוק צריך לכתחילה להפריד את חלקי החרקים.

מאכל שמוחזק כנגוע: והסירו ממנו את רוב התולעים, אך ברור שמקצתם נותרו במאכל- דינו נשאר כמוחזק בתולעים, ויהיה אסור לאכול.

מאכל שנמצא נגוע, והבדיקה כרוכה בטירחה מרובה. אנחנו בדקנו הל לדוגמה – 250 גרם לקילו נגוע, כל מה שבדקנו.  פפריקה אדומה - מתוך 10 קילו 3 קילו הלך לפח בגלל עובש, פחות בתולעים אבל עובש, לכלוך, גבעולים, בלגן וכו'. בדקנו פלפלים, פלפל שחור -   הרבה מאוד מהם יורד איך קוראים לו חרקים שחורים מהניפוי, ואחר כך כשלוחצים עליהם הרבה מתפרקים, כי הם חלולים מה שחדרו אליהם תולעים. ועוד כל מיני תבלינים שכל אחד יש לו את האופי שלו.

מאכל שנמצא נגוע ובדיקתו כרוכה בטרחה מרובה מרובה, או שהמאכל מאוס בעיניו לאור זאת-  מותר לזרוק ואין בזה איסור בל תשחית.

עכשיו תשמעו פ צ צ ה !מה שאמרנו כתוב במפורש הרב אלישיב אומר: מאכל חייב בדיקה, כל מאכל חייב בדיקה חוץ ממה שלא מצוי בו. כמו שאמרנו יש מלפפונים אבוקדו, בננות דברים האלה לא מצוי בהם תולעים חרקים וכו', אלה לא צריכים בדיקה.

אבל מאכל שחייב בדיקה - חייבים לבדוק את כל הכמות שרוצים להשתמש ואין להסתמך על בדיקת מדגם!!! מה שעושים הבדצי"ם כי הם לא יכולים לבדוק. גם כאשר המדגם נמצא נקי מנגיעות!! זה לא מועיל, צריך לבדוק הכל!

ודע! וחיוב הבדיקה הוא: גם כאשר משתמשים בכמות גדולה, יש טרחה בבדיקה. כמו: בבתי מלון, בבתי חרושת לשימורים, מוסדות וכדומה. ואחריות על כך מוטלת על נותני ההכשר!

ודע עוד: שמאכל המוחזק בנגיעות-  אפילו אם משתמש כעת בכמות קטנה – דינו נשאר כמוחזק בנגיעות! ואסור לאוכלו ללא בדיקה.

במאכלים שכאשר מצויה בהם נגיעות הם בדרך כלל נכרת גם בצד החיצוני של המאכל; מאכלים שכאשר מצויה בתוכם נגיעות, היא בדרך כלל ניכרת גם בצד החיצוני של המאכל. מאכלים שכאשר מצויה בתוכם נגיעות, היא בדרך כלל ניכרת גם בצד החיצוני של המאכל-ניתן להסתפק בבדיקה חיצונית של כל המאכל, ובדיקה פנימית של מדגם בלבד. נגיד: כמו שקדים אגוזים, בוטנים קלופים, וכן מחלק מהבדיקות מורים לבדוק בוטנים אגוזים קלופים רק מצדם החיצוני וחלקם גם מבפנים. אולם אם מוצאים סימנים ברורים של נגיעות-או בתקופה באחוזי הנגיעות גבוהים כמו בקיץ - יש לפתוח את כולם אחד אחד.

מאכלים כגון ירקות עלים; שבאופן רגיל הם מוחזקים כתולעים, אבל אם מגדלים אותם בתנאים מיוחדים המונעים את הנגיעות כמו בחממות המיוחדות, והם עומדים תחת פיקוח מוסמך, יהי רצון. שמבצע בדיקות תמידיות בשטח לוודא שכל הפעולות נעשו כראוי - הרי ההשגחה מסירה את החשש, שאולי לא נעשה מעשה, ואפשר להסתפק במדגם מייצג של התוצר הסופי לוודא שהפעולות הננקטות- אכן הועילו, והרי בחזקת שאין צריך בדיקה.

על מה מדובר? כגון החממות שמקפידות שלא יהיה נגיד זבוב המנהרות, אז אחרי שהם עושים את הכל בשביל שלא ייכנס זבוב המנהרות - אחרי זה הם הולכים לערוגות ועושים מדגם, ואם הם לא מוצאים בעלים את זבוב המנהרות שזה לא ניתן לשטיפה, אז זה נקרא "בחזקת לא נגוע" והם משחררים את זה, אם לא הם אמורים לפסול את הכל לגמרי.

אבל הם אומרים שנגיעות של מרחפים למיניהם - זה יכול להיות ולכן צריך בדיקה, והיום מציינים גם על ה... פעם היו מתרברבים ואומרים שלא צריך בדיקה, היום אומרים יש לבדוק לפני השימוש, היום כל דבר בזכות מה שדברנו בשנים האחרונות, כבר כולם כותבים שצריך לבדוק אחרי שנבדק כבר, כאילו, אז יש לבדוק.

זאת אומרת: אין לסמוך.

וכן בדגים: אם נערכו בדיקות שמבררות שהמגדלים נקטו בפעולות הדרושות המונעות נגיעות - אז שם יכולים לסמוך על מדגם מייצג, זה כמובן שפעלו ודאגו שלא יהיה מצב שיהיה תולעים, אחרי שעשו את כל הפעולות שהם אכן יכולים לידי כל שלא יהיה תולעים - על זה יכול להיות מדגם. אבל זה דבר שהשגיחו במיוחד במיוחד שלא יהיה, אבל כל דבר שהוא לא באופן הזה - חייב בדיקה אחד אחד כל דבר ודבר.

בדבר שמוחזק כנגוע ; ככרוב חסה ושעועית, זה דוגמאות, {אתם רואים ששעועית זה נגוע לא כמו שאמרנו קודם}, בדבר שמוחזק כנגוע - ככרוב חסה ושעועית - אין היתר של מדגם. זאת אומרת: בתי חרושת בתי מלון כל מיני מקומות אין מושג כזה היתר של מדגם, וצריך לבדוק הכל! אפילו במפעלים שמתקשים בבדיקת כמויות. הם לא מתקשים הם לא בודקים. אין מתקשים אין בטיח, בכלל לא מתקשים הם לא בודקים!.

אז לכן חייבים אומר הרב אלישיב, אם לא, אתה לא יכול לאכול שום דבר, מבתי חרושת מאף אחד, לא ריבות ולא את שאר הדברים שלא ניתנים לבדיקה "לאחר". תירס לדוגמה, אפשר לבדוק אותו עדיין לאחר, כי הוא מגיע שלם רק מפורק. או חומוס, אפשר לבדוק אותו כי הוא לא טחון, אבל אם הוא טחון אין לסמוך כיוון שזה בחזקת מנוגע.

עכשיו שאלה: אם בבדיקה מצאו נגיעות, כגון בבדיקת החצי הראשון מצאו שני חרקים, ובבדיקה של החצי השני מצאו עוד אחד, האם זה מצטרף "למוחזק"? וכן בבדיקות של בית מלון, שבבית מלון בודקים כמות גדולה בכמה פעמים, לארוחה הזו הוציאו חלק - ובדקו, ואחר כך מוציאים חלק, אבל זה מאותו שק. האם זה מצטרף או כל בדיקה היא בפני עצמה? או כמו בבית, לפעמים בודקים חצי שקית בפעם הבאה חצי שקית.

אמר הרב אלישיב: כל פעם הולכים לפי הכמות שבודקים עכשיו. זאת אומרת: כמה שהוצאת אתה בודק, אם מצאת שלושה "מוחזק" אז הכל מוחזק. אבל אם אתה לא, מצאת זה... לא מצטרף. אם בפעם מצאת שתיים ואחר כך מצאת שתיים  - זה לא מצטרף.

ולסיום: אם ביטל איסור בסתם, למי שירצה לקנות. זאת אומרת: לקח דבר, וביטל, מה ביטל? לא בדק או לא בדק כראוי, וטחן את הכל, ולמי הוא עשה את זה? בסתם לא למשהו מיוחד. אם ביטל איסור לכתחילה "בסתם" למי שירצה לקנות.

אומר הרב אלישיב: הרי כמו שנעשה בשבילם בייחוד ואסור לכולם! זאת תשובה הריב"ש כמו שאמרנו. ונשמע מזה דאף אם מי שנתבטל עבורו-לא ידע מזה! כמו שמצדד בריב"ש רבי עקיבא איגר ולא קטז. ואמר רבנו הרב אלישיב: שחוששים לדעת הריב"ש ואסור לכולם. זאת אומרת זהו הדין.

לכן למסקנה: לצערנו הרב הלוואי ולא היה כך, כולם מבטלין איסור לכתחילה, ולא בודקים, ועושים מדגם, ומדגם לא מועיל, וצריך לבדוק דבר דבר, וזה לא משנה שזה בית חרושת, בבית מלון, במסעדות, וכו וכו' וכו'. ומי שלא עשה כן, אסור לאכול את מה שהם נותנים. לא תבלינים ולא בטיח ולא שאר דברים ולא טחינה ולא חומוס ולא מה שטוחנים, ולא ריבות ולא פרי לי וכל אלה שיש בפנים, אין מה לעשות אלא-  לעשות לבד, לבדוק לבד ותבלינים לבד.

מי שירצה להשיג תבלינים אצלנו - יכול לשיג, מי שלא יקנה איפה שיקנה רק את התבלינים ויטחן לבד בבית.

ואני רק רוצה להגיד לכם עד כמה הבדיקה היא קשה -  בדקו פה איש לחוד ואישה לחוד, פלפל - האישה בדקה 200 גרם והאיש בדק 250 גרם. זה הממוצע. זאת אומרת: בממוצע כל שעה ניתן לבדוק 100-125 גרם של פלפל שחור. כמה מוכרים בארץ פלפל שחור בכל יום? כמה שעות צריך בשביל 100 גרם, מי עושה כזה דבר? וכן על זה הדרך. הל- קילו 3 שעות, 3 שעות ונמצא מתוך זה 250 גרם מהקילו מנוגע עם חורים של תולעים מתולע.

ואנחנו קונים סחורה הכי טובה, טרייה, ומקפידים שיהיה אם צריך לשלם יותר העיקר לקבל טוב, אין מה לעשות. יש קללה של התולעים, והיום הכל מתולע ומנוגע, למעט כמה דברים כמון שציינתי ויש עוד כמה בודדים שאין בהם נגיעות, אבל, על כל שאר הדברים שאנחנו אוכלים ומשתמשים הכל בחזקת מנוגע וצריך לבדוק היטב היטב ואין מה לעשות.

וזה לא ביטול תורה! זה חובה מן התורה לבדוק!.

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".

 

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 28.03 08:22

    שלום כבוד הרב. אני מאמץ את הלימוד שאמרת לגבי הלכות פסח. תודה רבה הרב🙏🏻🌹

  • 28.03 01:35

    שלום לכבוד הרב! תודה על ההרצאה המחזקת (גבעתיים - כוחו של הרגל לרעה ובטובהshofar.tv/lectures/1594 28.03.2024) בעזרת השי"ת בעלי ואני מקבלים להשתתף בהפצת הספר 'בכור ההיתוך' (shofar.tv/articles/14830) ספר שקראתי לפני כ-10 שנים! ומאוד חיזק אותי ואת בעלי בקשר לאכילת בשר; מה עונשו של מי שאוכל ואו מאכיל בשר נבילות וטריפות! (רח"ל) מאוד ממליצה לכולם לקרוא, תודה שוב לרב שמחזק אותנו ודואג לעולם הבא שלנו 🙌🏼

  • 27.03 14:05

    תודה רבה על פעולתכם למען קדושת עם ישראל - עלו והצליחו!

  • 26.03 11:55

    שלום לכבוד רבנו היקר רציתי לספר לרב (וכן להודות לו) על העצה שהרב אומר להרבה אנשים בזמן האחרון: ללכת לכותל שלושה ימים רצוף ולגמור שם כל יום ספר תהילים שלם ולבקש - ורואים ישועות! אז ב"ה עשיתי את העצה ובראש חודש האחרון הלכתי שלושה ימים רצוף! ועמדתי בזה וקיבלתי ישועה גדולה!! שרכב שהרבה זמן כבר רוצה למכור והיה עליו שיעבוד לכן היה קשה למצוא קונה שיסכים שיהיה תהליך של יומיים עד שהעיסקה נגמרת ועוד שיעביר את הכסף מראש - וברוך השם סיימתי את זה! ביום שלישי ולמחרת כבר דיבר איתי קונה שרצה להגיע כבר ביום חמישי שאחריו ולקחת את הרכב ורק עניין טכני גרם שנחכה עד שבוע שלאחר מכן וכן הוא הגיע ביום ראשון ולקח את הרכב והעיסקה נגמרה בצורה מוצלחת ביותר! רציתי לספר לרב על הישועה הגדולה כבר בסיום העניין עם הרכב, אבל ב"ה בד בבד נכנסו הצעות עבודה טובות מאוד (כאשר כבר מסוכות אני ללא הכנסה פרנסה) ולכן ראיתי שהולכת להיות פה ישועה גדולה עוד יותר! אז חיכיתי שהעניין יסגר ובעיקרון הייתי אמור להתחיל היום במקום מסויים, אך דברים השתבשו שלא כמו שדובר ולא הלכתי וכנראה ששם בסוף לא אתקדם... ואז עלה בראש: שאולי כי לא הודיתי לרב (כי לקב"ה הודיתי) ופירסמתי זה היה בעוכרי ושלא הייתי צריך להמתין אז עכשיו מקיים את זה ומודה שוב להשי"ת ולרב על העצה המיוחדת שהועילה לי באופן מדהים! תודה רבה.

  • 25.03 12:15

    כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי ראשית 'שושן פורים שמח!' יהי רצון: שנזכה לאחדות בעם ישראל בזכות ימי הפורים ויתעוררו רחמי שמים בזכות פעולותכם לקירוב הלבבות של עם ישראל (אמן). רציתי שתדעו שזכינו להתפלל בפורים בבית הכנסת בקהילה (קהילות פז) בבני ברק ופשוט גאווה והרגשה עילאית, התפילות פשוט מעין עולם הבא! דיקדוק וכוונות - ומרגישים את אהבת המצוות והתפילה באוויר, אשריהם כל הצוות של קפ"ז בני ברק מחזיקים את המקום ללא חסרון כלל ע"פ הנהגת גדול הדור שליט"א. תודה רבה לכם על הכול צריך לכתוב על ספר את כל המהלכים שקפ"ז עושים בהנהגת הרב שליט"א פשוט 'מחזירים עטרה ליושנה!' כדרכי אבותינו הצדיקים בכל מעשיהם ודיקדוקיהם.

  • 25.03 10:31

    כבוד הרב היקר שליט"א חג שושן פורים שמח! תודה רבה לכבוד הרב על השיעור המדהים! יהי רצון: שנזכה שכל בקשותינו יתגשמו במלואן בפסח הקרוב השנה גאולה ברחמים לכלל ישראל אמן ואמן! חג שמח!!!!

  • 24.03 18:56

    קידוש השם! ב"ה 2 מהשכנים (חסידי וליטאי) באו לאהל הגברים ורקדו כמה דקות בשמחת פורים שארגנו; איתן, קינן ועוד הי"ו ואמרו שבאו להגיד: 'ישר כוח! על הצניעות שגברים לבד ונשים לבד.' ב"ה שבזכות הרב שליט"א קפ"ז מקדשים שם שמים ברבים ושמחים לקיים מצוות השי"ת כאשר ציוה השם:)

  • 22.03 13:59

    תודה רבה, דרשה ממש מעניינת ואקטואלית לזמננו. שבת שלום ומבורך לרב היקר!!!

  • 22.03 13:58

    לילה טוב רבנו הקדוש! שיעור מהממם על 'תכלת מרדכי' (shofar.tv/lessons/16976) היה שווה לחכות את התקופה הארוכה הזו ולשמוע שוב חידושים ועוד על אסתר המלכה, תמיד מרתקת מגילת אסתר, ממש צחקנו בסוף ואיך שתמיד הציצית מצילה את עם ישראל, ממש כמו ב-7.10 שמרוב כאוס כבר לא ידעו מי מחבל ומי לא והציצית פשוט הצילה! מכיון שהיה על אותו יהודי ציצית. שיעור מהנה לנשמה ממש! תודה רבה.

  • 21.03 08:17

    תודה רבה כבוד הרב.. תודה על ההרצאות והשיעורים. וזה החסד ה' עלינו שהבת הגדולה מרותקת כשהיא שומעת את כבודו. שבוע שעבר שמתי 'מיקס קליפים' שארך כמעט 4 שעות!... וכשכיביתי רק לכמה רגעים מיד היא אמרה לי: 'אימא! תשימי... שימי...' ב"ה יש תקווה! רק הסבלנות 🥺

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 [email protected]

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים