close

רוצים לשתף את המועדפים שלך, דירוגים, או הערות על Facebook, Twitter ? קשר החשבונות שלך ! (אתם שולטים כאשר הודעות מפורסמות.)

close
:embed code

אנחנו מדברים הערב מתוך שו"ת, שאלות ותשובות להורות נתן של הרב הגאון נתן גשטטנר זצ"ל, בחלק יורה דעה סימן ל"ט.

את התשובה הזאת הוא כתב בשבט תשל"ט, וכך הוא כותב:

כאשר שהיתי בעיר פלונית ביום טוב טבעת השתא, נתבקשתי ע"י יקירי העיר לבקר בבית המטבחיים דשם כדי לעמוד על סדרי השחיטה, ואני לעשות רצון יראיו חפצתי ועשיתי כמבוקש, והתעכבתי בבית המטבחיים כמה שעות בעת השחיטה של גסות ועגלים, והבטחתי שאחר חזרתי לארץ הקודש אעלה על הכתב מה שמצאתי לנכון לעורר, וטרם יהא כל שיח ביקרתי בשני בתי שחיטה גדולים בארצנו הקדושה כדי להתלמד מהם למקום אחר, וזאת התורה העולה מכל מה שראינו בזה כאשר אבאר בעזרת ה' יתברך.

הנה סדר השחיטה בקהל הקדוש הנזכר לעיל צריך תיקון רב, כי כפי המצב דהאידנא יש בו כמה וכמה פקפוקים, ומהם חמורים מאד, ז"א שהוא מצא באותו קהל שיש בעיות חמורות מאד בסדרי השחיטה:

א', בראש ובראשונה אשר כל מלאכת השחיטה והבדיקה נעשית ע"י שוחט יחידי, כשבמשך שעות ספורות שוחטים כמה עשרות בהמות גסות ועגלים, ואין בין שחיטת בהמה אחת לשניה אלא זמן קצר בלבד. שימו לב מה הוא כותב, שוחט יחידי במשך שעות ספורות, בא נגיד שלש ארבע, שוחט עשרות בהמות גסות, מחמוד שוחט 120 בהמות בשעה, פה יש לו תלונה על שעות ספורות עשרות בהמות בזמן קצר זה נקרא בלבד, ובאותו הזמן צריך השוחט לבדוק את הסכין ולהכינו לשחיטת הבהמה הבאה, ז"א צריך כל שחיטה לבדוק סכין, כמו שכתוב במרן, שאחרי כל בהמה צריך לבדוק את הסכין, לא כמו מחמוד שכל חמש בהמות ראינו בכבשים שבודקים את הסכין ולא כמו שראינו שהוא משחיז וגם בודק, שזה אסור על פי דין, כמו שכתוב בכף החיים, וגם הוא בודק חפיף אחד וחצי, ולא בשש בדיקות, אז ודאי שזה לא בסדר, אז הוא אומר ובאותו הזמן צריך השוחט לבדוק את הסכין ולהכינו לשחיטת הבהמה הבאה.

והנה מבואר בשו"ע יורה דעה, סימן י"ח סעיף ט' לענין בדיקת הסכין וזה לשונו: כבר למדנו את זה מספר פעמים אבל טוב לחזור על זה שוב: ויבדוק לאט ובכוונת הלב שלא יפנה ליבו לדברים אחרים, אז כשבודקים צריך להיות בדיקה לאט ולא להפנות ליבו לדברים אחרים, לא שהוא יפנה את ליבו ולא שיגרמו להפניית ליבו, ולהלן כתב והרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין, הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלש ולא ירגיש בפגימה דקה, ואח"כ ימצאנה, כי הכין ליבו באחרונה, ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב. אז כתוב שצריך הרבה ישוב הדעת, שאדם יהיה מיושב בדעתו אבל לא מבולבל, ולא טרוד, ולא לחוץ, ולא נפחד, כל הסיבות האלה נראה בהמשך, צריך שיהיה ישוב הדעת, ויראת שמים לבדיקת הסכין, יראת שמים פירושו למצוא פגימות, לא להעלים אותם, בשביל לא להרגיש פגימות לא צריך יראת שמים, בשביל למצוא פגימות צריך יראת שמים. הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלש, ז"א הוא בדק שש פעמים ועוד שש פעמים ועוד שש פעמים ולא מצא, ואחרי זה ימצאנה, ועל מה מדובר על פגימה דקה כי נרגשת מאד ודאי מרגישים, אבל גם פגימה דקה כל שהוא זה מטריף את הבהמה. אז יכול להיות פעם פעמיים ושלש לא ירגיש ובאחרונה כן, למה הוא אומר מה הסיבה, מה פתאום הוא גילה את זה עכשיו? כי הכין ליבו באחרונה, אז במה זה תלוי, לא בהרגש, לא אם אתה רגש אלא זה תלוי בלב, האם אתה מוכן לבדיקה? ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב. ז"א מי שיש לו יותר כוונת הלב הוא יכול לחוש ולהרגיש, מי שלא, אם הוא בתוך מהלך העבודה ורוצה להמשיך לשחוט כי הקצב הערבי מחכה לו עם העוף כבר מוכן, אז כמו שראינו בצילומים שצילמנו אז הבדיקה היא טרר טרררר טרררר אחד וחצי אחד וחצי וזהו, ממשיכים. והב"ח כתב שם, שאע"פ שיפנה מחשבתו לדין בדיקת הסכין, לא ירגיש בפגימה אם לא יכוון ליבו בבדיקתו, אומר הש"ך, סליחה הב"ח, אומר אם אתה תפנה את הלב שלך, את המחשבה שלך לדין איך בודקים את הסכין, אתה עכשיו מעיין, כן, בשכלך שאני הולך לבדוק עכשיו את הסכין כמו שצריך, הוא לא ירגיש בפגימה, הכל בתנאי אם מכוון ליבו בבדיקה או לא, ז"א אתה רואה שהוא מבין מה הוא עושה אבל הלב לא מכוון לבדיקה, לא תצא בדיקה טובה, הכל תלוי בלב, בכוונת הלב, שהלב מתכוון למצוא פגימה. לא לעשות בדיקה, לא ל חשוב על דין הבדיקה, אלא צריך גם כוונת הלב, בלי זה אין בדיקה.

והש"ך שם הביא בשם המהרש"ל שהרבה לקראת תגר על שבודקים הסכין במהירות ובלי כוונת הלב, ושראוי להזהיר ולהקפיד עליהם בדבר זה. ועל מה אנחנו מדברים כל הזמן? שהבעיה הכי חמורה מתחילה בבדיקת הסכין, ובתעשיות לא ניתן לבדוק לפי מה שכתוב כאן, פשוט לא ניתן מי שביקר וראה רואה איך זה נראה, הרי ראינו את ראש השוחטים לשעבר מחמוד איך הוא בודק בחפיף דליל אז זה ברור, אם זה המומחה של חמישים שנה שהוא מתהדר במומחיותו, אז מומחיותו היא להאכיל נבלות וטרפות.

ובשמלה חדשה שם כתוב, שיבדוק מתון מתון ובכוונה גדולה בלב פנוי מכל מחשבות, לא בשעה שמצלמים אותו הוא אפילו לא מרגיש שהוא מצטלם לנצח כעבריין, שעושה איסורי תורה לפני המצלמה אם זה בהשחזה, אם זה בבדיקה, אם זה בשחיטה, ואם זה בניפוח הריאה והשלכתה, אז בשמלה חדשה כתוב שיבדוק מתון מתון בכוונה גדולה בלב פנוי מכל מחשבות. ולכן אין למנות על זה כי אם יראי שמים ביותר וחרדים על דבר ה', ואינם נבהלים ונחפזים בדעתם. מי יכולים להיות שוחטים ומי יכולים להיות בודקי סכינים? אין למנות על זה כי אם יראי שמים ביותר, וחרדים על דבר ה', לא חרדים על הפרנסה, לא חרדים שהרב של המשחטה יגער בהם או יזרוק אותם, לא פוחדים מהערבים שמאיצים בהם, לא פוחדים  מכלום, עומדים על משמרתם משמרת הקודש לעשות מלאכתם נאמנה ואינם נבהלים ונחפדים בדעתם.

וספר דעת קדושים והובא בדרכי תשובה שם כתב, שאם יש חשש היסח הדעת כל שהוא, או טרדה כל דהוא, באמצע הבדיקה צריך לחזור ולבדוק אפילו כמה פעמים, ז"א אתה בדקת, אבל היתה טרדה, נגיד רעש סביבתי, הרמת קול של מישהו פתאום, מישהו משפריץ מים שמה על הבהמות לשטוף אותם מהדם, בסביבתך, או כל היסח דעת שהוא, או טרדה כל שהיא, אפילו אם בדקת צריך לחזור כמה פעמים עד שזה יהיה בתנאים שאמרנו. אני חוזר על הדברים, שאם יש חשש לא ברור שהיה טרדה, זה ברור שצריך לחזור, אבל אם יש חשש היסח הדעת כל שהוא או טרדה כל דהוא, באמצע הבדיקה, צריך לחזור ולבדוק אפילו כמה פעמים. תראו לי איפה עושים את זה. 

ומכל זה מבואר כי בדיקת הסכין צריכה להיות במתינות גדולה ובלב פנוי מכל מחשבות ובלי חשש הפרעה, לא עם הפרעה, בלי חשש הפרעה, ז"א כשאתה הולך לבדוק את הסכין אתה צריך להיות במקום כזה שלא יהיה לך חשש שיפריעו לך. ובנידון דידן שאחרי שנגמרה שחיטת בהמה אחת עובר רק זמן קצר וכבר הבהמה השניה מוכנת לשחיטה, ומכל שכן גבי העגלים אשר הם מוכנים לשחיטה זה אחר זה בהפסק זמן קצר יותר, ואם ישתהה השוחט בבדיקת הסכין יעוררו הפועל הנכרי המכניס את הבהמות לאמור, עמוד ונעשה מלאכתנו, מה קרה לך, נו תגמור כבר, מה אתה כל הזמן מנגן פה בכינור, קדימה, אצל הרב רובין שוחטים בחו"ל שבעים בהמות בערך, אצל מחמוד וחבריו והדומים לו 120-130 בהמה, איך אפשר להספיק לבדוק את סכין אחרי כל בהמה? ואנחנו נשמע עדויות בימים האחרונים, אנחנו נשמע עדויות מה אמרו שמה השוחטים, שלחנו את הפרוטוקול של הדיון של מחמוד שדנו אותו בשנת תש"ס, שישב בראש ההרכב ברבנות הרב שלמה עמר ושמואל אליהו והרב גליקסברג ותראו מה העידו שמה העדים, אז תבינו בדיוק מי הוא. תראו לי עוד אחד שהעמידו אותו לדין כזה עם טענות כאלה חמורות של נבלות וטרפות ביודעין, במזיד, תראו לי עוד אחד שהעמידו אותו, העמידו פעם אחת את הרב לנדא לדין תורה כזה ברבנות? העמידו פעם את הרב רובין? את מי העמידו? רק את הרשע הזה, שמאז ומתמיד מאכיל נבלות וטרפות ולא חש לכלום, כמו שאמר אחרי הסכין אין כלום רק בשר. ולרב מדמוני היה קורא רבי טרפון, למה? כי הוא מרבה להטריף, אז הוא קורא לו רבי טרפון.

אז אומר פה במפורש, ואם ישתהה השוחט בבדיקת הסכין יעוררו הפועל הנכרי המכניס את הבהמות לאמור עמוד ונעשה מלאכתנו, ואף אם הבודק לא ישעה לדבריו, הבודק חזק, מכל מקום בהכרח הוא חושב מחשבה שלא להשהות את שחיטת הבהמה הבאה יותר מידי, כי הוא כבר בלחץ מזה שהפועל הנכרי אומר לו נו נו נו נו, אז הוא לא יכול להיות כבר במתון כמו לפני הערה, אחרי הערה הוא כבר טיפה יותר לחוץ, ואם זה כמה פעמים, ולכן הוא אומר, ואף אם הבודק לא ישהה לדבריו מכל מקום בהכרח הוא חושב מחשבה שלא להשהות את שחיטת הבהמה הבאה יותר מ ידי, כי אי אפשר לעכב את שרשרת השחיטה זמן רב מידי, זה מדובר לעשרות בהמות לכמה שעות, ז"א אם זה עשרות לכמה שעות אז זה בערך עשר עד עשרים בהמות לשעה בלבד. ותראו מה הוא אומר כמה זה נקרא לחוץ ולא ניתן, כי אי אפשר לעכב את שרשרת השחיטה זמן רב מידי, ונמצא שאין ליבו פנוי מכל מחשבות בשעת בדיקת הסכין. וכבר בדקו בספרי השוחטים ובודקים שעיקר השחיטה והטריפות הוא הסכין. הסכין. וזה דאורייתא.

וגם אם זה ספק, בציור הזה זה לא ספק, אבל אם זה ספק אפילו, אז ספק טרפות מותר לאכול? ספק נבלות מותר לאכול? בתנאים האלה הוא לא מסכים שישחטו, לא הוא, הרב נתן גשטטנר, הוא מביא את כל הפוסקים שאמרנו עד עתה. זה לא כשמעבירים פגימות במכוון ולא מחפשים פגימה, זה כשבאמת יראים כמו שכתוב ולקחו את הטובים ביותר והכל והכל והכל, אבל אם יאיצו אותם או משהו כזה זה כבר לא שווה שום דבר, כי הבדיקה לא בדיקה צריך לחזור אפילו כמה פעמים עד שיהיה בתנאים הנטרלים הנדרשים לצורך הבדיקה. אז זה דבר אחד טענה אחת, ששוחט יחידי והוא עושה ובודק בעצמו את הכל ואיך הוא יכול להספיק וכו' וכו' וכו' וכו'. יש עוד בעיה, שאם הוא משחיז בעצמו כי הוא צריך לבדוק ואחר כך הוא צריך לנוח בין השחזה לזה נמצאת אז זה גם בהמשך, אז ז"א איך זה אפשרי בכלל? איך אפשרי בקצב כזה? אז יגידו לכם שיש חמישה שוחטים, יספרו לכם סיפורים בובע מיישעס, יש יש גם דבר כזה, יש אבל מה זה אומר, שאחד צריך לשחוט, אחד צריך לבדוק, אחד צריך להשחיז, אחד צריך להיות שמה ספיר שאם מישהו צריך להתחלף או משהו כזה וככה וככה, אבל זה רק אחד שוחט, אחד שוחט וכו'. זה אם יש כזה דבר שהתנאים הם כאלה, אם יש, אבל במאה עשרים, אתם יודעים מה זה מאה עשרים, אפילו אם הוא צריך לתקן את הסכין נגיד, והוא פגם את הסכין, הסכינים נפגמות, היום ישבנו ללמוד שיעור אצל אדון לובלינסקי, זה שעושה סכינים לרוב השוחטים בארץ ישראל, ולימד אותנו איך מעמידים סכין, מה הסגסוגות שלה, כמה פחמן יש בה, איך היא, כמה וכמה ואיך ואיך ומה וממה יכול להיות פגימה, והוא אומר הסכינים מצוינות, אבל הן יותר רגישות, רק אם לוקחים סכינים קשות מאד אז גם אח"כ העיבוד שלהם הוא קשה, זה לא פשוט, זה לא כמו שמוכרים לנו שהסכינים הם לא כמו של פעם, סיסמא, לא, הוא הראה לנו בקלות איך הוא עושה פגימה, ככה בשניה, בלי שום בעיה, וצריך לתקן. ולא כולם יודעים להעמיד סכין ולא יודעים כולם להכין סכין, זה סיפור, זה לא כל כך פשוט, זאת הבעיה, זאת הבעיה, הוא מספר איזה סכינים מביאים אליו להשחזה, זה ממש הוא אומר זוועה. 

זאת ועוד הוא אומר, עוד טענה שניה, זאת ועוד, כתב בדרכי תשובה סימן י"ח ס"ק קע"ה, וזה לשונו: צריך השוחט ובודק להזהר שכשידו עייפה שלא יבדוק הסכין אז, ואם בדק הסכין ביד עייפה הרי זה בחזקת שאינו בודק ככל הצורך, זה נכנס לחזקה, חזקה שהוא לא בדק ככל הצורך, זה כבר חזקה שלא בדק כראוי, אם הוא בדק עם יד עייפה, כי ידוע דכשהיד עייפה אין מרגישים בה כל כך, ולכן פשוט הוא, שצריך השוחט ובודק להזהר במה שארע כמה פעמים, שנתקלקל הסכין, עד שצריך השוחט ובודק לחכך הרבה בהסכין על ידו, עד שמעמידו על תילו כראוי, שלא ישחוט תיכף רק לאחר שימתין קצת להניח ידו, עד שירגיש שאינה עייפה ואז יבדוק הסכין וישחוט. כמה זמן זה? בערך רבע שעה. ככה הוא כותב בהמשך. אז ז"א אם הוא מרגיש שעייפה זה בחזקת שלא בדק כראוי, ואם זה מתקלקל הוא צריך לחכך הרבה בסכין על ידו עד שמעמידו על תילו כראוי, ולא ישחוט תיכף רק לאחר שימתין קצת להניח ידו, להניח שתנוח הכוונה, עד שירגיש שאינה עייפה, עד שירגיש שאינה עייפה, ואז יבדוק הסכין וישחוט. כל זה מובא בדרכי תשובה.

וכמו שכתב ביד אפרים לעיל בסימן א', ובדעת קדושים כאן ס"ק כ"ג, דהוא שכיח שעל ידי עייפות החיתוך לא ירגיש בפגימה, והרגשה היא רק בישוב הדעת אבל בלא עייפות, גם אם תהיה בישוב הדעת ובכוונת הלב, אבל יש לך עייפות, אתה לא תרגיש בפגימה. יש פגימה ואתה לא תרגיש.

שוב מצאתי בספר אור זרוע לצדיק שמזהיר שלא יבדוק השוחט ובודק סכינו תיכף לאחר ההשחזה, כמו מחמוד שראינו בסרט, רק ירביע ויניח זמן מה, כדי שלא יהיו איבריו כבדים עליו מחמת ההשחזה, וכן כשהוא בא מן הדרך או ממלאכה שהוא עוסק בה, ירגיע עצמו קודם שיבדוק סכינו לפחות כמו חצי שעה, עד כאן לשון הדרכי תשובה. אתם שומעים? ז"א אחד שבא מן הדרך והוא לא עייף ביד, הוא לא התאמץ, לא סחב מזוודות, הוא רק בא מהדרך, או בא ממלאכה, אבל הוא כבר הגיע הביתה, עוד צריך לנוח חצי שעה בשביל שיוכל לבדוק, גם בישוב הדעת, גם לכוונה וגם שלא יהיה עייף.

והנה בנידון דידן, ששוחטים מקודם כמה עשרות גסות, בהמה גסה, ואח"כ עושה השוחט בדיקת פנים, הוא השוחט בעצמו בקהילה שהוא היה עושה את הבדיקת פנים, כמו שהיה מחמוד נותן לשוחט בשם קריספל במקיקו לשחוט 150 בקר בבוקר, לתקן את הסכינים אם נפגמו, לעשות בדיקת פנים וחוץ והכשרה, לבד ואח"כ עוד ללכת לשחוט עוד 500 בקר שהם פחות מגיל 8 ימים שזה איסור גמור, ואח"כ לנסוע למקום אחר לשחוט 5000 עופות הכל במקום אחד וגם להשגיח על כל הכשרות במקסיקו. זה משגיח של מחמוד.

והנה, בנידון דידן ששוחטים מקודם כמה עשרות גסות ואחר כך עושה השוחט בדיקת פנים, וכשגמר הבדיקות שוחט כמה עשרות עגלים, והכל נעשה בזריזות ובמהירות, הנה יש חשש גדול שאחר שהתעסק בידיו לשחוט ולבדוק במשך כמה שעות, מתעייפת ידו של השוחט, זה כבר לא יד, סיפרו לנו פה, אי אפשר להרים את הידיים לאוכל בלילה. מתעייפת ידו של השוחט וכשמגיע לשחיטת העגלים ידו עייפה מרוב העבודה, כי אין זמן להפסיק בין הפרקין, ואיך תועיל אז בדיקת הסכין?

ועוד שמבואר בשו"ע סימן א' סעיף ו', דשיכור לא ישחוט, שרגיל לבוא לידי דריסה, ז"א היד שלו כבדה של השיכור, ואז הוא ידרוס וזה מטריף את הבהמה, מנבל אותה.

וכתב הטורי זהב ס"ק י"ח, מטעם שאיבריו כבדים עליו, שיכור ידוע שאיבריו כבדים עליו, נכון שהוא מתנדנד, הוא כבד כזה כאילו הוא שוקל מאתיים קילו, זהו. אז מה מה מה הבעיה פה? איבריו כבדים עליו, מה לי אם זה מצד שכרות מה לי אם זה מצד עייפות שכל הזמן אתה שוחט ובודק, אתם יודעים מה זה להכניס את הידיים בתוך הריאות לבדוק אותם ולהתכופף וכו' וכו', יש היום מתקנים יותר קלים שמרימים את זה ואתה עומד על רמפה ואתה בודק ככה, אבל גם אתה מתכופף, אתה חייב להתכופף, אתה לא יכול ואתה צריך את כל האונות לעמוד עליהם ככה וללטף אותם ולהראות את הכל, ואם זה עשרות זה ככה, אז אם זה מאות מה זה?! \ואם כן כשידו עייפה מחמת שהתעסק בה כמה שעות איכא גם חשש דריסה. אז יש פה גם חשש של דרסה, לא רק לענין של בדיקת הסכין, גם לענין השחיטה מעכשיו עם יד עייפה אתה כבר נכנס לסכנה שאתה דורס. וזה לא שחיטה, וזבחת כתוב. 

ג', בעיה נוספת שהוא מצא שם, וכדי להנצל מכל החששות האלו מן ההכרח להעמיד לכל הפחות שני שוחטים לכל שחיטה, לא תהיה שחיטה בלי שני שוחטים, האחד יעסוק בשחיטה בלבד, והשני יעסוק בבדיקת הסכינים בלבד. ויכינו כמה סכינים כדי שהבודק יוכל בכל שעה ליתן סכין בדוק בידו של השוחט. היום יש פטנט בכשרויות של בדצים ששמים שני שוחטים, אחד שוחט ואחד בודק והם מתחלפים, אבל זה מה שדיברנו, שאם אתה שחטת חצי שעה עכשיו ואח"כ אתה תהיה בודק, זה בדיוק מה שאסור, כי היד שלך עייפה, אם תנוח חצי שעה ואח"כ תהיה בודק כן, אבל מי אח"כ ישחט ומי יבדוק? אז צריך שלשה חדשים לפי השיטה של היום, אבל אם זה רק אחד שוחט ואחד בודק, אז הם שוחטים ואחרי חצי שעה עשרים דקות מה שהם קובעים, הם יוצאים לנוח לעשרים דקות חצי שעה, שניהם, או שיביאו עוד שניים. אבל זה עוד משכורות, צריכים לחסוך, חשבונכם.

עכשיו, אבל גם צריכים להכין סכינים, זה גם לא ראיתי שכל אחד בא עם שלשה סכינים, כן, כדי לשחוט, זה אני לא מבין, סכינים עולות סכום פעוט לעומת הנזק שיכול להיות, אז למה לא עושים את זה? ויכינו כמה סכינים כדי שהבודק יוכל ליתן בכל שעה סכין בדוק בידו של השוחט, ז"א גם אם הוא ירגיש מיד אחרי השחיטה הוא דק וראה שיש בעיה הוא נותן לו את הסכין הפגומה ולוקח סכין שהיא מוכנה וממשיך לשחוט, בינתיים ההוא מתקן אותה, ומכין אותה שתהיה מוכנה וכן על זה הדרך. אז צריך להיות כמה, ואם אחת אחרי השניה יהיו עד שההוא יתקן לך תדע כמה הוא מתקן וכמה הוא מסוגל להביא אותה אתה מבין לשלב הגמר כמו שצריך, אז מה יהיה, בקצב הזה אי אפשר. ושיוכל לבדוק את הסכין בניחותא בלי  מהירות או פזיזות, הבודק סכינים לא צריך להיות תלוי בכלל במהירות של השחיטה, הוא לא מעניין אותו, הוא צריך לבדוק את הסכינים בניחותא בלי מהירות ובלי פזיזות. ועל ידי שיכינו כמה סכינים יוכל השוחט ליקח לכל בהמה סכין אחר, אז הוא שחט, מעביר לו את הסכין, לוקח שוחט חדש שוחט מעביר לו את הסכין, שחט מעביר את הסכין כמה פעמים עד שזה מספיק הזמן שההוא יבדוק בלי פזיזות בניחותא ולא במהירות. ועד שישתמש בכל הסכינים המוכנים כבר בדק גמר הבודק את הכנת הסכין החדש בניחותא. אז אם משך השחיטה נגיד הוא שוחט שתיים בדקה, ונגיד שהבודק לוקח לו להעמיד סכין נגיד שלש דקות, אז צריך לפחות שיהיה שש שבע שמונה סכינים מוכנות בשביל שאם הוא יתחיל לשחוט והוא יעבור כל סכין וסכין ההוא בינתיים יוכל לבדוק וגם לתקן אם צריך, לא תמיד צריך אבל נגיד אם צריך, אחרת מה, ההוא יעמוד יחכה לו, ואם הוא ילחיץ אותו אז זה לא טוב בבדיקה, חזרנו למצב שאין פה לכתחילה כמו שצריך ואין פה חזקת כשרות על השחיטה.

ועל ידי זה יכול השוחט לשחוט בישוב הדעת, כי לא יהיה מוטל עליו בדיקת הסכין ותיקונן בין בהמה לבהמה, ז,א אם יקחו שתי שוחטים, וכמו שאמר פה, שיקחו וישימו אחד רק שוחט ואחד בודק, ועם סכינים מספיקות עד כדי שיוכל לבדוק את הסכין הבודק באופן שיהיה נינוח בניחותא לא במהירות ולא בפזיזות, אז לא יהיה מוטל עלי על היחיד כמו שהיה מוטל קודם לא יהיה מוטל עליו בדיקת הסכין ותיקונו בין בהמה לבהמה. וכל מעיינו יהיה רק במעשה השחיטה. כמו כן הבודק יהיה כל מעיינו בבדיקת הסכין בלבד. וטובים השניים מן האחד. אז ז"א כדי להנצל מכל החששות שאמרנו בהתחלה חייבים שיהיו לפחות שני שוחטים בכל בדיקה.

ואי לאו, ואם לא יעשו כן, דמסתפינא שאין הציבור יכולים לעמוד בהוצאות, שמעתם? ואם לא יעשו ככה כי הציבור מפחד, יו זה יעלה את המחיר של הזה של העופות ושל הבשר כי ישלמו עוד משכורת לעוד בן אדם, אחד פפפפ, אם יגידו ככה וככה, הציבור יגידו, מה זה זה יקר, אייי, אם לאו דמסתפינא, אם לא הייתי מפחד שהציבור לא יגידו שאני יכול לעמוד בהוצאות הייתי אומר שצריכים שלשה שוחטים, כמו שאמרתי אחד שוחט אחד בודק ואחד מתקן את הסכינים במידת הצורך. כדי שאחד ישחוט והשני יבדוק הסכינים והשלישי יעסוק בבדיקת פנים, אז פה הוא אומר ילך לבדיקת פנים כי הם היו עושים גם את הבדיקת פנים, השוחטים בעצמם. היום בבד"צים יש בודק פנים בנפרד, ויש בודק חוץ גם, השאלה מי אלה, נשמע בהקלטות הקרובות מי היו הבודקים ומי היה הבודק, אייי אם אתם תשמעו דברים כאלה תסמרנה שערות הראש. כן.

כי השוחט שעושה בדיקת פנים לארבעים או חמישים בהמות בזו אחר זו, ידו מתעייפת ועל כל פנים הרגשתו נפגמת. ואם מיד אח"כ יעסוק בשחיטת העגלים או בבדיקת הסכין, אי כל מי חש לעייפות היד, אז לכן לא טוב שיהיו רק שני שוחטים, אחד שוחט ואחד בודק סכינים ואח"כ אחד מהם הולך לעשות מה? בדיקות פנים, אם הוא צריך לבדוק ארבעים חמישים בהמות ולהכניס את הידיים ודאי שהוא יהיה עייף, אז לאן הוא יחזור אח"כ? לשחוט? הוא לא יכול הוא עייף, לבדוק את הסכינים? הוא גם לא יכול הוא עייף, כי היד עייפה, לכן אם לא הייתי פוחד, אומר הרב נתן גשטטנר זצ"ל, הייתי אומר שיקחו שלשה. ובשחיטה גדולה כזו מן הראוי לעשות כן. איזה שחיטה? של ארבעים חמישים בהמות. זהו. אני אומר לכם 120 130 בהמה בשעה, 450 כבשים היה שוחט מחמוד בשעה, נכון הרב רבין הראה סרטון שלו של שחיטה אוסטרליה, שרואים בירוק ככה הסרטון נראה בירוק שהוא נתן פה בבית המדרש, הסתכלתי על פי שעון, עם כל הצילומים, עם כל הצילומים, כשהוא מצטלם אומר אהה אהה אוההה הוא שחט שש עד שבע כבשים בדקה, תסתכלו גם אתם תספרו, מרגע שהוא לקח את הסכין, תסתכלו שתעבור דקה שש עד שבע כבשים הוא שחט, מי שיודע חשבון שש זה 420, הוא עוד כאילו הסתכל בסימנים העביר את היד שלו אחרי השחיטה ככה ניגב את הדם שמה, זה שלפניו בכלל לא בדק את הסימנים, וחייבים לבדוק את הסימנים אחרי השחיטה. אבל תסתכלו, ומה הוא טען בבית דין, שאף פעם הוא לא עבר 250, מעידים השוחטים שהיו איתו שהיה 450, 400, והוא אומר אף פעם לא יותר, ואחרי אומר, הוא אמר להוריד ל-250, לא הבנתי, אז אם הוא עבר 250 אז לא לעבור 250, ואם הוא אמר לפי מישהו אחר להוריד ל-250 אז כמה היה קודם? אבל לא צריך, מול המצלמה הוא מצטלם ורואים שש שבע באמות, ובלי גילוח, וכל חמש סכינים רק בודקים לא כמו שכתוב בהלכה אחרי כל בהמה לבדוק, ולא הכינו מספיק סכינים בשביל להחליט עד שימצא בבדיקה, ואחרי שהוא שמה תיקן סכין ובדק חרטה אחד וחצי והניח אותה כמוכנה עם הפנים של כל הסכינים המוכנות, יש להם סימן, אם שמים אותם לכיוון זה אז זה לשחיטה ואם לכיוון ההפוך זה לתיקון, ואחרי זה הוא אפילו לא הוריד שום כבש מהליין, הרי הסכין נפגמה אתה תיקנת אותה ואח"כ בדקת אותה, איפה הורדת מהליין? לא צריך להוריד, העיקר שצילמו, וכשהוא עומד ליד הניפוח של הטיירים של הריאות, מנפח את הריאה מחייך למצלמה ומשחרר אותה, יה, הוא יודע לנפח, איזה יופי, לא קנו לו אופניים כשהיה קטן. אז עכשיו הזדמנות לנפח, ומה עם הבדיקה? לא צריך, כי אחרי הסכין הכל בשר. אז בשחיטה גדולה כזו, כזו של ארבעים חמישים ראש, מן הראוי לעשות כן, שלשה שוחטים.

ובארצנו קדושה ראיתי שיש בודק מיוחד לבדיקות הריאות, והוא אינו שוחט, ולא בודק סכינים. או שבודק הריאות ששחט מקודם אינו שוחט שוב אחר הבדיקות. וכך הוא הדרך הראויה. שוחט, בודק סכינים ובודק פנים, זה הראוי.

ובאמת, אל תשכחו שהתשובה נכתבה בשנת תשל"ט, לפני 36 שנה. כבר אז.

ובאמת שכבר נהגו מקדמת דנא בקהילות ישראל, שאין שוחט יחיד רשאי לשחוט, וכמו שכתוב בתשובת חתם סופר יורה דעה סימן י"ג, כי בקהל קדוש פפד"מ תיקן ההפלאה ז"ל שאפילו שום עוף לא ישחטו שניים בודקים הסכין לפני השחיטה, ובקהל קדוש פרשבורג החמירו רק בגסות, בהמה גסה, שיהיו שניים בודקים את הסכין לפני. וכתב החתם סופר שהוא מנהג ותיקין, והרב שתיקן בקהילות גם בדקות דהיינו גם בעופות כן יאושר חילו, יישר כוחך שתיקנת זאת.

וכן כתב בספר שמלה חדשה סימן י"ח סעיף כ', וראיתי במקומות החרדים לדבר ה', ממנים שניים טובים השניים מן האחד ואיש את רעהו יעזורו ויזהירו, ויש כאלה שתיקנו שניים דוקא שעל פי שני עדים יקום דבר, למרות שעד אחד נאמן באיסורים, טובים השניים מן האחד, על פי שניים יקום דבר.

וכן כתב הפרי מגדים שם, דעכשיו שבעוונותינו הרבים רבו המתפרצים ראוי לתקן שיהיו שנייםאצל השחיטה. ז"א יש אנשים שמתפרצים לשחוט, מרגישים שהם כבר מאן דאמר, לוקח את הסכין יאלה, מה הבעיה לשחוט? רינ, זהו, רבו המתפרצים כבר בתקופתם אז ראוי לתקן שיהיו שניים אצל השחיטה.

וכן כתב בשו"ת דברי חיים חלק א' יורה דעה סימן י"ב, שמנהג עירו שאינם שוחטים רק בצירוף שני השוחטים, ואםאחד טרוד לא יכול לבוא, צריך אחד מהבית דין לילך עמו לבית השחיטה, לא ילך לשחוט עד שיביא אחד מהבית דין שיהיה איתו ביחד, שמעתם?

וכן כתב להחזיק במנהג הזה בשו,ת מהר"ם שיק ביורה דעה סימן ה', וכתב שהחיוב על כל בית דין להקים הדת בגדר וסייג, בענין כזה והוא בכלל ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם, וענה כל העם אמן, ז"א המהר"ם שיק כותב, זה חיוב על בית דין, לא על בד"צ חרטה שאין אף אחד מאחורי השם הזה של בד"צ, בד"צ גד'תי, אלא להקים הדת בגדר וסייג בענין הזה, אם לא עושים כן נאמר עליהם ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת, מקללים אותם, מי? שישים ריבוא והארון וארון ברית ה'. 

ובספר דעת תורה סימן י"ח ס"ק ל"ח הביא שכן הוא תקנת הקדמונים, זה לא חדש, כך היא תקנת הקדמונים, ועיין ספר דרכי תשובה סימן ע' ס"ק רט"ו, ובהוספות, שבסוף סימן שם, שהביא כן מקמה מקורות, שזה תקנת הקדמונים וכך צריך לנהוג. ומעתה אם בזמניהם ששחטו בקהילות רק בהמות מועטות בפעם אחת, ובין שחיטת בהמה לבהמה עבר זמן ניכר, עד שקשרו את הבהמה והכינו על השחיטה, זה לא כמו היום, אתם יודעים איך היו עושים פעם? איך עושים? קושרים לה את הרגליים ואז מפילים אותה ואז צריכים למתוח לה את הראש ולתפוס את הגוף ואז השוחט קורע, כי הוא שוחט אחרי שהתפיסה היא חזקה ביותר, נו, כמה זמן זה לוקח לתפוס ולהפיל שוב? היום מכניסים אותם ממכלאה לתוך דוד כזה שהן עומדות, נכנס הראש שלהן בתוך חור ואח"כ יש משהו כזה שתופס להם את הראש למעלה מותח להם את הראש למעלה, ואז הם לא יכולים לזוז, מהפכים את הדוד הזה, ואז הבהמה הפוכה, רגליים למעלה והצוואר שלה פשוט כנגד השוחט ואז השוחט ניגש היא לא יכולה לזוז להזיז את הראש ולא כלום, בשחיטות של פעם היא היתה יכולה לזוז, וזה דרסה, אלה שהיו שוחטים היו שוחטים מלמטה למעלה, היו תופסים את הראש של הבהמה מותחים והשחיטה היתה מלמטה למעלה, וזה חשש גדול של דרסה, כי כשאתה שוחט אם היא תזוז טיפה אז זה לא משנה אם אתה נכנסת בחוזק כלפי הצוואר או שהיא הורידה את הצוואר, וגם אחרי שאתה מתחיל לשחוט אז כבר הכובד של הראש שלה נופל על הסכין וזה מסוכן, זה יכול להיות דרסה, חשש דרסה ודאי.

אז מכל מקום, עם כל זה, תקשיבו, שהיה זמן עד שמכינים בהמה לבהמה, ורק שוחטים מעט בהמות, עם כל זה, מכל מקום תיקנו שלא ישחטו אלא ע"י שני שוחטים, והוא לזהירות יתרה מכל שכן בנידון דידן שהשחיטה נעשית במהירת, פה מדבר הוא חזור בחזרה על מה? על הארבעים חמישים בהמות, בכמה שעות, מכל שכן בנידון דידן שהשחיטה נעשית במהירות ואין הפסק בין בהה לבהמה אלא זמן קצר בלבד, הרי ודאי שחיוב גמור הוא שלא לשחוט אלא על ידי שיעמדו שם לפחות שני שוחטים, ועיין בשו,ת דברי חיים, חלק א' יורה דעה סימן ח' שכתב, כי ידוע שבבית המטבחיים יש כמה מיני ענינים, מצעקת הטבחים, טבח זה שוחט, ומדברי הבלים, ג'ע'ע'ע' יש רעש בית המבטחיםי מי שהיה, אז כולם מרימים את הקול, כי לא שומעים, המסוע וכל זה עובר רעש והשטיפה והכל ואאאאווווווו ושם טרדות וצעקות ובהלות שונות, לכן צריך השוחט ליישב דעתו ולא להבהל, כי אם הוא נבהל בשחיטה השחיטה או בשעת הבדיקה אז הוא יכול להטריף את הבהמה או לא להרגיש בפגימה, ואז חס ושלום אם היתה פגימה אז כל מה שנשחט לפני כן הוא אסור, ומכל שכן בנידון דידן אשר בבית המטבחיים נעשתה עבודה רבה, מה שהוא ראה במו עיניו, ושם הרבה פועלים עומדים צפופים, ועושים מלאכתם בבהילות ובחפזון, ואם מתעכבת מלאכתם על ידי שאין השוחט מזדרז לשחוט ולכן הם מתעכבים במלאכת ההפשטה, כי מי עושה בד"כ מלאכת הפשטה לפשוט את העור של הבהמה ולנתח אותה לנתחים זה הגויים, אז הם מתעכבים אם השוחט עושה את זה במתון מתון והבודק עושה במתון מתון ועד שיכולים לשחוט את הבהמה השניה והכל בינתיים מתעכבים, אז הם מלחיצים אותם, הרי הם מרעימים בקול כלה מלאכתך, וצריך שהשוחט לא יחת מקום ומהמונים לא יענה, ולא ישחוט עד שימצא את הסכין מתוקן לשחיטה.

מכל מקום איכא למיחש פן ירך לבבו מחמת בהלת הצועקים, אני הייתי במקומות ששוחטים וראיתי אחד שמאיץ, מאיץ, יהודי, לא גוי, נו יש סכין מוכן קדימה? נו נו, כאילו מה בוער, עוד דקה מה קרה, אז תלך עוד עשר דקות יותר מאוחר הביתה, ואפילו חטף סכין וניגש לשחיטה עם ברכה שה' ירחם איזה ברכה, ברוך אתה... על השחיטה, וטוז שחט את הבהמה יעני הוא רוצה להראות שהוא זריז והכל זה צריך לעבוד מהר, זה היהודי, לא הגוי, לא הגוי. עצם זה שהוא עשה את זה זה גזל, הוא גזלן, כי אסור לך לקחת את הסכין שחיטה ולשחוט בהמה שהיא לא שלך.

ולכן בשביל טעם זה בלבד, צריך שיהיה שוחט שני בצידו, אפילו אם זה רק אתה, כי טובים השניים לעמוד מול המרנינים, אם אחד יעמוד מול ויהיה שניים שוחטים כמו שהוא מצא באותה קהילה, אז אם ילחיצו אותו הוא לא יכול לעמוד מול ההמון שאומר לו נו נו נו, אבל אם יהיו שני יהודים שוחטים אפילו רק לטעם הזה, שלא יבהל הם יאכלו לעמוד שניהם או כולם, תן לעבוד, זה גם שווה, זה גם טעם מספיק בשביל שיהיו שני שוחטים.

ומכל זה ברור אשר חיוב גמור הוא להעמיד עוד שוחט לצידו של השוחט הראשון, ואחד ישחוט והשני יבדוק את הסכין.

ה'. והענין השני הטעון תיקון, הוא מקום עמידת השוחט בשעת שחיטת העגלים, אשר הוא כעת סמוך ונראה למקום עמידתם של הפועלים הנוכרים העושים את מלאכתם שם, במקום שהוא היה הוא ראה שהם עומדים קרובים זה לזה, הגויים והשוחט נמצאים בקרבת מקום, ואין לו מרווח עבודה מספיק, ואין לו שקט, ואין לו אפשרות לעשות מלאכתו כראוי בשיקול הדעת בישוב הדעת, בכוונת הלב, ביראה וכו'.

אז לכן כעת זה סמוך ונראה למקום עמידתם של הפועלים הנוכחים העושים את מלאכתם שם, ומהם המתיזים מים על העגלים השחוטים מיד אחרי שחיטתם, ומקום התזת המים הוא כשתיים שלש אמות סמוך למקום השחיטה, ז"א ממרחק מטר וחצי שתיים, מהשוחט מתיזים מים על הבהמות וזה מתיז עליו, על הבן אדם אפילו עם טיפה מים הוא קופץ שלא יתרטב, אדם לא אדיש להתזת מים, נו אז זה מבעית אותו, בשביל שהוא יהיה רגוע לשחוט.

ולא יתכן כלל לשחוט במקום שהשוחט אין לו  ישוב הדעת ועלול להבהל מנתיזת המים או מצעקת הפועלים, ואף אין לו מקום משומר מהגון להניח את הסכין של השחיטה. אז בין שחיטה לשחיטה עד שהיו קושרים פעם את הבהמה ומכינים אותה אז הוא לא יכול להחזיק את הסכין כל הזמן ביד, צריך שהוא אחרי שהוא בדק להניח, אפילו מקום להניח אין לו אז הוא צריך להחזיק אותה ביד, כי לא הכינו לו  מקום אפילו להניח את הסכין שמורה, שלא יבוא מישהו יפיל אותה או משהו והיא תפגם לגמרי.

ועיין בפתחי תשובה סימן י"א סעיף קטן א' בשם שבות יעקב, חלק ב' סוף סימן י' סעיף א', שאם כבה הנר בלילה באמצע השחיטה הרי על ידי כבית הנר שנכבה הנר נבעת השוחט תוך השחיטה ועושה שהיה וטריפה. ז"א אפילו דבר כזה שיפסיק אותו כגון כיבוי אור, אוטומט אדם אינסטינקטיבית משהה את ידו, כאילו מה קרה? אז זה שהיה וזה טריפה. אז אם זה עושה אחד שצועק נו, מה זה עושה? וכן הלאה ואם זה התזה פתאום אף לו לפנים ככה קצת מים או לגוף, ואם כן פשוט שאסור לשוחט לעמוד במקום שיכול להבהל. וגם בדיקת הסכין צריכה ישוב הדעת, ולא יתכן זה במקום בהלה, מקום שאתה יכול להבהל אתה לא יכול להיות בישוב הדעת ואתה לא יכול לבדוק גם את הסכין. וגם בדיקת הסכין צריכה ישוב הדעת, ולא יתכן גם זה במקום בהלה. ופה הוא מביא כמה דינים מאשה שטובלת וכו' ומראה שיש ענין בעתה של פחד, וכו', ודוגמאות להראות כמה אדם יכול להבהל מכל מיני סיבות כאלה ואחרות.

הרי דביעותותא מבטלת מחשבת הלב, דהיינו בעטה, פחד, מבטלת את מחשבת הלב, ואדם לא יוכל לכוון ליבו לשחיטה ולבדיקת הסכינים.

ואם כן פשוט שהשחיטה ובדיקת הסכין צריכים להיות במקום שאין שום חשש לביעותותא ולהפרעה כל שהוא, ולא יתכן לעשותם במקום שמצויים סמוך לו פועלים נכרים רבים העלולים להתקל בו. ובכל בתי השחיטה בארצנו הקדושה ראיתי שיש לשוחטים מקום  מרווח לעמוד רחוק משאון בעלי המלאכה האחרים, אשר שם יש מקום להנחת שולחן ועליהם מונחים הסכינים בלי חשש שיפלו או שמישהו יגע בהם. ושם עומדים השוחטים בין שחיטת בהמה אחת לשניה בהשקט ובטח. איפה שאנחנו שוחטים אז יש חדרון בפני עצמו ושמה נמצאים השוחטים לאחר בודק הסכינים ויש להם שולחן שמניחים עליו על גבי בדים את הסכינים לאחר בדיקתם וממתינים עד שהבהמה מוכנה, אז יוצאים החוצה, שוחטים, שוטפים את הסכין, מייבשים את הסכין ביבש אחרי כל בהמה מה שלא עושים בבדצים, ואחרי שנמצא שזה כמו שעלתה הסכין ככה היא ירדה אז אנחנו אומרים שהבהמה הזאת ראויה להמשיך את תהליך הבדיקה כחלק בשבילנו, שאם יימצא שהריאה והכרס הכל יהיו בסדר ולא יהיה שום בעיה, אז בעזרת ה' אחרי בדיקת פנים וחוץ אז הבהמה הזאת תהיה כשרה לאכילה.

ואינם ניגשים למקום השחיטה אלא כשהבהמה כבר מוכנת לשחיטה, וגם שם יש להם מקום לעמוד בלי חשש דחיפה או נגיעה כל שהיא ועל כן חייבים לתקן את מקום שחיטת העגלים שתהיה מחיצה בין מקומו של השוחט לבין מקומם של שאר הפועלים, והשוחט לא יוכל לראות בשעת השחיטה אלא את הבהמה בלבד, וגם יהיה לו מקום מרווח לעמוד בין שחיטת בהמה לבהמה ולבדיקת הסכין בישוב הדעת ובמתינות ולא בין המולת שאר הפועלים, ובאמת שגם מקום עמידת השוחט בשחיטת הגסות הוא קטן מאד, ואף שהוא מקום סגור אבל הוא עומד סמוך לנכרי המכניס את הבהמות לשחיטה לתוך בית קיבול בו עומדת הבהמה בשעת השחיטה והנכרי עומד סמוך לו בשעת בדיקת הסכין, ויש חשש שאם יעשה בבדיקה יעורר הנכרי למהר מלאכתו. ואני אומר לכם שלא נכרי עושה זאת, יהודי עושה זאת. במקומות אחרים זה בעל הבית רוצה כסף, או ראש הכשרות כמו מחמוד, צריך הספק, תמיד צריך לצאת עם מאתיים טון, יש או אין. הרב לנדא העיד עליו על מחמוד שמה שהם היו שוחטים מאתיים טון, מאתיים טון, הוא בשבועיים וחצי היה עושה 700 טון. ככה הוא העיד. והוא אמר הואנ היה סוחר, את זה הוא אמר לפני 15 עשרים שנה בערך, הרב לנדא על מחמוד, שהוא נהיה סוחר. כולם יודעים שהוא תמיד מוציא חמישים שישים אחוז הכל חלק, הוא פשוט מחליק הכל, איך שמענו את ראש המשגיחים שלו, יש חלק ויש חלק חלק, ויש חלקלק לקלק חלקלק. מחליקים אותה.

וצריכים להתקין שהשוחט יהיה לו מקום מרווח וסגור לעמוד בין שחיטת בהמה לבהמה, אשר שם יוכל לבדוק הסכין בהרחבת הדעת רחוק משאר הפועלים. וגם יהיה לו מקום מרווח להניח שם את הסכינים על שולחן מיוחד לכך. יש כאלה שחושבים שאני מדבר רק על מחמוד, טעות, אני אשמיע לכם גם הקלטות גם משחיטות אחרות של אחרים מה נעשה שמה הפקרות, אבל בינתיים כיון שאני עד שלי הוא הודה שהאכיל נבלות וטרפות, והיה לו בית דין, ויצאו עליו כל הרבנים, והרב שפירא כתב עליו מה שכתב, אז לכן במקום שאני יכול להוכיח את כל הדברים אני אישית, אז אני מביא לכם אותם קודם. אבל אחרי שתבינו שהשיטה היא כזאת, אין עוד הרבה אחרים שהם לא נוגעים בשיטות הדומות לזה בכמה אופנים ובכמה הנהגות, אבל אנחנו נשמע עדויות של שוחטים, ראשי צוותות ואחרים. איך זה מתנהל. זה מערב הפרוע. זה לא קשור בכלל לכשרות בשחיטה, זה קשור לכסף. כסף זה מה שזה קשור, וכל אלה אומרים שאני רוצה לפתוח כשרות, הם יש להם כשרות עשו מיליונים מיליונים מיליונים כל חודש, ואני הפסול לעדות, אתם מבינים, אני הפסול לעדות. הרי כבר אז אם רציתי הייתי יכול לפתוח כשרות על הגב שלו. אתם יודעים שבא אלי יהודי, אחרי שהבין מה קרה לו, והוא היה עובד איתו, הוא היה הסוחר הגדול, לא אגיד את שמו, אבל כל מי שמבין יבין, הוא רצה להיות שותף איתי חמישים אחוז חמישים אחוז שאני רק אתן חותמת שלי אמנון יצחק, זה הכל, והוא נותן לי חמישים אחוז מהרווחים, זה אומר עשרות עד מאות מיליונים בשנה. ולא הסכמתי, אמרתי לו אתה חושב שאני אקח על הראש שלי את הדבר הזה חס ושלום שיאכלו נבלות וטרפות? היום שאני משתדל לעשות שחיטה קטנה לבני הקהילה אני הולך בעצמי מתבוסס בדם ועומד להשגיח ולבדוק את הסכינים גם ולהסתכל אצל הבודק פנים ולעמוד ליד בודק החוץ ולראות את הכל מהתחלה עד הסוף, ומשאיר אנשים גם אחרי ההכשרה והכל שלא יזוזו שלא יהיה הבשר נעלם מן העין, יש כאלה שאחרי השחיטה הם הולכים והם סומכים על הפועלים הערבים והאחרים שהם יכניסו לפי המספור ויכניסו למקררים ומחר תבואו ותקחו וכו' וכו' וכו'. אבל אנחנו בתוך הסוגיה, עוד רק התחלנו, יש עוד לפנינו הרבה מה ללמוד.

עוד זאת צריך תיקון הוא אומר, הרב נתן גשטטנר זצ"ל, סדר ההשגחה לבהמות הכשרות שלא יתערבבו עם הטרפות, אתם תשמעו עדות בבית הדין, לפני הרב שלמה עמר, וההרכב שמורי מחמוד היה מערבב חלק וכשר, אני אנתח את הפרוטוקול הזה, יש לי טענות עליו חמורות וגם על הבית דין שהוא ישב שמה, אתם תלמדו קודם את הפרוטוקול שנמצא כרגע באתר שופר ובמובייל שכתוב חשיפת החשיפות, תכנסו תראו 17 18 דפי פרוטוקול של הדיון שהיה שמה, תלמדו את זה טוב ואחרי זה שתשמעו אותי מה אני טוען על זה, אז תראו עד כמה זה חמור, חמור לאין שיעור ולא הזהירו אתכם. כולם מילאו פיהם מים. הרב בעדני לא רצה להיות בתוך הענין, הרב עובדיה יוסף לא רצה להיות בתוך הענין, הרב בקשי דורון לא רצה להיות בתוך הענין, כולם ידעו מהענין, הרב בקשי הרב הראשי, הרבנות הראשית, והוא יודע וכל התלונות הגיעו אליו, והוא ידע בדיוק על המקום, וכולם ידעו עליו, ואף אחד לא דיבר, שמור לי ואשמור לך, שמור עלי ואשמור עליך, זה הפטנט בשחיטה. בכשרות זה הפטנט.

אתם יודעים שאני תלמיד חכם גדול? אומרים שאני לא תלמיד חכם, אומרים שאני לא יודע  ללמוד, אומרים שאני עם הארץ, זה חלק מהשבחים שזכיתי, אבל אני אומר שאני כן תלמיד חכם. כתוב תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, נכון? מי הרבה שלום בעולם יותר ממני? כל האויבים עשו שלום נגדי, נו יש תלמיד חכם כזה גדול שיכול לעשות מאויבים שונאים, קנאים, תחרותיים, כולם נגד כולם, כולם מלשינים על כולם, זה הלשין אצלי וזה הלשין אצלי וכולם הלשינו אצלי, כולם אצלי דיברו, והיום כולם נגדי, חחח, תלמיד חכם מספר אחד. אל תקרי בנייך אלא בונייך. אייי. אתם תשמעו תיכף הקלטות שתסמרנה השערות מהקרחת שלכם, לא צריך טיפול בשורשים, אני מצמיח לכם אותם לבד. איייי.

אז צריך סדר השגחה לבהמות הכשרות לבל יתערבבו עם הטריפות, אתם יודעים, יש בהמה אז מסמנים אותה, נגיד מקבלת מספר 91, אז כל החלקים מקבלים 91, זה עם אקדח, טשש טשש זה נכנס בפנים, אבל כשהם היו שוחטים בחו"ל אז לא היה סדר כזה אצל מחמוד, אתם תשמעו עדויות, ולא רק זה, הוא כתב מכתב לרב רבין, שהוא מודה לו מאד מאד שהוא תיקן שמה שיהיה מסך אלקטרוני כמו שאתם רואים פה מאחור, שבו רואים את המספר, כי המרחק היה מאה מטר לפחות בין בית השחיטה עד למקום שהאיברים והחלקים מגיעים, ולא היו יודעים לזהות אח"כ מה עם מה, כי הכל הולך מסועים, מה טרף ומה לא. והוא הודה לו שלאור מה שהוא חידש והתנה שזה התנאים עכשיו אפשר שלא יהיו תקלות. אז מה היה עד עכשיו, זה הוא כותב הוא בעצמו, הוא בעצמו כותב את זה, הוא בעצמו, מפיל את עצמו ומרשיע את עצמו שעד עכשיו זה לא היה ככה, אז לא צריך אפילו עדות בית דין, הוא בפה שלו. הוא בפה שלו בכנס של רבנים מהרבנות אמר שהוא מפרק סרחות בפני הרב עמאר, והרב עמר רשם את זה בפרוטוקול אצלו. אבל היום כולם יכולים גם להכחיש, אבל טוב שיש עדים חיים. למה? הנה רפאל עשור אמר בשיחה כמובן לא לפרסום, אמר שהוא לא אוכל יותר עטרה, מאז שהרב עובדיה נפטר הוא לא אוכל עטרה, אז היה לו גב, הוא ידע שזה לא בסדר אבל היה לו גב, עכשיו הוא לא אוכל, עכשיו חייגו אליו שאלו אותו, אז הוא אומר למאי נפקא מינא? למה אתה שואל? ואח"כ אומר ככה וככה, אח"כ הוא ראה ששואלים אומר אתה יכול לאכול עטרה, אתה יכול לאכול, למה כולם יודעים שהם מוקלטים היום, ואם הם מוקלטים אז ישתמשו בזה, אז כולם נזהרים, אז מה הוא יגיד זה לא בסדר? אז הוא אומר כן בסדר, אבל אתה מאכיל נבלות וטרפות, הרי אתה לא אוכל ,אז אתה מאכיל נבלות וטרפות, ועכשיו אם הוא יהיה באולם חתונות מה אתם חושבים, שאם מגישים שמה עכשיו עטרה או בית יוסף או מחמוד הוא לא יאכל? הרי כולם ישאלו איך אתה לא אוכל, אתה עובד שמה ואתה לא אוכל? אז לא תהיה לו ברירה הוא גם יאכל. יאכל. וככה אוכלים כולם ומאכילים את כולם. לא יאומן כי יסופר, אין ירא שמים אחד אמיתי שיקום ויילחם את מלחמת ה', תיכף תשמעו את אבירמי פפושדו בימים הטובים ששיבח אותי על מלחמתי בעד הכשרות, והיום אומר הכל שקר אינטרסים, איי השקרן, הרי אתה היית אז עם בית יוסף, אולי אתה היית מנוגע ולך היה אינטרס שאחיך ירויח כסף, אני לחמתי את המלחמה לא היה לי שום דבר מזה, שום ובת הנאה, הפוך רק העלילו והאשימו אותי בהכל וספגתי בלי שום בעיה, לכבוד ה' יתברך אני מוכן הכל, אבל אתם מוכנים? אתם  צבועים הרי, אתם צבועים שקרנים, אין כמותכם שקרנים. ושושו אתם אומרים משהו אחר, בכך ככה, הרי סיפרתי לכם את הסיפור שמורי מחמוד אמר לי לא לאכול לנדא תקופה מסוימת כי יש שמה שוחט סכינים זקן שהוא כבר לא מבחין כל כך, ואחרי שבוע אני יושב איתו באיזשהו מקום באולם, שואלים אותי מה אתה רוצה, אמרו לי מה זה לנדא, אמרתי לא תודה, והוא לקח אכל לידי, אכל לידי, אייי, מורי שקרא.

אז עוד צריך תיקון, סדר ההשגחה על הבהמות הכשרות לבל יתערבבו עם הטריפות, כי כפי מה שראיתי אומר הרב גשטטנר שמה, אין שם אלא איש אחד שהוא מושכר ע"י בעל האיטליז, המחתים את החתיכות השונות במספרים למען דעת לאן הם שייכות, אולם כפי שראיתי הוא מוכרח לעשות עבודתו בחיפזון גדול, כי הבהמות והחתיכות מונחות על מסילה המתנועעת ונוסע בלי הפסק, ואם לא יחתים את החתימות תמצאנה החתיכות ממנו והלאה, ויש חשש גדול שמתוך הבהילות והחפזון יבואו לידי תקלה של ערבוב חתיכה טריפה בין הכשרות, ולא יתכן כלל להשאיר דבר זה לעבודתו של איש אחד. ולכן חייבים להעמיד שם משגיח שיתקן סידורים נאותים ויעמוד על המשמר שלא יוכל לבוא לידי ערבוב וטובים השניים מן האחד.

עד כאן תשובתו של הרב נתן גשטטנר אז הכנסתי אתכם קצת לבית המטבחיים להבין מה קורה בסוגית הסכינים וסימן הטריפות והחלק והכשר וכו'.

יש לו עוד המשך לתשובה זו על סוג הבדיקה שאמרנו מלמטה וכו', ויש עוד דברים שהוא אמר אבל לא נעמיס כי אני רוצה להשמיע לכם כעת כמה עדויות מדהימות, להכיר את מורי מחמוד מעוד כמה זויות. בבקשה אם אפשר להשמיע. את מה שאמרתי לך להשמיע מתוך חשיפת החשיפות. בינתיים עד שהוא ימצא זאת אני אשמיע לכם מה אומר מורי מחמוד היום על מה ששואלים אותו על הבעיות שיש בכשרות.

הלו

שלום

שלום

אני מדבר עם הרב מחפוד?

כן

רציתי לשאול את הרב, אני פותח פה את האינטרנט אני רואה פה דברים קשים על, היה איזה משהו בבית דין של הרב

אתה שומע את מה?

אני רואה באינטרנט מפורסם על בית דין שהיה לרב שחס וחלילה ... זה נכון?

יש שם חדשות....

אין לנו להתחבר לאינטרנט...

אבל יש שמה מסמכים והקלטות

איך הכל שקר, אבל יש שמה מסמכים, שומעים שמה את הרב עמר

איך תשמיע

מה זה מזוייף זה

השאירו תגובה

כדי לכתוב תגובה עליך להיות מנוי מנוי

סרט השבוע

פלייליסט

אתם צריכים להתחבר כדי ליצור פלייליסט