close

רוצים לשתף את המועדפים שלך, דירוגים, או הערות על Facebook, Twitter ? קשר החשבונות שלך ! (אתם שולטים כאשר הודעות מפורסמות.)

close
:embed code

"והיו נכונים כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני". ידוע כי ביום מתן תורה נותנים תורה מן השמים, אולם זקוקים גם לקבלת התורה מצד האדם, וזה תלוי בהכנה שמכין עצמו לקבלת התורה, הכנה שנאמרה עליה פרשה בתורה, לך על העם וקדשתם היום או מחר וכיבסו שמלותם והיו נכונים ליום השלישי, הכנה לשבת היא הכנת צרכי שבת, לבישת מלבושי שבת, אולם בהכנה לקבלת התורה לא מצאנו שום הכנה חיובית, הפרישה היא התנתקות מענינים גשמיים באופן של שלילה, העדר העשיה הוא המכשיר לקבלת התורה. נבאר, ביום מתן תורה מקבלים תורה מן השמים, אבל צריך להיות מקבל, מי מקבל? צריך שאתה תהיה כלי ראוי לקבל, בשביל להיות מקבל תורה זה לא כמו בשבת, בשבת צריך לעשות הכנות, להכין צרכי שבת, להכין בגדים, לעשות כל מיני פעולות של הכנה. בהכנה לקבלת התורה  צריך לפרוש, להתנתק מעניני הגשמיות, מהחומריות, ככל שאתה פורש ומתנתק ומתערטל מכל אלה, אז אתה יותר פנוי לקבל, הכלי שלך פנוי לקבל, זה העיקרון, על זה נאמר "והיו נכונים כי ביום השלישי" כך וכך, ועל זה נאמר "לך אל העם וקדשתם", ז"א קדושה זה פרישות, אתה פורש מעניני החומר וכו', ממילא זה לא רק פרישה, מהמידות הרעות שהן מפריעות ומגבילות, קנאה תאוה, כל הדברים האלה גורמים אתה לא יכול לקבל. אז גופה של קבלת התורה הוא רק מן השמים והו אנקרא מתן תורה, ואילו קבלת התורה אינו מעשה, כי אם העדר, כפי גודל ההעדר כך גודל הקבלה.

גם ההכנה לשאר המצוות בכלל זה, הכנה לקבלת שבת היא הכנה לקבלת קדושת השבת, הכנה לקבל אותה היא לא באופן חיובי, אלא עשייתך ככלי לקבל שבת, אתה צריך להיות ראוי לקבלת השבת. כך בכל המצוות, ההכנה היא, הריני מזמן את פי ולייחד עצמי לקבלת השפע, ז"א אני צריך להיות מוכן לקבל שפע מאת הבורא יתברך. ויש שואלים, מאחר שאנחנו עוסקים בתורה, למה אנחנו לא מגיעים לאותה דרגה שקבענו לעצמנו להגיע אליה, התשובה היא כי קבלת התורה זקוקה להכנה, וחסרון בהכנה גורם חסרון בקבלה.

הגאון מוילנא עשה את כל ההכנות והחסיר והעדיר מגופו כמעט הכל, לא נתן שינה לעיניו רק שעתיים ביממה, מחולקות לחצי שעה, מה הוא אכל? כבר סיפרנו שהוא היה שולק מים עם לחם, כדי שלא יהיה לו הנאה אפילו מהאכילה. צריך לאכול את זה אין בעיה, אבל אם אני אוכל ולועס, אני טועם ואני נהנה, גם זה הוא לא רצה, כי גם זה מפריע לקבלה, כמה שיש לך יותר העדר בהרגשים החומריים ואתה לא מחובר אליהם, לא מחויב להם, אתה יכול להתנתק מהם, ככה אתה פנוי לחלוטין נקי וזך לקבל מהם. לכן היו פורשים הנביאםי למקומות מרוחקים מישוב בני אדם, הם והקב"ה, שמה אין את כל החברה והסובב והרעש וכל המותרות שיש במקום שהוא מיושב, פת לחם מים וזהו, עם הקב"ה בן אדם הכי הכי מנותק שאפשר להיות וכו'. אז חסרון בהכנה גורם חסרון בקבלה, אדם צריך ליצור בעצמו שיהיה כלי ראוי לקבל תורה, יצירת כלי הוא דוקא ע"י המנעות מענינים אחרים, נמצא שאדם מצד עצמו הוא כלי ראוי לקבלת הקדושה, ומה שאינו מקבל אין זה אלא מפני טמטום הלב הסותם את הכלי, ובהעדר הטמטום נפתח אותו כלי שקיים באדם.

אז ככה, בא נסתכל, אם אנחנו נקח כוס, יביאו לנו כוס לשתיה ואנחנו פתאום רואים שיש בפנים איזה לכלוך קטן, אנחנו לא נסכים לשתות, אפילו נאם נראה תביעות אצבעות או משהו, אומר תשטוף את זה עוד פעם, אני לא שותה בזה. ואם יהיה לכלוך דבוק כזה או משהו קטן, זה לא מה זה ביחס לכוס זה כלום, בטל בשישים, לא לא נשתה, רוצים את הכוס צח ומזוקק זך ונקי, נכון? ואם נראה בגד שיש עליו כתם של שוקולד לא נלבש, מה זה אנחנו מבינים, בענינים גשמיים אנחנו מדקדקים שכל דבר יהיה כמו שצריך, אבל אם בן אדם צריך לאכול ולשתות אחרי שהכלי נקי, אז הוא לא בוחל בבדיקות יותר מידי, זה כשר, כתוב כשר, זה בד"צ, מה אתה רוצה ממני. וידוע שהרבה בעיות יש היום בנושא הכשרות, כמו שהבהיר פה הרב רבין, ואנשים לא מבינים שהם נהיים סתומים, סתומים מטומטמים, ונטמאתם בם, אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמתם בם, נהיה אדם מטומטם, כל אלה שאוכלים את ההכשרים של הבד"צים שהם לוקים בחסר, שחלק מהם הזכיר הרב רבין פה, זה בעיה, לכן האנשים האלה סתומים ולא קולטים בכלל מה מתרחש סביבם, הם לא מבינים, זה נקרא טמטום הלב. אז זה דוגמא אחת, אבל יש גם מידות שמטמטמות את הלב, שגם כן האדם נהיה סתום, למה אנחנו אומרים "וטהר ליבנו לעבדך באמת? מה זה לטהר את הלב? מה זה שולחים אותו לניקוי יבש? מה זה לטהר את הלב? מהמידות הפסולות שיש לאדם, צריך שהלב יהיה מטוהר מנגיעות, מפניות זרות לתורה, ואז אם הלב טהור אז זה לעבדך באמת, אפשר לעבוד באמת, זה יהיה עבודה אמיתית, אחרת אתה עובד את המידות שלך, אתה משרת את המידות שלך, כמובן שאתה מצטעצע בתורה וכאילו אתה מסלסל בתורה ועושה לכבוד תורה ולשם שמים, קשקוש, זה הכל לצורך עצמך, לא יהיה בך אל זר זה האל זר שיש בך.

אז לכן אדם צריך ליצור כלי, והכלי הזה המנעות מענינים אחרים, אז מצד עצמנו כולנו יש בנו את כל הראויות להיות ראויים לקבל קדושה, אבל למה לא מקבלים קדושה? מפני טמטום הלב הסותם את הכלי, כשיעדר הטמטום יפתח אותו כלי הקיים בכל אדם.

סיפרתי בעבר למי שלא שמע, היה פעם פה עורך וידאו חילוני מקיבוץ, שנים עבד, יום אחד שאלתי אותו תגיד למה אתה לא חוזר בתשובה, הרי אתה יודע שמה שאני אומר זה נכון, אומר זה נכון, אין ספק שמה שאתה אומר זה נכון, אז למה אתה לא שומר מצוות? הוא אמר מה אני אגיד לך, אגיד לך את האמת זה לא מדבר אלי, זה לא מדבר, לא מרגיש שום דבר שום משיכה לזה, כלום, אמרתי לו אני אספר לך מה אמר לי החברותא שלי, שפעם הוא למד עם מישהו עו"ד מאד מפורסם, למד איתו גמרא, במשך שבועיים הבן אדם לא הבין סוגיה, והוא השתגע העו"ד אמר איך זה יכול להיות במשפטים ודינים ולוקח תיקים ומצליח, ופה אני לא מבין, אנחנו יושבים שבועיים על סוגיה, אני לא מבין. אז הוא אמר לו תגיד אתה אוכל כל דבר? אז הוא אמר כן, אני לא מקפיד על כשרות, אז הוא אמר לו אה, אז תשמע, שבועיים תאכל רק הכשרים מהודרים שאני אגיד לך ובעזרת ה' אני מאמין שייפתח לך, וכך עשה באמת הבן אדם הזה השתנה לחלוטין מקצה לקצה וכו' וכו' והתחיל להבין חבל על הזמן, כמון שהראש שלו צריך להבין. אז אמרתי לו אני שמעתי את זה מהחברותא ואני מציע לך אותו דבר, אתה אוכל הרי כל מה שאתה רוצה, בא תתחיל לאכול רק מה שאני אומר לך, ולא לאכול בחוץ, רק מה שאני אומר לך, שבועיים מה אכפת לך תנסה, אתה לא נגד לשמור מצוות, נכון? הוא אומר לא, ולא אכפת לך אם זה יבוא לך, אמר לי לא, אמרתי לו אין בעיה, אתה מוכן שבועיים? אמר אני מוכן, היום הוא בעל תשובה חבל על הזמן, חבל על הזמן, מדקדק קלה בכחמורה, אף אחד לא יכול להאמין שזה היה קיבוצניק, שהיה אוכל אני לא רוצה לגיד לכם מה.

אז ז"א זה לא סתם, כשהתורה אומרת ונטמתם בם, ונטמאתם בם ונטמתם בם, זה טמטום אין אטימה יותר מזה, אז מי שאוכל מאכלות שהם לא בכשרות, זה לא משנה אם כתוב בד"צ, השאלה מה המציאות, אם המציאות כמו שראינו עם הרב רבין אז זה בעיה חמורה.

 

ש. מה ראינו עם הרב רבין?

 

הרב: תראה.

מורנו ורבינו הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל ביאר את הגמרא, יגעתי ומצאתי תאמין, מגילה ו'. גם אחרי יגיעה אין כאן אלא מציאה, היגיעה שאדם מתייגע בתורה זה רק הכשר שמתקן את האדם להיות ראוי למציאה, אבל הכל זה מציאה בגדר מציאה, יגעת ומצאת, מציאה. זה אמר הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד.

המשגיח זצ"ל ממיר הוסיף בזה, כי כשם שאדם בצד עצמו מוכן לקבלת תורה, כל אחד פה מוכן לקבלת תורה, מצד עצמו, כך הוא מוכן גם לקבלת נבואה, ומה שאינו זוכה לנבואה אינו אלא מפני טמטום הלב, לכן הנביאים היו הולכים ופורשים מן האדם בשביל להחשיב את עצמם, והוא הוכיח את זה מפסוק בתורה, "ויג לה' את עיני בלעם" אע"פ שבלעם רשע היה, די היה בגילוי עיניו וכבר הוא מוכן לנבואה. על הפסוק "הרחב פיך ואמלאהו" דרך אגב זה הפסוק שבזכותו אני דרשן היום, כי הקב"ה אמר הרחב פיך ואמלאהו, אתה רק תאפשר לי תרחיב את הפה, תן לי אני אמלא אותו, אל תדאג. הרחב פיך ואמלאהו, מפרש רש"י, הרחב פיך לשאול ממני כל תאוות ליבך ואמלאהו. אין לי שום בעיה למלא. אני מילאתי עולם ומלואו, בעיה פה אחד למלא? מה הבעיה? ככל אשר תשאל אמלא, אומר רש"י, יש ביד האדם לקבל ככל אשר ישאל. ואינו חסר רק הרחבת פה בלבד, אבל אדם רוצה לבקש אני רוצה להיות גאון והוא לא פותח ספר, אין דבר כזה, אתה תשאל מה שאתה רוצה, תכין את עצמך לקבלה, מה שצריך לעשות הכנות, ואח"כ הקב"ה יעשה את השאר, כי אדם לא יכול להגיע למה שחושב, תורה לא ניתנת להשגה בכח שכלי פשוט, אין דבר כזה, היא לא שכלית בכלל בשכל שפירושו של דבר ששכל אדם יכול להבין, אם לא נטע חיי עולם בתוכנו, אם לא לימד אותנו מלאך והכין אותנו וזה נמצא אצלנו בילד אין ואנחנו רק צריכים להוציא את זה החוצה, אז זה רק בגדר מציאה לפי מה שאתה מכין את עצמך. לבן אמר "פיניתי הבית", אתה רוצה להכנס? פיניתי הבית, ממה פינה? מעבודה זרה, הוא לא יכול להכנס, אתה רוצה שהקב" היכנס ללבך, כמו שאומרים, אתה רוצה שיכנס, תפנה את הבית, ממחשבות רעות, ממדות רעות, מכל הדברים, אתה רוצה שהוא יכנס אין בעיה הוא יכנס, ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם, באיזה משכן הקב" המוכן לשכון? מקום שהוא מוכשר, שאין בו טומאה, אם יש טומאה, וכתוב נטמאתם, אתה טמא, אז איך אתה רוצה שהקב"ה ישכין את התורה בתוך הלב שלך?

על בני תורה לחוש כי ראויים הם להשגות עצומות, לכל המדרגות שהם שואפים להגיע אליהם, כל מדרגה, כל מדרגה ששואף לה והכין עצמו אליה זה העיקר, הרי הוא ראוי לקבל אותה. אין בידו למלאות עצמו קדושה,כי קדושה מעניקים מן השמים, לכן המקדש עצמו מעט מקדשים אותו מן השמים הרבה, אבל אתה צריך לשים מעט קודם כל, תקדש את עצמך תתחיל לפרוש לפרוש לפרוש כנגד זה ככה תקבל. איך אמר אלישע, יש לך מה יש לך בבית, אה, כי אם אסוך שמן, יופי, משהו קצת עליו אני אמלא את כל הכלים, אין בעיה, אבל קצת שיהיה, קצת שיהיה התחלה ממך.

אבל בידו להפקיע טומאה וטמטום הלב מעצמו, וממילא יזכה לקדושה. אבל בידו, בידו של כל אדם, להפקיע טומאה וטמטום הלב מעצמו, אתה צריך לעבוד על זה, וממילא, מה זה ממילא? ומאליו יזכה לקדושה. כשם שהפקעת טומאה וטמטום הלב מביאה בהכרח לקבלת התורה, כך השהיה בתוך הטומאה וטמטום הלב מעכבת בהכרח את קבלת התורה. תורה וגשמיות לא הולכים ביחד, ידיעות בתורה אתה יכול, ידיעות זה לא בעיה, אבל קנין בתורה, תורה אמיתית, תורה שתשנה אותך במהות, שאתה תהיה חפצא של תורה, שאתה תהיה תורה ממש, תורה מהלכת, לא ידען מהלך, גם באוניברסיטה לומדים תורה, גם גויים לומדים, זה לא נקרא תורה, תורה פירושו שהיא הופכת אותך לאיש תורה, שהתורה נכרת בכל מעשיך, החורבן במדרגה שלנו זה שמדמים שאפשר להיות בן תורה בלי להיות בעל מידות, שהרי חכמים אמרו מפורש, ת"ח שאין בו דעת נבלה טובה הימנו, מה פירוש, אפילו על דרך ארץ אחד כבר נבלה טובה הימנו, שעל מי זה נאמר? על משה רבינו, שאם היה נכנס לאהל מועד בלי רשות, אחרי שהוא בנה את המשכן ואחרי שהוא מדבר תמיד עם הקב"ה פנים אל פנים, כדבר איש אל רעהו, אם היה נכנס בלי רשות, בלי שהוא יקרא לו "ויקרא אליו ה'" היה נכנס, היו אומרים עליו נבלה טובה הימנו, פעם אחת אם היה עושה זאת, פעם אחת.

באבות דרבי נתן נאמר, שאם משה היה מקדים פעם לדבר לפני אחיו אהרן היה נקרא גולם, שבעה דברים בחכם והיפוכם בגולם, אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו, ואם הוא מדבר בפני מי שגדול זה גולם, אפילו פעם אחת, שהרי רחל הקדימה לדבר לפני אחותה לאה הגדולה ממנה פעם אחת, בגלל זה הקדימה גם למות לפניה, פעם אחת. צריך להשתדל לא לטעות אפילו פעם אחת כי אף אחד לא יודע מה זה יעלה לו. ובלי תורה אפשר לא לטעות?

התורה שייכת אל הראש, והראש הלא לומד, מי שאינו מכין עצמו, לא מהכנה לבד הוא משתמט אלא מקבלת התורה הוא משתמט. אדם יתבונן אם כן כמה אחריות מוטלת עליו בזה. אדם יכול ללמוד, יש לו ראש ללמוד, אבל צריך הכנה, אם לא עושים הכנה את הפשוט משתמט מקבלת התורה, אתה לא יכול לקבל תורה. אי אפשר. יש אנשים רוצים ללמוד עם נרגילה, יושבים עם גת ונרגילה ומבסוטים, לומדים תורה עם געת ונרגילה, איזה תורה זאת, זה מעשיות, אם אדם לא לומד תורה בהכנה הראויה, במסירות נפש, ביגיעה, במלוא תשומת הלב, איך אדם יקנה תורה, זה לא הופך להיות קנין אצלו, זה הופך להיות ידיעות שישכחו עוד כמה שבועות, אבל אם זה לימוד עם הכנה הראויה, אז האדם הזה התורה נמסכת בתוכו, נמסכת, זה הופך להיות אוטומט, מאותו רגע שהוא קנה וקיבל את הדברים, זה לא ניתק ממנו, זה לא ידיעה רק בשביל לזכור אותה לדרשה, זה הופך אותו להיות כזה, ואפשר לראות על כל בן אדם אם הוא שייך בזה לא שייך בזה, בלי לשמוע אותו, איך שהוא מתנהג רק איך הוא מדבר איך הוא יושב איך הוא וזהו, רק במבטים ככה להסתכל על אנשים ואפשר ישר לסווג אותם שייך לא שייך כן שייך, רק להסתכל אם יש לו דרך ארץ, רק הנה הלך מהמדרגות עד לפה כבר יכולים לדעת אם יש לו דרך ארץ. אם עשה או תנועות מיותרות או הרים את קולו או עשה ככה כבר יודעים מה המידות שלו, עוד לא שמענו אותו אפילו, ואחרי ששומעים בכלל.

אז צריך להבין שצריכים להיות נכונים לקבלת התורה, פירושו להכין את הכלים, את הלב לטהר אותו, להתרחק כמה שיותר מהגשמיות, ממה שחייבים לאכול לשתות ומותר אז לעשות את זה בהסתפקות, מתי שמותר להרחיב יותר כגון שבתות וימים טובים, אדרבא, מצוה, וכל השאר פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה, אם אתה עושה כן אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא כמו שכתוב במשנה.

 

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות...

השאירו תגובה

כדי לכתוב תגובה עליך להיות מנוי מנוי

סרט השבוע

פלייליסט

אתם צריכים להתחבר כדי ליצור פלייליסט