close

רוצים לשתף את המועדפים שלך, דירוגים, או הערות על Facebook, Twitter ? קשר החשבונות שלך ! (אתם שולטים כאשר הודעות מפורסמות.)

close
:embed code
"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה, וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו, מי יאכילנו בשר". הנה אנחנו קוראים בפרשיות הללו על מידת התאוה, כבוד קנאה, הענינים נפלאים ומבהילים, כי אם אמנם נכשל קרח במידת הקנאה, כמו שאמרו ז"ל שנתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל, אז מה היתה הסיבה? נתקנא - קנאה, על נשיאותו של אליצפן בן עוזאיל, וגם זאת הטענה הלא אינה אלא לפי גודל דרגתו, והמרגלים כי נכשלו במידת הכבוד כי אמרו לנפשם שבבואם לארץ לא יהיו הם הנשיאים כי אם אחרים, ובזה יתמעט כבודם, אז רואים קנאה ורואים כבוד אצל מי? גאוני קדושי עליון כמו קרח, כמו הנשיאים, וכאמור שהטענה אינה אלא לפי גובה דרגתם, ואפילו הם לא חשו בזה שיש להם את הבעיה הזאת, ומעתה איך אפוא סרים ומתגלגלים מזה מרחק כה גדול, איך יכולים להתדרדר ככה עד כדי מוות? קרח גרם לאלפי אנשים למות בגלל קנאה שלו, והמרגלים גרמו לשש מאות אלף איש למות בגלל הכבוד שלהם, איך? עד להגיע שאמרו המרגלים כי חזק הוא ממנו, כי חזק העם היושב בארץ ישראל הענקים האלה, כי חזק הוא ממנו. וברש"י אומר כביכול כלפי מעלה אמרו, ואנחנו תמיד מורגלים לבאר כי תאוה מעבירה את האדם, וגוררת אותו מאחת לאחת, עד שהוא בא לידי מינות, ככה אנחנו מורגלים, שהתאוה מביאה את האדם לידי מינות, אבל אין זה בכלל ענין של גררא והבאה, אלא סוד הדבר כי בתאוה כבר הכל נגמר. בתאוה גופא עצמה הוא כבר מין. עצם זה שיש לו תאוה זה מינות.

ש. כי בסוף יבוא לידי מינות

הרב: לא, כי זה מינות. תיכף תראה. 
המה הדברים שכתב הרמח"ל זללה"ה בספר דעת תבונות וזה לשונו, אבל אדם הראשון נתפתה אחר התאוה והתשוקה שלו, ואז חזר וחשב סברות רעות כדי להקל לעצמו, והרי זה כעין מה שאמרו ז"ל, לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא להתיר להם עריות, ואמרו ז"ל, אדם הראשון מין היה, אז אמרנו מה אומר הרמח"ל, אבל אדם הראשון נתפתה אחר התאוה והתשוקה שלו, ואז חזר וחשב סברות רעות כדי להקל לעצמו, והרי זה כעין מה שאמרו ז"ל, לא עבדו ישראל עבודה זרה בעגל אלא להתיר להם עריות בפרהסיא. ז"א אם הם עושים עגל אז הם כביכול מה - כופרים, אם עובדים עבודה זרה נגמר, אז מה זה עריות? 
ואמרו ז"ל, אדם הראשון מין היה, לכאורה מי נתלה במי? וכי מתוך איזה פיתוי שהוא של תאוה יוצא מזה כי חזר וחשב סברות רעות, מתמיה, לכאורה היה צריך להיות דבר והיפוך, שמסברות רעות שייך לצאת פעולות התאוה, ולא מפיתוי של תאוה תצא מחשבת עבודה זרה. אבל הוא הדבר אשר דיברנו וזה אמנם סוד גדול לראות מהי כזאת תאוה, כי מינות תהיה רק כפרט היוצא מתאוה, תאוה זה הגופא של עצם הדבר, והמינות זה תוצר שלו. 
ועכשיו מובן כבר היטב היסוד שאמרו ז"ל, לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא להתיר להם עריות, אז מה קדם? התאוה. כי לא עבדו עבודה זרה כדי להתיר להם עריות, אז מי הביא לידי עבודה זרה? התאוה. ועכשיו מובן כבר היטב היסוד שאמרו ז"ל, כי עבודה זרה נתלה בתאוה, והרמח"ל כי מסמיך מאמר ז"ל כי אדם הראשון מין היה, למה שנאמר "וכי תאוה הוא לעיניים", על העץ, עץ הדעת, ז"א כי זה המקור לזה המאמר שאדם הראשון מין היה, בגלל שזה תאוה לעיניים התאוה התחילה וזה אומר שהוא היה מין. 
רואים מזה בהיר כי תאוה היא הכולל ומינות היא רק פרט שבריבוי פרטים עד כדי כך עמוק הוא סוד הדבר, אם יש תאוה לבן אדם יש בזה מינות. 
על התאוה של נח איש צדיק, איש צדיק שמעיד עליו ה', נאמר "ויחל נח", דרשו רבותינו ז"ל, נתחלל ונעשה חולין. והתורה צווחת עליו 14 פעמים ווי, ואמרו חכמים ז"ל מביאים שכשהלך ליטע את הכרם פגע בו השד, שדא, ואמר לו, שותפים עמך, הזדהר בך דלא תהול לחלקי,

ש. נח הזהיר אותו

הרב: לא, השד הזהיר אותו, אתה שותף שלי, אני שותף שלך, תזהר בי שלא תבוא לחלקי מזה שאתה עכשיו עושה יין, כרם, הלו, אתה תגיע אלי, אנחנו נהיה שותפים עכשיו. שערוריה כזאת מתהפכת על תאוה של נח הצדיק, איזה תאוה? איזה תאוה? מה הוא עשה? הוא רצה ליישב את העולם, הוא ירד הוא מתחיל בישוב העולם. כן, אבל למה זה דבר הראשון שהתחלת איתו?

ש. הוא רצה להגיע איתו להשגות עם עץ הדעת

הרב: כן ברור שהוא התכוון כוונות טובות ולהשיג אח"כ כן, אבל ויטע כרם, ישר כרם, שורות סדורות סדורות, אומר הרמב"ן. בקיצור, אז מה יוצא? יוצא שבבחינה איפה אתה רץ מהר, כמו סרו מהר מן הדרך, הנטיה אתה ממהר הביתה או לא ממהר, אתה ממהר לבית כנסת או לא ממהר, הקטנות האלה אומרות בדיוק מי אתה. איך אתה מתייחס לאכול, אתה מקדש את הענין ותסדר ותשים פה ופפריקה ושמן זית וזית למעלה ועוד ככה פ טרוזיליה ואם לא אתה לא אוכל? ז"א רואים איפה, ובמצוות אתה מסלסל ככה גם כן? אז ז"א רואים איפה הנטיה של הבן אדם בתנועות הקטנטנות האלה, זה כבר תנועות שרואים, אצלהם זה בפנים בפנים שהם בעצמם לא מרגישים. אז שערוריה כזאת של תאוה של נח הצדיק כי אנחנו לא יודעים כלל סוד התאוה, אפילו חוט השערה של התאוה, ועד כדי כך עד שגם תאוה של נח הצדיק וכבר אין בכח לשאת אותה, ותראו מה יצא מזה.

ש. אז מה, צריך לעבוד את ה' בלי תאוה, אני לא מבין

הרב: בטח, תאוה לה',

ש. למשל אני תאבו להתפלל

הרב: בדיוק, בשביל זה ניתנה תאוה.

ש. אז כל דבר יהיה נגיעה

הרב: לא הבנת, כל המידות ניתנו להשתמש ככלים לעבודת הבורא, אבל אם אתה לוקח את זה לטובת הגוף, זה עבודה זרה, זה המינות. במקום לעבוד את ה' עם אותם כוחות אתה עובד את הגוף. לא יהיה בך אל זר, לא יהיה בך אל זר, זה יצר הרע שאתה עובד אותו. שהוא אומר לך כן לוגמא, קצת, רק שחטא, שחטא, זהו שחט אותך ככה. 
מצינו אצל שמשון נזיר אלהים ושופט ישראל ומושיען, הגיע לו עונש נורא בנקירת עיניו, בכל הפרטים שהתלוו עם זה, ומבאר הרד"ק בשופטים י"ג, ויש לתמוה, היאך מי שציוה עליו הבורא יתברך להיות קדושתו מן הבטן, איך הוא נטמא בבנות הפלישתים? והנראה בזה כי הנשים אשר לקח גייר אותן והושיבן לדת ישראל כי חלילה משופט ישראל ומושיען להתחתן בפלישתים, ולא נמצא בכתוב שנענש על זה, וכן אמר הכתוב כי מה', כלומר לקחת אשה מבנות פלישתים מה' היתה, ורצון ה' יתברך היה בזה, אבל עונש נקירת עיניו לפי שאמר "ותישר בעיני שמשון", ואמר אותה קח לי כי היא ישרה בעיני, ידמה כי חשק בה ליפיה. 
והנה הפסיד כוונתו הראשונה הטובה בכוונתו הרוחנית הבהמית אשר נתערבה בה, ולפיכך נענש וניקרו פלישתים את עיניו מידה כנגד מידה. וחכמים ז"ל אמרו כן, אף על גב שכתוב כי מה' היא, כי אזל מיהא בתר ישרותי אזל, כי על כל פנים הוא הלך אחרי העיניים שלו.

ש. וזה התיקון של אדם הראשון שהלך אחרי עיניו

הרב: זה כמו במצות יבום, אדם צריך לייבם בשביל להקים זרע לאחיו והוא בא בשביל התאוה בשביל לקחת את אשת אחיו. אתה מבין?
מה נורא הדבר, הלא מעשיו היו בהיתר גמור, כי גייר אותה, ולא נזכר במעשיו שום ענין של תאוה חלילה, כי אם רק כי היא ישרה בעיני, הלא אין לנו ודאי מושג מה בטענה, מה יש פה טענה? אז הוא נהנה קצת, אז הוא היה לו קצת תאוה משהו. אלא כל הטענה עליו היתה כי רק לפי גודל ערכו וקדושתו כי אזל בתר ישרותא אזל, כשהוא הלך הוא הלך אחרי שהיא ישרה בעיניו, היה פה התערבות גופנית ודקדקו אצל גאוני וגדלי ישראל במשך כל הדורות בקטנה של הקטנה, זה מה שנקרא מדקדקין כחוט השערה, ועל כזאת קיבל כבר עונש רע ומר כזה, ועם כל זה שסימאו את עיניו ה' נתן לו את הכח והיכולת לנקום בפלישתים ולהפיל עליהם את כל הארמון שלהם. 
זהו הסוד הגדול והנורא בסוד התאוה, כי משהו אפילו כחוט השערה של תאוה, כבר שקול כנגד הכל, כבר אי אפשר להתנקות ממנה. האם אין הדברים נוראים? 
עכשיו תשמע. והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה, אז מדובר על הערב רב, על האספסוף. כתב הרמב"ן ז"ל, שלא היה להם חסרון בדבר, לא היה חסר להם את זה, כי היה למן טעמים מה שרצו לשובע, והיו עושים מטעמים שונים בטעם חשוב מאד כאשר יספר, אבל המשילו בנפשותם תאוה רעה כמתאווים לאכול הפחמים והעפר והמאכלים הנבאשים, נתנו שימשול בנפשם תאוה רעה כמו אדם חולה שאדם חולה אומר הרמב"ם מתאוה לאכול הפחמים והעפר והמאכלים הנבאשים, יש ילדים נגיד חסר להם סיד אתה רואה הם מגדרים את הקיר ואוכלים כשהם קטנים, יש כל מיני דברים, ז"א אדם כשהוא חולה יכול לאכול גם דברים שהם באושים, בגלל החולי, זה מבהיל באמת במה היה שם רצונם, הלא לא היה חסרון ממשי בדבר כי הכל טעמו במן, אלא שרצו להיות להם גם קישואים ובצלים, ומה הכצעקתה הגדולה עד שהתורה הקדושה קראה כבר למקום בשם קברות התאווה, עד כדי כך אין לערוך מהאבדון הנורא בתאוה זוטרתא כזו, בתאוה של דור המדבר, ויש אומרים שהחטא שלהם היה בלתי אל המן עינינו, אנחנו רוצים לראות צורת האוכל, תן לי לראות גויאבה אבוקדו בננה זה, אני מה אני אוכל גרגרים כמו כוסברה קטנים כאלה עם טעם אתה מבין של נוד, תן לראות אתה יודע סלסלה. 
ואל מה הם מתאוים? אל קישואים ובצלים, אמנם כן, גם בתאוה כלשהו כזאת זה מינות, וזה פרט המינות זה רק פרט בקבר העמוק הזה של התאוה, וזה מקיף בור עמוקה ושוחה ומי יעלה ממנה? יכול אדם לראות את זה בעצמו, כי על כל פסיעה ופסיעה אדם נסבך באיזה רצון ותאוה, וברגע שהוא נסבך באיזה רצון ותאוה נגיד סיגריה, באמצע הסיגריה, או באמצע הנס קפה בבוקר, הלא נאבד כל קשר איתו, אי אפשר לתקשר איתו, הוא לא בקליטה עכשיו, אין כל יכולת להתדבר איתו ולהפריש אותו ממנה, גם כשתוכיח אותו ותגיד לו היתכן? מה מקום בשכל וחכמה יש לרצונך, תגיד לי בא תסביר לי מה ההגיון שאתה מעשן, האם אינך מאמין גם בשכר ועונש? אתמול פסק אחד שמי שמעשן פסול לעדות, הוא עובר על איסור דאורייתא "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" במזיד. האם אינך מאמין כי יש בורא העולם שמשגיח לכל? איך אתה עושה דבר כזה? ועל כולם הוא לא ישיב לך כלום, רק דבר אחד, לא אכפת לי, ואיך זה אובדים כל מחשבה וחשבון, וזה סוד הגדול כי נגד התאוה הכל אין. הכל אין. אתם זוכרים את הולואי, הלואי, שיהיה מורא בשר ודם כמורא שמים, מה זה? בן אדם אומר עם הקב"ה אני אסתדר, אני יכול לעבור עבירה, אין בעיה, נכנס סוגר את הדלת ואת האור אין בעיה, אבל אם הוא שומע רשרוש טוז הוא מהחלון בחוץ. מה קרה? מה קרה? מה קרה? מה קרה? בא בן אדם בעל תאווה כמוהו, כמוהו, לא צדיק, כמוהו, כמוהו, מה אתה מפחד? ככה זה. כשיש תאוה אדם לא רואה לנכחו שום דבר, שום דבר. עד שגם מינות, מינות איננה כי אם פרט בתאוה. אז שבן אדם לא יכול לגדור את עצמו הוא מין. זה מינות. ומינות משכי, חכמים אמרו שמינות זה מושך, מושך, זה כאילו אתה לא נשלט, זה מושך.

ש. מה זה מינות, מה פירוש?

הרב: כפירה.

ש. מה זה מין מין איזה מילה זאת?

הרב: מין ואפיקורוס

ש. שכאילו הוא חולק על ה'?

הרב: זה כאילו אין אלקים לנגד עיניו. יש ברמב"ם הסבר מינים ואפיקורסים, עיין שם. בכל אופן לפי המובן שלנו כאן, מין זה כופר שלא רואה בעיניו את הקב"ה אפילו שה' נכחו בשעה שהתאוה מולו, אין אף אחד לנגד עיניו. זה לא, זה בפנים כמו שאומרים.

ש. הוא לא רואה את ה'

הרב: הוא לא צריך לראות, הוא יודע שה' מסתכל עליו

ש. יש בעיה באמונה

הרב: כן, זה מה שנאמר. 
מפה רואים רבותי שתאוה גם בדברים הקטנים זה דבר חמור ביותר, לכן אדם שעובד על פרישות, להפריש את עצמו, להיות נזיר, כמו שאמרנו בשיעורים האחרונים, להתנזר מתאוות העולם, אפילו להרגיל את עצמו מידי פעם לעשות הפסקות בדברים, עד שאמרו חכמים, שאם יש לך סעודה שהנאתך משוך ידך ממנה, עכשיו אתה יש לך צלחת ואתה אוכל, תשאיר שתי כפיות. אדם רואה לגרד את הזה ועוד לוקח את הפיתה מורח מכאן ומכאן ולא משאיר שום דבר. 
אז אומר, אם אתה מושך את עצמך מסעודה שהנאתך ממנה ואתה מניח אותה, זה שווה ליום שלם תענית צום.

ש. ....לפעמים אדם רואה שהוא נהיה עצבני וכאלה אז...

הרב: אז יש לי עצה בשבילך, אם בא לך חשק לעשן סיגריה אחרי שהפסקת לעשן, אז מה אתה עושה, אז מה אתה עושה, אתה מדליק אותה, שם אותה מולך מסתכל עליה ואומר לה תשרפי. למה אני צריך להשרף איתה ביחד? בשביל מה? איך הוא אמר לו, איזדהר דלא תעולי חלקי, תזהר אתה מתחבר אלי. אהלן. יש כל מיני עצות, אני מייעץ למי שבאמת לא יכול בלי סיגריות לעשן אותן הפוך. 
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות...

השאירו תגובה

כדי לכתוב תגובה עליך להיות מנוי מנוי

סרט השבוע

פלייליסט

אתם צריכים להתחבר כדי ליצור פלייליסט