close

רוצים לשתף את המועדפים שלך, דירוגים, או הערות על Facebook, Twitter ? קשר החשבונות שלך ! (אתם שולטים כאשר הודעות מפורסמות.)

close
:embed code

"ואצווה אתכם בעת ההיא את כל הדברים אשר תעשון" אמר רבי חנינא, אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חברו, ואזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבוא בעל דין חברו, קרי בהיא נמי שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק. זה גמרא בסנהדרין ז' ע"ב. 

בקהלת "טוב אחרי דבר מראשיתו", ואיתא בחכמים ז"ל שרבי עקיבא היה דורש טוב אחרית דבר, אימתי טובה האחרית? בעת שאף הראשית היתה טובה, וללא ראשית טובה אין שום אפשרות שהאחרית תהיה טובה, וכשנמצאים בתחילת זמן שמתחילים ללמוד, ודומה בעינינו כאילו הראשית טובה, כי באים ללמוד מתוך חיזוק גדול בתורה ובתפילה, ואמנם בתחילת הזמן ניכר מאד ההתחלה הטובה, הסדרים מלאים מתחילתם וניכרת אוירה של תורה, וכמו כן התפילה והלימוד של המוסר מחוזקים כיאות, לא עובר זמן מרובה וכבר ניכר רפיון בין כתלי בית המדרש, ההתמדה כבר לא כראוי, חסרים בני הישיבה בתפילה ובלימוד המוסר, ולכאורה יפלא מאד, והלא הראשית היתה טובה אז מדוע אין האחרית דומה לראשית? והלא אמרו חכמים ז"ל שהמפתח לאחרית טובה זה פתיחה טובה, ראשית טובה, ואם הראשית טובה היא תתן את אותותיה גם לגבי האחרית, ואילו במקרה שאנו מציירים אנחנו רואים שיש חילוקים מהותיים מאד בין ראשית הטובה לבין אחרית. וביותר יש להתפלא, והלא בני ישיבה שנמצאים בשחרית ימיהם ושקועים בעמלה של תורה ובחיזוק יראת שמים, וכשנביט לאחריתם של אותם בני תורה לאחר הנישואין נראה שרבים עזבו לגמרי היכלה של תורה, ואפילו אחרים שעדיין נמצאים בין כתלי בית המדרש ניכרת בהם החלישות והרפיון ואינם נמצאים במצב של חיזוק רוחני כבהיותם בישיבה, גם זה תימה, הלא ראשיתם היתה טובה ומדוע רחקה אחרית מראשיתם? 

אבל עלינו זאת לדעת, נכון ראשיתו של הזמן היתה טובה בחיזוק תורה ותפילה, אבל זו עדיין לא הראשית האמיתית, לראשית הזו של התחלת הזמן קדמה ראשית אחרית והיא הראשית דראשית, והראשית הזאת היתה לא ראויה, והעיקר מה שהורונו חכמים ז"ל זה שאחרית טובה נקבעת לפי הראשית, הכוונה לפי הראשית דראשית, שהיא הנקודה הראשונה ממש, ושם צריך לבדוק היטב מה טיבה של הראשית אם היא טובה אם לאו. אז מי שלא מבין, עד שהגיעו לישיבה להתחיל את הזמן לקח זמן, בין הזמנים, ולמה הם ניצלו את בין הזמנים? זה הראשית לראשית שיתחילו בישיבה, ואם שמה העמיסו להם טיולים והשכרת מכוניות וכל מיני קשקושים וחוויות אז הראש היה תפוס בראשית בקשקושיה, ממילא כשהוא בא לראשית השניה זה כבר לא הראשית דראשית, אז גם האחרית לא תהיה כזו.

הסבא מקלם זללה"ה היה מתעורר מהא דקיימא לן שכאשר באים שניים לדון לפני בית דין, אסור לדיין לשמוע טענות בעל דין אחד לפני שבא אפילו הבעל דין השני לפניו. שבעת ששומע טענות הבעל דין ואינו שומע כנגדו טענות בעל דין אחר המכחישות דברי הראשון, מתקבל בדעת הדיין טענות הראשון. ואפילו שיבוא לאחר זמן חברו ויטען כנגדו, כיון שקיבל כבר את טענות הראשון קשה לו לעקור את האנחות הראשונות שקיבל, ולזה קורא הסבא ז"ל השרשה ראשונה, והשרשה ראשונה זו קשה לאדם לעקור. אז אם לוחשים באוזן של מישהו כל הזמן ומשרישים אצלו דברים והוא בכלל לא שומע וגם לא מבקש לשמוע את הצד השני, אז ברור שעוברים על איסור דאורייתא מפורש של שמוע בין אחיכם, ועוברים על איסור לשמוע בעל דין אחד בלי לשמוע בעל דין שני. זה סתם לשון הרע והוצאת דיבה. 

ומעתה אכן נכון שבאים תחילת זמן מתוך חיזוק ורצון נכון להתעלות בתורה, ביראת שמים, אמנם אין זה עדיין הראשית האמיתית כי קדמה לזה השרשה ראשונה הטמונה בליבו מנערותו שהיא מחשיבה לעיקר את העולם הזה, אכול ושתו כי מחר נמות. והשרשה הראשונה הזו פועלת בקרבו ואין לו כמעט אפשרות לעקרה. והראיה, שמגיע בין הזמנים הוא לא אומר סוף סוף אני יכול לשבת וללמוד שעות על גבי שעות לא לפי סדרים כל מה שליבי חפץ להשלים מה שאני לא לומד בישיבה, אלא הוא מחפש איפה להתפרק ואיפה לרוץ ואיפה זה ואיפה זה. מאיפה זה בא? מהשרשה הראשונה שהיא החשבת העולם הזה, אם למדת כל הזמן שהתורה זה העיקר ואין דבר יותר טוב ממנה, איך רצת בחופשה לההיפך ממה שלמדת? היית צריך לרוץ להוסיף עוד תורה, ותורה שאתה לא יכול להשיג אותה בישיבה. 

וכן בענין האמונה, אפילו שמתחזק אדם באמונה בקב"ה, מכל מקום קדמה לזה השרשה ראשונה שהיא כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, כל זמן שלא ישקיע מאמצים ויגיעה מרובה לעקור את ההשרשה בקרבו, כל אשר יקבל מידה יהיה מונח על גבי ההשרשה הקודמת והיא אשר תפעל את פעולתה. יש אחד שנמצא בשיעורים שלי שנים כבר, כל פעם שאני מדבר על בטחון הוא חוזר עוד פעם ועוד פעם על השאלה, אבל איך אפשר בלי לעבוד, אבל איך אפשר בלי לעבוד, לא יוצא מזה. לא יעזור, הוא יסכים איתי בסוף השיעור, אתה צודק אבל זה קשה ופה ושם, שיעור הבא הוא יתחיל מחדש. 

באמת הענין הזה יש לראות בהיא דחכמים ז"ל גופא אשר טוב אחרית דבר מראשיתו, שאמר אחר, ובי היה מעשה, אחר, אלישע אחר מספר שבו היה המעשה, טוב אחרית דבר מראשית, והוא מספר על עצמו, אבויה אבי מגדולי הדור היה, וכשבא למולני מילה עשה סעודה, וקרא לכל גדולי ירושלים גדולי הדור, וקרא לרבי אליעזר ורבי יהושע עמהם, מין דאכלין ושתין שרין ומטפחין ומרקדין אמרי עד דאילן עסקין בדידו נעסוק בדידן. מי היו שם? גדולי הדור. מי היו שם? גדולי ירושלים, מי היו שם? רבי אליעזר ורבי יהושע. מה עשו כולם? אכלו שתו שרו טיפחו ורקדו, מה אמרו רבי אליעזר ורבי יהושע? הם עוסקים בשלהם ואנחנו נעסוק בשלנו, ישבו ונתעסקו בדברי תורה, ירדה אש מן השמים והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני, והאש הקיפה אותם. אבויה, אבא של אלישע אמר, הואיל וכך גדול כוחה של התורה, אם יתקיים הבן הזה לתורה אני מפרישו, ולפי שלא היתה כוונתו לשמים לפיכך לא נתקיימו בי. אמר אם יתקיים הבן הזה לתורה אני מפרישו, נותן לו את כל האפשרויות רק שילמד תורה. אם זה כבוד של התורה, פשששש אבל כוונתו לא היתה לשם שמים, לפיכך לא נתקיימו בי, ככה מספר אחר על אביו. 

באמת לפי הבנתנו הפשוטה, מוקשים הדברים של חכמים ז"ל, שהרי כיון שראה אביו כבוד שמים, ובמו עיניו ראה שהעוסקים בתוה זוכים שתרד אש מן השמים ויגיעו עד לנבואה ממש, לכן הקדיש את בנו לתורה, איזה פגם יש במחשבה כעין זו? 

אלא רואים מכאן שמחשבה לשם שמים היא מחשבה טהורה ממש ללא כל תקוה לקבל שכר ולהשיג גדלות ומעלות, אלא עשייה פשוטה משום שכך הוא רצונו יתברך, ושעל ידי זה יתגדל כבוד ה' יתברך ומחשבה אחרת זולתה אינה מחשבה רצויה, והיא הסיבה מדוע לא התקיימה התורה באחר. 

והנה, הרי אחר לפני שיצא לתרבות רעה הגיע למדרגות גבוהות, שהרי ארבעה נכנסו לפרדס ואחד מהם היה אחר, והוא זכה להיות רבו של רבי מאיר, נמצא שכל מעשיו מינקותו היו מעשים טובים, ואם כן לכאורה התקיים בו ראשית טובה, מכל מקום מגלים לנו חכמים ז"ל שעדיין אין זו הראשית הנכונה, כי קדמו לכל מעשיו הטובים נקודה ראשונה שהיתה בשעת המילה שלא היתה ראויה, ולכך לא הועילו כל מעשיו ותורתו שנקודה ראשונה זו פעלה בעמקי נפשו וכל תורתו היתה לאחר ההשרשה הראשונה, ונקודה הראשונה לעולם אינה מתבטלת. 

מעתה אין לנו להתפלא כלל, מדוע אינה מועלת אצלנו ההתחלה הטובה בראשית הזמן ליתן את הפירות אף לאחר זמן, כי קדמו אצלנו מחשבות כזב ושקר של תאוות ורדיפת כבוד, וכל רצוננו בתורה אין לזה שייכות כלל לשם שמים, אלא להיפוך, עשיית התורה היא קרדום לחפור בה, ובודאי שהשקפה זו פועלת אותותיה ולאחר זמן בעת שעוזב את כתלי הישיבה מאבד את כל תורתו ויראתו שרכש במשך שנות לימודו בישיבה, כי לעולם לא עקר מקרבו את ההשרשה הראשונה ועוד להיפך, הוסיף לחזק את מחשבותיו הפסולות. אל תאמין בעצמך עד יום מותך, שהרי יוחנן כהן גדול שימש בכהונה גדולה שמונים שנה ולבסוף נעשה צדוקי, ובגמרא שם איכא, מאן דאמר שיוחנן כהן גדול היינו ינאי המלך שבנערותו היה צדוקי, ומשום כן לא הועיל לו שימושו בכהונה גדולה שמונים שנה, שכיון שהשרשתו הראשונה היתה פסולה פעלה שורש הרע את פעולתה אפילו לאחר שמונים שנה שהוא נכנס לקודש הקדשים ויצא חי. 

רואים מכאן שכדי לעקור השרשה ראשונה לא מספיק לאדם שיעסוק בתורה ובמצוות, אלא חייב לעשות פעולות מיוחדות לעקור את ההשרשות הקודמות, וליצור בקרבו השרשות חדשות מנוגדות להבנות הקודמות, כך פתח הרמח"ל את ספרו מסילת ישרים, שיתברר לאדם מה חובתו בעולמו, חייב ליצור ידיעות ושורשים חדשים שכל תכלית חייו הם רק למען עולם הבא. ללא הכרה עמוקה זו אין מקום כלל שיזכה לחיי עולם הבא, שכיון שקדמה לכך השרשה בחשיבות עולם הזה, כל מעשיו יודרכו ע"י רצון העולם הזה, ובודאי שעבודה חמורה מוטלת עלינו, מבלעדיה יוסיפו המידות הרעות לפעול בקרבנו, וכמו שכתוב, כל מי שיש בו שלש מידות הללו הרי הוא מתלמידיו של בלעם הרשע ואפילו אם ישב בישיבתו של אברהם אבינו ע"ה. וכמעט אין בן אדם שאין בו לפחות אחת מהשלש האלה של החבר'ה של בלעם.

אז מי שלא לומד מוסר כל יום, לפחות שעה בשביל לטפל במידות הרעות ובהשרשות הראשונות, נו צ'אנס שהוא יגיע לחיי העולם הבא. מה לעשות? חייבים להשקיע, זה לא צחוק, לא צחוק. אנשים בונים בגבס, לוקחים פלס מסתכלים פלס, כשעובדים בריצוף לוקחים פלס, פלס, כל הזמן הולכים אחרי הפלס, אנשים חיים תסתכל לפי הפלס, לפי התורה, אם זה מפולס או לא מפולס, אנשים הולכים לפי הפלס, הם לא הולכים לפי הפלס, אם לא בודקים בסוף זה יהיה עקום, מדרון, ודרררנ ישר לגיהינום. כן, יש כאלה עם כוס יהלום ארבע צול עושים להם את הגלישה למטה דררררררנ ישר למשאבה.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל....

השאירו תגובה

כדי לכתוב תגובה עליך להיות מנוי מנוי

סרט השבוע

פלייליסט

אתם צריכים להתחבר כדי ליצור פלייליסט