vN
close

רוצים לשתף את המועדפים שלך, דירוגים, או הערות על Facebook, Twitter ? קשר החשבונות שלך ! (אתם שולטים כאשר הודעות מפורסמות.)

:embed code
close

בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה להצלחת התורמים לארגון ההרצאה. הריון קל ולידה קלה לשיר בת מרים. וחזרה בתשובה והצלחה לכלל ישראל. הערב יהיה גם לעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.

לאחר המגפה נצטוו משה רבנו ואלעזר הכהן למנות את ישראל: ראובן בכור ישראל. בני ראובן: חנוך- משפחת החנוכי, לפלוא- משפחת הפלואי וכן הלאה. כותב רש"י לפי שהיו האומות מבזים אותם: מה אלו מתייחסים על שבטיהם, כי סבורים הם שלא שלטו המצרים בימותיהם?! אם בגופם היו מושלים, קל וחומר בנשותיהם. לפי כך, הטיל הקב"ה שמו עליהם, ה"א מצד זה ו- יו"ד מצד זה, לומר: "מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם". אז כתוב שאחרי המגפה, המגפה הייתה על זה שזנו בני שבט שמעון ומתו 24 אלף במגפה. אחר כך נתבקשו למנות את ישראל. ואז שומעים: משפחת "החנוכי","הפלואי". ה"א בהתחלה, החנוכי,  יו"ד בסוף . "הפלואי", ה"א בהתחלה, יו"ד בסוף. זה שם ה'. 

ולמה הקב"ה הטיל שמו בניהם? כי אומות העולם היו מבזים את ישראל ואומרים: מתי מתייחסים בכל לשבטים שלכם? אתם סבורים שהמצרים לא שלטו באמהות שלכם? הרי אם בגופם הם משלו לשעבד אותם ולייסר אותם, אז קל וחומר בנשותיהם. לפי כך, הטיל הקב"ה את שמו עליהם, ה"א מצד זה ויו"ד מצד זה. לומר "מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם". לא היו שום מעשה זנות בישראל כלל שהיו גדורים, גדורים בעריות, למעט שפרסם הפסוק את שלומית בת דברי אחת  וגם היא נאנסה, אבל זה בגלל שהייתה פטפטנית ואומרת שלום כל הזמן. שלומית , 'שלום', 'שלום', 'מה שלומך'? 'מה שלומכם'. בת דברי- דברנית, כל הזמן מדברת. זו הייתה אחת וזה המצרי שהרג אותו משה רבנו, והעיף את כה וכה וכו'. אבל פה הם נכשלו בני שמעון. והסברנו אתמול בדרשה, בגלל שהם היו סמוכים לערב רב והתחתנו מבנות שמעון עם הערב רב, והם קלקלו מעשיהם וההמשך ידוע. בכל אופן, מיד אחרי זה נמנו בני ישראל ולא נמצא בהם שום פסול וה' העיד ושם את חותמו עליהם. זהו שמפורש ע"י דוד המלך :"שבטיה עדות לישראל". ה' מעיד עליהם לשבטיהם. "שבטיה". שם ה', יו"ד וה"א מופיע על השבטים, כעדות לישראל. לכן כתוב "החנוכי", "הפלואי" וכו'.

כתב "המשכיל לדוד": ואם תאמר מפני מה השם מהופך? איך כותבים שם ה'? קודם יו"ד ואחר כך ה"א. אז למה כתוב קודם ה"א ובסוף יו"ד? החנוכי, הפלואי, למה? ויש לומר שצריך להבין למה הזכיר דווקא את ה' הזה יו"ד ו-ה"א, יותר משם אחר? יש עוד שמות שהקב"ה משתמש בהם, כמו: שי"ן, דל"ת, יו"ד, בשם אדנות, שם הוי"ה ועוד. אז למה דווקא השם הזה? אלא יש לפרש: כמו שרבותינו זכרונם לברכה אומרים בסוטה, י"ז: דרש רבי עקיבא: "איש ואישה זכו שכינה בניהם, לא זכו אש אוכלתם". ורש"י מפרש: זכו ללכת בדרך ישרה שכינה בניהם, שהרי חילק את שמו הקב"ה ושיכנו בניהם. יו"ד באיש וה"א באישה. "לא זכו, אש אוכלתם"- שהקב"ה מסלק שמו מבניהם ונמצאו אש ואש.המילה "איש" מורכבת מ-אל"ף, יו"ד, שי"ן. תסיר את ה- יו"ד נשאר האש. אישה-  שי"ן, ה"א, תביר את ה"א- אש. ה' הטיל את שמו בן הזוג, את יו"ד נתן אצל הגבר , את ה"א נתן אצל האישה. אומר כשהם הולכים בדרך ישרה אני משרה שכנתי עליהם, אבל אם הם לא זכו, הם לא זכים ולא הולכים בדרך ישרה, הקב"ה מסיר את שמו מבניהם ואש, אש אוכלתם. מחלוקת, קטטות, מרביות, גירושין. 

וידוע שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: שבשכר צדקניות נגאלו אבותינו מצרים, ולכך הקדים ה"א שהיא לאישה. שאלנו למה הקדים ה"א ל-יו"ד? "החנוכי", "הפלואי", אז כתוב שבזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ויצאו מצרים. אז לכן, הקדים את ה"א שהיא לאישה. והדברים נפלאים!

 יש תשובות נוספות מדוע אין השם רשום כסדרו, אבל נעמוד על השאלה ועומק השאלה. לא רק מדוע אין השם כסדרו, למה רמוזה האישה לפני האיש? שהרי הה"א רומזת לפני היו"ד שרומזת על בעלה. והעניין הוא שיש דעה בגמרא בברכות ס"א: שבתחילה נבראו אדם וחווה כגוף אחד, תאומים סיאמים, דו פרצופים המחוברים בגבם. ככתוב: "זכר ונקבה ברא אותם". ונאמר בפסוק בתהילים: "אחור וקדם צרתני". ואחר כך כתוב: "ויבן אלוקים את הצלע". מה זה "הצלע"? זה הצד. הצד כמו שכתוב: "צלע המשכן". צלעות המשכן זה צידי המשכן. "ויבן אלוקים את הצלע", את הצד שהפריד אותם זו מזה. שאלו בגמרא: אם היו דבוקים כך, גב לגב, מי מהם הלך ראשון? דבוקים! מי הלך ראשון? איזו שאלה! ידועים דברי התוספות ביבמות י"ג: שלא תתיכן מחלוקת שאין בה נפקא מינה להלכה. ורש"י מעיר שבספרים משובשים נכתבה שאלה בגמרא וגרסת שוטים היא זו: "כי למאי הילכתא לביא להוא ומהי נפקא מינה? רש"י בכתובות פ', אומר שיש גרסאות של שוטים. למה? כי הם אי נפקא מינה להלכה, אז מה הקושיא בכלל? מה נפקא מינא? וכשהגמרא ביומא ה' שאלה: איך הלביש משה רבנו את בגדי הכהונה לאהרון ולבניו? לפי איזה סדר? אז ענו כיצד הלבישן? מה דהוה הוה -  מה שהיה היה. מה צריך לנו לשאול? אומר רש"י. ואף אנחנו נתמה. לשם מה נחוץ לנו לדעת מי הלך בראש לפני הנסירה? לפני שניסר אותם הקב"ה. וענו: מסתברא שהאיש הלך בראש. דתניא: לא יהלך אדם אחורי אישה בדרך ואפילו אשתו. וכבר דקדק במהרש"א בהבנת הראיה: שיש גדר קדושה בכך שלא ילך אפילו אחר אשתו. אבל שפונה לצד אחר מה ההקפדה?  

אומר הרב גלינסקי: שנינו שחילק הקב"ה שמו: יו"ד שאיש ו-ה"א באישה. ושנינו במלאכות כ"ט על הכתוב: "ביה ה' צור עולמים"- אלו שני עולמות שברא הקב"ה, העולם הבא נברא ביו"ד והעולם הזה נברא בה"א, שנאמר: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם", בה"א בראם. כל השמים והארץ הקב"ה ברא אותם באות ה"א. ה"א זה האות הכי קלה לביטוי. שום מאמץ! אל"ף, בי"ת, גימ"ל, דל"ת, ה"א- לא צריך לעשות שום מאמץ, אתה פולט קצת אוויר 'ה"א'. ובה"א הוא ברא את העולם הזה! הכל! כל הגלקסיות והכל, הכל הוא ברא באות ה"א. את העולם הבא הוא ברא ביו"ד.

 נמצא: כאשר חילק את שמו בין באיש והאישה, ייעד לאיש את האות שבה ברא את העולם הבא ולאישה את האות שבה ברא את העולם הזה. אז הקב"ה מסביר לנו למה ה"א באישה ולמה יו"ד בגבר. עכשיו נבין מה שאמרו בגמרא בבא מציעא נ"ט: "כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנום". מאיפה לומדים? כתוב בספר מלאכים א, כ"א, כ"ה: "רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות את הרע בעיני ה' אשר הסתה אותו איזבל אשתו". ושאלו: הרי אמרו "אם אשתך נמוכה, גחון וכפוף עצמך ושמע את דבריה". אז רואים שצריך להתייעץ, לשמוע את האישה וכו'. והם משיבים: "לא קשיא: כאן במילי דשמיא כאן במילי דעלמא" . בדברים שהם רוחניים הבעל קובע, בדברים גשמיים האישה קובעת. כי בו הושרשה האות יו"ד שבה נברא העולם הבא, ובה הושרשה אות ה"א שבה נברא העולם הזה. 

מעתה זה עומק שאלתם: מי הולך בראש האיש או האישה? כאשר ברא אותם זכר ונקבה ונבראנו נשמה בגוף, כשם שעלינו לעשות בענייני הנשמה, כך עלינו לעסוק בענייני הגוף. אבל עלינו לדעת למי הבכורה. מי הולך בראש ומי נגרר אחריו? זכות הקדימה לענייני העולם הוא כמו שאסרו על האדם לעשות חפציו קודם שיתפלל ואחר כך ילך מחיל לחיל, מבית הכנסת לבית המדרש. ורק לאחר מכן ילך לעסקיו. זאת אומרת, זכות הקדימה לענייני העולם הבא. אז מי בראש? ענייני עולם הבא! זה הסיבה שבאת לעולם הזה. וכל העיסוקים של העולם הזה זה הכלים שבעזרתם תשיג את העולם הבא. אז מי בראש? עולם הבא! הנה אתה רואה אסור לשעות לאדם חפציו קודם שיתפלל קודם כל הרוחניות, אחר כך ילך מבית הכנסת לבית המדרש ורק אחר כך ילך לעסקיו. על כך רומז היו"ד באיש שהוא במרכז. איש במרכז, אל"ף, יו"ד, שי"ן.מה שאין כן ה"א באישה, היא בסוף. ועל כך נאמר:"מה מצא אישה מצא טוב". אבל כתוב גם: "ומוצא אני את האישה מר ממוות". יש סתירה או אין סתירה? אין סתירה! שכתוב "מצא אישה" שה"א בסוף ואם היא מסכימה שהרוחניות תהיה במרכז, כנגד היו"ד באיש וענייני העולם הזה טפלים לה, אז מצא טוב. מצא אישה שה"א אצלה בסוף, מצא טוב! "ואין טוב אלא תורה". אבל אם זו האישה ומצא אני מר ממות. את מי? את האישה! שה"א אצלה בהתחלה. שענייני עולם הזה מלפפים אותם מהתחלה ועד הסוף, זה כל מה שמעניין אותה. רק גשמיות, יש לה גם ה"א בהתחלה וגם בסוף, אז צפויה התנגשות בין שני העולמות והחיים יהיו מרים ממוות! 

פעם שמעתי חכם תמני שאמר: מה זה שכתוב "מוצא אני מר ממוות את האישה? מתי האישה זה מר ממוות? מתי שהאישה החליטה שהיא איש.  כי האישה זה גימטריה "איש". מצא אישה, רק אישה , לא איש- מצא טוב. זה מה שהוא התכוון לקחת, אישה לא איש. אבל "ומוצא אני מר ממות", זה כשהאישה זה גימטריה "איש". 

עוד דבר: יש אנשים פיקחים מאוד, מאוד: 'זה לא מתאים', 'זה לא מתאים', 'זה לא מתאים'... 'לא, אני אמצא משהו חבל על הזמן'. אז אומרים לנו: "מצא אישה" בגדר מציאה. הקב"ה המציא לך מציאה. הצלע נאבד ממך ואתה מצאת את האבדה. מצא אישה מצא טוב. זה מה שה' נתן לו. אבל שזה "מוצא אני" זה יהיה לך מר ממוות. אין סיוע מאת האלוקים. אתה מוצא? תסתדר עם המציאה שלך. מכל מקום ראינו שהחשיבות היא שהיו"ד במרכז, עולם הבא זה מרכז הבית. וה"א של כל ענייני הגשמיות זה, בסוף, בסוף, בסוף  אצל האישה. עכשיו זו הייתה השאלה: מדוע במניין משפחות ישראל הציב הקב"ה את הה"א בתחילה? "החנוכי", "הפלואי". ואת היו"ד  בסוף. הרי מה אמרנו? מה העיקר? העיקר היו"ד והה"א בסוף. אז למה פה ה' היפך? ואמר "החנוכי", "הפלואי". מה התשובה: אומר הרב גלינסקי: אספר לכם: פעם ישבתי בפרוזדור בביתו של החזון איש זצ"ל, והרב אברהם יוסף וולף ייסד באותה שנה את הסמינר בבני ברק, יצא מחדרו. יש סמינר וולף, הוא ייסד אותו. הוא יצא מחדרו של חזון איש. ראיתי אותו שהוא נרגש, שאלתי אותו מה הוא שמע? אמר: שאלתי את החזון איש הלא בגמרא בבא בתרא ט"ז, אמרו שאיוב ביקש לפטור את העולם כולו מן הדין. אף אחד לא התחייב בשמים, הוא יפטור את כל העולם מן הדין. ורש"י מפרש: מדינו של הקב"ה, לומר שאנוסים הם ע"י הקב"ה שברא יצר הרע. איוב בא בטענה ואומר: חביבי, חביבי המשחק מכור. אמר לפניו: רבונו של עולם, בראת שור, אתה בראת את השור, איך בראת אותו? עם פרסות סדוקות. זאת אומרת, פרסה סדוקה זה סימן של בהמה טהורה. אז אתה החלטת שהשור יהיה בהמה טהורה. בראת חמור, נכון? ומה עשית? שני פרסותיו קלוטות, סגורות. אז מראש נברא החמור להיות בהמה טמאה. בראת גן עדן ובראת גיהנום. בראת צדיקים עם מידות מעודנות וכח לכבוש את היצר ובראת רשעים שהם בעלי מידות קשוחות וסוערות. מי מעכב על ידך? אנוסים הם החוטים בסערת יצרם. ככה טוען איוב ורצה לפטור את כל העולם מן הדין. והאמת היא שאין הקב"ה בא בטרוניה עם בראיותיו. יש בזה הצטדקות מה, כמו שאמרו שהרשע מתרץ את עצמו ואומר: טרוד הייתי ביצרי. למה? כי הייתי נאה. והייתי טרוד ביצרי. 

כתב הגאון מווילנה זצ"ל: שעל כן אמרו: ביום הכ"ב שאול נכשל באחת ועלתה לו לרעה לקונסו מיתה ולבטל את מלכותו. דוד נכשל בשתיים ולא עלתה לו לרעה. ונשאלת השאלה וכי יש משוא פנים בדבר? אלא בדוד נאמר: "והוא אדמוני", שנולד במזל מאדים. וחשש שמואל הנביא שיהיה שופך דמים כעשו. ועמל על עצמו להעביר על מידותיו. לכן גם אם לא עלה בידו באופן מושלם, נמחל לו! כי לוקחים בחשבון שהוא אדמוני שנולד במזל מאדים. מזל מאדים זה רוצחים. כמו שאמרו: "כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו". אז כיוון שדוד עבד על מידותיו העבירו לו על כל פשעיו. אבל שאול נולד במידות מושלמות. ככתוב: "בן שנה שאול במולכו". שהוא היה מלך כבן שנה שלא טעם, טעם חטא מימיו! אתמול הסברנו את זה באריכות. לכן, באף אחת לא עלתה לו! שאתה נראה ככה יש עלייך טענה יותר! הוא, שהוא נברא במזל מאדים, הוא קשה לו הרבה יותר, אז מתחשבים בו יותר. לכן, אפילו פעמיים אם הוא חטא, עדיין נשארת לו המלכות. זה ביאור שמבאר הגאון מווילנה. זאת אומרת, יש התחשבות גם אם אדם מידותיו לא טובות מעצם בריאתו, אבל אם הוא עובד והוא חייב לעבוד על עצמו, אפילו שהוא לא הגיע לשלמות, מתחשבים מאוד, מאוד בזה. אבל מי שנברא בבית קדוש והכל והוא אחר כך מזייף, מדקדקים איתו הרבה יותר. זה מה שכתוב: עם הצדיקים מדקדקים כחוט השערה". למה דווקא עם צדיקים? 

הרי שבאמת טענה היא שמידות רעות וקשוחות ומחטיאות, כי מידות רעות הן קשוחות וגם מחטיאות. וכך כתב רבנו חיים ויטאל ב"שערי קדושה", חלק א', שער ב': שלפי כך עניין המידות הרעות קשים מן העבירות מאוד, מאוד. עבירה זה יכול להיות מקרה ארעי, אקראי. עבירה. אדם עבר עבירה, בולמוס של תאווה עבר עבירה.אפשר לחזור בתשובה. אבל אם המידה שלו, המידה שלו תאווה זה המידה שלו, היא שולטת עליו, גם אם הוא יעשה תשובה והוא לא תיקן את המידה, היא תפרוץ עוד הפעם. אדם ג'ואן שאוהב לאכול כל הזמן, אפילו אם החליט על דיאטה, אז הוא יחזיק כמה ימים בסוף הוא יוכל פיצוי על כל מה שהוא לא אכל. זאת אומרת, אם לא עקר את המידה או לפחות הגבלת אותה, אז אתה בבעיה. מידות זה בעיה. זה בעיה יותר חמורה מעבירות. 

וכתב הרמב"ם פרק ז', הלכה שלישית: שיש לשוב על המידות הרעות והן חמורות מן העבירות בפועל. אם כן, מה הטענה...? עכשיו אנחנו שואלים שאלה טובה: מה הטענה כלפי האדם שמידותיו רעות מיסודו והן מחטיאות אותו? אז מה הייתה התשובה של רעיו, חבריו של איוב? מה הם ענו לו? ברא הקב"ה יצר הרע, נכון? לכולם יש יצר הרע, והפוך "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". מה התשובה שלהם? "ברא הקב"ה יצר הרע אבל ברא לו תורת תבלין". התורה מעדנת את המידות כמו תבלין. תיקח סלק, אתה לא יכול לאכול אותו חי מר, אבל אם אתה מתבלן אותו אתה יכול לקבל אותו מתוק, אתה יכול לקבל אותו חמוץ, אתה יכול לקבל אותו חריף. תלוי איזה תבלין אתה שם. התבלין ממתק. התורה ממתקת את היצר הרע. זאת אומרת, תוכל להשתמש בו במינון נכון ולהשיג את הארומה הטובה ביותר שהתורה רוצה.

 כמו ששנינו באבות פרק ו', משנה ראשונה: "העוסק בתורה לשמה, הווה צנוע וארך רוח ומוחל על עלבנו שאלה בפסגת המידות הטובות". זאת אומרת הוא הווה, הוא מתהווה ע"י זה שהוא עוסק בתורה והוא לומד תורה לשמה! לא לשם קנטור, לא לשם כבוד, לא לשם תואר וכו'. הוא לומד לשמה! אוטומטי מעדנת אותו והופכת אותו להיות צנוע, ארך רוח ומוחל על עלבונו. אז הטענה של איוב שרצה לפטור את כל העולם מן הדין להגיד רבונו של עולם אתה בראת את הצדיקים ככה ואת הרשעים ככה, מה הטענה? אומר: לא! אבל בראתי תורה והתורה היא תבלין. אז אם אתה לומד את התורה שציוותי שתלמד, אתה לא תישאר כמו שאתה, אתה תשתנה לטובה. 

וכתב המסילת ישרים בפרק ה': והנה פשוט הוא: שאם הקב"ה לא ברא למכה זו אלא רפואה זו. המכה של המידות הרעות הרפואה היחידה נגדה זה התורה. כמו שאומר לך הרופא לדלקת שיש לך רק אנטיביוטיקה, לא יועיל אספירין ולא אדוויל ולא משהו אחר. אז אם הוא אומר שזה רק, אז אתה צריך להבין שזה רק. אי אפשר בשום פנים שירפה האדם מזאת המכה בלי הרפואה הזו, שזו התורה. ומי שיחשוב להינצל זולתה אינו אלא טועה. ומתי יראה טעותו? לבסוף! שימות בחטאו. למה זה דומה? לחולה שדרש ברופאים והכירו חוליו ואמרו לו שייקח סם פלוני. והוא יניח הסם ההוא, וייקח מה שיעלה במחשבתו מן הסמים. הלא ימות החולה ודאי? כן הדבר הזה. כי אין מי שמכיר בחולי של יצר הרע ובכוחו המוטבע בו, אלא הבורא שברא אותו והוא הזהיר אותנו שהרפואה שלו זו התורה בלבד! אז מי ינחה וייקח מה שייקח זולתה ויחיה, מה יועיל לך? שום עצה, שום פסיכיאטר, שום פסיכולוג, שום פטנט לא יועילו לך ודאי שחושך החומריות ילך ויגבר עליו מדרגה אחר מדרגה והוא לא יבין עד שיהיה שקוע ברעה ובצרה והפתרון היחידי זה המאור שבתורה יכול להחזירו למוטב. 

זה מה ששאל הרב וולף. לאחר שכך שאל הרב וולף את החזון איש. אז מצאנו לגברים שיש להם במה להתיש את יצרם. בעמל התורה והם יאורו עיניהם באורה של התורה. אבל לגבי הנשים נשארה שאלתו של איוב במלוא תוקפה! הן לא לומדות תורה, לא חייבות בלימוד תורה כמו בגברים, אז איך יבטלו את היצר הרע והמידות הרעות? נו! יש מישהו שיודע תשובה לזה? איך יכולות הנשים בלי תורה, בלי תורה לנצח את יצר הרע? החזון איש אמר לו לנשים ברא הקב"ה את הצניעות כתבלין! מרגע שאישה מצליחה להתגבר על יצרה הרע ולהצניע את עצמה, היא נצחה אותו. אין לו יותר במה לגרות, לפתות, להפיל חללים. אין לו! נגמר! זהו! בצניעות. וכשהוא שמע את זה הרב וולף, יצא משם נרעש. לכן שראה אותו הרב גלינסקי יוצא ככה כולו נרעש. שאל מה שמעת? סיפר לו מה הוא שמע. מי חשב על תשובה כזו שאת יצר הרע אפשר לנצח בדבר אחד- צניעות! כל החולאים, כל הצרות, כל המלחמות, הכל, כל מה שקורה בעולם- חוסר צניעות של נשים!

ידועים דברי הגאון מווילנה זצ"ל שיש שני צרים רעים לאדם: מבפנים ומבוץ. היצר הרע הפנימי ויש עוד יצר הרע זה השפעת החברה. למה נשים לא הולכות בצניעות? כי מה יגידו? מה היא לא הולכת לפי המודה? זה לא סטייל! צריך ללכת לפי מה שמראים בכל החוברות למיניהן ובכל המקומות. והסבא מקלם זצ"ל הסביר שזה בזה תלוי. החברה רעה מאוד מעוררת את המידות הרעות שגנוזות ורדומות, שעליהם אמרו בגמרא בסוכה נ"ב: שהיצר הרע קרוי צפוני. לפי שהוא צפון וחבוי בחובו של האדם. וזה בגדר מצא מין את מינו ונאור. נאור מן השינה. שבא לך פרסום מדליק ואומר ככה, ככה וככה, אז נשים שנחשפות לזה רואות שיש לזה תשומת לב רבה, גם הן רוצות להיות. ופה מפיל היצר הרע את הנשים. הסברנו בפעמים קודמת שכל בריאתה של האישה היה בשביל הצניעות. כי הקב"ה כביכול התחבט מאיזה איבר שבאדם לברוא אותה. אמר אם אני אברא אותה מהאוזניים, אז היא תהיה צייתנית. אברא אותה מן העיניים היא תהיה סקרנית. אברא אותה מן הפה תהיה דברנית. אברא אותה מן הידיים , תהיה משמשנית. אברא אותה מן הרגלים תהיה יצאנית. מיכן אברא אותה? אמר אברא אותה מן הצלע שהיא צנועה. הצלע צנועה, לא רואים אותה. ועל כל איבר ואיבר שברא בא, כל איבר, רנ 36:58 איברים אמר לה: היי צנועה! היי צנועה! הי צנועה! שתכלית האישה צניעות. 

אז אם כעבור 40 שנות לימוד של תורה ויראה  אומר משה רבנו... אתם יודעים מה זה להיות 40 שנה במחיצתו של משה רבנו ואהרון הכהן ולמוד תורה מפיהם?! אחרי 40 שנה של לימוד תורה ויראה, אומר משה רבנו לעם ישראל: "כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ ממצרים". והתורה מזהירה: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו". מה לא תעשו?כבר עברו 40 שנה! שכחנו כבר. לא! חוזר ונאור! אתם עכשיו נכנסים לארץ ישראל וארץ ישראל מלאה גילולים, יש שמה את שבעת העממים, כנענים. כולם עובדי זרה. אתם תראו את זה, אז אני מבקש מכם... וזה אחרי 40 שנה שהם כבר מנוטרלים וכל זה במדבר. רק תורה! "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו". מה זה עבודה זרה? זה האהבלה של האהבלה! אבל גם האהבלה אנשים נמשכים. מה זה שאנשים ששמים עגילים באוזניים, באף, בגבות, בכל מקום. מה זה? מה זה שאנשים כותבים עליהם לוח מודעות, קעקועים, פרחים, בובות, כל מיני דברים, מה זה?! זה לא אהבלה? אנשים קונים מכנסים קרועים, כמה שיותר קרוע זה יותר חדיש. מה זה הדברים האלה? זה לא אהבלה? אבל זהו! אז לכן, "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו". 

מגיד: שמעשיהם של מצרים מקולקלים מכל האומות. לא היו מקולקלים בכל האומות כמו המצרים. ובאותו מקום שישבו בו ישראל היה מקולקל מן הכל! לאס וגאס! מקולקל! אז גם מצרים וגם במצרים. מה היה מצבם בתוקף השעבוד במצרים? היו ישראל מוקפים בטומאתה כמו עובר שנתון במעיי אמו. עובר הוא מוקף כולו באמא שלו. ככה היו בני ישראל בתוך ארץ מצרים מוקפים כמו עובר בתוך המעיים של אמא שלו. ועדיין לא הייתה להם תורת תבלין. לא היה להם במה להתגונן, נגד היצר הרע.

 אבל שימו לב לסיום: בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל! בזכות שמירת הצניעות שלהן ולכן הקדים הקב"ה את ה"א של הנשים לפני היו"ד של הבעלים. "החנוכי", "הפלואי". לפרסם צדקתן של הנשים שבזכותן התייחסו ישראל שלא היה להם פגם של זנות ושמרו על עצמן והיו צנועות ולא היה בהם פרץ ולא צווחה. הכל היה 100 אחוז! ה' מעיד :"עדות לישראל שבטיה". כולם שלמים, לא היה בהם פרץ וצווחה. לכן זכו הנשים שה' חתם את שמו קודם את ה"א, השייכת להן בראש השבטים והגברים בסוף.

אז זה דבר אחד שצריכים לדעת והדור הזה כידוע פרוץ מאוד. וההצעות הם דבר שלא היה בעולם מעולם! שהיום אדם יכול להשיג את כל הלכלוך שבעולם בכיס שלו! בכיס שלו! לא צריך להתרחק, לא צריך ללבוש שחורים כמו שאמר לנו אתמול עם האוטובוס והנסיעות. אדם יכול בכיס שלו לעבור את כל העבירות שבעולם. לכן, צריך להתחזק יותר בגדרי הצניעות והקדושה ואשריו, אפילו אם אתה לא רואה שהרבה לא הולכים כך, אבל אתה נוטל שכר כנגד כולם. אז "במקום שאתה רואה שאין אנשים, השתדל להיות איש". זה כלל! במקום שאת רואה שאין נשים. תהי אישה. זאת אומרת, מה אכפת לך מה אחרות עושת, תעשי מה שאת ראויה ונכון לך לעשות וה'  בסוף משלם שכר לא החברה. החברה לא משלמת שכר לאף אחד היא רק גובה, היא רק לוקחת, היא רק מנצלת. אבל אדם ישעה חשבון מה ה' רוצה ממנו ועל מה הוא נברא. 

עוד נקודה שאני רוצה לעורר: מספר הרב גלינסקי: שהוא עמד לנסוע לשוויץ לאסוף כספים למוסדות התורה. ושהוא דוחף את העגלה שלו עם המזוודה שלו לבידוק בנמל התעופה, הוא רואה יהודי אשיש מבני ברק, בלי עין הרע עם עגלה עמוסה. ואני מכיר אותו, יהודי של פעם, של כול בעלי בתים. מה לו ולשוויץ? זולת מטרה שלא נדע, אולי חס ושלום הולך לבריאות. שאלתי בחשש: בעיות בריאות חלילה? אומר לי: חלילה וחס! אז למה יהודי עוזב את ארץ הקודש אשר לו תחסר כל בה והולך להיטלטל בנכר, בגולה דוויה? אמר: שמעתי שרבי שמשון רפאל הירש, הרש"ר, רבה של פרנקפורט, הגיע למיצוי כוחותיו ונאלץ ליטול חופשה. נסע לנפוש בשוויץ, בהרי האלפים. שחזר אמר: כשיעלה אדם למרום לאחר אריכות ימיו ושנותיו, ישאל אותו הקב"ה: בני, בשוויץ שלי הייתה? שהרי עבור מי נבראו ההרים הנשאים, המוכתרים בשלג עד ובמרבד של עצי אורנים, אוויר צלול ומבריא, האם זה לא נברא ע"י כדי ליהנות בהם בני אדם? שיישאו שבח והודיה לבורא על הדור נאה זיו העולם?!  והיהודי סיים ואמר: אין אתם רואים זקני כבר הלבין, שאעלה למרום אני רוצה שתהיה לי תשובה לשאלה הזו. אומר הרב גלינסקי: לא רציתי לקלקל לו את החופשה אז לא הזכרתי לו את דברי הגמרא בקידושים מ': שאין תחילת דינו של האדם, אלא על דברי תורה. שואלים אותו על דברי תורה. לבין שש השאלות הראשונות שהוא נשאל כמו שכתוב בשבת ל"א, לא מופיע שאלה על שוויץ. וגם לא בין הארבע  השאלות ששואל אותו מלאך המוות לפני מותו, כמו שכתוב מסכת חיבוט הקבר פרק ד'. אבל אמרתי לו: ראה, אפילו על מצווה ממש אין מחויבים להוציא יותר מחומש מהנכסים. 20 אחוז. אדם מחויב להוציא על מווה, אבל לא יותר. וכאן כמה אתה מוציא על הטיסה ועל הלינה והכל? אמר: זה בסדר, זה על חשבון הילדים. ותמהתי: ילדיו נשואים, מתמודדים על קשיי החיים, מאיפה יש להם לממן את החופשה של אבא? הלא מכירים אתם את הפתגם:"אב אחד יכול לפרנס 10 ילדים ועשרה ילדים אינם יכולים לפרנס אב אחד". 

דרך אגב, אחד מהגדולים אמר שאין פתגם שלא רמוז בתורה. גם הפתגם הזה רמוז בתורה. שהעלילו על בנימין את גניבת גביע יסף וביקשו לקחת אותו כעבד, אז ניגש יהודה וטען: גם אם מגיע לו עונש, אבל "יש לנו אב זקן והיה כראותו כי אין הנער ומת... והורידו עבדייך צוותו ביגון שאולה... כי איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי. פן אראה ורע אשר אמצא את אבי". ותמוה: למה הזכיר שאב זקן אחד עלול לקבל כאן התקף לב? הרי היו לבנימין עשרה בנים והיה כראותם כי אין אביהם ומתו. מכאן הראיה שאב עלול למות שקורה משהו לבן. והבנים לא ימותו שקורה משהו לאב. למכור את יוסף הם לא חששו ימות, עשרה בנים לא חוששים שהאבא ימות, אבל הם מודיעים שהאבא ימות אם לא יחזור בנימין. אז מפה הראיה, כן, שאומרים את הפתגם שאבא אחד יכול לפרנס עשרה בנים, לא דווקא סתם אמרו עשרה, לא אמרו שמונה, מפה לומדים את הפתגם.

אז הרב גלינסקי תמה לומר שהם ממנים לו את החופשה, איך יכול להיות שבנים ממנים חופשה לאבא מילא האבא ממן, אבל בנים?! נשמע קצת מופקע. אמר לי: התכוונתי לומר שכתוצאה מהחופשה יהיה להם פחות חלק בירושה. אני נוסע על חשבון הילדים, הכוונה יהיה להם פחות בירושה. אז הוא עונה לו: התפעלתי ואמרתי ממש כמו שאמר החפץ חיים. והוא שמח לשמוע שהוא והחפץ חיים כיוונו לדעה אחת. זה מזכיר לי, אומר הרב גלינסקי, שהוא היה יודע לתבלן הכל בהומור שהגאון רבי אייזל חוריף אמר פעם דבר תורה עמוק ומחודד לאדם אחד. אני לא בטוח שהלה תפס את הרעיון, קלט את העניין. אבל הוא צהל ואמר: גם אני אמרתי בדיוק אותו הדבר! לי ולרב שלי יש אותו ראש! והסכים איתו הרב. אמר לו: אמת! רק הראש הזה נמצא אצלי! מכל מקום, הוא ביקש לשמוע מה אמר החפץ חיים שהוא כיוון בדיוק לדעתו. אז סיפרתי לו: שעשיר אחד הגיע לחפץ חיים וסיפר שיש לו שישה צאצאים ובצוואה הוא הורה לחלק את הירושה לשבעה חלקים. אחד לכל צאצא והחלק הנוסף הוא רוצה לתת לישיבת ראדין שנוסדה ע"י החפץ חיים לעילוי נשמתו. ובקשה יש לו תמורה זאת ילמד עליו החפת חיים משניות בבוא יומו. כשהוא יפטר מהעולם, הנה אני נותן כסף לישיבה, אבל אם אחרי 120 שלי אז החפץ חיים יגיד משניות. הוא סבר שהוא יעשה קורת רוח מרובה ויקבל ברכות מלוא עתה מהחפץ חיים. אבל להפתעתו אמר לו החפץ חיים: בנוגע לתרומה, למה לך להמתין עד קצבת ימיך, תן עכשיו. ובנוגע ללימוד, למה לך להסתמך על הלימוד שלי, תלמד בעצמך. הנה ככן רואה אתה, גם החפץ חיים היה בדעה שאפשר להניח ירושה קטנה יותר. הוא אומנם לא דיבר על חופשה בשוויץ, אבל על צדקה והחזקת התורה. הבדל קטן. לא כדאי לעשות מזה עסק.

ועכשיו מספר לנו הרב גלינסקי: מעשה ביהודי שגידל משפחה לתפארת, השיא ברווחה את כל הצאצאים, זכה לראות נחת מהנכדים. ככלות כוחותיו, קרא לבין הגדול ושאל: כל עוד היה כוחי עמי, טרחתי כה הרבה למענך. עוד מעט יקראוני לעולם שכולו טוב. חשוב לי לדעת מה תעשה למעני? איזה שאלה! התרגש הבן ואמר לאב: תנוח דעתך אבא, אני אלמד בכל יום פרק משניות עבורך. שמעתם? 10 דקות.  קרא לנו השני. שאל מה יעשה למענו? אמר לו: אני אייסד קרן גמ"ח על שמך. כל ההלוואות, המוני מעשי חסד יזקפו לזכותך. הבן השלישי הבטיח ללמוד עבורו דף יומי, בבלי וירושלמי. שאר הבנים מאחד השיג הלכה יומית, משנה יומית, שתי הלכות, שמירת הלשון, עמוד משנה ברורה, סעיף "בחשבון הנפש" ו"חובות הלבבות", תהילים, פ. שבוע, פרק שירה, פרשת המן. ברוך ה' יצא ברכוש גדול. קרא לבן זקונים שלו. אמר לו: "בוא"! בוא אומר לו הבן. "בוא אראה לך כבר מה הכנתי עבורך". הסתקרן ולקח את המקל והלך בעקבותיו. הבן עמד על פתח המדרגות המוליכות למרתף אפל. מעניין מה החביא בו. הדליק נר ואמר לאביו: "בכבוד!" מכבדים בפתח שיש בו מזוזה. ירד האב והבן פוסע מאחוריו עם הנר. אבל אוי ואוי! חשכה התעבתה בגופו של האב חוסם את אור הנר שמאחורי, כי הבן בין שנהם. רטן ואמר: "אני לא רואה מאומה! בוא ותאיר לפניי". אמר הבן: "כבודך אבא, זה שאני אלך מאחרייך". אומר לו: "מה עוזר לי הכבוד?! אני עומד בחושך והולך ליפול!" השיב הבן: "אם כך, נשוב על עקבותינו ונחזור אל האור". "אבל רצית להראות לי משהו". "כבר הראיתי לך", אמר לו הבן. "אתה מבין אבא? כולנו נעשה לך כבוד בנר מצווה ותורה אור. אבל למה שתצפה שאנחנו נאיר אחרייך? תדליק אתה את הנר ותאיר לעצמך! עדיין כוחותייך במותניך לשנן משניות, ללמוד דף גמרא, עדיין כספך בידך לעשות בו צדקה, להחזיק תורה, לייסד קרן גמ"ח. למה אתה צריך שאחרייך ישעו! תעשה עכשיו, בחייך!"

כלפי מה הדברים אמורים? בפרשת השבוע נכתבה פרשת הנחלות ושאלו את הרב גלינסקי, לא כדי לקנטר, ביקשו להבין: מדוע על פי דין תורה אין בת יורשת, אלא במקום שאין לה אחים. מישהו יכול לענות? למה בת לא יורשת? אבא שנפטר למה שלא תקבל? 

אז הוא אומר לנו עוד שאלה: למה בן בכור יורש פי שניים מאחיו? בן בכור יורש פי שניים. אם יש שלושה אחים והאבא השאיר מיליון שקל. בן בכור יורש פי  שניים, אז הוא כאילו נחשב כמו שני אחים, אז אין פה שלושה, יש ארבעה. והוא מקבל שני חלקים והם מקבלים כל אחד חלק חלק. אז הוא מקבל חצי מיליון והם רבע ורבע. למה בכור יורש פי שתיים?

 עוד שאלה: אלא, אם השאיר האב צוואה מחיים בה חילק רכושו כרצונו וכדאי להתייעץ ברב שמתמחה בעניינים כאלה. נו! אז מה שציווה הנפטר, צוואתו קיימת. ועניתי: כל עניין הירושה צריך הבנה. בעיינו פשוט ומובן, כי התרגלנו והסתגלנו אליו. אבל על פי שכל ישר, מדוע ייהנו הצאצאים מרכוש שלא עמלו בו ולא יגעו בו? מדוע לא למסור את הירושה לחברה? לשלטונות או לעניים? שמעתם על אירן? פרס? יש שם חוק מי שמוצא אבדה, חייב לתת אותה למלך. בבא מציעא כ"ח: המלך סולל דרכים, גושר גשרים, מחזיק את הצבא. במקום לשלוח ידו לכיס האזרחי וליטול מס הכנסה, הוא לוקח את האבדות, כל מה שמוציאים למלך ואת הירושות שלא טרחו בהם הילדים. האם זה לא יותר הוגן? אכן שאלה! אבל התשובה היא כך: כל אדם נשלח לעולם למשימה מסוימת ועבורה הוא מקבל כלים. כמו שאמרו בגמרא בנידה ט"ז: לפני יצירתו נגזר עליו האם יהיה חכם או טיפש. עשיר או עני, גיבור או חלש. ובכלים האלה שהוא קיבל עליו להרבות כבוד שמים. שעבור זה נבראנו, שבראנו לכבודו. ברוך הוא האלוקינו שבראנו לכבודו. ואם אדם לא השלים את ייעודו, אז נמסר הייעוד לבנים שלו אחריו, להמשיך. וכך מצינו באברבנאל, בתחילת ספר ירמיהו: שהכהן הגדול חלקהו מצא בבית המקדש את ספר התורה שבקודש הקודשים פתוח בפרשת הגלות להזהיר את יאשיהו המלך מפניה. וירמיהו בנו, השלים משימתו והזהיר מפני החורבן בלא הרף. לכן עוברת המלכות גם כן בירושה. ככתוב: "למען יארך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל".לכן, גם הכהונה הגדולה עוברת בירושה. וכל שררה ופרנסות. וגם העושר. משימיו יעוד יש בעושר להרבות בו כבוד שמים, במעשה צדקה וחסד והחזקת התורה וזיכוי הרבים. וניתן לאדם שישתמש בו בחייו. לכן, מצינו בגיטין מ"ז : שר' לכיש השאיר במותו כף כורכום. וקרא לעצמו ועזבו לאחרים חילם. זאת אומרת, הוא ניצל את כל הכלים שניתנו מן השמים עד סוף. רק נשאר לו כמות קטנה מאוד, מאוד של תבלין. כי אם ניתן לו, לשימושו ניתן! אבל אם לא ניצל הכל לייעודו, נבחרו בניו להמשיך את ייעדו. מי בעיקר? הבכור. והבת עוזרת לבעלה בייעוד שלו. הבנים הם ממשיכים את האבא. שם המשפחה הם נושאים. הבת כבר הלכה למשפחה אחרת, שמה נקרא על שם משפחה אחרץ היא צריכה לעזור לבעל שלה למלא את ייעודו. אין לה עסק בייעודו של אביה, רק אם אין לה אחרים. והדבר פשוט כל כך. אבל כל זה בדיעבד, מתי? שהמוריש עצמו לא ניצל את כל כליו לטובה. והוא בוודאי ותבע על זה. למה לא השתמש? נתתי לך כל כך הרבה כלים, למה השארת אותם? ולמה שלא יעשה האדם כל עוד זמן שיש סיפק בידו, ויעסוק בעצמו בהגשמת היעוד שלו ובעילוי נשמתו? אין אדם שלא קיבל כלים מהקב"ה. שמעתם?! כל בן אדם, כל בד אדם יש לו ייעוד והוא צריך להגיש אותו, למלא אותו, להשלים אותו. זה התפקיד שלנו בעולמנו. 

אז ראינו קודם, יש עניין לשמור על בית היהודי שיהיה כשר שהשכינה תשרה בבית, איש ואישה שכינה שרויה בניהם, שלום ושלווה ונחת. חלילה לא הולכים בדרך הישר, פוזלים לרחוב, הה"א שולטת יותר מהיו"ד שכינה מסתלקת ואש, ואש ובלאגן. אפשר גם לתקן מידות רעות ע"י שאדם יעסוק בתורה והאישה בצניעות. אם עושים כן, תשוב השכינה לשרות בביתם. ואז כל הבעיות, מחלות, צרות, ייסורים, כל מיני טרידות שנופלות על האדם זה בגין זאת. כל המטבל מדברי תורה יש לו בטלים הרבה כנגדו. מן השמים מזמנים לו הרבה דברים שיבטלו אותו. אבל אם בן אדם מקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. אם אישה הולכת בצניעות, אין דריסת רגל ליצר הרע עלייה. ממילא השקט, השלום והשלווה ישרו בביתה. אבל צריך גם לדעת איך להתנהל במה שה' העניק לכל אחד ואחד. חוכמה, גבורה, עושר, כל מה שנתן ה' לגבר לאישה, בכל זה צריכים להשתדל להגדיל כבוד שמים בעולם. אז הנה יש לנו מפה מהלך, שמי שיאמץ אותו יפתור המון בעיות וגם לא תהיה עליו תביעה לאחר זמן. הגיע למעלה, יגידו לו נתתי לך כך וכך, למה השתמשת, למה ניצלת את הכל? מה עשית עם זה? לכן, יהודים יקרים צריך לדעת: אדם לא יסיט את המחשבה לכיוונים שהקב"ה לא בחר לו. הקב"ה בחר לנו דרך. "טוב ישר ה' על כן יורה חטאים בדרך". יש דרך אומר ה', בחרת בחיים, תבחר. אני נתתי לך תורה שמסבירה לך הכל, אומרת מה מותר ומה אסור, תשמע לי, לא תזוק. רק רווח והצלה, רק ישועה ונחמה, רק פרנסה, ילדים, הכל מה שתרצה תקבל. הבטחתי בתורה. קיים את שלי אני אקיים את שלך. "נרי בידך ונרך בידי, כי נר מצווה ותורה אור". זה ביד לך! אבל הנשמה שלך! נר ה' נשמת אדם זה ביד שלי. שמור על הנר שלי אני אשמור על הנר שלי. אתה לא שומר, אתה מכבה את הנר. אל תבוא בטענות. 

אז לכן, יהודים צריך לשים לב על הדברים האלה, כי הם יסודות! ואם בן אדם באמת לא יתפתה ולא יחפש דמיונות ולהרוויח בקלות, אומר לו ' לא, אני רק אעשה רק ככה... שנה אחת אני אשקיע פה אני אשקיע שם אחרי זה נתיישב, אחרי זה אני אשב, אחר כך אני אלמד, ואחר כך אני זה ואחר כך אני זה...' הכל קשקושים! יצר אם היום לא נותן לך, בעוד שנה אתה כבר תהיה ותיק אצלנו והוא לא מוותר על הכוחות וותיקים והוא ישקיע בך משאבים גדולים להשאיר אותך אצלו. לכן, אל תסמוך! כל דחייה פירושו שאתה לא יכול להימלט ממנה. שרוצים להימלט מיצר הרע, זה פתח פתאום. תפנית וזהו! זהו! לא מכיר בך, לא יודע! עזוב! לא שומע! נגמר הסיפור! אם עושים את זה בבת אחת, יכולים להינצל. אם רוצים בהדרגה, מעט מאוד מצליחים, מעט מאוד, מאוד. כי צריך להיות מאוד חזק! זה כל פעם להתקוטט איתו, כל הזמן מחדש להתגבר עליו, כל פעם, כל פעם, זה קשה מאוד ! קשה מאוד! לכן, חשוב מאוד לקבל החלטות אמיצות ולצאת לדרך.

למי שיש שאלות בבקשה!

 

שואל: ערב טוב כבוד הרב!

הרב: ערב טוב!

שואל: אני מאוד מתרגש לראותך אותך! שמי מארק מראשל"צ. אני שומע אותך בערך שש שנים, כל מילה שאני שומע זה זהב! לא מעריך שום דבר אחר, חוץ מלשמוע את הרב. תודה רבה לך שאתה פה! אני מודה לה' יתברך שהביא אותך לעם ישראל. 

יש הרבה אנשים שמפגינים מולך, מפגינים נגדך. אם היה לי את הכוח והיה רשות משמים, הייתי עושה הרבה מאוד דברים, אבל מה נעשה אנחנו חיים פה.

הרב: אנחנו לא דאעש!

שואל" כן! נכון! ואני בוכה עליהם ובוכה עלייך הרב! שה' יביא לך כל הכוחות שיש. כל דקה, כל שנייה שאתה נלחם בהם חזרה, יאדיר שמך וכוחך!   

הרב: אמן! תודה!

שואל: יש לי שתיים, שלוש שאלות. רציתי לשאול לגבי חבר. יש לי חבר שהוא יהודי. אני לא יהודי. יש לי חבר שהוא יהודי, שהוא נשמה טובה, יש לו.. רואים עליו, יהודי כמו שצריך! אבל יש לו כנראה כמה קליפות. הוא לא נמצא כל כך בסביבה שהיא קל לצאת ממנה. בין אם זה משפחה, בין אם זה חברים. עכשיו, לאן הוא ילך? לישיבה? לאיזה ישיבה? אמרתי לו: אולי תלך לאיזה שהיא ישיבה. אמר לי: לאיזה ישיבה אני אלך?! כולם אוכלים טרפות, כולם אוכלים ככה וזה.. אמרתי לו בוא נשאל את הרב. הנה יש הרצאה ברמלה אני אשאל אותו ונלך לראות ככה את ההרצאה. אז אני שואל אותך הרב, איזה ישיבה הוא יכול לבוא לשם שאין שם את הזמרים הפסולים, הטריפות, מה שהרב אומר וכן הלאה?

הרב: תביא אותו אליי, אני אסביר לו. 

שואל: קיבלתי!

הרב: עכשיו, אני רוצה להבין. אתה עדיין גוי?

שואל: כן, כבוד הרב.

הרב: מה הפירוש? אתה יודע דברים יותר מיהודי!

שואל: שש שנים אני שומע, שעות על גבי שעות. בין אם זה במחשב, בין אם לשמוע הרצאות..

הרב: אבל, למה אתה מחכה? אתה לא רוצה להיות יהודי?

שואל: כבוד הרב, אני רוצה להיות שלם עם עצמי. אני לא רוצה... כמו שהרב הביא את המטאפורה עם האונייה שאם אתה נכנס לאוניה, פתאום אתה עושה חור, חביבי! אתה לא יכול לעשות! אתה תטביע את כל האונייה! אני לא רוצה... אני רוצה להיות 100 אחוז! אני גר צדק 100 אחוז!

הרב: זאת אומרת אתה מתוכנן? מתוכנן...

שואל: כן! כן!

הרב: אתה מתבשל, מתבשל!

שואל: כן! אז אני רוצה להיות שלם עם עצמי, כי יש בי כל מיני דברים...

הרב: בינתיים אתה עוד נהנה מהגוי.

שואל: מחשב מטמטם אותי, משחקים.. הבל הבלים של העולם הזה, זה לעכשיו. אם אני רואה את זה בתור משהו מפריע, כנראה עדיין חסר משהו.

הרב: בן כמה אתה? 

שואל: 23.

הרב: אבל שלא תאחר אחר כך למצוא איזה יהודיה טובה. כי תתבגר והברירה תהיה יותר קשה.

שואל: כבוד הרב, זה אני בדילמה עם עצמי כל הזמן הזה. מה אני אעשה עם גויה שלא יודעת מה זה צניעות. מה אני אלמד את הילדים שלי. לאיזה בי"ס אני אכניס אותם? ריבון העולמים, כולם הולכים  בדבר אפיקורסיות. איך אני אחנך אותם? איך אני אגיד לבת שלי תלכי צנועה? 'מה אני יהודיה?' . אתה מבין? אני לא יודע! אני אולי לא אעשה ילדים. על פי שבע מצוות, אני לא חייב ב"פרו ורובו" ודברים כאלה. יש לי, אגב, רב בירושלים, הרב יואל שוורץ, ה' יאריך לו ימים! הוא מתעסק בשבע מצוות נוח...

הרב: דרך אגב, ב"פרו ורובו" יש אומרים שאתם כן חייבים, יש אומרים שאתם חייבים רק במצוות שבט. אבל יש מי שאומר שאתה כן חייבים ב"פרו ורובו". יש ויש.  יש מחלוקת בין החכמים.

שואל: זהו, זה נושא שמאוד קשה! אני לא יודע איך אני הולך לעשות את זה עליי. אם אני הייתי יהודי מה הבעיה? ייאלה, בסוף חרדי, הכל בסדר, הכל טוב, כן? ורציתי לשאול את הרב לגבי לימוד תורה: קראתי איפה שהוא ,באיזה שהוא מקום שגוי שלומד תורה הוא בשביל, במטרה כאילו להחכים. הרי החוכמה של כל העולמות, לא משנה.. החוכמה של היהודים זאת החוכמה! החוכמה!

הרב: חוכמת החוכמות!

שואל: זאת אומרת אם אני רוצה ללמוד ש"ס, כל הלכות ודברים כאלה. אני כבר מחרפן את החברים שלי בעבודה ,הם גם דתיים, אבל אני מידי פעם עושה להם... זמרים פסולים וזה, וזה... והם 'תגיד מה יש לך?'  רציתי לשאול את הרב...

הרב: רגע, רגע! והזקן אתה מגדל בגלל שהיהודים מגדלים?

שואל: הרב שלי אמר שאני לא אעשה אותו פרוע, שאני לא יהיה בכלל דומה ליהודי. ויש לי כיפה, ככה בנוח שלא ייכשלו.

הרב: אהה, אתה גם שם כיפה! 

שואל: בשישי שבת שאף אחד לא רואה. וציצית.

הרב: פשש! תשמע! אתה בתור גוי, פי אלף יותר טוב מקרייזי!  

שואל: כן! ברוך ה'! אז אמרתי לשאול את הרב, אם אני יוכל ללמוד ש"ס ודברים כאלה...

הרב: אתה נמצא ליד הרב יואל שוורץ. הוא הוציא ספרים על זה. למה אתה לא שואל אותו?

שואל: אני מפחד שהוא יגיד לי: שמע! אל תתעסק, אני לוויתי ככה... כיפה, ציצית מספיק לך.

הרב: לימוד תורה ניתן ירושה לעם ישראל.

שואל: נכון, זה יהיה גזל אם אלמד וגם אני אהיה חייב על זה מיתה.

הרב: נכון! השאלה באיזה גדר אתה כן יכול ללמוד, מה אתה לומד? לאיזה מטרה אתה לומד? האם לקים? לא לקיים? לדעת לא לדעת ? זה מורכב! צריך לשבת איתו והוא יגיד לך בדיוק!

בבה: קיבלתי! כבוד הרב תודה רבה!

הרב: תהיה בריא! 

 

שואל: ערב טוב

הרב: ערב טוב!

שואל: סוף סוף אני רואה אותך מול הפנים, אני רגיל לראות אותך רק מול המסך של המחשב.

הרב: גם אני לא ראיתי אותך עד עכשיו!

שואל: חחחה! אני קרוב לשלוש שנים עורך סרטים שלך, לא ברמה של שופר, אבל אני עושה עבודה דיי טובה. בלי להשוויץ. מפיץ את הסרטונים ברשתות חברתיות בדרך כלל, "יו-טיוב" ובעוד כמה מקומות שאתה לא כל-כך אוהב. אבל יש הצלחה בזה. אבל אני חושב שזה לא מספיק. אני גם הגעתי לקבוצה של שופר, ואני חלק מקבוצת של המנהלים שם גם, הכניסו אותי. מה שקשור לעריכה. ואני חושב שזה לא מספיק אנשים. אני מסתכל על רבנים אחרים, רואה אלפים שם מחוברים אליהם ואני הגעתי 12 אלף בערך שהם עוקבים אחרי הסרטונים.

הרב: 12 אצלך ויש עוד כאלה הרבה שעובדים..

שואל: אני בין המובילים שלך. אתה לא יודע, אבל אני בין המובלים. אני צריך ברכה ככה..

הרב: ופרצת... ופרצת...

שואל: שהקב"ה יזמן לי עוד אנשים בשביל לזכות אותם.

הרב: ה' יזכה אותך להצליח בזיכוי הקב.

שואל: תודה רבה! ועוד משהו קטן: יש בית כנסת ברמלה שאני מתפלל שמה. הבית-כנסת קרוב ל-4 שנים מנסים לבנות אותו. חיצוני הוא עדיין עם טיח. נכנסו לשמה, הוא בנוי, אבל ההיכל לא בנוי וחסר קרוב ל-300 אלך שקל ואני צריך גם ברכה לשם.

הרב: 300 אלף בשביל היכל?

שואל: לא! גם לסיים את החיצוני עם טיח. וגם את היכל שם. הם רוצים היכל משיש, לא התערבתי.

הרב: מה השטח שלו?

שואל: אני לא כל-כך יודע. הוא נראה לי שהוא קרוב לגודל הזה בערך.

הרב: יש מועצות מקומיות.

שואל: הם לא עוזרים!

הרב: חביבי! בחרתם בהם, צריכים שייתנו כסף.

שואל: לפחות תיתן ככה אולי ברכה שאולי נזכה...

הרב: ה' יעזור שתמיד תצליחו להשלים את המצוות!

שואל: תודה רבה!

 

שואל: שלום הרב!

הרב: שלום!

שואל: היום אני באתי לקבל ברכה. אשתי במצב קריטי בבית חולים. גילו לה את המחלה. הפסיק לה הזרימה של הדם למוח והרופאים לא נותנים לה סיכוי עוד.

הרב: בעקבות?

שואל: בעקבות הלחצים שיש לה מהגידול. יש לה בצקת וזה לוחץ על המוח ,אז המוח הפסיק לתפקד ואחרי זה הפסיקה זרימה של דם למוח. הרופאים אומרים שכיוון שאין זרימה של דם למוח, אז האיברים אמורים להתחיל לנבול, כיוון שאין מקום לפקודות.

הרב: ואין אפשרות לנתח?

שואל: אין אפשרות לנתח. כי אם ינתחו אז המוח ייצא החוצה לבד מהלחץ. יש לי שלוש בנות קטנות בבית.

 הרב: שאלתם את הרב פירר מה לעשות.

שואל: בהתחלה היינו בקשר עם הרב פירר, הוא אמר להתחיל טיפול כימותרפי. התחילו לה טיפול כימותרפי בתחילת שבוע ואז היה לה פרכוסים מהכאבים והעבירו אותה לטיפול נמרץ ואז המצב רק החמיר. כרגע המצב ככה. אני עשיתי כל מה שאני יכול. אם זה התחזקות בעם ישראל ברמה צנועה, ואתמול היה עצרת בכותל ועשינו עצרת בישוב. וממשיכים לעושת מלא תפילות ומלא הפרשת חלה. אני רוצה שהרב יברך אותה.

הרב: אתה תהיה מוכן להשקיע בהרצאה לרפואתה?

שואל: כן! מישהו שלח לי לדבר עם הרב, לצום 40 יום ולעשות הרצאה. אני אמרתי שאין לי בעיה לקבל את זה והתייעצתי עם הרב שלי. רב אחד הוא גם מקובל והוא אמר לי כרגע לא לצום והוא בהמשך יעשה איתי את מה שצריך. 

הרב: הוא אמר לך את זה בגללי! 

שואל: לא, זה לא רב מפורסם.

הרב: לא צריך להיות מפורסם. 40 יום זה תענית שמבטלת את גזרת המן. 72 שעות שצמו זה ביטל גזרת המן. זה שקול כ-40 יום של תענית. אז אם רוצים לבטל גזרה חמורה ביותר, 40 יום תענית. מה יש להמתין? אם הרופאים אומרים שהמצב הולך ומדרדר, אז מה יש להמתין שהוא ייתקן ותיקונים ומה? ולמה להמתין? שיתקן עכשיו אם הוא יודע לתקן. 

שואל: אני  אין לי בעיה לצום, אבל כיוון שאני יודע "עשה לך רב" ויש לי כרגע מיליון ואחת טלפונים של עצות ואנשים ואני עושה כל מה שצריך, אבל אני כן קבעתי לי לעשות מה שהרב יגיד לי.

הרב: שאל אותך פה יהודי: אז למה אתה שואל אותי אם יש לך רב שאתה שואל אותו?

שואל: אני באתי לרב גם כדי לקבל ברכה.

הרב: ברכה זה לא הולך לבד! לבד זה לא הולך ברכה. ברכה צריכה לשעות משהו. ברכה בתוספת למשהו עושים. לא עושים...

שואל: בסדר גמור! אני יודע שהקב"ה... אני באותו רגע כבר קיבלתי את זה, יותר נכון לעשות את זה. אני יודע שהקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה, למרות שאפשר רק לחשוב לצום וזה ייחשב כ-40 יום צום.

הרב: אז תחשוב שגם אני ברכתי.

שואל: אין לי שום בעיה!

הרב: לא, כי הקב"ה מצרך מחשבה למעשה.

שואל: נכון, זה גם. אני רואה את ההשתדלות שלי שבאתי לפה ואת כל המאמץ הזה. אין לי בעיה לדאוג להרצאות ולדאוג לעוד דברים...

הרב: מתוק! אני מסביר לך! אם אתה רוצה סיכוי, תעשה מה שאומרים לך, אם אתה רוצה לשמוע לרב שלך, אז תשמע לרב שלך. איך שתחליט.

תחשוב! תשב!

 

שואל: קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה לרב שבזכותו אני ועוד שני חברים שלי הפסקנו עם הבשר הטרף. ויש לי כמה שאלות. שאלה ראשונה זה: איפה אפשר היום להשיג תפילין כשרות.

הרב: אני אגיד לך אחר כך.

שואל: טוב. עכשיו, אם יש בעיות בטונה? בטונה בקופסאות שימורים. איך צריך לבדוק?

הרב: אם אתה קונה של הרב לנדא והעדה החרדית, בד"צ העדה החרדית, אז זה בסדר.

שואל: טוב. עכשיו לגבי צבא. עושים לנו הרבה בעיות עם הזקנים. נגיד אני נכנסתי לכלא של הצבא בגלל זקן. והייתי שם במשך תקופה, ורק אז הצלחתי להוציא את הפטור מבחינתם. גם עכשיו אין לי את זה בכתוב. זה סיפורים ארוכים. הרבה חיילים שמה סובלים בשביל הקב"ה, ואני רואה בזה קידוש ה', אבל אני רואה גם חילול ה' גדול שנלחמים בנו. עכשיו מה אתה בתור חייל צריך לעשות?

 הרב: מה אני הייתי עושה? לא מוריד את הזקן אם אני הייתי דתי. 

שואל: אז נגיד בשביל חברים שלי להגיד להם שלהיכנס לכלא בשביל זקן, זה כן. כן?

הרב: אני לא יודע מה זה להיכנס לכלא. אני יודע מה לשעות שה' אומר. ה' אומר לא, לא! מה התוצאות  וההשלכות, זה לא בעיה שלי. אני צריך למסור את נפשי את התורה ועל קיום המצוות. 

שואל: להאמין רק בהקב"ה וככה צריך?

הרב: זה מי ששומר עלינו, זה מי שמחייה אותנו, זה מי שמפרנס אותנו. ולא, אנחנו חייבים את הדוח הסופי.  

שואל: עכשיו יש לי עוד שאלה לגבי מניינים פסולים. לשמחתי הצלחתי לשכנע את המפקד שלי לגבי בשר טרף. ברוך ה' השבת הוא הצליח עם כל המשפחה לא לאכול. העניין הוא, שהוא לא מוכן להיפרד מהמניינים הפסולים. האם בן אדם שמתפלל במניין פסול, הוא פסול.. שהוא עולה חזן אבל הוא אוכל כשר. האם אפשר להתפלל במניין שהוא עולה חזן? 

הרב: אם עולה חזן שלא אוכל נבלות וטרפות, זה בסדר.

שואל: גם אם הוא מאמין בכל הרבנים לא טובים ומתפלל במניינים של טובים? 

הרב: עצם זה שהוא לא אוכל נבלות וטרפות, הוא כששר בנקודה הזאת להיות חזן.

שואל: עכשיו עוד שאלה: מהזווית שלנו שאנחנו רואים נגיד רבנים שהם לא טובים לגמרי ואני יודעים שהם לא טובים כמו הזמיר או רובי, איך אנחנו צריכים להתייחס לזה? האם אנחנו מוסמכים שהם רשעים או כלדבר כזה אחר?

הרב: אתה לא צריך להגיד כלום. מי שמבין, מבין הכל.

שואל: וצריך להזהיר מפניהם?

הרב: לא כל כך צריך להזהיר, כי בדר"כ אנשים לא נזהרים.

שואל: תודה רבה!

הרב: תהיה בריא!

 

שואל: שומעים אותי? טוב. שמי יוסי, בן 35. האמת שאני מבין שכל החיים שלי הלכתי בדרך לא נכונה ועשיתי המון עבירות. אולי זה יישמע מוזר, אבל... נגיד אני צופה בחדשות או בפלאפון או דברים כאלה, הכל לא הגיוני! הכל התהפך. אני מרגיש כאילו שיש בבית משהו לא טוב. כי אני יודע שהעוונות שלי הם כל כך גדולים שהם גרמו עד כדי ככה לידי שינוי במציאות. אפילו ששמעתי את ההרצאה שלך, הרצאה הייתה מאוד לא הבנתי שום דבר מהרצאה. הכל...

הרב: מהיום?

שואל: כן! אני אריתי עד עכשיו המון הרצאות שלך, המון הרצאות של רבנים ופשוט אני מבין שטעיתי בגדול ובכל זאת אני רוצה שינוי. אבא שלי בבית חולים והוא עבר הרבה מאוד ניתוחים, אמא שלי גם עברה הרבה ניתוחים. זה מצב מאוד, מאוד מסובך! כדי לצאת מהמצב הזה זה רק נס יכול לקרות. כדי להוציא את כל הסיטואציה הזאת. גם שלי, גם של המשפחה וגם של..לא יודע זה מצב מאוד, מאוד הפוך לגמרי! ואני בטוח שגם מה שקורה בחוץ, אני בטוח שהרבה אנשים מקללים אותי. 

הרב: בקיצור, אתה רוצה לחזור בתשובה?

שואל: אני רוצה לחזור בתשובה, אבל... אני הלכתי לישיבה, ניסתי עוד איך שהוא, הייתי קצת יותר  "שפוני" נקרא לזה.

הרב: איפה אתה גר? 

שואל: אני גר פה, ברמלה. 

הרב: אתה נשוי אתה אומר. כמה ילדים.

שואל: לא, אני לא נשוי.

הרב: אה! עוד לא נשוי. בין כמה אתה?

שואל: 35. אני בטוח, שוב פעם שכל המדינה, כי כאילו הכל, כולם סביבי. ואני בטוח שזה לא איזה שהוא בעיה פסיכיאטרית או משהו כזה. 

הרב: זה בעיה. זה בעיה. אבל תגיד לי משהו: אתה חי לבד?

שואל: לא. עם ההורים.

הרב: ואתה עובד.

שואל: לפני חודש עזבתי את העבודה.

הרב: במה עבדת?

שואל: הייתי איש אחזקה וגם מלגזן.

הרב: טוב. תבוא אליי לבית כנסת ואני אדריך אותך מה לעשות. 

שואל: מישהו יכול להעביר לי? אני לא כל כך...

הרב: כן! החברה פה יגידו לך.

שואל: אוקי. בסדר.

הרב: תהיה בריא!

אני רק אמרתי פה שאלו אותי שאלה אם צריך להגיד על רובי וצריך להגיד על זמיר,ופה ושם. עניתי מה שעניתי. לעומת זאת, שלח לי יהודי היום:"לכבוד הרב, שנים שרציתי להתגרש מאשתי והנה הישועה באה בזכותכם. האישה בזה זמן חסידה של יוסף מסרחי והיא מכנה אותו בכינויי חיבה שמעידים עליהם... ולפני כשבועיים סיפרה לו שאני מקורב מאוד לרב אמנון וכשמע זאת אמר: 'אם הוא קשור לרב אמנון, תתגרשי ממנו מיד!'. וברוך ה' קיבלה ממני סוף סוף גט. מהחודש הראשון לנישואים, לפני חמש שנים שדיברה נגד הרב, ידענו שהיא לא בסדר". אז הוא לא יכול היה להתפטר ממנה, עד שבא הגואל מאמריקה, וגאל אותה!

רבותיי, אתה יודעים שיש פה בית כנסת של קהילות פז. ברחוב גלעד 3. מניינים כשרים, אוכלים רק מקהילות פז. אז זה בחוב גלעד 3. כמידי יום תפילות ושבת. יש גם שיעורים בימי שלישי עם הרב רחמים חי, הרב שמעון רחמים חי. הציבור מוזמן! 

 

שואלת: כבוד הרב ערב טוב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: באתי לבקש עזרה ממך לגבי אח שלי. אח שלי יש לו איזה שהיא בעיה. הוא נמצא פה לידך והוא לא יכול לדבר. יש לו כאבים בבטן. באנו לבקש תפילה. 

הרב: מה יש לו? מה הבעיה?  

שואלת: יש לו איזה שהיא מחלה בקיבה שהיא נועדה רק ליהודים שמתבטאת בכאבים בצד ימין. קרעים בתוך הקיבה והוא צריך לקחת כדורים והוא צריך לעשות גם ניתוחים. אנחנו לא יודעים אם הוא צריך לעשות ניתוחים או לא.

הרב: הוא שומר תורה ומצוות?

שואלת: הוא משתדל. הוא נמצא פה לידי.

הרב: הוא שומר או לא?

שואלת: הוא משתדל לשמור. הוא נוסע בשבתות אבל...

הרב: אוי ואוי!!! הוא קורע את הכבישים! תגידי לו שיחזור בתשובה מיד ובעזרת ה', הקב"ה יאחה את הקרעים!

שואלת: תודה! אמן!

 

שואלת: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב!

שואלת: אני באה לבקש ברכה מהרב לבן שלי. יש לי בן, היום בן 10 וחצי שהוא שנה וחודשיים צמח. בגיל שמונה וחצי הוא חלה המחלה ליד גזע המוח. הרופאים לא נתנו סיכוי. כל ניתוח שהוא הל, אמרו שהוא לא יחזור והקב"ה שמר עליו. אנחנו מחוברים לאדמו"ר שיק מיבנאל, בעזרת ה' הוא אמר הוא יחזיק מעמד. לא המחלה זה מה שקרה לו,  הוא פשוט נפל אחרי טיפולים, הוא קיבל מכה במצח ושטף דם מוחה. ומאז לפני שנה וחודשיים הוא לא מתעורר. ורציתי  שכבוד הרב אם יוכל להתפלל עליו.

הרב: אם הוא מתעורר מה את מוכנה לעשות?

שואלת: הכל!

הרב: איזה מילים! אני רוצה דברים מוגדרים.

שואלת: מוגדרים? אני לא אשקר, לפני שנה  עברתי לראשון לציון ומה לעשות, היצר הרע עבד עלי והכנסתי טלוויזיה הביתה. כי נפלתי ממש! היה לי מאוד קשה! יש לי שתי בנות קטנות ובין שירד מהדת ואני לא יודעת איך זה קרה! אני פשוט נאחזתי במקום הזה. ואני הייתי 20 שנה ביבנאל, לא היה לנו אפילו מחשבה להכניס את זה.

הרב: את הולכת הביתה ושוברת אותה היום. לא מוכרת, לא מוציאה, שוברת! זה את מוכנה?

שואלת: כן!

הרב: יופי! ואחרי זה אם הוא מתעורר את מארגנת הרצאה גדולה!

שואלת: בעזרת השם!

הרב: כן או לא?

שואלת: כן! בלי נדר! ברצון ה'.

הרב: לא! לא! לא!

שואלת: תגיד לי איך עושים את זה.

הרב: זה ילמדו אותך. אבל אין בלי נדר. בלי נדר זה לא מתחייבים.

שואלת: אה! אוקי.

הרב: אני רוצה שאת מגדירה, במידה והוא מתעורר, מתעורר, לא מתהלך אפילו, מתעורר. כרע הוא לא מתעורר?

שואלת: כרגע הוא לא הכרה, מונשם.

הרב: זה מה שאני אומר. מתעורר קודם. 

שואלת: מתעורר...

הרב: את עושה הרצאה , ובעזרת ה' שמה אנחנו נעשה לזכויותיו וכו', וכו'. אז עכשיו שלב א': שוברים את הטמבלוויזיה הזה, את שולחת לי סרטון איך את שוברת ומה את אורמת ובעזרת ה' הברכה שלי תחול על מה שאתה הולכת לעשות הערב ומה שתעשי לכשירצה ה' כשיהוא יתעורר.

שואלת: בעזרת ה'! אמן!

הרב: מה שמו של הילד?

שואלת: נחמן נתן בן שרה.

הרב: נחמן נתן בן שרה, ה' יעיר אותו לחיים טובים ולשלום.

שואלת: אמן!

הרב: הנה יש את הבחור הזה, הוא ייתן לך טלפון, את תשלחי לו את הסרטון הערב, הוא יעביר אליי, נפרסם את זה כדי שהיה קידוש ה'. 

שואלת: תודה רבה הרב!

הרב: כל טוב!

 

שואל: ערב טוב כבוד הרב!

הרב: ערב טוב!

שואל: ברוך ה' בזכות ההרצאות שזכיתי לראות, אני כבר לא אוכל נבלות וטרפות. אשתי ראה את הסרטונים, אני לא יכולתי להגעיל את הכלים אז היא הגעילה.  הסיבה היא בגלל שאני קצת מוגבל בידיים, צריך לעבור 4 ניתוחים. אם הרב בהמשך יוכל לברך אותי, אני אודה לו. 

לגבי תפילין, אני לא יודע איפה לבדוק אותם. שמעתי שהרב אמר שהתפילין הם בסדר. 

הרב: אם התפילין ישנות מעבר לשנה וחצי ונקנו במקום טוב, בהכשר טוב, בהשגחה טובה, אז לא צריך להחליף.

שואל: וצריך לבדוק אותם?

הרב: כל שלוש שנים וחצי בערך.

שואל: אז איפה אני בודק? אמרת שצריך משיהו כשר.

הרב: כן. תצלצל אליו, הוא יעביר לך טלפון.

שואל: אוקי. ועוד משהו: שמעתי הרצאה של הרב "איש כי יפליא" ולצערי הרבה שנים לא זכיתי להסיר ניגונים מיין וכו'. באותו ערב, שראיתי את ההרצאה ממש עזבתי הכל. היום אני ברוך ה' 35 ימים ללא שום דבר, בזכות ההרצאה שלך.רציתי לדעת אם אפשר לשתות לפחות יין בשבתות, חגים וכו'.

הרב: שבת וחג אפשר. אבל אל תשתה יותר מכוס אחת.

שואל: ואפשר כל יום כוס? מצד הבריאות.

הרב: לא! לא! לא! 

שואל: הבנתי. עוד משהו שמאוד חשוב לי לגבי הצניעות שהרב אמר. אני רואה הרבה שיעורים של הרב, ברוך ה'. בשופר, הרב אביטן , הלכות וכו'. ברוך ה' אני מאוד מתחזק. מבחינתי זה הלימוד תורה שלי. הרבה פעמים רואים בהרצאות של הרב נשים. זה לא שאני כזה שומר עיניים גדול, אבל זה.. בזמן השיעור שאני מתחזק, פתאום מופיעה אישה, יכול להיות גם שהיא צנועה, וזה לא נעים. לא שאני בא להגיד לרב מה לעשות, אבל אני חושב שאולי אם אפשר לטשטש את הצורה של האישה או לא לראות או רק לשמוע.

הרב: אי אפשר! זה מרחיק את הנשים שצריכים להתקרב.והנחיה של הרב שלנו, הרב שפירא זצ"ל הייתה להראות את הדברים כמו שהם. כמובן שאנחנו משתדלים מי שלא צנועה, להראות רק את הראש, עד שהמצלמה תופסת וכן הלאה.

שואל: אוקי. הרב יכול לברך אותי. אני צריך לעבור 4 ניתוחים. אני מאמין שאם הרב יברך, יהיה נס.

הרב: שמך? 

שואל: ישי נחמן בן סמדר.

הרב: ישי בן סמדר, ה' יזכה אותך בעזרתה' להצליח בלי ניתוחים!

שואל: אמן!

הרב: תלמד אבל שעתיים תורה כל יום. בתענית דיבור במשך 3 חודשים.

שואל: אבל עד שלושה חודשים אני כבר אצטרך לעבור את הניתוחים.

הרב: אמרתי שאני מקווה שאתה לא תצטרך, אז לכן, תלמד שלושה חודשים...

שואל: דבר תורה. השיעורים של הרב זה גם נחשב? 

הרב: תלמד! אני רוצה שתלמד! זה תוספת מה שאתה שומע אותי. תלמד אתה. תחזיק ספר ותלמד. 

שואלת: תהילים גם הולך?

הרב: לא! זה לא לימוד! תלמד משניות, תלמד פרשת השבוע, מדרשים, הלכות. תלמד! תתאמץ, תתייגע.

שואל: אוקי. עוד משהו קטן לסיום: דברים שיוצאים מן הלב נכנסים ללב. ממש אמרתי לאנשים             על הנבלות והטרפות. יש איזה אברך שסיפרתי לו. הוא בא עם אשתו לראות את הסרטון של הרב, הוא גם הפסיק והגעיל את הכלים. מכיוון שאני באופן אישי כבר לא אוכל חצי שנה בשר ועופות וזה מאוד חסר לי ומאוד קשה לי.

הרב: מחר תהיה מכירה באשדוד.

שואל: זהו שהוא אומר, לפי הרצאה של הרב הוא אמר שרק בחבורא. הוא לא סומך על כלום.

הרב: נכון, אבל קשה גם לסמוך על שוחטים ובודקים בחבורא,  אם הם לא מדקדקים על הסכינים שלא יהיה אפילו שינוי.

שואל: השחיטה של הרב, זה בחינה של חבורא. 

הרב: כן.

שואל: אז אפשר לסמוך?

הרב: וודאי! אם לא, לא הייתי עושה.

שואל: תודה רבה הרב! בהצלחה!

הרב: תהיה בריא!

 

שואל: שלום כבוד הרב. אני אבקש ברכה.

הרב: למה?

שואל: אני חולה במחלה סוג של ניוון שרירים.

הרב: הבנתי! אתה שומר תורה ומצוות?

שואל: לא. 

הרב: תקבל עלייך לשוב בתשובה ונברך אותך עכשיו. הציבור יענה אמן שלא יתנוונו שריריך וכו'.

שואל: בסדר.

הרב: אתה מוכן?

שואל: כן. כן.

הרב: אני אתן לך ציצית וכיפה ותתחיל ללכת.

שואל: בסדר! קוראים לי ישראלוב סיומה בן רבקה.

הרב: רק רגע! קודם כל תברך על הציצית. שים כיפה תברך שהחיינו.

שואל: ברוך אתה ה'.... לזמן הזה!

הרב: מה שמך עוד פעם?

שואל: ישראלוב סיומה בן רבקה.

הרב: ישראלוב סיומה בן רבקה, ה' ירפא אותך בזכות התשובה ברפואה שלמה בכל האיברים והגידים, ותהיה בריא אולם.

אתה יודע מה זה תשובה? שבת, כשרות, הכל...

 

שואל: ערב טוב לכולם! כבוד הרב, אנחנו מאוד , מאוד מעריכים אותך. גם בבחירות עזרנו לך. אבל שלטונות לא נתנו לעלות אותך. אבל לא על זה אני רוצה לדבר. יש לי ילד קטן שהוא מפחד בחושך בלילה. יש לי חמישה ילדים וזה הקטן, תמיד מפחד בחושך. קצת נסגר אור, הוא לא מחפש הלילה מנוחה. אני מבקש תברך אותו.

הרב: הוא נבהל פעם?

שואל: כן, הוא כל הזמן נבהל...

הרב: לא, בפעם הראשונה הוא נבהל פעם מחושך?

שואל: לא יודע מאיפה זה בא...

הרב: מאיזה גיל זה התחיל?

שואל: זה התחיל מגיל 11, עכשיו הוא בן 14 כמעט. והאם אפשר לברך אותו שיעבור לו כל הדבר הזה.

הרב: מה השם שלו?

שואל: יהודה בן אמנון בן קלרה.

הרב: יהודה בן אמנון בן קלרה, ה' יזכה אותו בעזרת ה' לא לפחד מהחושך!

שואל: אמן!

הרב: אבל לפחד מהאור.

שואל: מהאור? תודה רבה על הברכה!

הרב: כשיש אור, אתה יודע רואים את הכל, בחושך לא רואים כלום.

שואל: אולי אתה מכיר את הבן שלי, ניסים.

הרב: מי זה ניסים? שירים את היד. כן! מכיר אותו!

שואל: אז יש לי חמישה ילדים, האחרון הוא זה שבעייתי. תודה רבה!

הרב: תודה! תודה!

 

שואל: שלום לרב.

הרב: שלום!

שואל: אני קצת מתרגש. אני לא רגיל לעמוד לפני קהל ואדם די ביישן. רציתי לשאול על שני נושאים. אחד על עניין של הכשרות. לקחתי את הדיסק , אני אראה אותו בעזרת ה' בלי נדר. אני לומד הלכות לפי הילקוט יוסף והרב עובדיה, חזון עובדיה. קשה לי לחשוב שגדול הדור, כרגע בשבילי גדול הדור לדוגמא הרב יצחק יוסף, שהוא יודע לפשט את ההלכה בצורה שהיא מדהימה, שהוא מתיר לאכול את הדברים האלה והרב לא. 

הרב: קודם כל הוא מתיר גם לא לבדוק אפילו בדיקת תולעים, כי הוא אומר זה ביטול תורה. אז זה אני לא מבין איך מפשטים את ההלכה עד כדי כך.

שואל: באיזה עניין הרב אומר את זה? 

הרב: הוא אמר לא צריך לבדוק גרעינים. בשביל מה לבדוק גרעינים, מאחד מאלף יש בו תולעים. זה לא מיעוט המצוי, זה ביטול תורה לבדוק. יש סרטון, רואים את זה אצלנו באתר. הרבה דברים הוא אומר. לא משנה. הנקודה היא ככה: לדעת הלכה זה אחד, והלוואי! שתיים: לקיים. שלוש: להכיר את המציאות. אם לא מכירים את המציאות, מהספר אתה לא יודע מה שקורה בבית המטבחיים. צריך להיות בבית המטבחיים בשביל לראות. זה לא מספיק שאתה יודע את ההלכה. הלכה צריכה מציאות. מסכת חולין, אם תלמד ולא תראה כבש בחיים שלך, אתה לא תראה שור ולא תראה עגל ולא כלום, איך תלמד מסכת חולין. צריך לדעת את זה למעשה. הלכה למעשה! לא כל מי שלומד הלכה יודע גם את הכל למעשה. אז לכן, צריך להבין שבמציאות לצערנו הרב, שאני נמצא בפנים, כמו שאומרים, בשחיטות ורואה ובדקתי וביררתי, עיינתי בהלכה, בפוסקים. ישבתי עם אנשים שבקיאים והכל והגענו למסקנות החמורות האלה. אתה מבין?

שואל: אני מבין את הרב. אבל מדובר פה עוד פעם, ברבנים... הרב יצחק יוסף הוא לא סתם...

הרב: זה לא משנה, סתם או לא סתם.

שואל: קש לי לחשוב שהוא כן אוכל נבלות וטרפות ואנשים פה מחמירים ולא אוכלים והוא עושה עבירה, איסור מהתורה ואנחנו צדיקים.

הרב:בוא אני אסביר לך. הרב בעדני לא אוכל "עטרה". למה הוא לא אוכל "עטה" והרב עובדיה כן אכל "עטרה". כי היום הרב בעדני יודע מה "עטרה" עושה ולכן הוא לא אוכל "עטרה". אז מה? אז תגיד אבל מה הרב עובדיה פסק פסקים ופסק וזה ופה ושם. הרב עובדיה בעצמו.. הבאנו סרטון, תראה את זה שמה בתוך הדיסק, שהוא אמר שהכל בלוף ושקר! רק 20 אחוז יכול לצאת חלק וכל מי שמוכר 60 אחוז, זה הכל נבילות וטריפות. והוא היה הרב הראשי לישראל. הרב עמר היה הרב הראשי לישראל גם כן, ואמר שבכל החוגים מאכילים נבלות וטרפות והן מרן הבית יוסף. איך הוא אמר דבר כזה? וכן הלאה. ואלה היו לכאורה בתוך השטח. זה התפקיד שלהם, לשמור. הרבנות הראשית, זה היה שלהם. הם אמרו! בזמן שהם היו, אז מה אתה רוצה יותר מזה? אז מה שאתה מתפלא איך הרב ברלן שאמרו שהוא קדוש וצדיק והכל והיום משמיעים הקלטות שלו שהוא אומר שהוא עשה מעשים שלא יעשו? איך? איך יכול להיות? איך יכול שאחד בצפת שהיה מקובל ואני לא יודע מה, ורב שכולם שאלו אותו ונתברכו על ידו ובסוף התברר שהוא עשה מעשים שלא יעשו, איך?! איך אפשר להאמין דבר כזה? מה לעשות! מה זה קשור למה שהוא יודע שהוא יודע הלכה, לא יודע הלכה למציאות? מציאות זה מציאות! הבנת?

שואל: הבנתי. הנושא השני : עכשיו בתקופה של בין המצרים, יש הרבה הרצאות שמדברים על כל העניין של חורבן בית המקדש השני שנחרב בגלל שנאת חינם ולשון הרע. אני שומע הרבה, כאילו את כל הבז הזה סביב רבנים שהם אחד נגד השני, איך הציבור יכול לראות את זה ובאמת לקוות לגאולה.

הרב: זה באמת קשה, כי הציבור לא מבין בין ימינו לשמאלו. רבנים שמדברים על לשון הרע אומרים שאסור לדבר לשון הרע, רבנים שהם מקיימים מצווה שהם מדברים לשון הרע, אומרים עליהם שאסור להם להגיד לשון הרע. מצווה לומר לשון הרע על בעל מחלוקת. זה הלכה. השמענו את זה אתמול, הקראנו את זה אתמול וכו'. אבל כל אחד חושב שמחלוקת זה מחלוקת ולשון הרע זה לשון הרע, וזה לא משנה. לא! יש שערי תשובה מפורש, הקראנו אותו בהרצאה שלמה בגדרה,. על מי מותר ולמי אסור וכו', וכו'. עכשיו בן אדם שמגיב על לשון הרע שאומרים לו, זה לא לשון הרע. זה חובתו וזכותו להגיב על מי שאומר עליו לשון הרע. יותר מזה, תלמיד חכם מחויב ומצווה לנקום ולנטור למי שמדבר כנגדו. אבל אנשים לא יודעים את החילוקים ולא יודעים כלום, ומלבישים עליהם זה ואומרים להם זה ואומרים להם זה...

שואל: גם בפרהסיה?

הרב: בפרהסיה ודאי !

שואל: גם מה שהסברת על  הרב יוסף מזרחי שגם....

הרב: ודאי! הבן אדם אפיקורס! זה בן אדם עוקר תורה! אדם שעוקר תורה אין לו דין לשון הרע בכלל. מותר להגיד עליו הכל ומצווה להגיד עליו. הבנת?

שואל: כל אחד פה ירגיש שהוא יכול לעשות את זה, לא כמו הרב. הרב יודע להבדיל מתי אסור ומתי מותר. 

הרב: לא! אני מסביר לך! הוא אפיקורוס ואפשר להגיד עליו את כל מה שרוצים! אדם שעוקר תורה זה הבנתי לך רק עכשיו דוגמה קלילה, קלילה, מה שהוא אומר. יש לי הקלטות שלו שהוא מדבר עם קרייזי, מה הוא אומר לו, מה הוא ממליץ ואיך צריך לפגוע בי באופנים כאלה ואחרים ולקלקל לי את ההרצאות וכו'. עוד לא הוצאתי את הכל, אבל אתה צריך להבין האדם הזה אפיקורס. אז לכן, צריך לדעת אין שום בעיה!

שואל: איך תגיע הגאולה?

הרב: בלעדיו! 

שואל: הוא לא היחיד! אני לא מדבר ספציפית על הרב מזרחי, אני מדבר באופן כללי על הרב יוסף מזרחי, אני מדבר באופן כללי.

הרב: הבנתי! אז אני אומר כל מי שיצר נגדי, על שום דבר שעשיתי, אדם זה עוקר תורה! מי שעוקר תורה כבר פסק את דינו הרב עובדיה יוסף, שאם יוציא בזמן הבחירות כנגד רב, זה נקרא "מגלה פנים בתורה שלא כהלכה". האדם הזה אין לו חלק לעולם הבא ואדם זה הוא אפיקורוס! ככה פסק הרב עובדיה יוסף. אז כל מי שיצא נגדי, הוא מגדר הזה. אז מה אתה מתפלא אני לא הבנתי? אני לא יצאתי נגדם. הם יצאו נגדי! מה עשיתי? עשיתי כמוהם. הם עשו מפלגה, גם אני ניסיתי. מה קרה?! מה הבעיה לא הבנתי? מה הם טובים ממני? ומה אני גרוע מהם? למה הם כן ואני לא? למה הם כן ואני לא? למה?!

שואל: לא יודע! עדיף לא להחזיר, אולי זה יראה אותך כיותר גדול.

הרב: אני באמת לא מחזיר, אני במשך שנתיים בכלל לא דיברתי. אחרי שנתיים אמרתי הגזמתם! מעכשיו אני אענה לכם. וגם במינון קטן מאוד, מינון קטן מאוד! אתה מבין? מאוד רגוע אני!  אם הייתי מתרכז ומקפיד, הם היו נעלמים יותר מהר. עכשיו, הם נעלמים לאט. 

שואל: צריך להתפלל עליהם, לא להעלים אותם.

הרב: ייאלה! נראה מה כח התפילה שלך. אולי לך תסביר להם את הטעות שלהם. 

שואל: הלוואי שהיה לי את הכח!

הרב: נו! כמו שבאת אליי ואמרת לי, לך אליהם ותאמר להם. תהיה בריא!

שואל: תודה!

 

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום!

 שואל: יש לי שאלה בנוגע לשמות. שנותנים שמות לילדים, יש איזה שהוא משהו מההלכה או איך לבחור את השם?

הרב: כן. יש את הספר של הרב קנייבסקי שהוא מדבר על נושא של השמות. הנקודה היא: איך לקרוא שמות! כמו שהיום ממצאים שמות, העיקר יהיה שם ייחודי שאין לאף אחד. צריך לקרוא או שמות שהיו רגילים בישראל או שמות של צדיקים וזהו! לא משהו אחר! אתה מבין? לא מאי ולא יוני ולא אוגוסט ולא ספטמבר. אתה מבין.

שואל: איך אני אדע אם שם...

הרב: ולא ירדן ולא נחל ולא נהר. נהר אי אפשר.

שואל: אז אני אדע אם השם שאני רוצה הוא בסדר או לא.

הרב: אם אתה רוצה לדעת, תלך לרב קנייבסקי, תגיד לו: 'אני רוצה לקרוא שם כזה וכזה, מה הרב אומר?'  אם יגיד לך 'ברוך תהיה', אין בעיה.

שואל: הוא יקבל אותי?

הרב: כן!

שואל: ועוד שאלה: אם אני רוצה להוסיף לעצמי שם, כדאי לא כדאי?

הרב: לאיזה צורך? מה חסר לך? יש מקום בתעודת זהות?

שואל: לא, לא חסר לי כלום, סתם רוצה.

הרב: אז למה אתה צריך להוסיף שם?

שואל: כי השם שלי הוא לא...

הרב: לא! לא! מה שנתנו לך בברית, זה מספיק! כתוב במדרש שהשם שההורים קוראים לבן, זה מה שה' נותן בפיהם.

שואל: טוב!

הרב: אבל כמובן שבוחרים שם הגיוני.

שואל: לא! לא! השם שליהוא הגיוני, הוא בסדר. ואם אני רוצה לתת שתי שמות לילד, אני יכול גם כן?

הרב: יש כאלה נותנים שלושה, אבל יש מנהג אצלכם לתת שני שמות?

שואל: לא.

הרב: אז למה שתנהג ככה?

שואל: טוב.

הרב: ליהודה קראנו רק יהודה, לראובן קראו ראובן, כל השבטים שם אחד, לא טוב להם? האבות הקדושים שם אחד. למה צריך שני שמות?

שואל: אני אגיד לך למה, כי יש לי אח שנפטר לפני כמה שנים...

הרב: בסדר! אני יודע שיש דבר כזה שאנשים נוהגים אם קרה ככה וקרה ככה, אבל זה מנהג! 

שואל: מותר לקרוא...?

הרב: אם הוא היה בסדר, צדיק, אין בעיה! אבל זה השאלה, שואלים תלמיד חכם וגם זה תלוי אם יש מנהג. לא להנהיג דברים חדשים.

שואל: לא. הכוונה היא שאם לפי ההלכה, מותר לקרוא לילד על שם מישהו שנפטר?

הרב: אמרתי שכן! הרי כל שם שיש זה על מישהו שנפטר. מה כל מי שיש לו שם לא נפטר ?

שואל: נכון.

הרב: תהיה בריא!  

 

החלטת או לא החלטת? 

הרב שמואל אוליאל חבר שלך, צלצל עכשיו, שמואל אוליאל ואמר שהוא מוכן להצטרף ל-40 יום אם תצום. 

אבל כמובן החלטה היא שלך! 

שואל: בעקרון הרב אמר לי שמחר בבוקר הוא ייתן לי תשובה. אמרתי שאם כן, אם הוא יגיד לי שכן, אז אני אקבל את זה. עכשיו, אבל חבר שלי שהביא אותי לפה, אמר לי תיכנס עכשיו לרב והוא אמר שאם הרב יגיד לי מחר שכן אקבל את זה, אז הרב יברך אותי, ואם אני כן  אקבל את מחר, הברכה תוחיל. אם לא, אז כאילו....

הרב:לא! זה לא הולך ככה. כשתגיד לי שאתה מקבל את שתי התנאים, את שתי התנאים!

שואל: כן. אני מה שאמרתי בכל אופן, אן מחר הרב יגיד לי כן, אני כן אקבל את זה ואני אבוא להרצאה של הרב הקרובה שתהיה ואני אודיע לרב שקיבלתי את זה ואני גם אדאג לעשות הרצאה גדולה.

הרב: יהיה רצון! אני מקווה שתספיק!

שואל: בעזרת ה'!

הרב: למה לפי מה שאתה מגדיר המצב הוא מסוכן. לא צריך להמתין! אם מחר יגיד לך, אז תבוא אלינו לבית כנסת ואני בעזרת ה' אברך אותך שם על שני התנאים האלה.

שואל: בבני ברק?

הרב: כן! 

שואל: בסדר גמור! 

 

השאירו תגובה

כדי לכתוב תגובה עליך להיות מנוי מנוי

סרט השבוע

פלייליסט

אתם צריכים להתחבר כדי ליצור פלייליסט