tA
close

רוצים לשתף את המועדפים שלך, דירוגים, או הערות על Facebook, Twitter ? קשר החשבונות שלך ! (אתם שולטים כאשר הודעות מפורסמות.)

:embed code
close

בת ים 14-12-14

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

אמרו חכמים ז"ל, "הים ראה וינוס" מה ראה? ארונו של יוסף יורד לים, אמר הקב"ה, ינוס מפני הנס, שהים ייבקע וינוס מפני ארונו של הנס - זה יוסף שנאמר בו וינוס ויצא החוצה, אף הים יהיה נס מפניו. אז ז"א בזכות יוסף נבקע הים סוף, בגלל שהים שהוא מהלך טבעי, ראה שבא אליו צדיק כזה שהוא מעל הטבע ושולט בטבע ושולט בטבעו, כיון שכך הוא לא יכול לעמוד מפניו והוא חורג מטבעו ונקרע. "הים ראה וינוס" מה ראה? ארונו של יוסף יורד לים.

והנה על עצם ההמנעות מן החטא שהוא לא נתפתה יוסף לאשת פוטיפר, על זה הוא כבר קיבל שכר, כמו שאמרו חכמים ז"ל, פיו שלא נשק בעבירה, מה הוא זכה? "ועל פיך יישק כל עמי", הפה שלא נשק בעבירה אז על פיו כל המצרים היו שומעים ליוסף שמונים שנה. גופו שלא נגע בעבירה "וילבש אותו בגדי שש", בגדי מלכות, צווארו שלא הרכין לעבירה "וישם רביד הזהב על צווארו", רואים שבכל איבר שהוא לא חטא פרעה העניק לו בגדי מלכות, רביד זהב, ידיו שלא משמשו בעבירה "ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתנה על יד יוסף". רגליו שלא פסעו בעבירה יתון וירכבון על קרונין, יבואו וירכבו על קרונין - על עגלות. "וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו". מחשבה שלא חשב בעבירה, אתם יודעים מה זה שליטה על מחשבה?! תבוא ותקרא חכמה, "ויקראו לפניו אברך" - אב בחכמה ורך בשנים.

אז כל אבר ואבר מאיבריו קיבל את שכרו על שהוא לא קרב אל העבירה. אז מה זה השכר המיוחד שהוא קיבל על "וינוס ויצא החוצה"? ולא עוד אלא שנראה בעליל שהשכר של "וינוס ויצא החוצה", גדול לאין שיעור מכל הדברים שנמנו למעלה, ואפילו השכר שעל פיך יישק כל עמי, שכל עם המצרי היה מציית ליוסף במשך שמונים שנה, מה זה לעומת השכר של "הים ראה וינוס", נס קריעת ים סוף והצלת עם ישראל ממצרים, ומתוך השכר הגדול יש להבין שמעשה "וינוס" הוא גדול מאד מאד לאין שיעור. ה"וינוס" זה יותר גדול ממה שהוא לא נשק בעבירה, משמש בעבירה וכו' וכו', כל האיברים שלו, זה יותר גדול, כי השכר שהוא קיבל, הצלת כל עם ישראל בקריעת ים סוף בזכותו, זה דבר אדיר. וזה הרבה יותר קשה ה"וינוס" משאר המעשים של כל איברי גופו שנמנעו מן העבירה, שכן משלמים לפי הצער, לפי הקושי. אז מה מיוחד ב"וינוס ויצא החוצה"? אלא כאן יש יסוד גדול בעבודת האדם, כתוב "ויעזוב בגדו אצלה וינוס ויצא החוצה", הרמב"ן מקשה קושיה, וכי לא היה כוחו של יוסף גדול מכוחה של אשת פוטיפר? למה הוצרך לעזוב בגדו אצלה? מה אתה משאיר בידה עדויות כביכול לאמתלאות שהיא תגיד עליך?

נראה שזהו היסוד הגדול בעבודת האדם, עיקר עבודתו של אדם לברוח ממקום סכנה, להתרחק מן הנסיון ככל היותר, ולא לעמוד רגע במקום נסיון ולהלחם עם היצר פנים אל פנים. הוא ימשוך, היא תמשוך, לך תדע לאן זה יגיע, מניח את הבגד ועף משם, לא ממתין רגע. זה הדבר הכי קשה לאדם, אפילו אם יניח היצר לאדם לעיתים לא לחטוא לפי שעה, אז הוא לא מניח לו להתרחק כל כך, כדי שיהיה לכל הפחות קרוב לחטא וקרוב לסכנה. לפעמים בן אדם שומע דבר שמתחיל הוא להרגיש שמשהו פה בטון לא מתאים, במקום לחתוך מיד, לנתק את השפופרת או לסגור את הדלת, היצר עם הדמיון לאן זה יכול להגיע, לאן זה יכול להגיע, כאילו סקרנות לא חס ושלום כוונות, פה נופל האדם, מפה הוא נופל. אבל אם הוא טורק מיד, זורק מיד, בורח מיד - הוא ניצל. זה הדבר הקשה. זה הדבר הכי קשה. להתנתק מיד מכל ספק מכל חשש.

על כן נס יוסף החוצה והשאיר את הבגד אצלה, אין זמן לחשוב בשיקולים מה זה יכול לשמש כראיה, כעלילה, תעוף. זה הדבר הראשון. רצה להתרחק ככל המוקדם מן הנסיון, ואם היה נאבק עימה אפילו רגע קט היה מעמיד עצמו במקום סכנה ולו אף לזמן קצר ביותר. זאת רצה יוסף הצדיק למנוע מכל וכל, ואף על פי שעל ידי שהשאיר אצלה את הבגד נתן בידה עילה להתעולל עליו, אעפ"כ מסר את נפשו ואת כבודו כדי לברוח ולהמלט הרחק ממקום הסכנה, כאשר ינוס האדם מפני אש מתלקחת. היה ברור לו, ליוסף הצדיק, שאם הוא ייכשל חלילה בעבירה, אפילו אם הוא יכול להגיד אונס רחמנא פטרי, והיא איימה עליו שהיא תהרוג אותו והיא תעליל עליו והיא תאסור ותשבור את עצמותיו, יש לה את היכולות, היא אשת האדון, והוא עבד עברי, ודאי שיאמינו לה ולא לו כמו שהיה, ורצו להרוג אותו ממש, רק אסנת בתה הצילה אותו שהיא גילתה שהיא אשמה, אבל הוא ידע אם הוא ייכשל עם כל ההיתרים שהוא יכול להגיד, אבל הוא כבר יהיה בגיהינום. לשכב אצלה להיות עמה, לשכב אצלה בעולם הזה להיות עימה בעולם הבא - בגיהינום. והיה ברור לו שכבר הוא יידחה מן השבטים ולא יהיה על החושן, שהרי הוא עשה קל וחומר, אם אדם הראשון עבר עבירה קטנה, קטנה קלה לא לאכול מעץ הדעת טוב ורע, איזה פיתוי כבר יכול להיות מפירות, מה יכול להיות כבר, וכמה זה עלה לו ולכל העולם, ושמה זה לא היה עבירה כמו שזה - עריות. אז ודאי שאם חלילה הוא ייכשל אפילו עם צדדים של היתר, אבל קדוש וצדיק הוא כבר לא ויסוד לא יכול לעמוד ממנו. אם היסוד הוא כבר רעוע, יש הסברים, כן, הבלוק הזה נכון, כן, כן, היה לו איזה שבר קטן כן, אבל אפשר לבנות עליו בנין, לא, על בלוק שיש לו שברים לא בונים בנינים, לא. לא, זה נפל בטעות, אפילו אם נפל בטעות אבל שבר זה שבר, אם יש פה איזה סדק זה כבר אי אפשר לבנות עליו בנין. אז הוא ברח כל עוד נפשו בו.

כך אמרו לנו רבותינו בגמרא בבא בתרא נ"ז. ועוצם עיניו מראות ברע, - זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה. פעם היו הנשים הולכות לנחל, לנהר לעשות כביסה, לא היה כמו היום מכונות כביסה, אז היו לוקחות את זה לשם ושמה עם קצת בורית משפשפות על הנהר ושוטפות, המים שוטפים את הכל וחוזרים הביתה, וכשהן היו יושבות על הנחל אז היו מפשילות קצת את השמלה כדי שיוכלו להתכופף ולא ילכלכו את השמלה וכו', ואז מי שעובר עלול לראות את רגליהן. עוצם עיניו מראות ברע, מי זה עוצם את העיניים שלא לראות ברע? זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה. היכי דמי? איזה ציור תביא לי? דאיכא דרכא אחרינא רשע הוא, אם יש לו דרך אחרת ללכת ארוכה יותר, והוא רוצה ללכת בדרך זו שהיא קצרה יותר, אבל הוא אומר אני חס ושלום לא אסתכל, אני עוצם את העיניים ואני עובר, רשע הוא! פירש רשב"ם, רשע הוא ואף על פי שעוצם את עיניו. למה - שלא היה לו אלא להרחיק מן העבירה, דקיימא לן הרחק מן הכיעור, ונראה שאין הכוונה שהוא דבר מכוער בעיני הבריות שאין יודעים שהוא עוצם עיניו, לא, לא זה הכוונה שזה מכוער בגלל שלא יודעים שהוא עוצם את העיניים, אבל אם הוא עוצם את העיניים אז זה לא מכוער, לא לא לא לא, אלא מכוער הוא עצם הדבר שהוא לא מתרחק מן החטא ככל יכלתו, כי אם יש לו דרכא אחרינא - דרך אחרת ללכת, מה אתה עובר פה ועוצם עיניים? רשע!

וכן מבואר מדברי המהרש"א, שכתב אע"פ שעוצם את עיניו, אם הולך לשם הרי הוא מתכוון לעבירה. שמעתם? חכמים מגלים לנו שמונח אצלו שלא אכפת לו אם אחרי שהוא עצם עיניים הוא יפול בעבירה, הוא לקח את זה בחשבון, כי אם לא למה אתה מכניס את עצמך, הרי אמרו חכמים שמוטב ללכת אחרי ארי ולא אחורי אישה, אז למה אתה עושה זאת? יש לך דרך אחרת בטוחה, אם אתה יודע שיש פה אריה, אתה אומר אני אעבור ואני אעצום עיניים, אני לא אסתכל, אבל יש דרך בטוחה, למה אתה לא הולך?

יש סמך לדבר, "ולא נחם אלהים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא", הקב"ה לא נחה את עם ישראל שילכו דרך ארץ פלישתים שזה דרך קצרה להכנס לארץ ישראל מארץ מצרים, כי קרוב הוא, כלומר אע"פ שזה קרוב, אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה, העם עלול להתחרט ולשוב למצרים אם הם יראו שיש מלחמה. כדי להרחיק את העם מפני הסכנה הזו כדאי ללכת במדבר הגדול לא דרך ארץ פלישתים, וזה הלכה פסוקה שעל אדם לברוח מן הנסיון, ולא להביא את עצמו לידי נסיון על מנת לכפות את יצרו, לא, אני אכנס לנסיון ואין בעיה, אני אתמודד ואני אכפה את יצרי, לא, אסור לך. כמו שמבואר בגמרא בסנהדרין ק"ז, לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. למה? כי הוא הביא את עצמו לידי נסיון. לא ה' ניסה אותו, הוא ביקש לעמוד בנסיון. וכן אנו מתפללים, "ואל תביאנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון", כי כשאדם מביא עצמו לידי נסיון מה זה אומר - שהוא מתקרב קרוב מאד ליצר הרע, כי מקום שיש נסיון שמה עומד מולך יצר הרע, וזו לא דרך ה'. דרך ה' זה לברוח מנסיונות.

כן מצינו בעבודה זרה י"ז. רבי חנינא ורבי יהונתן, הוו כאזלי באורחא, מטו לאן הוא ריש וילנא, הלכו בדרך רבי חנינא ורבי יהונתן והגיעו לשני שבילים, יש להם דרך או ללכת ימינה או שמאלה, חד מצי אפיתחא דעבודה זרה, דרך אחת מובילה שצריכים לעבור ליד פתח של עבודה זרה, וכתוב הרחק מעליה דרכך, וחד מצי אפיתחא דדי זונות, והדרך השניה על הפנים, אם אתה עובר משם אתה עובר דרך מקום כזה, עכשיו  יש להם בעיה, הם חייבים להמשיך בדרך, אז לאן הולכים? לזה או לזה? חד אמר לחברי, נזי לפתחא דעבודה זרה דנכיס יצרי, ונשחט את היצר של עבודה זרה, נעבור ונשחט אותו, לא נכשל ונקבל שכר. אמר ליה אידך השני אומר לחברו, נלך על הפתח השני ונכפה ליצר הרע, לא נשחט, נכפה, ונקבל שכר. אז שואל אותו הראשון, אמר ליה מנא לך הא? רש"י מפרש, מנא לך הא - מנין לך שאתה סומך על עצמך שתעבור כאן ואתה לא פוחד מיצר הרע של עריות? הרי נפשו של אדם מחמדתן, מי מבטיח לך שתעבור פה בטוח? אמר לו, מזימה תשמור עליך תבונה תנצרך, מזימה זה התורה, היא נקראת מזימה - חכמה, מזימה תשמור, אבל הדרש אומר - מדבר זימה, מזימה כאילו אתה אומר מ-זימה, מדבר זימה תשמור עליך, מי? התורה הקדושה. רש"י אומר, ואנחנו הולכים הלוך ודבר בדברי תורה. אז כיון שאנחנו מונחים בדברי תורה התורה היא שומרת וכשנעבור על הפתח הזה לא יאונה לנו שום רע. מה שומעים? הוא שואל אותו איך אתה סומך על עצמך שנוכל לעבור שמה, אז הוא אומר לו אנחנו לומדים תורה בדרך, מדברים דברי תורה אז זה ישמור עלינו. משמע שבלי זה אסור לעבור שמה. אם אין לך את השמירה ואין לך את הדרגה שהתורה תועיל לך, גם לא כל בן אדם שיגיד דברי תורה הוא מסוגל שהתורה תשמור, צריך תורה לשמה כמו שאלה היו לומדים, שמירה מעולה מצאו חכמים ז"ל מפני יצר הרע הלוך ודבר בדברי תורה, ועל ידי שמירה זו יתאפשר להם לקיים את ההרחקה מהפתח של עבודה זרה.

ואז מתבאר מדברי התוס', שאם לא היה השביל השני פתוח לעבודה זרה, שחייבים להרחיק מעבודה זרה, לא היו יכולים ללכת על הפתח של בי זונות אע"פ שהולכים הלוך ודבר בדברי תורה, שאין לו לאדם לסמוך אפילו על השמירה המועילה והמעולה ביותר, אלא אם כן אין לו דרך אחרת בכלל.

נמצא שהדבר תלוי על קב משקולת דקה ביותר, באופן שיש דרך אחרת אין להסתמך על שום שמירה בעולם, ועל האדם להתרחק מן היצר הרע כל כמה שרחוק יותר, ואם הדרך האחרת פתוחה לעבודה זרה אז הדבר תלוי, באין שמירה מעולה של הולך ודבר בדברי תורה, מוטב ללכת על פתח של עבודה זרה מפתח של יצר הרע, ואם בידו השמירה הזו יוכל להרשות לעצמו להתקרב בפתח של יצר הרע כדי להתרחק מהפתח של עבודה זרה שהוא יותר חמור.

טוב, אף אנו ננקוט באמצעי שמירה זו של הלוך ודבר בדברי תורה, כי היצר אורב לנו מכל פינה, אך בודאי שאסור לנו להכניס עצמו לידי נסיון כל שיש דרך אחרת. ואף אם אין דרך כבר נודע לנו מאמרו של הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל, כי אף שהתורה היא סגולה להחזיר את האדם למוטב, מכל מקום אין לסמוך על זה, כי טיבה של סגולה שאינה מועילה אלא אם כן היא התקיימה על כל תנאיה ודקדוקיה, המאור שבתורה מחזירו למוטב, זה לא אם קוראים את הגמרא או את המשנה או את המדרש וקוראים אותו ככה וזו, ומפטפטים וסגריות ועולים ויורדים ושותים תה, לא זה לא, אם קוראים ולומדים על כל דקדוקיה והלכותיה והכל אז יש אפשרות שהסגולה תועיל, אבל לסמוך על זה אי אפשר.

איה האדם שיאמר אנכי יודע שצריך ללמוד תורה שבכוחה להגן ולהציל מיצר הרע? הרי רואים שאנשים אפילו אחרי שלומדים תורה, נופלים ביצר הרע חופשי, יש אנשים אחרי שגומרים את הכולל הולכים רואים טמבלויזיה בבית, אז הוא לא הולך אחרי הכובסת, הוא מביא את הכובסת אליו הביתה, והוא עומד ויושב ומסתכל וחוזה והכל בסדר, אין שום בעיה. אז הוא נופל או לא נופל? אז איפה התורה שמגינה עליו? כי זה לא תורה שלומדים ככה, ככה לא לומדים. אם היית לומד כמו שצריך ללמוד היית מואס בזה.

אמנם הקב"ה ניסה את האבות, אך יש הבדל בין אם הקב"ה מנסה את האדם לבין הנסיון שהאדם בעצמו מביא עליו.

ביתר עומק נבין את הענין על פי מאמרם של חכמים ז"ל. כתוב אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות. שמעתם דבר כזה? חכמים אומרים בגמרא בסוטה דף ג. אין אדם חוטא, לא יתכן שאדם יהיה חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. שמעתם דבר כזה? חכמים מביעים תמיהה, איך יתכן שאדם שהוא בחיר היצורים שנברא בצלם אלקים, איך יתכן שהוא יחטא? לא יתכן הדבר, אלא אם אדם חוטא פירושו שנכנסה בו רוח שטות.

תראו, אם אדם עסוק בחכמה, והוא חושב בחכמה, אדם לא יכול לחשוב שתי מחשבות ביחד, מחשבה רודפת מחשבה, אבל אם הוא עסוק בחכמה, או שהוא עסוק במלאכה, כל זמן שהוא עסוק בדבר לא נכנס דבר אחר, אלא אם כן מישהו  יסית את מחשבתו לדבר אחר, אם הוא ישמע פתאום צלצול אז הוא יסית את מחשבתו. צדיקים אמיתיים אתה לא תוכל להסית להם אתה מחשבה עם טלפון, הוא לא שומע כלום, אתה יכול לירות לו ליד האוזן - הוא לא שומע כלום, אפשר לנתח אותו בלי הרדמה, כי הוא עסוק בסוגיה, יש מעשים כאלה מופתים מהדורות האחרונים השם לא הסכימו לעשות הרדמה כללית כי זה עלול להשכיח אותם אח"כ ואז חס ושלום ישכחו מהתורה, אז הם אמרו למנתחים תמתין, כשאני אכנס בעוד חמש דקות תראה אותי שאני נמצא באיזה סוגיה חושב אתה יכול לחתוך מה שאתה רוצה הכל יהיה בסדר, וניתחו אותם ניתוחים קשים - לא מרגישים. מנותקים. כח הדבקות והמחשבה. אז אם אדם עסוק במחשבה בחכמה אז אי אפשר שיכנס רוח שטות. מתי נכנסת רוח שטות? כשהמח מתפנה מהחכמה, מה יכנס במקום חכמה, מה יש במקום חכמה - שטות, ליצנות, הבלים, מה יכול להכנס? גמרת עם החכמה, מה נכנס? שטות. גמרת ללמוד מה אתה אומר, לאן הולכים? הנה שטות ישר, אתה כבר מחפש איך השתחררתי עכשיו לאן אני הולך, יצר הרע כבר נכנס, מביא לך רעיונות לאן תלך, תלך לשם, תקפוץ לשם, תעשה זה, ככה.

והנה מדובר בעריות שנפשו של אדם מחמדתן, וגם באלה איך אפשר להבין שאדם נכשל בהם. לפי זה לכאורה אין אדם אשם כלל בחטאו שהוא חטא, למה? הרי רוח שטות תקפה אותו ואפשר ללמד עליו זכות שהרי הוא כאנוס, מה הוא יכול לעשות? הוא יאמר לך אני לא יכול להחזיק ראש כל הזמן בחכמה ואיך שאני מתפנה בחכמה נכנסת פה השטות אז אני אנוס. אבל משל למה הדבר דומה, לאדם שעמד על שפת הבור, ובאה רוח שאינה מצויה, לא משב רוח קליל, פתאום באה איזה רוח שהיא לא מצויה תמיד והטילה אותו לבור, הוא אשם? למה הוא נענש שהוא נופל שובר את הראש? מי אמר לך לעמוד על שפת הבור? מי אמר לך? תעמוד עשר מטר מהבור גם אם תבוא רוח אתה לא תיפול לבור. אמנם ודאי הוא אשם למה הגעת לשפת הבור, עליך להתרחק ממנו, אם היה רחוק כל רוחות שנושבות עליו לבור לא יכניסו אותו. ואין הרוח שטות נכנסת אלא מזה שעומד על שפת התהום, לכן העיקר של עבודתנו להתרחק ממקום סכנה,  משפת הבור ואז הוא ינצל. אם אתה לא תלך במקום שהנשים כובסות ששמה זה כבר הבור, אז אין סיכוי שתכשל, כי אם תלך במרחק מאה מטר משם לא תגיע לזה, אבל אם אתה מכניס את עצמך למקום סכנה, אפילו שאתה עוצם עיניים, מה יקרה אם פתאום תשמע נביחה של כלב, תפתח את העיניים, לא תפקח אותם, ואז מה יקרה? יצר הרע יש לו פטנטים. אז לכן אל תתקרב. סחור סחור אומרים לנזיר, תלך מהכרם רחוק רחוק, אפילו שהכרם מוקף חומה ויש שערים, אל תתקרב כי אתה נזיר מיין. אפילו אם אין ריח אתה עלול עוד לטפס על החומה לקפוץ בשביל להביא אשכול ענבים. אז לכן תמיד תתרחק.

חכמים אמרו לנו תראו עד כמה להתרחק. כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. אשה סטתה מעל בעלה, ראו אותה נסתרת עם גבר באיזה חצר, ופתאום שניהם יוצאים מהחצר, חשבו יוצאים שניהם מהחצר, אה, מה זה? זה נקראה שהיא נסתרה, היא חשודה ואז משקים אותה את המים המאוררים היא נקראת אישה סוטה שסטתה מעל בעלה, עוד לא ברור אם הגיע לידי מעשה או לא ובודקים אותה במים המאוררים. אומרים לה תודי, אם היא לא מודה והיא שיקרה היא תמות מהמים, אבל אם היא אמרה שלא והשקו אותה ובאמת היא צדקה אז היא תזכה שיהיה לה בנים יפים ונאים וכו' וכו'. אבל מכל מקום, מי שרואה סוטה בקלקולה, שלקחו אותה ליד שער נקנור ושמה עושים לה את כל הביזוי לעיני כולם שקורעים לה פה ופורעים את שערה ונותנים לה מלקות, משקים אותה שמה, מה יהיה, הוא רואה סוטה בקלקולה, מה עליו לעשות? אומרים לו ראית? תזיר עצמך מן היין, מהיום תהיה נזיר אל תשתה יין. למה? מה גרם לה להשתטות, להתפתות? טיפה יין. טיפה יין, איך אומרים, יש בן אדם קונה כרטיסים נוסע מסביב לעולם, מסביב לכל העולם נוסע, מוציא הון עתק, אמר לו שיכור אחד טיפש, אני קונה בקבוק ערק בשבע שקל ואני מביא את כל העולם מסביבי, אני לא צריך בכלל את כל זה. אז ז"א ברגע שהבן אדם שתה  טיפה יין הוא יכול להגיע לכל הפחיתויות, הרי אנחנו  יודעים איך שיכור מתנהג, מה הוא עושה וכו' וכו', אז לכן יזיר עצמו, כי תחילת העבירה התחילה בזה. למי אומרים את זה? אפילו  לכהן גדול, אפילו לאדם חכם, אפילו לנביא, ראית? כיון שעלה לו הרהור מה גרם לה לזה? היין, לפעמים ציור יכול להביא לבן אדם ציור הפוך, לא לשלול את המעשה אלא להתבונן במעשה ולהיות תאב למעשה, בדיוק הפוך, היצר הרע יודע לקחת לכל כיוון. לכן אומרים לך תזיר עצמך מן היין.

בשדה ההיתר הגמור אין רוחות של שטות מסוכנות, אפשר לפעול נגד היצר גדולות ונצורות, סחור סחור אומרים לנזיר, תלך לכרם ואל תתרב, כי אם אתה מתקרב אתה נכנס כבר ללוע התהום, מעל התהום רוח שטות, אדם לא שולט עליה, לכן כל התקנות של חכמים ז"ל שהם כולן עצות נפלאות להרחיק אדם מן העבירה, לכן אומרים תרחיק, מאיפה תרחיק? מהיין, מהשורש והסיבה שמביא למה שהגיע. ואפילו דוד מלך ישראל שהיה משיח ה', כשנודע לו שהוא עומד להתנסות בעריות, כי ה' אמר לו תשמע, אתה לא תעמוד בנסיון, אמר לו בחנני נא ונסני, אני יעמוד בנסיון, אמר לו ה' אתה לא תעמוד בנסיון. אחרי שהוא אמר לו אתה יודע מה, אני גם אגיד לך במה אני אנסה אותך, אני אנסה אותך בעריות, השביע דוד המלך את יצרו בהיתר, לא השביע, סליחה, השביע דוד המלך את עצמו בהיתר, מה פירוש, היה עם מי שמותר לו מנשותיו בשביל שהוא יהיה שבע, שלא יכשל בעבירה עם אשה אחת, השביע את עצמו, אבל שכח הלכה, שמשביעו רעב, מרעיבו שבע, ופה הוא נפל. אמנם באמת לא חטא דוד המלך בבת שבע, אלא רק הצד של החילול ה' שהיה בדבר, דיברנו על זה לפני שבוע בשתי הרצאות רצופות להסביר את כל המהלך, אבל מכל מקום שם היתה המכשלה, מתי צריך האדם להתרחק מן היצר כשאתה עוד נמצא במקום המותר, שמה אל תתקרב למקום האיסור, שמה אתה גיבור על היצר, אבל אם התקרבת אליו צריך להזהר שלא יגיע לידי עבירה. מה זה לידי עבירה? כביכול לעבירה יש ידיים, כמו תמנון, אתה עובר ליד תמנון אתה לא יודע כלום, פתאום הוא שולף לך את הידיים לופת אותך וגורר אותך אליו. לעבירה יש כח כמו ידיים למשוך את הבן אדם שלא יוכל לצאת ממנה, לפיתה של העבירה לא מניחה לו להשתחרר. לכן שלא לבוא לידי עבירה צריך להתרחק מרחק רב. וזאת היתה חכמתו של בלעם, תתפלאו, בלעם הרשע ידע את הסוד הזה, בלעם הרשע הכשיל את עם ישראל בשיתים, מה אמר להם? אמר למדינים ולמואבים, אלהיהם של אלה הוא שונא זימה, והם מתאווים לכלי פשתן, עשה להם קלעים, אמר להם תשמעו, בואו נעשה להם יריד, נעשה אהלים אהלים אהלים נמכור סחורות, הושיבו זקנה בחוץ, יש חשש מזקנה בת 98 בלי שיניים? אין חשש, אבל ילדה נכניס מבפנים, בשעה שהיו  ישראל יוצאים לטייל בשוק, הזקנה מוכרת להם כלי פשתן בשווה, מה זה בשווה? במחיר ששווה בשוק, כמה עולה פשתן, 12 שקלים נגיד, 12 שקלים, הילדה אומרת מבפנים בא אצלי יותר זול בשתיים שלשה שקלים, אז הוא אומר יותר זול מה הבעיה להכנס לתוך האהל לקחת אתה מבין בפחות, כמה צעדים ואתה מרויח, אח"כ אומרת לו אתה כמו בן בית פה, אה, אשריכם אתם היהודים בני ישראל, איזה זכויות, איזה צדיקים ואיזה זה וזה וזה, ואח"כ צרור אצלה  יין מונח אצלה, אז עוד לא נאסר יין גויים, לא נאסר יין נסך ויין גויים, אמרה לו רצונך לשתות כוס יין? נו, למה לא, לחיים לחיים על העסקה, לא? וכיון ששתה בער בו היצר, ואז הוא אומר לה השמעי לי, ואז היא אומרת לו לא, אצלנו לפני שאני אשמע לך אתה צריך קודם כל לעבוד את הפעור, יש לנו עבודה זרה שאתה צריך קודם כל לעבוד אותה ורק אחרי זה. והיה הולך ועובד עבודה זרה כי כבר בוער בו היצר, וייצמדו ישראל לבעל פעור. נו, מה היה הפטנט? להכניס את היהודי לתחום האיסור, בחוץ זה עדיין בסדר, יש רק זקנה, נכנסת לאהל נגמר, חכמים אסרו עלינו דין יחוד, יחוד אפילו להתייחד עם אשה במקום סגור במשך זמן קצר זה עריות. למה? כי יצר הרע לא צריך יותר מזה. אז חכמים הזהירו אותנו, והנה רואים 24 אלף מבני ישראל מתו משבט שמעון, מתו בגלל זה, בגלל העריות שהחטיא אותם בלעם. כי בלעם היה יודע דרכי היצר, והיה מקרב את האדם לאט לאט אל העבירה, עד שנסחף לתוכה כאילו בעל כרחו, ובכמה תיבות ספורות, כמה מילים שחכמים ז"ל שופכים לנו אור איך ניצח בלעם את ישראל בשיתים על ידי הפיתוי של היצר הרע. אבל הם אמרו לנו, ועדיין לא נאסר יין של נכרים, זה היה הברוך.

מה לומדים מפה? שאם היתה קודמת כבר תקנה של חכמים ז"ל של איסור סתם יינם שלא לשתות סתם יין של גויים, לא היה עוון של פעור בא לעולם ולא היו מתאים 24 אלף, כי אם היא היתה מציעה לויין היה אומר לא, חס ושלום, זה טרף אנחנו לא שותים דבר כזה, ממילא לא היה בוער בו יצרו ולא היה מגיע לזה. מה הזהירו אותנו חכמים? הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, שתחילת העבירה זה מזה. אז התקנות שתקנו לנו חכמים מרחיקות אותנו מן העבירה, וריחוק מקום עדיין האדם שפוי בדעתו לנצח את היצר, ועדיין הוא יודע מה הוא חפץ ומה  לא, אבל אם הוא כבר שתה, כבר בוער בו היצר, זה נקרא שהוא כבר בשפת הבור, כבר נכנסה בו רוח שטות. וכל התקנות שתיקנו חכמים להרחיק את האדם מן העבירה הם גופי התורה הקדושה, כמו שכתוב בפסוק "קדושים תהיו" קדש עצמך איפה? במותר לך. וזה התכסיס הראשון במלחמת היצר.

אם כן רבותי אנחנו לומדים מפה יסוד גדול, יסוד גדול מאד. רוב האנשים טועים ואומרים הגזמתם, הגזמתם, לא דיה מה שאסרה תורה אתם עוד מעמיסים עלינו עוד תקנות וגזרות ועוד  הרחקות וכאלה דברים? חכמים ידעו בדיוק את טבעו של האדם, וידעו שאם הוא לא יישמר ולא יזהר בדיני הרחוקות, בין זה אם זה בינו  לבינה ובכל דבר אחר, אל אשה בנדת טומאתה לא תקרב, אומרת התורה, לא תקרב אפילו, לא לא תגע, ודאי, לא תקרב, למה? כיון שהאדם אין, הוא כלום, אפס אפסים היצר הרע הוא מלאך, מלאך אש, והוא יכול להביא את הבן אדם לחטאים הכי גרועים שהוא לא חולם עליהם. אז מי שלא נזהר יצר הרע אומר זה הוא במעקב אצלי, והוא יתן לו מעידה, לא צריך יותר מפעם אחת, ואחרי פעם אחת אומר לו נו, נו, מה קרה? עברת לאו, עוד לאו, עוד לאו עד שהוא מתרגל וכו' וכו' וכו'. וזהו, והוא נהיה נואף. מי גרם? מה קורה היום בהרבה בתים? פייסבוק. מדברים שמה לא רק עם חברות, לא רק עם חברים, אבל לחבר ולחברים יש תמונות, עוד תמונות שהוא יכול להכנס ולהכיר עוד תמונות ועוד להכיר ועוד לדבר ולשלוח ולהגיד ועוד פגישה וגירושים עם ילדים עם הכל וחורבן של בתים רח"ל, ה' ירחם. ליצר הרע יש פטנטים חבל על הזמן. חבל על הזמן.

לכן בן אדם אם רוצה, אם רוצה, הוא לא חייב, אם הוא רוצה להיות בגן עדן הוא צריך לנקוט בתכסיסים שנקט יוסף. "וינוס", וינוס. "וימאן" מה זה וימאן? לא, לא, ישר להגיד לא. ולא מספיק לא ולהשאר, לא ובורח. לא מוכן לשמוע כלום, לא מתחיל לדבר, לא מסביר, לא מנמק, שום דבר, בכל תחום של עבירה זה לא משנה באיזה עבירה. אדם צריך להחליט שהוא לא מתקרב לעבירה. אם הוא רוצה גן עדן, אם לא בטוח הוא בגיהינום, בטוח. כי מי שלא רוצה ממש גן עדן, ודואג ממש שהוא יהיה בגן עדן, ועל ידי זה הוא מתרחק מהעבירות כדי שיגיע לגן עדן, ודאי שהוא יהיה בגיהינום, כי אי אפשר שהוא לא יכשל. אדם זה אדם ויצר הרע זה מלאך, והוא מחפש אותו בנרות, משעת הקימה עד שעת השינה ובתוך השינה והחלומות גם. ומחלים אותו חלומות טמאים ואני לא רוצה לתאר מה, כן, והוא לא מניח לבן אדם רגע כל ימי חייו, רק אם אדם יעבוד על עצמו שיהיה לו דברי תורה, וכשהוא ילך לישון יהיה לו מה לחשוב, מה יחשוב? מה שהוא למד, אבל אם הוא יסתכל על עריות ועל טינופת וכל מיני דבר מה הוא יחשוב בלילה - על זה, ואיך הוא יקום - ה' ירחם, אז ז"א אדם אם רוצה, לא חייב, שלא תגידו שאני כופה אתכם, אם הוא רוצה גן עדן הוא חייב להשמר. אם הוא לא ישמר בטוח הוא בגיהינום.

עכשיו תחליטו מה שאתם רוצים, זה לא שייך דתיים, מה שאני אמרתי לכם זה לא שייך לדתיים, זה שייך לכולם, אתה דתי חילוני, אתה רב אתה טיפש, זה לא משנה מי אתה, אתה נולדת כיהודי - זה הסיפור שלך. גם גוי, יש לו שבע מצוות בני נח, אם הוא עובר על אחת פעם אחת הוא איבד את הכל, זהו, הוא מת כבהמה. אתם שומעים? אנחנו לפחות יש לנו תשובה, יכולים לחזור בתשובה, יש טיפשים שמאחרים את זה חושבים שיש להם עוד זמן, אבל לפעמים קורים תאונות, היום היו שתיים, שלשום היה ככה ככה, אנשים נעלמים בלי, לא נותנים להם התראה, לא אומרים להם שמע, היום אתה תמות בתאונת דרכים, הוא לא יודע, חשב אולי שיש לו עוד זמן, ראש השנה רחוק, יש לו עוד זמן, לא, אדם לא יודע את עיתו, לכן מי שרוצה גן עדן דואג כל הזמן לברוח מהבור. בורח. כל דבר שהוא יודע שעלול להביא אותו חס ושלום לאיזה סיכוי חיכוך משהו לידי עבירה, לברוח.

למי שיש שאלות בבקשה. אבל חשוב שתדעו שמי שמצליח לברוח מעבירה אז הטבע נכנע לו, יש סיפורים של הרבה מגדולי ישראל, כמו הרש"ש שבאה מישהי וניסתה לפתות אותו והוא קפץ בתימן מקומה שלישית, זה 12 מטר לפחות, קפץ ונעשה לו נס והוא לא שבר את הרגליים וברח מתימן לארץ ישראל. זה הרש"ש הוא היה גלגול של הארי הקדוש. וגם השדה חמד שהאשימו אותו גם כן בדברים שלא וכו', כל מי שהיה לו נסיון ועמד בזה, זכה לדברים גדולים ביותר. אדם שמתגבר על יצרו זה סימן שהוא מעל הטבע. מעל הטבע. ומי שהוא מעל הטבע הטבע נכנע לו. כשרבי פנחס בן יאיר בא לנהר והנהר שוטף, אמר לו חלוק מימיך, אמר לו מה פתאום, אני עושה רצון קוני ואתה עושה רצון קונך, אבל אני עושה ודאי ואתה עושה ספק, מי אמר שמה שאתה הולך לעשות יתקיים, אני ודאי הולך לעשות את רצון הבורא, אני כל הזמן התפקיד שלי לזרוק בו, אמר לו תחלוק מימיך אם לא אני מייבש אותך. הוא יכול עליו? לא יכול עליו, כי זה צדיק, צדיק זה מעל הטבע, חלק לו מימיו. מי שמתגבר על יצרו הטבע נכנע ממנו. כן, שאלה תן לו.



ש. חובה לעמוד הרב?


הרב: רצוי, באנגליה רוצים לראות


ש. שלום הרב, באמת כולנו פה אוהבים אותך, אפשר להגיד מעריצים אותך, אני אישית רואה שיעורים שלך ומתחזק מאד. שאלה, יש לי חבר טוב שהוא רגיל לעשר, והוא התחיל מזה שהיה לו בתורה את הדבר הזה שכאילו תבחנוני בזה, עשר ותתעשר.


הרב: ובחנוני נא בזאת


ש. הוא בחור מאד טוב והוא גם כן בן תורה לא דתי אבל בא לשיעורים מתחזק, הוא הגיע למצב שהוא מעשר מעשר כבר איזה שנתיים, ובחצי שנה האחרונה הוא כבר לא יכול לעשר והוא אפילו עוד במינוסים, אז מה ה' לא רוצה שהוא יעשר ויתן לאנשים אחרים? איך זה הולך?


הרב: אני אסביר, קודם כל עשר כדי שתתעשר, אז כתוב מכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך זה שתי עישוריות דהיינו חומש, מעשר ועוד מעשר זה שתי עישוריות זה חומש, זה עשרים אחוז. אם מעשרים מעשר רק עשירית, לא יהיה עני, אם נותנים חומש זה הכוונה שיתעשר. אבל יש לזה עוד דברים, יש דברים שגורעים מזה, ז"א באמת אתה ראוי להתעשר, אבל אתה בעצמך גורם שלא תתעשר. כגון, המלווה בריבית או המשלם ריבית, אדם כזה כתוב נכסיו מתמוטטין, ז"א יש לך כיס מלא כסף ויש בו חור, מה יעזור שיש לך הרבה כסף אז זה נופל. נכסיו מתמוטטין. מה זה ריבית לדוגמא? אוברדרפט, אם יש לו אובר דרפט הוא משלם ריבית או לא משלם? משלם. מינוס בבנק. אז אם יש לו מינוס בבנק והוא משלם ריבית זה סיבה שנכסיו יהיו מתמוטטים והוא לא יתעשר, דוגמא כן. משכנתא מותר לדירה, אבל בתנאי שיהיה היתר עסקא בבנק כשר. דבר שני, לדוגמא אם הוא מצער את אשתו ואשתו בוכה ודמעתה על לחיה, כיון שהונאתה קרובה דמעתה מצויה אז זה גורם לעניות בבית. דבר שלישי לדוגמא, אם אשתו לא הולכת בכיסוי ראש מלא בבית, כל שכן בחוץ, זה גורם עניות בבית. דבר רביעי, אם אדם גזלן והוא גוזל אנשים, מה זה גוזל זה לא דוקא לבוא לחטוף, כן? כל השואל על מנת להחזיר בלי רשות זה גזלן, נגיד אתה לקחת ממני איזה חפץ והשתמשת שלא ברשותי על מנת להחזיר לי, לא התכוונת לקחת וללכת הביתה, זה גם גזלן.


ש. יכול להיות שה' ימלא פרנסה בן אדם גזלן?


הרב: כן.


ש. איך זה?


הרב: איך זה? רשעים לדוגמא הקב"ה משלם להם בעולם הזה רק שכר, אין להם בעולם הבא שכר. וכיון שהם עשו קצת מצוות, אז עוזבים את העבירות שלהם עכשיו, עוזבים, למתי - לאח"כ, אבל צריך לפרוע להם על מיעוט זכויות בעולם הזה כי עולם הבא לא יקבלו. לכן כתוב איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת, איך זה בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי אוון? התשובה להשמדם עדי עד. וכיון ששמה מחכה להם כל הקופת שרצים שלהם, אז נותנים להם פה את השכר ושם את העונש. אבל מי שהוא לא כזה, כמו זה שאתה אומר שהוא לומד והוא מעשר והכל, אבל יש לו קצת עוונות, אפילו שהוא לא יודע, לא שם לב, אנימאמין שחלק ממה שאמרתי הוא לא שם לב, ואז דבר כזה יכול לעשות לו  חור בכיס מה שנקרא ונכסיו  מתמוטטין.


ש. תודה רבה.


הרב: תהיה בריא.

כן, מאחור יש עוד שאלה.



ש. שלום כבוד הרב, חזק וברוך קודם כל על כל מה שאתה עושה לעם ישראל.


הרב: תודה.


ש. יש לי כמה שאלות. קודם כל לגבי הבחירות, אני כמוך האמת בחיים לא בחרתי, אני גם אין לי כוונה להצביע, אבל אני גם בדעה כמוך כל מה שאתה אומר על ביבי שהוא צריך ללכת הביתה וכל זה, אבל יש לי שאלה כזאת, אם אתה אומר על ביבי כביכול לך הביתה, הוא הרע במיעוטו כרגע, לפי דעתי, ז"א מה עדיף, עדיף להצביע למי שהכי פחות גרוע או שעדיף לא להצביע בכלל? מה דעתך בנושא?


הרב: תראה, מוקדם להגיד לאלה שמצביעים מה להצביע כעת, כי יהיו הרבה  תמורות ושינויים מרגע לרגע, יהיה גיבושים, יהיה פירודים, יהיה פירוקים, יתגלו כל מיני מסתרים, יהיו כל מיני התחייבויות, יהיו חרתות חדשות, יהיה הרבה מעניין, יהיה לנו שלשה חדשים של צחוקים


ש. אני כמוך בכל הדעות בענין.


הרב: בדיוק. אז לכן אין להקדים את המאוחר, אפשר לשבת ליהנות בלי לשלם כרטיס. אבל הנקודה היא ככה, תראה, ביבי זה אם זה הרע במיעוטו והתוצאות שלו אתה מבין ששתים עשרה שנה הוא עוד לא נגע באיראן והיא מתעצמת, והוא לא יוכל למחוק את כל מה שהם עשו, זה כבר מאוחר מאד מאד, זה כבר לא בכמה מקומות שאנחנו רק שומעים בתשקורת, זה בהרבה יותר מקומות, זה הרבה יותר עמוק, זה בקיצור זה לא, זה בשטחים אדירים, אתה יכול רק לדגדג להרגיז או להראות לנו שאתה מסוגל, חרית, זה שום דבר כבר, זה מאוחר, איחרנו. אותו דבר בחיזבאללה אחרנו בגדול, זה 180 אלף טילים, זה מנהרות ענק לתוך הצפון, זה כבר אתה מבין כניסה לבפנים, שהם נכנסים אלינו, לא הפוך, זה כבר מצב אבוד. את כל זה הוא אישר. עכשיו זה הוא הבטיח שבשביל זה הוא נבחר, כי היחידי לעשות זאת זה רק הוא, הוא מר בטחון הרי. עכשיו כלכלה על הפנים, היהדות על הפנים. חברתית המצב במדינה על הפנים. עניים מתרבים, שום דבר טוב האיש הזה לא עשה. עכשיו במלחמה האחרונה שהוא כמנהיג ומצביא שעומד עם מעצמה הכי חזקה במזרח התיכון, עם יכולות טכניות ואחרות לאין שיעור, עם מאסות של נשק, אתה לא יכול נגד אלף חמאסניקים מחופרים, אתה לא יכול, לוקח לך חמישים יום להתקדם קילומטר ואתה אומר שאתה מפחד להכנס יותר כי ימותו  מאות, אתה מפחיד את עצמך, ואתה מפחיד את עצמך בטמבלויזיה שהם ישמעו, אתה לא אומר את זה במטבחון אצל הבורקס, אתה אומר את זה בפרונט, אז מה נשאר אם אתה אומר שאתה חלשלוש, כאילו אתה אומר תנו לי בראש, תנו לי. אם יש אחד כזה חבל על הזמן, ביבי לך הביתה.


ש. אני מסכים איתך בכל מילה בענין רק השאלה שלי


הרב: מי יבוא אח"כ? אולי המשיח יבוא לפני כולם מאיפה אני יודע.


ש. אתה לא נותן אולי כח לשמאלנים בענין הזה.


הרב: אני לא נותן לאף אחד,


ש. אני כמוך אני בדעה שאין מה להצביע לאף אחד


הרב: אני אענה לדוגמא מבוז'י, בוז'י, משהו זה בז'יון, זה משהו.


ש. ז"א אתה אומר להשאיר את זה לקב"ה


הרב: לא, בוז'י ופיצי זה ממש משהו, חתן וכלה, למה? כי הבן אדם כבר חילק הכל, בקושי יש לאנשים ברחו לה כולם ונשארה לבד, ושריין לה חמש מקומות, זה צחוק מהעבודה. עכשיו הבן אדם הזה אומר אני אהיה ראש ממשלה, ויש לו קול ציפציף כזה אתה  יודע, החמאס שומע קול כזה יש לו חשק לירות טילים, אז זה בעיה, אתה מבין, צריך קצת פיגורה, מישהו שמנמן משהו, אני לא יודע. אבל מכל מקום, אתה מבין יש בעיה בקיצור, יש בעיה, אבל בא נראה שלשה חדשים.


ש. נשאיר את זה לו, שאלה הבאה לגבי תענית ארבעים, אני לקראת סוף התענית


הרב: אשריך.


ש. תודה. וראיתי גם את הסרטון שלך, גם באתר של הרב בן ציון מוצפי ששאלו אותך שמה והוא מברך שמה על הכל, השאלה שלי היא כזאת, אנחנו קיבלנו את זה אני ועוד חבר תענית ביחד, הוא אחרי שלש ימים נשבר, יותר נכון שברו אותו, טפטפו לו  לראש כל מיני שהרב עובדיה אמר שזה לא נוגע לימינו, זה דורות קודמים, שלחו אותנו בתור ראיה לספר חזון עובדיה ימים הנוראים עמוד ריח, הלכתי בדקנו פתחנו את הספר, כתוב כאילו שמי שרגיל ללמוד דף גמרא ילמד שתיים, ולמטה כתוב שזה נוגע רק למי שהוא תלמיד חכם ותורתו אומנותו, ומי שהוא לא תלמיד חכם אין הלימוד תורה יועיל לו כי הקב"ה לא חפץ בתורתו כי תורתו מזומת, אפילו אם בלימוד תורה קודם כל האם הבנתי את זה נכון או שאני טועה


הרב: כן, מדובר שמה שאדם ששוקד על התורה והוא אברך חשוב ונמרץ שלומד תורה לשמה, אדם כזה עדיף שהוא לא יצום. כי התורה שלו אם הוא יוסיף יותר תועיל יותר, כל זה מדובר בסתם. אבל אם בן אדם יש לו עוונות בנושאים אלה שדיברנו הערב, אז צריך תענית ארבעים זה אומרים גדולים ורבים. גם בדורנו אומרים גם הרב בן ציון ממליץ על ארבעים יום תענית וגם אחרים וגם הם ראו את מה שכתב הרב עובדיה. אז ז"א יש שיטות כאלה ויש שיטות כאלה. עכשיו ודאי שמי שהוא לא כזה ששוקד על התורה כל הזמן ולא מבזבז רגע, אפשר לשלב, הרבה אברכים עשו את הארבעים יום תענית ואפילו התעלו עוד יותר, למה, לא קפצו כל רגע לכוס קפה ולא לתה ולא ללעשן, וישבו ולמדו והכל היה בסדר. היו כאלו שהיו על משאיות גם בשמש ועברו את הארבעים יום בלי שום בעיה. אבל יש עוד דרך, אפשר ללמוד שלשה ימים רצוף 72 שעות וגומרים את הארבעים, יש הרבה שעשו את זה והיה להם יותר קל מארבעים יום, יש כאלה שעשו  יומיים ועוד יומיים שזה עוד יותר קל, ויש יומיים ושלש עשרה יום, שכל זה עולה לארבעים יום. אז ז"א אבל כל אלה שעשו ארבעים יום ממה שאני שמעתי, נושעו במה שביקשו. ואחת המטרות בזה, תראה בתנאים. התנאים למדו או לא למדו?


ש. למדו רק


הרב: אז למה הם כל כך התענו, אין כמעט תנא ואמורא שלא כתוב שהוא התענה ועל דברים שלכאורה לא חייבים עליהם, לא על עוונות. אחד שהוא פגע בחכמים לפי דעתו, אחד שהוא זלזל ואמר משהו לא כראוי הושחרו שיניו מרוב תעניות, ואחד כזה, למה? הרי זה ממעט בכח האדם בשביל ללמוד תורה? הם שילבו גם את זה וגם את זה. כך שאין שום בעיה.


ש. תודה. עוד שאלה, לגבי ראיתי אותך שהשבוע התייחסת לדף הזה שמדבר על החמש נרצחים ואמרת שזה


הרב: לא נכון.


ש. לא נכון. רציתי רק יותר, זה חרתה, זה המצאה או ש


הרב: תראה, כל פעם יש מישהו שמחפש על אירועים מסוימים איזה פסוק או איזה מדרש או איזה משהו ומשייך אותו בלי הבנה בכלל. זה כל פעם, זה לא פעם ראשונה, הרבה פעמים, אבל בד"כ הם לא קולעים, היה אחד אפילו שהגזים וכתב כאילו פסוק, ומישהו שלח לי תראה תראה תראה תראה, אמרתי לו אם תמצא לי את הפסוק הזה אתן לך משכורת. אין פסוק כזה בכלל.


ש. הבנתי, זה מה שמוביל אותי לשאלה הבאה כי הדף הזה של החמש נרצחים מחלקים אותו בבתי כנסת


הרב: למה לא


ש. ועל השאלה הזאת באמת שאתה לא חייב לענות, באמת אני לא רוצה לעורר פה איזה משהו


הרב: אם אתה לא רוצה אז אל תעורר


ש. רציתי לשאול על איזה רב פשוט מה דעתך עליו כי הוא הרב גם שפרסם את הדף הזה בבית כנסת, אם לשאול או לא לשאול, מה שאתה רוצה


הרב: לא צריך לשאול, אבל מי שחושב שאפשר לשייך את המקרה הזה ולהפוך את הדרוזי שנפטר לאותם קדושים שנפטרו בדיוק אותו דבר, ושהפסוק יגיד חמישה צדיקים ויתכוון על אותו דבר, אז זה צריך להיות עגל.


ש. הבנתי. ועכשיו גם בענין המעשרות גם כן שאלה. לא הבנתי בדיוק ז"א אם אני מעשר עשר אחוז ולא עשרים


הרב: אז לא תעני בתנאי שלא יהיה לך מאלה שאמרתי, שאתה לא תגרום להפסדים שלך ע"י מעשים שגורמים


ש. מה אני מחויב דאורייתא  לעשר? עשר אחוז או עשרים, כמה?


הרב: לכתחילה זה עשרים, בדיעבד זה עשרה. אבל זה בד"כ הנהגה טובה שאדם מקבל על עצמו שמועילה לו, זה לא חיוב דאורייתא. אבל נהגו ישראל וזוכים בזכות זה.


ש. אני רוצה לעשר לארגון שלך בעזרת ה' מהיום אני רוצה להתחיל


הרב: בשמחה רבה, ה' יזכה אותך


ש. אפשר לעשות את זה היום?


הרב: למה לא בשמחה רבה, יתנו לך עוד מעט הוראת קבע ותוכל


ש. הבאתי מזומן


הרב: אז אני רק אגיד לכם אם הוא כבר דיבר, שבבית הכנסת שפתחנו קהילות פז בבני ברק, יש שמה מאתיים כסאות, קצת יותר, ואנחנו לשנה נותנים זכות למי שרוצה לקחת כסא באלפיים שקלים, מה זה מזכה את הבן אדם? אני נותן בשנה שמונה מאות דרשות, כמו שדיברתי עכשיו, שמונה מאות דרשות מבית המדרש, שתיים בכל יום בוקר וערב, חוץ משבת, ראש חודש וחגים שאני מוסיף עוד, זה 800, 800 שעולה כאילו שתיים וחצי שקלים שבן אדם זוכה. שעת תורה שאני מדבר, תכפילו כל מילה בתרי"ג מצוות. הגאון אומר שכל מילה שאדם מוציא מפיו של תורה זה תרי"ג מצוות. אז תכפילו כמה בשעה, צאו וחשבו, זה אם רק אמרתי ונגמר. הלכתי הביתה, זהו, זה סך המצוות. אבל זה לא נכון, כי הנה עכשיו אני מדבר, ובכל העולם רואים אותי עכשיו, בכל העולם, עכשיו בשידור חי. איך שייגמר השידור יש שידור חוזר של השיעור, והוא ישאר לנצח, והוא יהיה ביוטיוב והוא יהיה באתר אצלנו ויוצא מזה דיסקים ויש את זה גם בטלפון שקיבלתם היום בכניסה, יש טלפון חינמי שאתה יכול לשמוע אותי כל הזמן אלפיים דרשות, גם שידור חי וגם חוזר וגם של פעם, מהתחלה שהתחלתי. אז יכולים לשמוע וזה לא נגמר, זה הזכות של מי שמשתתף ברכישת כסא, חוץ מהלומדים שמה שבאים ללמוד והתפילות והחגים וכו' וכו'. זו זכות שאי אפשר להעניק אותה במקום אחר, אי אפשר, אפילו אם תתרום לכולל ותתרום לישיבה, יש לך רק את התורה שהם למדו באותו זמן שתרמת. כי אין מזה לנצח, לא נשאר שידור חוזר, אין, נגמר, מחר יש להם לימוד חדש, אבל מה שהיה לא נשאר. פה המכפלה של הזכויות לא נגמרת. אתם יודעים כמה סרטים סרטונים יש לי ביוטיוב? 165 אלף. אתם יודעים כמה צופים בכל סרט? אתם לא צריכים לשמוע ממני, תכנסו ותראו. יש סרטים מאות אלפים, יש עשרות אלפים, סרט, יש מיליון וחצי, סרט. סרט. עכשיו כל בן אדם ישב ראה סרט, תכפיל את כל מה שאמרתי שמה כפול  תרי"ג כל מילה, צא וחשוב כמה זכויות. בזה אתה יכול לזכות. אז זה לא רק לתת מעשר, איפה לתת את המעשר. יש אחד בשקל קונה דבר מסוים ויש אחד קונה בשקל מאה מאותו דבר. אז לא שווה לתת את אותו שקל ולקבל פי מאה? פה אתה לא מקבל פי מאה, פי מיליונים, פי מיליונים ממקום אחר. אז מי שיש לו שכל עושה בשופר. מי שיש לו יותר שכל כנראה עושה במקום אחר. כן.


ש. עוד שאלה אחרונה. איך אני יכול להיות תלמיד שלך, אני רוצה ללמוד תורה מהפה שלך


הרב: הנה אתה עוקב אחרי, אתה יכול לבוא לבית הכנסת אצלנו בית המדרש ברחוב מתתיהו 10 בני ברק, אנחנו מתפללים בנץ, אחרי זה אני נותן שיעור ואז אתה יכול לשבת בבית המדרש


ש. איזה שעות, סליחה עוד פעם


הרב: בבוקר זה מתחיל משש, היום זה מתחיל משש, בשש ארבעים בערך זה כבר העמידה. בערבית אני נמצא משעה ארבע עד שעה חמש וחצי שש, אני גם נותן שיעור בין מנחה לערבית. תוכל לבוא ליהנות, וולקם.


ש. חזק וברוך


הרב: אפשר גם לבוא בשבת. יש סוויטה שמה, סוויטה. כן, הגברת שמה תן לה בבקשה.



ש. אני קונה כסא


הרב: אשרייך ואשרי חלקך. תתנו לה הוראת קבע.


ש.  ואני רוצה ברכה לרחמה פיאדד בת מרים רפואה שלמה


הרב: ה' יזכה אותה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה. הנה זכית. כן.



ש. זה נכון שאנחנו עכשיו הדור האחרון לפני המשיח ואומרים ששתי שליש של העולם יימחק?


הרב: נכון, כן, מלחמת גוג ומגוג זה מה שיהיה, שני שלישיות העולם ימותו.


ש. זה כבר קורה?


הרב: אנחנו בדרך, את רואה שכולם מתרגזים ומתרכזים.


ש. ומה צריך לעשות כדי להשמר?


הרב: או, מי שרוצה להנצל כתוב יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. אבל את אשה, אז איך את תלמדי תורה, את יכולה לעזור ללימוד התורה, אם את עוזרת ללימוד


ש. אם אני הולכת לשיעורים זה נחשב?


הרב: אם את עושה שיעורים בביתך זה נחשב, אם את הולכת לשיעורים זה נחשב, את מקיימת מצוות זה נחשב אבל צריך גם חסדים. לעשות חסד עם הזולת.


ש. גמילות חסדים


הרב: כן, גמילות חסדים.

שאלה נוספת. תן לגברת שם.



ש. כבוד הרב, ערכתי קניות בסופר, חזרתי הביתה עם העגלה, השעה היתה כבר מאוחרת, הסופר נסגר ולא יכלתי להחזיר את העגלה, בבוקר כשרציתי להחזיר את העגלה הבנתי שנגנבה העגלה, עגלה כזו שוויה היום מאה דולר, מה עלי לעשות? אם אני פונה להנהלה הראשית ומבקשת שיוותרו לי זה לא יחשב לי לגזל? ואם זה גזל עלי לשלם את מחיר העגלה במלואה?


הרב: אז ככה, אם את לקחת את העגלה את צריכה להחזיר,


ש. ודאי


הרב: למה את לא החזרת? לקחת אותה עד לאן? עד לבית?


ש. כן, ועד שהעליתי את הדברים הביתה


הרב: הבנתי, שמעתי, ומה המרחק מביתך בחזרה? מאה מאתיים  מטר?


ש. בערך כן


הרב: ואת תמיד נוהגת כך?


ש. נוהגת תמיד להחזיר


הרב: לא ברור תמיד להחזיר, אבל את נוהגת לקחת את המצרכים עד הבית בעגלה?


ש. כן ולהחזיר


הרב: רגע, והם ראו תמיד שאת לוקחת ומחזירה?


ש. תמיד


הרב: ואין להם בעיה שאת לוקחת למרחק?


ש. ממש לא


הרב: מכירים אותך גם?


ש. ועוד איך


הרב: ועוד איך, אם תגשי למנהל אני מאמין שהוא יוותר לך, אם הוא לא  יוותר לך אז לכאורה את צריכה להחזיר, אבל האם את תמיד מחזיר ומתבקשת להחזיר לבפנים או שאת שמה בחוץ?


ש. לא, רואים אותי שאני מחזירה


הרב: לא הבנת, אבל מניחים איפה את העגלה, בפנים החנות או בחוץ?


ש. יכול להיות בפנים ויכול להיות בחוץ, הם רואים אותי


הרב: שמעתי, אבל אפשר להשאיר בחוץ?


ש. אחרי שהסופר נסגר? לא.


הרב: לא, הם מכניסים, שמעתי מכניסים, הבנתי, אז את מה עשית השארת אותה מתחת לבית


ש. בחדר המדרגות שלי בתקוה שבבוקר אני מחזירה


הרב: הבנתי, ולא קשרת?


ש. לא, לא, לא היה לי חגורה


הרב: הבנתי, לא היה חגורה, בסדר, אני אברך אותך שהוא ימחל לך.


ש. בעזרת ה'


הרב: בעזרת ה'. תגשי לשמה מחר, ובעזרת ה' תגידי לו שאני גם נותן לו ברכה שאם הוא יוותר לך אז בעזרת ה' לא יחסר לו עוד שתי עגלות.


ש. תודה כבוד הרב


הרב: תהיי בריאה


ש. אם הוא מוחל לי אין שום חשש של גזל


הרב: שום חשש וכלום, זה שלו ומותר לו למחול


ש. תודה.


הרב: כן, תן לבחור פה.

הנה יש לך פה יהודי שאומר שאם הוא לא ימחל לך הוא מוכן לשלם את העגלה. פה יש לך בן אדם.



ש. ערב טוב כבוד הרב


הרב: ערב טוב


ש. לגבי הכסא שהרב אמר, אפשר בתשלומים?


הרב: אפשר בתשלומים בעשרה תשלומים


ש. אוקי, אני רוצה כסא.


הרב: אשריך, מאתיים שקלים זכית. למה אתם לא מחלקים להם טפסים או שחילקו לכם בהתחלה, חילקו לכם דפים? אתם לא קוראים, שמים וזהו, שלום.

כן, תן לגברת פה שאלה.



ש. אני רוצה לשאול אותך שאלה כבוד הרב, יש הרבה אנשים שחוזרים בתשובה


הרב: נכון


ש. ורק ה' יודע אם באמת הם אנשים טובים, נכון?


הרב: גם נכון.


ש. ואם אתה נאמר אם אתה מסתכל על החילונים עצמם שהם סה"כ גם הם יהודים,


הרב: גם נכון.


ש. הם לא מצאו את הדרך, בא נקרא לזה ככה, והם יכולים להיות יותר טובים תסלח לי שככה אני אומרת, יותר טובים מאלה שחזרו, מה אתה אומר על זה?


הרב: אני אומר שזה יכול להיות. אבל


ש. עכשיו אם בן אדם הוא חילוני הוא רוצה לחזור בתשובה, אומר שמעי שמעי שמעי, ראית את הדתי הזה שם כיפה והוא סתם חרטה, בא נקרא לזה בלשון


הרב: כן כן, אבל אני יכול להגיד לו, אתה יודע, ראית את השוטר הזה? אז אני בגללו עבריין. ראית את השופט הזה?


ש. לא, זה לא קשור,


הרב: ראית את ראש הממשלה הזה, ראית ראית? אז אני עובר על כל החוקים, ראית את הנשיא הזה, ראית את הנשיא הזה איפה הוא יושב, אז אני עכשיו


ש. לא לא לא לא, בן אדם ששם כיפה על הראש זה אומר שאני שומר


הרב: שופט שם כובע מרובע.


ש. בן אדם ששם כיפה על הראש אומר אני דתי, אני ירא שמים


הרב: הוא לא אומר כלום, הוא שם כיפה על הראש


ש. אז מה זה אומר, אני בן אדם דתי, אני אגיד לו כבדהו וחשדהו


הרב: הנה את שמת כובע על הראש, מה אני צריך כבדהו וחשדהו


ש. אנשים שמכירים אותי יודעים שאני אשה טובה


הרב: ואלה מכירים אותו יודעים שהוא בסדר


ש. לא אנשים שאני מכירה אותו ויודעת שהוא לא בסדר, מה אתה אומר על זה


הרב: אז בסדר גמור, אז תגידי לו חביבי אתה מכבד את הכיפה שעל הראש שלך


ש. אבל אתה לא יכול להתעמת איתם


הרב: אמרת שאת יודעת שהוא לא בסדר, נכון? אז אם לא תגידי לו איך הוא יתקן?


ש. הוא לא יתקן


הרב: אה אז את רק רוצה לבוא להרצאה ולדבר עליו


ש. לא, אני לא רוצה לדבר עליו


הרב: הבנתי הבנתי טוב מאד


ש. לא הבנת, אני רוצה, אני אומרת כזה דבר, אם הדתיים היו באמת דתיים כמו שאתה אומר, החילונים היו חוזרים בתשובה


הרב: שטויות שטויות שטויות, יש חילונים שיודעים בדיוק מה זה דת, לא בגלל הדתיים, הם יודעים את הדת מסבא שלהם שבעיניהם הוא צדיק ולמרות זאת הם רשעים, מה קשור לדתי מבני ברק או מירושלים, סבא שלך היה צדיק ממרוקו, היה צדיק מתימן, למה אתה לא צדיק? כי בחרת להיות רשע. מה אתה מתנפל על ההוא מבני ברק? אל תחבטי את עצמך


ש. לא לא לא


הרב: כן


ש. לא לא לא, אני הבנתי את מה שאתה אומר, אני אגיד לך את האמת אני לא קונה אותה


הרב: בטח שלא תקני


ש. אני אגיד לך למה


הרב: אין לך כסף, אפשר לשלם בויזה,


ש. לא לא, אני אגיד לך למה, אני הייתי חילונית כל החיים שלי, בא בא תעצור פה, אני הייתי חילונית והייתי בצבא והייתי בקבע במה שאתה רוצה


הרב: גם אני, חוץ מקבע


ש. בסדר, עשינו את השירות מה שהיינו צריכים לעשות עשינו. אבל אני חזרתי בתשובה ולא היה לי כל כך מהר לחזור בתשובה, אני חזרתי אחרי שנה שהפכתי את כל העולם, וקניתי ספרים בדרכים לא דרכים רק שאני אלמד ושאני אדע כי זה סרן אותי. היום אני לא מצטערת כי אני יודעת שזו דרך האמת


הרב: נו


ש. אבל אני רואה אנשים שהם דתיים, שהם מועדים ובגדול


הרב: נכון אז מה


ש. וזה מבלבל


הרב: למה זה מבלבל?


ש. כי חילונים שמסתכלים על זה אומרים תסתכלי


הרב: מה אכפת לי מה הם מסתכלים


ש. אני מצפה


הרב: את יכולה לצפות


ש. מה זה לצפות


הרב: את יכולה לצפות, מותר לך לצפות, אני מצפה למלך המשיח. אני לא מצפה לדתיים בכל, אני מצפה רק למלך המשיח. אם אני אחכה לדתיים אוי ואבוי, אני מצפה למלך המשיח, זה הכל. מה אכפת לי מהדתיים בכלל, הם יכולים לנסוע לידי לא לנסוע, לעבוד לא לעבוד, מה אכפת לי בכלל, אני חזרתי בשבילם? אני חזרתי בשביל הקב"ה, הוא אומר לי תעשה ככה אני עושה


ש. אבל אתה נמצא בחברה שלהם


הרב: אני? את גם נמצאת.


ש. אני לא נמצאת בחברה שלהם, תאמין לי


הרב: אז איפה את נמצאת?


ש. אני כל חצי מהשכונה שלי בקושי דתיים


הרב: ורגע את עם החילונים את כן מסתדרת


ש. כן


הרב: איך יכול להיות? איך יכול להיות דתי שלא עושה איזה דבר אחד את אומרת לו תתבייש לך


ש. לא לא, החילונים הם אנשים טובים, הם לא אנשים לא טובים


הרב: מה קשור טובים, גויים גם טובים. גויים מצוינים, בלונדינים גם, מה קשור? אם הם יהודים מה זה קשור טובים? מי מקיים מצוות או מי לא


ש. אבל תקשיב רגע, תקשיב, זה לא אותו דבר בכלל


הרב: בבקשה, תגידי לי עוד.


ש. לא אותו דבר בכלל, תראה אני אגיד לך משהו, כשאני רואה בן אדם דתי שהוא באמת דתי עם זקן ועם כיפה ומנשק את המזוזה אז אני כבר אומרת


הרב: מה הבעיה, הזקן גדל וכיפה שמים, מה הבעיה? כאילו מה קרה פה?


ש. אז בא אני אגיד לך משהו, כבדהו וחשדהו זה לגבי כולם, גם דתיים גם


הרב: ברור, אז מה את חידשת את זה פה? זה כתוב בגמרא, זה לא חידוש שלך, כתוב במפורש כבדהו וחשדהו, ואני אגיד לך יותר מזה, בירושלמי כתוב חושדהו וכבדהו. קודם חושדהו. מה חשבת, בן אדם זה בן אדם, אם לא היה בורח יוסף הוא היה אוכל אותה. מה חשבת, בן אדם זה בן אדם. יש בן אדם מצליח נגד יצרו יש לא מצליח, מה חשבת שאם הוא מגדל זקן אז גמרנו? צריך לדעת, אל תצפי מאף אחד לכלום, תקני את עצמך ואולי יתקנו כמותך, אולי.



ש. כבוד הרב, יש ענין שבדרך שבן אדם רוצה ללכת מוליכים אותו,


הרב: נכון


ש. אז אם הוא דתי עם כיפה וציצית והכל, כן עם מצוות גשמיות עליו והוא לא מקיים את מצוות התורה, הוא בחר בדרך הזו, זהו בעיה שלו, לא בעיה של הבריות ולא של הזולת


הרב: נכון, ולא רק זה הוא ישלם על זה בכפליים. כן. מגיע לו. מה שהוא בחר מגיע לו.

כן, שאלה נוספת. תן לבחור שם לידך. למה אתם לא מחלקים? תעברו בין האנשים.



ש. ערב טוב כבוד הרב, לפני בערך משהו כמו שנה הגעתי, לא סליחה לפני שנה וחצי הגעתי עם אשתי להרצאה של הרב באשקלון, אשתי אחרי הלידה הראשונה פרצה לה דיברנו על זה מחלה של טרשת נפוצה ואמרו לה שלהזהר לא להביא ילדים וכל מיני שטויות של רופאים, אז באתי לרב והרב ברך אותנו באותו ערב, ואמר לי לקבל על עצמי שעתיים תלמוד תורה בתענית דיבור כל יום, אשתי שתקבל צניעות בשלמות, גם לפני זה היא היתה בצניעות אבל לא כיסוי ראש מלא וכל זה, ושהיא תלמד חצי שעה ביום שערי תשובה. אז היא עשתה את זה בשלמות, אני במשך שנה ומשהו לומד תורה, לא מצליח לעשות את השלש חדשים ברצף, אבל איך אומרים תמיד נופל וקם. לפני משהו כמו, אז דרך אגב הבן אדם אצלה היתה בנסיגה לגמרי, ברוך ה' נולד לי בן לפני חודשיים וחצי


הרב: ברוך ה'


ש. והענין הוא שאני רוצה גם ברכה שתברך אותי שאני כן אצליח לסיים את השלשה חדשים האלה, כי אני לא מפסיק, לא מתייאש תמיד ממשיך ממשיך ממשיך


הרב: מה היו המכשלות שלך


ש. תמיד מתפספס יום, תמיד יום אחד


הרב: איך מה אתה שוכח


ש. לא לא, העבודה והלימודים למשל לפעמים אני מגיע פותח את הספר מתחיל ללמוד תק נרדם, מגיע הבוקר, אני בשעה שתים עשרה בלילה לא יכול לתפוס איזה כולל או משהו, אני גם עובד וגם לומד


הרב: באיזה שעה אתה מתחיל את העבודה?


ש. עכשיו לקחתי חופש, בד"כ בשעה שבע אני מתחיל את העבודה שבע בבוקר עד שעה ארבע, בארבע אני


הרב: מה דעתך שאתה לפני שמתפלל אתה לומד את השעתיים ואח"כ הולך ליום עבודה?


ש. הענין הוא שאני גם לומד לימודי ערב, אני גם לומד


הרב: מה הבעיה, חמש שעות שש שעות מספיק לישון


ש. אני אנסה, אני אנסה את זה, אני לא שולל


הרב: אם תלך לישון בשעה עשר-עשר וחצי בלילה, תישן חמש שעות, תקום שעתיים, תתפלל ותלך לעבודה, אתה תהיה עירני כוס קפה ועוגה לידך חביבי ואתה לומד על הכיפאק, ואין רעש.


ש. אין לי בעיה לנסות. בכל אופן לפני חודש בשבת, נרדמתי בצהריים בערך משהו כזה, כבר הייתי באמת כבר מיואש מהענין, ובאת לי בחלום, ואני רואה אותך בחלום אתה כזה גובה, אתה כזה גדול, ואני רואה אותך מחייך ואתה מחבק אותי ואומר לי אל תתייאש, אתה אומר לי הכל בסדר, תמשיך, תמשיך. אבל רציתי עוד משהו, אתה ברכת אותה שהמחלה תעבור לקדאפי, אז קדאפי מת אחרי שבוע, אז אני צריך סוללה חדשה.


הרב: תגיד לי באיזה הרצאה זה היה


ש. הרצאה באשקלון לפני שנה וחצי משהו כזה.


הרב: הבנתי, טוב בסדר


ש. אז קוראים לה חנה בת מרינה


הרב: חנה בת מרינה תזכה לרפואה שלמה והחלמה מהירה בכל איבריה וגידיה.


ש. אמן. תודה הרב.


הרב: תהיה בריא ותצליח בלימוד התורה.


ש. אמן.


הרב: כן, שאלה נוספת.



ש. כבוד הרב, מי היהודי הנדיב שרצה לשלם בעבור העגלה שזה יהיה מקרה שלא יקרה חלילה, הלואי וימחלו לי.


הרב: הוא נמצא שמה.


ש. אבל בא נתפלל שנינו שימחלו


הרב: בסדר גמור, אל תדאגי. תן לו עט. אבל אתה עונה לטלפון כן?


ש. כבוד הרב, לפני שאני אבקש ממנו שימחל לי, אני אספר לו בדיוק את המקרה שקרה שהייתי בכנס של הרב אמנון יצחק והנושא מאד נגע לליבי, ושאלתי את כבוד הרב, ומה שאמרת, מחל לי מחל לי, לא מחל לי


הרב: בסדר גמור, יפה מאד. בסדר גמור. זה נקרא שקיפות לפי ברק.

כן, שאלה נוספת. עוד שאלה יש? תן לו שם.



ש. ערב טוב הרב


הרב: ערב טוב


ש. אני פעם ראשונה מלפנים אז אני קצת מתרגש, מחילה. קודם כל רציתי להודות לרב, אני מכיר את הרב משהו כמו חמש שנים, ואני מאד אוהב את הרב, וכשעבדתי בשופר שלש שנים דרככם חזרתי בתשובה, ובעזרת ה' שנזכה לחזור בתשובה שלמה. ובתקופת הבחירות סליחה שאני חוזר אחורה, עבדנו פה בבת ים, אני הייתי לבד דרך אגב אצלנו, וקצת השפיעו עלי שמה כמה שסניקים, והראו לי את הסרטון של מרן, והשנה בחודש אלול באתי לרב לומר סליחה, ובאתי עוד פעם להוודות ולהגיד סליחה שקצת השפיע עלי הסרטון הזה


הרב: הסרטון היה שקרי, אתה יודע


ש. כן, אני יודע, אח"כ צפיתי בו כל הלילה


הרב: אתה צלם, אתה יודע איפה חותכים ואיפה לא


ש. בדיוק, זו הנקודה.


הרב: אמרתי לך כבר שמחול לך אין טעם להגיד את זה עוד פעם.


ש. רציתי רק להגיד שוב


הרב: ברוך תהיה ותצליח.


ש. תודה רבה. אפשר ברכה הרב?


הרב: אמרתי ברוך תהיה ותצליח. תזכה ללמוד תורה ולהבינה ולזכרה.


ש. אמן.


הרב: כן. תן לגברת פה בכחול.



ש. ערב טוב כבוד הרב


הרב: ערב טוב


ש. אניק ודם כל מודה לך שבזכותך לקחתי כיסוי ראש, הייתי אצלך לפני שנה וחצי ולקחתי את זה, היה לי מאד קשה, וויתרתי הרבה תאוות שלי, ואני עושה הכל שבעלי יתחזק, שבן שלי יתחזק, ואני רוצה רק דבר אחד לבקש ממך, איך אתה יכול להעריך שאני אחזיר בתשובה שלמה כי אני יחזיר את בעלי בשובה שלמה, מה צריך לעשות בשביל זה


הרב: איפה הצדיק הזה? זה לא בעיה, זה בחור נחמד. בא בא.


ש. יש לי, יש לי כבוד הרב


הרב: יש לך? בא אני אברך אותך


ש. אני רוצה שתברך את הבן שלי שיהיה לו זיווג טוב


הרב: ה' יזכה אותך להיות צדיק, תלמיד חכם, ירא שמים, שתזכה ללמוד  תורה באהבה וביראה.


ש. תברך את הבן שלי כבוד הרב, הוא עושה הרבה הרבה חסד, הוא מחזק הרבה אנשים, הוא הביא את החבר שלו עכשיו שהוא יתחזק, ובצבא שהוא שירת הוא היה נותן שיעורי תורה לחיילים והרבה אנשים הוא חיזק.


הרב: תזכה לעלות בתורה ויראת שמים וזיווג הגון מהרה עם אשת חיל.


ש. אמן. כבוד הרב יש לי עוד שאלה אחת, בגלל שאני הייתי חילוניה, ובמיוחד שאצל אשה נשים אוהבות לדבר, וכמובן לשון הרע קצת גם, עכשיו יש לי שאלה, אני התחלתי ללמוד הלכות לשון הרע, ואני כאילו אני שומעת כל ההרצאות שלך אני שומעת, וכבר שלש פעמים חלמתי אותך בחלום


הרב: מה קורה פה בבת ים


ש. אני מאד אוהבת אותך כבוד הרב, ואני יש לי שאלה כזאת, אני לומדת הלכות לשון הרע, והשאלה שלי אני חושבת שיחזק הרבה אנשים, שבן אדם שהוא מדבר לשון הרע, או שעצבן אותו אני באה סתם דוגמא אני מספרת לבעלי או לאמא, לא משנה, כל בן אדם בכל משפחה קורה את זה, אותו רגע שמדברים לשון הרע על מישהו ספציפי בן אדם לוקח את כל העוונות שלו ואת כל הזכויות שלו הולכות למי שמדברים לשון הרע, נכון?


הרב: נכון


ש. אז מה עושים שביל זה, כל המצוות שעשיתי ועשיתי מהלך מאד גדול


הרב: אם חוזרים בתשובה זה חוזר.


ש. אז זה חוזר?


הרב: אם חוזרים בתשובה זה חוזר, אבל צריך לפייס את הבן אדם שדיברו נגדו.


ש. הבנתי. ואם לא ז וכרים כבר על מי דיברו


הרב: מצלצלים אליו, מדברים איתו, אומרים לו אני לצערי אמרתי דברים שלא כהוגן כלפיך, כמו שהיהודי הזה עמד פה ואמר, ואני מבקש מחילה שתמחל לי, נכשלתי בלשוני ואמרתי דברים שלא כהוגן ואני מבקש מחילה


ש. ואם בן אדם לא זוכר במהלך שנים מה הוא דיבר, מה היה ויש משהו אחר שאפשר לעשות לכפרת עוונות על לשון הרע?


הרב: קודם כל שילמד לשון הרע כמו שצריך, דבר שני שיתחרט באמת, דבר שלישי שיחלק ספרונים כאלה של לשון הרע לאחרים כדי לזכות אותם ויכריז שהוא מבקש תשובה בפרהסיא נגיד עכשיו תגידי שאת מבקשת מחילה מכל האנשים שפגעת בהם בכבודם בשמם בכל ואינך יודעת למצוא אותם בשום מקום, אם ישמעו אותך ושימחלו,


ש. אני מבקשת סליחה על מה שדיברתי לשון הרע למי שפגעתי אם בכוונה אם בלי כוונה, בין בגלגול זה בין בגלגול אחר ושימחלו לי


הרב: מחול לך מחול לך מחול לך


ש. כבוד הרב עוד משהו, אני לקחתי כיסוי ראש ואני הולכת בחוץ עם זה, והייתי הולכת חשוף לצערי הרב, היום אני הולכת כבר גם בקיץ עם כיסוי ראש והכל סגור ולא רואים כלום, וקצת קשה ללכת בבית עם כיסוי ראש, אני מאד רוצה שזה הנישואים השניים שלנו, ותברך אותי ואת בעלי שיהיה לנו תאומים ואני מבטיחה לקב"ה ואני מבטיחה לך שאני אגדל אותם בדרך תורה ומצוות


הרב: למה תאומים דוקא?


ש. כי אני רוצה ילדים, אני בת יחידה


הרב: אבל למה תאומים? למה לא אחד אחרי השני?


ש. הלואי, הלואי, שיהיה בלי סוף


הרב: אה, בלי סוף. ה' יזכה אותך לריבוי ילדים.


ש. אמן. צריך משהו לעשות בשביל זה, אולי עוד לקחת משהו, לא יודעת, מה?


הרב: אם את רוצה בעזרת ה' יתברך תלמדי את התנ"ך כל יום רבע שעה


ש. חמישה חומשי  תורה


הרב: לא, 24 ספרים, כל התנ"ך, תורה נביאים כתובים, התנ"ך הנה כזה, רבע שעה כל יום, תוך כמה חדשים את גומרת את הכל.


ש. אין בעיה


הרב: בהצלחה רבה.


ש. תודה רבה כבוד הרב


הרב: ידיעת התורה, להכיר את הבורא, להכיר את הדורות, להכיר את האישים. זכות גדולה. כן.



ש. שאלה אנחנו מצפים למשיח, השאלה אם בעצם אנחנו מחכים למשיח בן דוד, משיח בן יוסף, לא הבנתי


הרב: קודם בן יוסף ואח"כ בן דוד.


ש. אז אנחנו מחכרים לשני משיחים


הרב: נכון, שני משיחים


ש. אם משך הזמן אחד לא ישאר אחד ימות?


הרב: ראשון יש אומרים שהוא ימות אבל יחיה אחרי זמן קצר, ארבעים יום בערך


ש. לא הבנתי


הרב: משיח בן יוסף עלול למות ויחיה אחרי ארבעים יום.


ש. הבנתי, תודה.


הרב: תהיי בריאה.

כן, שאלה נוספת.



ש. ערב טוב כבוד הרב,


הרב: ערב טוב


ש. אני מכיר אותך כבר מעל 15 שנה, בזכותך חזרתי בתשובה, קודם כל רציתי לשאול אם אפשר לעשות באלפיים שקל עשרים כפול מאה בתשלומים


הרב: בשבילך כן, אבל אתה כבר נכנס לשנה השניה, מה תעשה בעוד שנה?


ש. מה ז"א שנה שלמה?


הרב: זה לשנה, ואתה חורג לשנה השניה


ש. אז אלפיים לחלק ל-12


הרב: 12 בסדר


ש. אם אפשר בזכות זה יש לי בן שהוא חולה בסכרת נעורים, סכרת נעורים זה מחלה


הרב: אני מכיר שמעתי


ש. קשה ביותר, זה ילד שכבר ארבע שנים


הרב: זריקות


ש. צריך למדוד כל יום שש שבע פעמים סוכר ונמצא עם ילדים אחרים וכולם אוכלים או כל מיני דברים הוא לא יכול לאכול, ואם הוא כבר יכול לאכול הוא צריך ללכת למדוד


הרב: מה שמו?


ש. יאיר בן מיטל


הרב: ה' יאריך ימיו בבריאות ללא סכנה.


ש. אמן. וגם לי אם אפשר, יש לי קשיים גדולים בפרנסה שלי, גם בגלל הסוג של הפרנסה הזאת קשה לי ללכת להתמיד ואני מאד אוהב תורה


הרב: אתה רוצה שיהיה לך פרנסה?


ש. פרנסה אם בזאת אם אחרת שעל ידי הפרנסה הזאת אוכל ללמוד יותר תורה בנחת.


הרב: טוב, אז תשמע את העצה שלי ואל תסרב. לגדל זקן. עד עכשיו היית חתיך מהיום תהיה יפה.


ש. אני אשתדל


הרב: מה להשתדל, אתה רוצה פרנסה, ל?


ש. ברור שרוצה פרנסה


הרב: תן לשפע, תן לשפע, אל תדאג, אתה תראה, מה אכפת לך תעשה מה שאני אומר.


ש. אני אתחיל נראה,


הרב: בעזרת ה' זה גדל לבד. שיהיה לך פרנסה בשפע רב.


ש. יגאל בן חנה.


הרב: פרנסה בשפע רב.



ש. הרב רק משהו קטן, אני משתגע שעמדתי מקודם וכמו איזה טיפש לא ביקשתי ממך ברכה לאיזה הרמת מדרגה בקדושה, אני חייב להתקדם


הרב: חייב. אתה לומד תורה או עוד לא?


ש. לומד, אנחנו נמצאים כאן עם הרב יעקב גם שלוקח אותנו ועושה לנו שיעורים כל הזמן, באמת מחזיר הרבה הרבה אנשים.


הרב: אתה הולך תמיד עם כיפה?


ש. לא.


הרב: אז מהיום אתה הולך עם כיפה.


ש. בסדר בעזרת ה' זה יקרה.


הרב: בהצלחה ותעלה מעלה מעלה.


ש. תודה הרב.



ש. אין לי שאלה כל כך אבל אם אפשר גם ברכה, אם אפשר לזוגיות. אני כבר בגיל 37 חמור לא קטן אבל הגיע הזמן.


הרב: עיר, עיר, .תגיד מה השם?


ש. דוד בן פרידה


הרב: דוד בן פרידה, ה' יזכה אותך לזיווג הגון הראוי לך מהרה השנה.


ש. אמן.


הרב: אבל אתה מוכן לעשות משהו בשביל, אתה מוכן ללכת עם ציצית.


ש. האמת שהלכתי הרבה עם ציצית


הרב: לא אכפת לי העבר, האם מוכן?


ש. בקיץ קשה לי קצת אבל אני


הרב: מה קשה בקיץ, מה אתה הולך בלי חולצה?


ש. אני אתחיל ממחר .


הרב: או, איפה יש ציציות?


ש. רגע שניה, לא שהדבר לא מוכר לי, אני מתעסק עם משהו שנחשב ביזנס וזה, ואפילו מול לפעמים אפילו ה ייתי מגזים להוציא ציציות באמצע הופעה, אפילו צ'אוצ'סקו ברומניה, ככה


הרב: טוב הם לא מבינים בכלל מה יש שם


ש. לא, ליהודים כמובן, לא שזה כאילו אני הולך עם זה עד הסוף אני גם לא


הרב: ככה צריך, יהודי לא מתבייש.


ש. אפילו פעם הלכתי בראשון ליד קניון עם ציצית בחוץ ממש לגמרי ברחוב


הרב: בטח נפלו כולם.


ש. לא.


הרב: איפה הציציות?


ש. אבל שתהיה אשה לא


הרב: טוב, אתה קונה ציצית בינתיים


ש. אולי לזאת עם העגלה יש בת, בעזרת ה'.


הרב: עוד שאלה רבותי. שאלה אחרונה. תן לה עוד פעם.



ש. כבוד הרב יש לי שאלה מאד חשובה ששכחתי לשאול אותך, האם זה משפיע אם יש לבן אדם שם שהוא יהודי או שצריך להחליף את השם.


הרב: השם שלך הוא שם רוסי?


ש. אני לא רוסיה אבל


הרב: כן, אבל לא משנה, יש לו מובן יהודי?


ש. מרינה אני לא יודעת, באיזה שם היית ממליץ להחליף, אולי השם שלי מצביע למזל או שלא יודעת, מה אתה ממליץ כבוד הרב


הרב: מרים.


ש. מרים? אין בעיה.


הרב: מרים הצדקת. אשרייך.


ש. תודה רבה.


הרב: אני מודה לקהל בעזרת ה', אלה שרוצים לתת את ההו"ק ולזכות להיות שותפים יבורכו מפי עליון. לילה טוב. הייתם טובים ונחמדים.

השאירו תגובה

כדי לכתוב תגובה עליך להיות מנוי מנוי

סרט השבוע

פלייליסט

אתם צריכים להתחבר כדי ליצור פלייליסט