lO
close

רוצים לשתף את המועדפים שלך, דירוגים, או הערות על Facebook, Twitter ? קשר החשבונות שלך ! (אתם שולטים כאשר הודעות מפורסמות.)

:embed code
close

אשקלון 19-5-11

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

אנחנו עכשיו נלמד את ההמשך במסילת ישרים שהפסקנו, בערבים האחרונים בהרצאות, ונראה מה הדרך לקנית הזהירות.

הנה מה שמביא את האדם על דרך כלל אל הזהירות הוא לימוד התורה הקדושה. זה מה שאמר רבי פנחס בתחילת הברייתא, תורה מביאה לידי זהירות, אז מי שלומד תורה בא לידי זהירות, דהיינו להזהר במעשיו, בדרכיו, במחשבותיו, וללכת בדרך התורה כפי עצתה בדיוק, זה מה שמביא לכך התורה הקדושה.

אמנם על דרך פרט המביא לזה הוא ההתבוננות על חומר העבודה אשר חייב בה האדם. ז"א אנחנו צריכים לחיות בהתבוננות, להתבונן, להסתכל, לבדוק, לחקור, להבין מה חומר העבודה שמוטלת עלינו שחייב בה האדם, ועומק הדין עליה. ז"א חומר העבודה זה מה אנחנו צריכים לעשות בעצם בעבודת האלקים, ועד כמה זה חמור אם לא עושים, ומה העומק של הדין עליה. ז"א אנחנו לא עושים טובה שאנחנו שומרים תורה ומצוות, אנחנו חייבים ואם לא עושים יש עונש, והעונש הוא לא בחפיף, יש עומק הדין על כל פרט ופרט, על כל מצוה ומצוה ועבירה ועבירה, ולא רק אם עשית או לא עשית, אלא בוחנים כל מצוה ועבירה עד כמה עשית אותה מרצון או לא מרצון, באונס לא באונס, בשמחה או לא בשמחה, בהשתוקקות לא בהשתוקקות, לאיזה צד ואיזה פניה היה כל דבר ודבר, ככה בוחנים כל דבר ודבר. כמו שבוחנים יהלום מסתכלים עליו מכל צדדיו, וכל פגם ולו הקטן שלא נראה לעין פוגם בערכו, ככה כל מצוה. ולהיפך עבירה, מסתכלים כמה השתוקקות, כמה רצון, כמה ריצה היה לך לזה, כמה עשית את זה מתוך שמחה וכו' וכו', וככה נמדד העונש. אז לכן חייב אדם להתבונן מה חומר העבודה שחייב בה האדם, מה עומק עדין עליה. וזה יצא לו מן העיון במעשים הכתובים בספרי הקודש, על ידי שלומדים את ספרי הקודש אז יוצא לנו מזה ההבנה כמה זה חמור אם לא עושים את עבודת ה' ומה עומק הדין עליה, וכן מן הלימוד ממאמרי חז"ל שמעוררים על זה, כמו הספר הזה מסילת ישרים של הרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו זצוק"ל, שבעצם מספרים כאלה, מאמרי חכמים שנתקבצו בספרים כאלו, ספרי מוסר, הם מעוררים אותנו להתבונן עד כמה חומר העבודה ועומק הדין עליה.

ועכשיו אנחנו נראה כמה דוגמאות, וכל אחד ישייך את עצמו לפי הדוגמא מי הוא, לפי הכתוב כאן.

והנה בהתבוננות הזה, הערות הערות בהדרגה. אם בן אדם מתבונן בדברים כמו שאמרנו, ולומד ספרי התורה וספרים קדושים, וספרי חכמים, ומתבונן מה חומר העבודה עלינו ומה עומק הדין עלינו, מזה יש הערות הערות בהדרגה, פירושו של דבר לא כולם מתעוררים אותו דבר, יש דרגות. יש שלש דרגות שמונה פה הרמח"ל זצ"ל, לפי כל אדם ואדם איך הוא מתעורר וכל אחד מאיתנו ישייך את עצמו, בסדר?

יש דרגה ראשונה נקראים שלמי הדעת, דרגה שניה הפחותים מהם, דרגה שלישית זה כל ההמון. שלמי הדעת הפחותים מהם וכל ההמון. שלמי הדעת זה אנשים שהערה להם במה שהתברר להם שרק השלמות הוא הדבר הראוי שיחמד מהם ולא זולת זה. מי זה שלמי הדעת? אנשים ששלמים בדעתם, מה שדעתם משיגה ומבינה הם רוצים להשיג את זה בשלמות! לא פחות מזה. והם מבינים ומבורר להם הדבר, שרק השלמות הוא הדבר הראוי שיחמד מהם ולא זולת זה. רק דבר שלם. ולכאורה זה היה צריך להיות המדרגה של כל אחד מאיתנו וזה פשוט, שכל אחד מאיתנו צריך להיות משלמי הדעת. אבל כשתראו את הדברים תגידו לי אם זה שייך אליכם.

אז אלה שהם שלמי הדעת רוצים ומבינים שהשלמות הוא הדבר הראוי ולא זולת זה, אין פחות, הם לא רוצים פחות. למה? כי אין רע גדול מחסרון השלמות ומן ההרחקה ממנו. כל חסרון מלהשיג שלמות, אין רע יותר גדול ממנו. כל הרחקה והתרחקות מלהשיג את השלמות, אין רע גדול ממנו. ככה מבינים שלמי הדעת, הכל בשלמות. כי הנה אחר שיתבאר זה אצלם, ויתבאר להם כמו כן היות האמצעים אליו המעשים הטובים והמידות הטובות, ודאי שלא יתרצו מעולם להמעיט באלה האמצעים או להקל בהם, כי כבר נתבאר אצלם שאם אמצעים אלה ימעטו להם, או אם האמצעים יהיו חלשים ולא בכל החוזק המצטרך בהם, הנה לא ישיגו בהם שלמות אמיתי אלא יגרע מהם כפי מה שגרעו הם בהשתדלותם ונמצאים חסרי השלמות, מה שהוא להם צרה גדולה ורעה רבה.

אני חוזר לבאר, ובכן, אחרי שהתבאר אצלהם הדבר הזה, ובשביל שיהיה לכם קל אני אתן לכם דוגמא, כל אחד מאיתנו מבין שאם הוא קונה חליפה חדשה אז הוא רוצה אותה שלמה, אם הוא יראה כפתור חסר הוא מיד יעיר למוכר מה זה? למה הכפתור חסר? אם הוא יראה חוטים יוצאים מהחליפה אז הוא יגיד שזה פירמה לא טובה, ואם הוא יראה חור קטן או שנמשך חוט, הוא יקנה את זה? הוא לא יקנה. קוראים לזה בלשון הקודש, דפקט. מי קונה דבר כזה? הוא לא יסכים לקנות. נגיד שהחליפה עולה אלף שקל, וחוט אחד נמשך יצא החוצה באמצע החליפה, אם יגיד לו הבן אדם, אני אוריד לך עשרה שקלים, הוא יקנה? לא יקנה. מאה שקלים אני מוריד לך הוא יקנה? מאתיים שקלים הוא יקנה? הוא ירצה בכלל לדבר על חליפה עם חוט שנמשך ממנה? ואם יהיה חור שהחור הזה זה חור קטן, לא נמשך חוט, חור קטן, חור קטן בשרוול, בצד, הוא יקנה פחות 500 שקלים חליפה חדשה ב-500 שקלים עם חור קטן? לא יקנה, נכון? למה לא יקנה, אפשר לעשות תיקון אומנותי אם יש עוד כאלה שעושים היום, ויעלה לו נגיד מאה מאתיים שקלים, אז הוא ירוויח 300, הוא יקנה? לא יקנה. חתן יקנה חליפה כזאת? לא יקנה. למה פה בחליפה אתה רוצה שלמות? למה בעבודת הבורא אתה לא רוצה שלמות? הרי החליפה הזאת שתקנה אותה שלמה, יכול להיות שאחרי שתצא מהחנות ותלבש אותה, תתקל בכותל וימשך חוט או שיהיה חור, אתה תזרוק את החליפה? לא. מה תעשה? תחפש תיקון אומנותי, לא תזרוק אותה. אבל לכתחילה מה אתה רוצה? חליפה שלמה.

ככה בכל עניני הגשמיות, אנחנו רוצים הכל בשלמות, מגיעים לעבודת הבורא - חפיף דליל עושים את הכל, אתה לומד שיעור גמרא, אתה לומד את הדף בשלמות? אתה מברר את פירוש כל המילים? אתה מעיין בכל המפרשים? שולחים אותך לדף כך וכך כמו שכתוב, אתה הולך לדף ההוא לבדוק מה כתוב שם בדיוק? אתה רואה חצאי פסוקים בגמרא אתה פותח את התנ"ך לראות את הפסוק ולהבין אותו לאשורו על מה מדובר? אתה לומד באמת בשלמות? אחרי הדף אתה הולך להלכה לראות באמת מה פסק ההלכה עפ"י מה שלמדנו פה בסוגיה, אתה לוקח כל דבר בשלמות או שאתה מחפף? זה המבחן.

עכשיו שימו לב. אלה שהם שלמי הדעת, אז הם שלמי הדעת בכל, בחליפות, בלימוד התורה, במצוות, בקניות, בכל דבר הם אותו דבר, שלמי הדעת זה תכונה - שלמי הדעת. כמו אדם שהוא נקי אז הוא נקי בכל דבר.

עכשיו, אחרי שיתברר להם שאין רע גדול מחסרון השלמות וההרחקה ממנו, הם מבררים מה האמצעים שיביאו אותי עכשיו להיות שלם. מה האמצעים? האמצעים שמביאים את האדם להיות שלם זה המעשים הטובים והמידות הטובות. כמה שאדם מרבה במעשים טובים יותר ויותר הוא נהיה יותר שלם בדעתו. כמה שהמידות יותר טובות הוא נהיה שלם בדעתו, כי אין לו הפרעות, המידות לא מפריעות לו, אדרבא, הוא שש ושמח לעבודת הבורא. אבל אם יש לו מידות לא טובות כגון תאוה, כבוד, גאוה, הוא יכול להרחיק את עצמו, הוא לא יכול לעבוד את הבורא כי זה מפריע לו. מה שמעניין אותו זה להשיג את סיפוקו. אבל אם יש לו מ ידות טובות וזה האמצעים לקנות שלמות, הוא יעבוד כל הזמן על תיקון מידותיו. אם מעשים טובים הם מקנים לו את השלמות אז הוא ירבה במעשים טובים. לדוגמא, הרמב"ם אומר שהכל הולך לפי רוב המעשה, ככה אומרת המשנה, אז אם הכל הולך לפי רוב המעשה, אומר הרמב"ם כך, שאם לאדם יש מאה זוז והוא רוצה לתרום אותם, האם לתת לעני אחד מאה זוז, או לתת למאה עניים זוז זוז זוז, אומר הרמב"ם לתת אחד אחד אחד אחד, למה? כי בזה שאתה נותן אחד אחד אחד אחד, ריבוי המעשים, הכל הולך עפ"י רוב המעשה, ריבוי המעשים ישריש בך תכונה של נדיבות,  נתינה חד פעמית אתה תהיה נדבן,  נדבת משהו אבל אתה לא תהיה נדיב, המהות שלך לא תהיה נדיב, אבל מי שמתרגל כל הזמן לתת לתת לתת, הוא הופך להיות נדיב. והתורה רוצה שנתקן את המידות שלנו שיהיו מתוקנות שבמהות שלנו אנחנו נהיה כאלה. ז"א ריבוי המעשים הוא חשוב מאד, תיקון המידות הוא חשוב מאד, כשאדם יודע שבשביל להיות שלם בדעתו אז הוא צריך את האמצעים האלה שנקראים מעשים טובים ומידות טובות, ודאי מי שכך לא יתרצה מעולם להמעיט באלה האמצעים או להקל בהם, אדרבא הוא יוסיף תמיד כמה שיותר מעשים טובים, וכמה שאפשר ללמוד ספרים שיתקנו לו את המידות, כמו ארחות צדיקים והאחרים. כי כבר נתבאר אצלו שאם אמצעים אלו ימעטו, או יהיו חלשים ולא יהיו בכל החוזק המצטרך, הוא לא ישיג שלמות אמיתי. ואז הוא יגרע מהם כפי שהוא גורע מההשתדלות. כמו שאם אדם עובד הרבה, לכאורה הוא מרויח הרבה, אם הוא ממעט בעבודה הרבה אז לכאורה הוא מרויח פחות, ככה האדם מבין זה לא נכון, אבל במקרה שלנו זה כן נכון. כמה שתמעיט בתיקון המידות ותלמד פחות בענין זה, ודאי שיגרע ממך, ואז הוא נמצא חס שלמות. וזה רעה גדולה ורבה מאד למי שהם שלמי הדעת. שלמי הדעת לא מוכנים לפשרות, לא מוכנים להתפשר, כל דבר הם רוצים בשלמות. זאת המדרגה הטובה ביותר, למי שמבינים את חומר העבודה המוטל עלינו ואת עומק הדין עליה. אז לכן הם מתעוררים להיות שלמי הדעת לעשות הכל על הצד הטוב ביותר. ועל כן לא יבחרו אלא להרבות מהאמצעים האלה, איזה? ריבוי המצוות ותיקון המידות למידות טובות, לכן לא יבחרו אלא להרבות מהם, ולהחמיר בכל תנאיהם, ולא ינוחו ולא ישקטו מדאגה מדבר פן יחסר מהם מה שיגיע אותם אל השלמות אשר הם חפצים. ז"א תמיד הם לא ינוחו ולא ישקטו, תמיד יהיו דואגים שחלילה לא יחסירו משהו שיביא אותם אל השלמות שהם חפצים. וזה מה שאמר שלמה המלך ע"ה, "אשרי אדם מפחד תמיד". פירשו חז"ל, ההוא בדברי תורה כתיב. ז"א כל זה מדובר בדברי תורה. בדברי תורה צריך להיות מפחד תמיד, אולי אנחנו עדיין לא יצאנו ידי חובה בקיום התורה והמצוות וצריכים להשלים.

סוף המדרגה הזאת, אם אדם מגיע לשלמות הדעת ועושה את כל מה שאמרנו, סוף המדרגה הזאת זה נקרא יראת חטאת. יראת חטא - אדם ירא חטא, חטא למי שלא יודע זה גם פירוש מילולי חטא - זה חסרון. כמו שאמרה בת שבע לדוד המלך, ואני ובני חטאים, מזה אני ובני חטאים? - חסרים. אם אתה לא תתן את המלוכה כמו שהבטחת לשלמה המלך נמצאנו אני ובני חסרים. אז חטאים זה לשון חסרון, יראת חטא זה יראת החסרון גם, לא רק החטא בפועל שהוא חטא, אבל כל חטא יש בו חסרון, כי במקום שתעשה מצוה אתה עושה חטא. אז אדם שזוכה לשלמות הדעת, שיא המדרגות של זה זה שהוא מגיע ליראת חטא, שהיא מהמשובחות שבמדרגות, והוא שיהיה אדם ירא תמיד, ודואג פן ימצא בידו איזה שמץ של חטא שיעכב אותו מן השלמות שהוא חייב להשתדל בעבורו.

אתם יודעים איך דנים בעולם האמת לפי זה? אני אספר לכם איך דנים. הארי הקדוש הודיע למרח"ו - תלמידו הקדוש, תלמידו המובהק - רבינו חיים ויטאל, אחרי שהוא נפטר הוא בא אליו בחלום ושאל אותו המרח"ו, מה אני לעולם הבא? אז הוא אמר לו שהמקום שלו גדול מאד והוא יושב לימינו של הקב"ה והמדרגה שלו עצומה וכו' וכו', הוא שאל אותו מה יש לו לתקן? אז הוא אמר לו שיש לו פעם אחת כשהוא היה תינוק שהוא הכה על אמא שלו פה, בידו, הכה עליה, ואם הוא רוצה לתקן את זה כדי שהוא יגיע לשם בלי שום פגם, כי זה פגם אפילו שהוא היה קטן, כי בשמים לא עונשים עד גיל עשרים, לא עונשים בעולם הזה, אבל מה שעושה קטן למעלה מענישים אותו בשביל להגיע למדרגה שלו, כל הפרעה כזאת מפריעה להגיע למדרגה, אז הוא אמר לו אתה צריך לצום שלשה ימים בשביל לתקן את הדבר הזה, זה נקרא עומק הדין, מה שדיברנו, חומר העבודה ועומק הדין, כשאדם רוצה להעפיל למעלה למדרגה המירבית שלו, בוחנים גם את הטעויות שלו אפילו שהיה קטן. יותר מזה, אפילו שהיה עובר, תובעים את יעקב אבינו שעקב את אחיו בבטן, שתפס בעקב על זה יש לקב"ה ריב עם יהודה, כמו שאומר הנביא, שעקב את אחיו בבטן. שום דבר לא הולך בלי חשבון, הכל עם חשבון ובעומק הדין. אז לכן שלמי הדעת כל הזמן בפחד, הם מפחדים חס ושלום לא חטא, שמץ של חטא. משהו מן המשהו של חטא חס ושלום יכול לעכב אותם מן השלמות שהם חייבים להשתדל בעבורו. על זה אמרו ז"ל על דרך משל, כל מלמד שכל אחד נכווה מחופתו של חברו. בעולם האמת צירו לנו חז"ל שכל אדם מגיע לעולם האמת חופים אותו בחופה, מה זה חופה? כמו מלך שמוליכים אותו ושמים חופה מעליו ונושאים אותו על הכתפיים, יש חופה, זה חופה קטנה למלך פה, בעולם העליון יש חופות, אתם ראיתם ארמונות, ארמונות עושים אותם כמו חופה, עושים את התקרה קמורה, כמו חופה מלמעלה. בעולמות העליונים יש חופה לכל צדיק וצדיק, וצדיק אחד יש לו חופה גבוהה מאד ואחד קטנה יותר וכן הלאה. וכל אחד נכווה מחופתו של חבירו, מה פירוש? כביכול כואב לו על זה שחברו הגיע לחופה כזאת והוא לא. זה רק ציור כרגע אני מצייר, כן, במציאות זה הרבה יותר ממה שאני מצייר, זה רק ציור פה. מכל מקום, כל אחד נכווה, מה הכוונה? זה לא מטעם הקנאה שהוא מקנא למה הוא יש לו חופה גדולה ואני חופה קטנה, כמו שנופלת קנאה אצל חסרי הדעת למה לו יש ככה ולי אין, למה הוא קנה ככה ואני אין לי, למה הוא קידמו אותו ואני לא, לא קנאה פשוטה וזולה של חסרי דעת, איזה? אלא כמו שאנחנו נראה, שהוא רואה שחברו השיג את המדרגה הזאת והוא בגלל שהיה חסר מן השלמות לא הגיע למדרגה של חברו, על זה הוא נכווה, זה כמו כויה. אתם יודעים מה זה כשבן אדם נותנים לו כויה איך הוא אי, אדם שהגיע שחברו הגיע לחופה כזאת זה רק בגלל שהוא היה שלם יותר ממנו ופחות בעל חסרון. אז הוא נכווה מחופת חבירו ואומר למה אני החסרתי מעבודת הבורא משהו שהיום אני צריך להצטמצם ולהצטמק בחופתי לעומת חופת חברי שהשכיל להיות שלם יותר ממני. אז לכן על פי ההתבוננות הזאת, ודאי לא ימנע השלם בדעתו להיות זהיר במעשיו. אז כשמצייר לו שלם הדעת מה יהיה בסופו כשהוא יגיע למעלה, כמה הוא יכול להצטער על זה שלא השלים את מה שצריך לעשות בשלמות אדם כזה ודאי שיזהר פה בעולם הזה מאד מאד שלא להחסיר מעבודת הבורא.

לסיכום, שלמי הדעת אלה בעלי המדרגה הגבוהה ביותר שיודעים מה חומר העבודה ועומק הדין, ולכן הם יודעים שהאמצעים שמביאים לזה זה ריבוי המעשים הטובים ללא הפוגה ותיקון המידות הטובות להיות במידות טובות ומצוינות, אלה שעושים כך כל מה שיש להם הזדמנות לעשות הם רודפים אחריה בחפץ לב ובשמחה, ולא יחסירו כהוא זה, כי אין להם רעה יותר גדולה מזה שהם עושים דבר והוא לא שלם. ולכן הם מפחדים תמיד, שחלילה לא ימצא בידם שמץ של חסרון של חטא, ועל ידי זה יפסידו ויכנעו בחופת חבריהם שהשיגו בשלמות דעתם את המדרגה הנכספה העליונה. אלה שלמי הדעת.

מישהו זיהה את עצמו כזה? טוב, נעבור לדרגה הפחותה, נראה אולי שמה אנחנו נמצאים. תיכף נראה.

הדרגה השניה זה הפחותים מאלו, אך לפחותים מאלה תהיה ההערה - ההתעוררות לפי הבחנתם. מה הבחנתם? מה קרה? נשבר הכסא? יצר הרע אני אומר לכם עובד שעות נוספות, רודף אחרי עד אשקלון.

ובכן, לפחותים מהם - משלמי הדעת, יש הערה לפי הבחנתם. מה ההבחנה של הפחותים? זה לפי הכבוד שהם מתאוים לו. הבעיה של הפחותים נוגעת לענין של כבוד. מה הכבוד? הם מתאוים לכבוד. אז לפי ענין הכבוד שהם מתאוים לו ככה הם פחותים יותר. וזה פשוט אצל כל בר דעת, כל בעל דעת שאין המדרגות מתחלקות בעולם האמיתי שהוא עולם הבא, אלא לפי המעשים. שמעתם? אם אתה רוצה לדעת מה תהיה מדרגתך ביחס למדרגות חברך, תסתכל כמה מעשים טובים אתה עושה ביחס לחברך, כמה מעשים טובים אתה עושה ביחס לחברך, עכשיו מעשים טובים זה לא רק כמות, זה בפרט איכות, שהמצוות צריכות להיעשות לשמה ולא שלא לשמה, כי אם אתה עושה מצוות לשם כבוד, לשם רושם, לשם התגאות או דברים כאלה, זה המצוות שהולכות לסיטרא אחרא, זה בכלל לא בשבילך, אלא צריך ריבוי מעשים וגם איכות. אבל זה פשוט אצל כל בעל דעת שאין המדרגות מתחלקות בעולם האמיתי, שמה זה עולם האמיתי מה לעשות, פה אפשר למרוח את כולם, פה אפשר להיות באיצטלה של צדיק חבל על הזמן, עד שחושפים אותו בתקשורת ומגלים מיהו בדיוק, או שחושפים אותו בקהילה, אבל מכל מקום שמה זה עולם האמת, ובעולם הבא דנים את האדם ונותנים לו מעלה לפי המעשים, ושלא מתרומם שם אלא מי שהוא רב המעשים מחברו, כמה שאדם זוכה לעשות יותר מעשים ככה הוא זוכה יותר מחברו. ויש כינוי לזה אצל חכמים, זה נקראים חסידים ואנשי מעשה, או בעל מעשה, באידיש קוראים לזה "בעל מעיישה" 'איז הבעל מעיישה' - שאתה בעל מעשה, אדם שהוא בעל מעשים זה מדרגה גבוהה מאד. ומי שהוא בעל מעט מעשים, אדם כזה הוא יהיה השפל, אדם הזה יהיה נמוך, נמוך, נמוך, אם כן אפוא איך יוכל אדם להעלים עיניו ממעשיו או למעט השתדלותו בזה? אם המדרגה הנצחית נקבעת לפי רוב המעשים, ומי שממעיט במעשים הוא שפל שם, איך אדם יכול להעלים את עיניו ממעשיו, מתעלם מהרבה דברים, או ממעט בהשתדלות, הרי אחר כך ודאי יהיה לו צר מאד בזמן שכבר לא יוכל לתקן את מה שעיוות, שמה הוא כבר לא יוכל לתקן, להגיד סליחה לא ידעתי שזה עד כדי כך, אם הייתי יודע שזה עד כדי כך ודאי שהייתי עושה. לדוגמא, אם אומרים לאחד, תעשה טובה, תביא לי את הסל משם, אז הוא אומר תגיד, אתה חושב שאני פראייר, למה מה קרה אני עבד שלך? אני צריך להביא לך את זה? ככה הוא אומר, או שהוא אומר את זה בלבו, הוא אומר אני לא יכול, אני מצטער, אני לא יכול, הוא נימוסי כאילו, הוא לא אומר מה שבלבו, אבל הוא לא יודע שזה שניסה אותו ואמר לו אתה מוכן להביא לי את זה, התכוון לתת לו 5000 דולר אם הוא היה עושה את זה. ובא השני ואמר לו אתה מוכן לתת לי את זה? אז הוא אומר בשמחה, ומביא לו אתזה, וההוא עוד נוכח במקום ופתאום הוא רואה שההוא אומר לו תמתין רגע, תודה, שולף ארנק, מוציא שטרות מאה מאה דולרים, נותן לו חמישים שטרות, אומר לו תודה רבה לך, תהיה בריא, אשריך שזכית, שזיכית אותי ועוד מברך אותו, נותן לו 5000 והולך, אז ההוא צועק הלו, ישלך עוד משהו לסחוב, יש לך עוד? נגמר מתוק, נגמר. נגמר, נגמר, נגמר. זה על מקרה אחד. תארו לכם שההוא כל יום היה אומר לו תעשה לי טובה תביא וההוא כל הזמן מלגלגל עליו אתה חושב שאני טמבל, אתה כל פעם אומר לי, ובסוף התברר שהוא לא שילם להוא על כל פעם, אלא סוף החודש הוא נתן לו מאה אלף דולר! י'חביבי הוא הולך להתאבד. ואם זה בסוף החיים הוא מקבל מאה ביליון דולר, מה הוא חסך? ההוא חסך מעשה להרים את זה מפה לפה אפילו בתור חסד, בתורת צדקה, נדבה, מה שתרצה, לעשות חסד עם יהודי, ביקש שתרים לו את זה תביא לפה, היית עושה חסד, מה פתאום, הוא ממעט במעשים. הוא משתדל להתחמק. טמבלולו, כשאתה תגיע למעלה, כשאתה תראה את הערך של כל מצוה שפספסת, זה לא חמש אלף דולר, זה לא מאה אלף, זה לא ביליונים, זה נצח נצחים בגן עדן בחופות אין סופיות עם מלאכים שיושבים לידך, אלה שנבראו מהמצוות שלך. יש אחד מגיע לעולם האמת ביליונים של ביליונים מלאכים הולכים אחריו, יש אחד מגיע לעולם האמת, יש לו אלפים. אבל רובם מקוסחים כאלה, חלק בלי עיניים חלק בלי  ידיים, לפי המצוות איך הוא עשה אותם. יש אחד מגיע עם אחד וחצי כאלה צולעים שמגיעים אחריו, זה כל הסחורה שהוא הביא מעולם האמת. אתם יודעים איזה בושות, איזה בושות, בן אדם מגיע לעולם האמת.

אז אומר כאן כל זמן שאדם יכול לעשות הרבה מעשים, איך יכול למעט ולהעלים עיניו מזה, הרי אח"כ יהי הלו צר כי לא יוכל לתקן. והנה יש מן הפתאים, פתי יאמין לכל דבר, יש מן הפתאים שמבקשים רק להקל מעליהם, כל דבר שאתה אומר לו ענינים של מצוה מתחמק. אחד בא אומר לו צדקה, אומר כבר נתתי, תן צדקה, אין לי, אחד עושה פוזות מחפש - לא מוצא, אחד מתעלם כאילו הוא עסוק בתפילה, כל אחד מתעלם, יש אחד בא, תשלים מנין, אני ממהר. יש לי פגישה... אפילו להשלים מנין פעם בחיים, גם זה קשה לו. ועוד כהנה וכהנה. נו, יש מן הפתאים שמבקשים רק להקל מעליהם, אבל יש להם תירוץ יפה, תשמעו איזה תירוץ יפה מאד יש להם. תגידו לי אם אתם מזהים את זה אצלכם או לא. אומרים הפתאים, למה ניגע את עצמנו בכל כך חסידות ופרישות, הלא די לנו שלא נהיה מהרשעים הנידונים בגיהינום. אנחנו לא נדחוק את עצמנו להכנס בגן עדן לפני ולפנים, אם לא יהיה לנו חלק גדול יהיה לנו חלק קטן, די לנו בזה ולא נכביד על משאנו בעבור זאת. במילים של היום, תשמע, אני דתי, אני לא חרדי, אני אומר לך את האמת, אני דתי לא חרדי. למה אתה לא חרדי? מה זה חרדי? לא כמו אלה שאתם מכירים, חרדי זה מי שחרד על דבר ה', מי שחרד לקיים את דבר ה' כמו שאמרנו שצריך להיות מפחד תמיד בדברי תורה, מי שהוא חרד על דבר ה', זה אדם שרוצה להיות שלם באמת כי הוא חרד, ה' אמר משהו ואני צריך לקיים, אוי ואבוי אם אני לא אקיים, ה' אמר לי, זה לא הבוס אמר לי, אם לא הוא יפטר אותי, זה הקב"ה אם לא הוא יכנס לגיהינום. הוא צריך להיות חרד. אז הוא אומר את האמת, שמע אני דתי, אני לא חרדי, ז"א מה אתה חפיפניק, אתה מחפף, לא עושה הכל בדיוק בשלמות, אתה מעגל פינות, אתה מקפיץ ענינים, אתה דתי. או דתילוני. אתה גם רואה טמבלויזיה ויש לך פייסבוק ויש לךה רבה דברים ואתה הולך גם לקולנוע ומסיבות ורוקד גם לפעמים בתערובת, משתתף בחתונות כאלה, אתה דתי, דתי, אתה לא מגזים, אתה לא מגזים חס ושלום, למה להגזים? למה משא? גן עדן שמע, אני לא מאלה, אני צנוע, אני לא צריך להכנס בפנים לגן עדן ליד הקב"ה, לא, אני מתאים לי רק עברתי את הגיהינום נכנסתי לכניסה, תשאיר אותי שמה, מסודר. אין שום בעיה. ככה אומרים הפתאים. אתם מזהים כמה חבר'ה כאלה, כן. והם אומרים שככה זה מספיק להם וזה טוב להם וזה זה זה.

אתם מתארים לכם שיש סעודה, מה זה סעודה? נגיד עכשיו להבדיל, להבדיל, להבדיל, כן התחתנו שני גויים באנגליה אז שני מיליארד אנשים הסתכלו עליהם, שני מיליארד הסתכלו עליהם, כאילו זה היה כדת משה וישראל, כאילו כאילו, והתחתנו שניים כאלה והיתה שמה סעודה חבל על הזמן, כן, כל מנה אני לא אגיד לכם את הסכומים כי אני לא יודע, אבל בערך חמשת אלפים דולר למנה וכו' וכו', כן, מה אפשר לאכול כבר אני לא יודע, אבל מכל מקום, זה סעודת מלכים. וכל מי שמוזמן י'חביבי, עכשיו תארו לכם שבן אדם אומר, תן לי רק להכנס לבפנים, רק להכנס, היה אחד שישן שם כבר שבוע ימים בכביש ממול בשביל לתפוס מקום, אבל נגיד שנכנסת אפילו בפנים, עכשיו תארו לכם שעוברים כל המלצרים עם כל המאכלים וכל הריחות והכל, ואתה יכול רק להריח, ועוברים לידך כל הזמן, ואתה רואה את האוכל, יותר טוב להיות בחוץ מאשר להיות בפנים. אחרי שאתה רואה את זה, מריח את זה, רואה את הכבוד ואיך מגישים לך ואיך מחליפים לך ואיך נותנים וכל דרישה וכל בקשה מביאים לך מכל הסוגים, ואתה רק, ואתה רוצה פאילו להציץ להסתכל, לא נותנים לך להגביה את העיניים יותר מידי, כאילו אתה צריך לראות חצי שולחן, לא הכל, אתה מבין, וריחות והכל, אתה נהיה מטושטש, סחרחורת הכל פה ושם, וזה מארוחה של שלש שעות. תאר לך שאתה צריך להיות ככה לנצח, רק כל הזמן להריח, אה, אה, אין כלום. ואתה רואה אנשים נכנסים נכנסים ואומרים לך למה אתה לא נכנס? אה, אני הייתי מהפתאים, אני הייתי רק דתי, אז אני שמו אותי פה, כי אני מספיק לי להיות רק בכניסה, אני דתי, אני לא רוצה להגזים, להכנס בפנים, וכולם נכנסים ועוברים ואתה יושב ליד השער. איזה פדיחה זאת, כולם אומרים לך למה אתה פה? כבר מאה שנה אתה פה, כנס. אומר לא נותנים לי כי אני בחרתי את המקום, אמרתי אני לא רוצה להגזים, לא רוצה, רוצה ככה בכניסה רק לא בגיהינום, יחביבי איזה פדיחה זאת. יחביבי. איייי.

תארו לכם אתם יודעים מה, ששמים את הבן אדם כבר אחרי נגיד 500 שנה שמים אותו בשלחן ליד כולם, ב"ה ריחמו עליו, 500 שנה זה זמן סביר כבר לקדם אותו קצת. אז הוא יושב בשלחן, אחרי שהוא יושב בשולחן ומגישים, לכולם מגישים ועליו פוסחים. הוא בא לקחת אומרים לו לא, אתה דתי, ממשיכים הלאה. נותנים לחרדים והדתי לא אוכל, עכשיו הוא לידם עוד יותר עונש, הוא רואה מה הוא אוכל, הוא רואה והוא שומע את הצ'נג' צ'ינג'... והוא לא יכול לשות כלום, ואתם יודעים מה זה, הוא רוצה כבר לחזור בחזרה, אומרים לו לא, אתה כבר התקדמת. יחביבי. ואחרי זה אתם יודעים, אומרים דברי תורה על הסעודה, ופתאום מתחילים שם לדבר דברים דברים, והוא לא מבין מילה, הוא לא מבין מילה, ואחד יושב לידו אומר לו נו, איזה דברים, הא, איזה וורט הוא אמר, כן, כן, הוא אומר מה הוא אמר לא הבנתי, לא שמעתי בדיוק, תחזור, בושות, הוא לא מבין כלום, לא מבין מה מדברים, כי הוא לא למד גמרא, לא למד כלום, בשבילו זה סינית, זה כאילו אמרו צ'נגצ'צ'צנג'צ'נוצ'... הוא לא מבין מילה, אתם יודעים איזה עונש, גם לא אוכל גם לא מבין. למה? כי הוא היה פתי בעולם הזה הוא הסתפק, אמר מספיק להיות דתי, עזוב, חרדים אתם יודעים מה זה חרדים? זוב, הכל הצגות. אז מסביר לנו הרמח"ל זצוק"ל כך, אומר האדם אני לא אדחוק את עצמי להכנס לגן עדן לפני ולפנים, אם לא יהיה לנו חלק גדול אז יהיה חלק קטן, די לנו בזה ולא נכביד משאנו בעבור זאת. וכל זה מה היה צריך אדם לעשות פה? כמה מצוות, זה הכל, כאילו מה שעבוד? מה, לברך על השתיה, לברך לאחריה, מה, לברך על אכילה לברך אחריה, מה, לשים ציצית, מה הבעיה, להניח תפילין, מה הבעיה? לשמור שבת, לנוח, לאכול פיסטוק חלבי וגרעינים, מה הבעיה? כיאלו מה אתה רווחת בזה שאתה היית דתי במקום להיות חרדי, הרווחת עבירות ותאוות, על זה תפסיד לחיי העולם הבא. זה אנחנו מדברים אם הדתי לא עשה שום עבירה, אבל אם הוא עשה עבירות כמו שאמרנו, טבמלויזיה ופייסבוק וריקודים מעורבים וכל הדברים האלה, הוא בגיהינום גיהינום. למה? כי הוא היה דתי, עוד שם את הסמל של הקב"ה על הראש, אמר אני מחילו של הקב"ה, אני מאמין בו, הנה שמתי את הכובע, שמתי את הכיפה, הכל בסדר, אבל מה אתה עושה? הפוך מזה. חילול ה'. חילול ה' זה לא דבר פשוט.

אבל יש לנו שאלה, אומר הרמח"ל, לשאול את הפתאים האל,ה יש לי שאלה הוא אומר, נשאל אותם שאלה. האם יוכלו כל כך על  נקל לסבול בעולם הזה החולף, לראות אחד מחבריהם מכובד ומנושא יותר מהם ומושל עליהם. יחביבי יחביבי. תאר לך עכשיו שאתה היית רמי לוי, שמעתם את השם הזה רמי לוי? לא שמעתם חצי חינם, חנויות חצי חינם, חצי חינם, גם השם שלו הוא חצי, הכל קצר, רמי לוי חצי חינם. ובכן, רמי לוי עשיר גדול, ועובד אצלו אחד משלוחן, משלוחן, עושה שליחויות, מקבל מחיר מינימום לשעה. והנה יום אחד, המשלוחן הזה פתח לו גם כן איזה בסטה, ואח"כ התפתח ולא נהיה חצי חינם, נהיה חינם וחצי, ולא רק זה, אלא שהוא בעצמו נהיה ספק של רמי לוי, יעני רמי לוי צריך לקנות אצלו עכשיו, מה ירגיש רמי לוי? איזה עונש זה יהיה, אתם יודעים איזה עונש? תשמעו מה אומר הרמח"ל.

האם יוכלו הפתאים כל כך על נקל לסבול בעולם הזה החולף, לראות אחד מחבריהם מכובד ומנושא יותר מהם ומושל עליהם, וכל שכן אחד מעבדיהם או מן העניים הנבזים והשפלים בעיניהם, הוא יכול לסבול דבר כזה שהוא יהיה מעליו ומושל עליו וכו', מי יכול לסבול דבר כזה? והאם לא יצטערו ויהיה דמם רותח בקרבם? לא, נכון? כי הנה עינינו הרואות שכל עמל האדם זה להנשא על כל מי שיוכל, ולשים מקומו בין הרמים יותר, כי זוהי קנאת איש מרעהו, ואם יראה את חברו  מתרומם והוא נשאר שפל, ודאי שמה שיסבול הוא מה שיוכח לסובלו. ומה שיסבול ומה שיוכרח לסבלו כי לא יוכל למנוע, אבל לבבו יתעשש בקרבו. הוא יתפוצץ. אתם מכירים את הקנאים? יש כאלה עושים סטיקר רק שימותו הקנאים, יש כאלה עושים סטיקר אחר, שיחיו הרבה שנים ויתפוצצו. אבל אתם יודעים מה זה שבן אדם פתאום רואה מי שמתחתיו עולה על גביו ומושל בו וכולם מכבדים אותו והוא שפל בעיני כולם, פה בעולם הזה שהכל זה חרטה ברטה. ופה אתה יכול לעבור דירה וכבר לא תראה אותו לא תצטער. אבל שם אתה לא יכול לברוח מהמציאות כי זה עולם האמת. ותאר לך שזה שפתאום הפך להיות הבן אדם שמעליך כמו שתיארנו, הוא השכן שלך שאתה לא יכול להתפטר ממנו. הוא רק פותח את הדלת ואתה רואה אותו, אתה מקבל חום סוגר את הדלת בחזרה. ז"א אנחנו מצירים ציורים, יהיה בסדר, בסדר, הקב"ה יודע את הלב שלי, תאמין לי אם כולם היה להם לב כמו שלי, אני הייתי חבל על הזמן, המשיח היה בא, בגלל זה הוא לא בא.

ומעתה, אם כך קשה עליהם להיות שפלים מזולתם במעלות המדומות והכוזבות, שאין השפלות בם אלא לפנים כמו בעולם הזה, ולא ההנשאות אלא שוא ושקר, איך יוכלו לסבול שיראו את עצמם שפלים יותר מהאנשים עצמם שעתה הם בעיניהם שפלים מהם. ושמה זה במקום המעלה האמיתית והיקר הנצחי. יצר הרע ממשיך. הוא לא אוהב את השיעורים האלה שאני נותן. למה? זה הופך את האנשים להיות שלמי הדעת.

ובכן, וכשאדם מגיע למקום המעלה האמיתית והיקר הנצחי שאף על פי שעכשיו אין מכירים אותו ואת ערכו, על כן לא יחושו אליו אבל בזמנו ודאי שיכירוהו לאמיתו לצערם ולבשתם ודאי וודאי שיהיה להם צער גדול ונצחי. היום אנשים לא מצירים את הציור שהם מגיעים לשם ומה יקרה להם, אבל כשיגיעו לשם, הרי יצטערו צער ובושה נצחית שלא יוכלו למחוק אותה. הרי לך שאין הסבלנות הזו שהם דורשים לעצמם להקל מהם את חומר העבודה, אלא פיתוי כוזב שמפתה יצרם אותם ולא דבר אמיתי כלל. ז"א מי שבחר להיות דתי, ויש לו סבלנות, והוא מקל מעליו את העבודה - עבודת ה', ולא מבין את חומר העבודה, ולא את עומק הדין, זה פיתוי כוזב שמפתה היצר הרע אותם ולא דבר אמיתי כלל. וכבר לא היה מקום לפיתוי הזה, לולא היו רואים את אמיתת הענין, אבל לפי שהם לא מבקשים אותו, הם לא מבקשים ללמוד את זה, הם לא מנסים לברר את זה, הם לא חיים בהתבוננות, הולכים ושוגים לרצונם כי מתאים להם איך שהם חיים. הנה לא יוסר מהם פיתוים עד הזמן שכבר לא יועיל להם. כי לא יהיה עוד בידם לתקן את אשר שיחתו. הוא שאמר שלמה המלך ע"ה, שימו לב איזה פסוק פצצה. "כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה". אני חוזר עוד פעם על הפסוק "כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה" תמצא מלשון מציאה, הקב"ה ממציא לנו מציאות, אפשרויות לזכות במצוות ובמעשים טובים לאין ספור, אז כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה. כי מה שאין אדם עושה כל זמן שהכח מסור בידו מהבורא יתברך, שזה כח הבחירה שמסור לאדם כל ימי חייו לבחור אם הוא רוצה לעשות או לא, שהוא בהם בחירי ומצווה לעשות, לא יוכל לעשות אותו בקבר ולא בשאול, שאין הכח הזה עוד בידו, כי מי שלא הרבה מעשים טובים בחייו, אי אפשר לעשותם אחרי כן. מי שלא חישב חשבון מעשיו, לא יהיה לו זמן לחשבו אז. מי שלא התחכם בעולם הזה, לא יתחכם בקבר. זה מה שאמר, "כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה". אז זה נקראים הפתאים הפחותים אלה הדתיים. שמעתם?

אז כל אחד יזהה את עצמו אם הוא מאלה שמקל מעליו את המצוות ומתיר לעצמו כל מיני עבירות, וחושב שבזה הוא יכנס לגן עדן ויהיה בכניסה כי הוא לא דוחק את עצמו לפני ולפנים. מחכות לו הפתעות גדולות מאד, שכדאי שיצייר אותם כמו הציורים שאמרנו קודם, וזה רק ציורים מעטים, אבל אם הוא יחווה פעם אחת רק חויה כזאת לאורך זמן קצר אפילו, אז הוא יבין מה צפוי לו לעולם האמת. כי הקב"ה לא משחק ולא מוותר לאף אחד, אף אחד לא לגדולים לא לענקים, ודאי שלא לקטנים, לאף אחד לא מוותר הקב"ה כי הוא אלהי המשפט. והכל הוא מביא במשפט. זה הדרגה השניה.

עכשיו תגידו לי אם אתם מזהים את עצמכם בדרגה השלישית זה נקרא ההארה להמון. כל השאר זה המון העם. ההמון. איך מעוררים את ההמון? בענין השכר ועונש עצמם. להמון צריך לדבר ולהסביר להם מה השכר על המצוות והמעשים הטובים ומה העונש על העדרם ועל עבירות. בזה שהם רואים את עומק הדין עד היכן הוא מגיע, שבאמת ראוי להזדעזע ולהיות חרד תמיד, כי מי יעמוד ביום הדין ומי יצדק לפני בוראו, כשהקב"ה השקפתו מדקדקת על כל דבר קטן או גדול. וכן אמרו חכמים ז"ל, ומגיד לאדם מה שיחו, אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת הדין. אתם שומעים? אדם מגיע לעולם האמת, יושב עם אשתו לדין, אומרים להם אתם דיברתם לא יפה. אתם התנהגתם לא יפה. אנחנו? מה פתאום! אומרים רק רגע, מסכי ענק פלזמה ענקיים, כולם יושבים ורואים, מפעילים את הסרט ורואים מה עושים. פול ווליום ושומעים מה מדברים. "ומגיד לאדם מה שיחו" הקב"ה יגיד לאדם מה היה השיחה שלו, אפילו, אפילו בין איש לאשתו, שזה כאילו דבר שבינו לבינה, כאילו זה דבר מוצנע, זה רק בסודי סודות בשקט, משמיעים ומגידים לו! אי אפשר להתחמק מהפדיחה הזו, חבר'ה, רק אם מוחקים את זה פה בתשובה. אם עושים תשובה ומשנים את הדרכים אפשר למחוק, אם לא - זה מונצח. אתם רואים איזה בושות שלפעמים מצלמים אנשים, פתאום מצלמות תופסות אותם ורואים אותם במעשיהם המקולקלים, איזה בושות. באשקלון חטפו עכשיו איזה בחורה, נכון? הראו את זה? הראו איך תופס אותה הבחור מכניס אותה לאוטו, איך המשטרה לכדה אותו? אה, זה היה בנתיבות, באשקלון, לא? לא חשוב, באשקלון בנתיבות, יש לכם פה מצלמות ברחובות? אתם לא יודעים אפילו. לא משנה, בכל אופן זה מקרה עוד קליל, אבל יש מקרים עוד יותר חמרים. אז לכן צריך לדעת. ועוד אמרו חז"ל, "וסביבו נשערה מאד" ועכשיו תראו איזה פחד פחדים, תקשיבו טוב, זה ההערה להמון שיתעורר לדעת לתקן את מעשיו.

הקב"ה מדקדק אפילו עם הצדיקים הכי גדולים שיש. מלמד שהקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה. תשמעו דוגמאות, אברהם נקרא אברהם אוהבי, לא היה מי שהיה אהוב לקב"ה ומי שאהב את הקב"ה יותר מאברהם. עד שהכתוב קורא לו "אברהם אוהבי", ולא פלט מן הדין, מפני דברים קלים שלא דקדק בהם, הקב"ה לא שחרר אותו על דברים פעוטים, הוא שאל את הקב"ה שאלה בת ארבע מילים, "במה אדע כי אירשנה", אמר לו ידוע תדע, שאלת אותי במה תדע, אני מודיע לך, "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" זרעך יהיו בגלות מצרים ארבע מאות שנה, על כל מילה ששאלת מאה שנה יהיו בגלות. שמעתם דבר כזה על ארבע מילים מה מקבלים? ומי מקבל? הכי אהוב ואוהב, אז מה אנחנו? אמר לו הקב"ה חייך, ידוע תדע, כשכרת ברית עם אבימלך בלי ציווי של המקום, אמר לו הקב"ה חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות. למה אתה כורת ברית עם הגוי בלי לשאול אותי?

יעקב חרה אפו ברחל אשתו, שרחל אמרה לו 'הבה לי בנים', אז הוא אמר לה 'התחת אלקים אנכי'. מה ענה לו הקב"ה? אמר לו כך עונים את המעוקות, חייך שבניך עומדים לפני בנה. ולפי שנתן את דינה בתיבה, כדי שלא יקחנה עשיו, אף על פי שכוונתו היתה ודאי לטובה, אבל הוא מנע חסד מאחיו, כי אם היה עשיו מתחתן עם דינה היתה מחזירה אותה בתשובה, אמרו במדרש, אתה מנעת מאחיך חסד, למס מרעהו חסד, לא ביקשת להשיאה דרך היתר, היא נישאת דרך א יסור. במקום שהיא תהיה לעשיו היא תהיה עם שכם בן חמור. במקום מהול ערל. ומה הוא רצה? בסה"כ שהבת שלו תתחתן עם רשע. תראו איזה דקדוק.

יוסף לפי שאמר לשר המשקים, כי אם זכרתני איתך, ניתוספו לו שתי שנים בבית המאסר. למה? חוסר בטחון. אתה תולה בשר המשקים שיזכיר אותך, אני לא זוכר אותך? אני הקב"ה לא זוכר אותך? אתה צריך בדרגה שלך הגבוהה של בטחון אתה צריך לבקש מאדם שיזכיר אותך לפני פרעה? אני לא זוכר? אני לא רואה אותך? עוד שנתיים על כל מילה עוד שנה בית סוהר. שמעתם דברים כאלה?

יוסף עצמו על שחנט את אביו בלי רשותו של המקום - של הקב"ה, או לפי ששמע עבדך אבינו כשבאו אליו כל הזמן האחים והיו מספרים לו עבדך אבינו עבדך, והוא שומע שהם אומרים עבדך על מי? על אבא שלו, והוא שומע את הדברים ושתק, מת לפני אחיו! יותר מוקדם מכל אחיו, והוא היה הקטן שבהם. תראו איך מדקדק הקב"ה.

דוד המלך, שחיבר את כל התהילים, תהילות לקב"ה, ואפילו כשרדפו אחריו היה אומר מזמורים לקב"ה, מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, הבן שלו רודף אחריו והוא אומר לו מזמור, מזמר לקב"ה, זה מגיע לו עולם ומלואו. אבל מה הוא אמר? הוא אמר וקרא לדברי תורה "זמירות היו לי חוקיך" - נענש. אתה קורא לתורה זמירות, והוא לא התכוון חלילה לזלזל, מה העונש של הזמרים שעושים מהתורה זמירות, ה' ירחם. אבל הוא נענש שנכשל בדבר עוזה ונתערבבה שמחתו, ומתו הרבה מישראל בגין זאת.

מיכל, לפי שהוכיחה את דוד במה שרקד בחוץ לפני אהרן, נענשה שלא היה לה ולד אלא במותה.

חזקיה המלך, לפי שהראה לשרי מלך בבל את בית נכותו - את האוצרות ואת כלי בית המקדש, נגזר על בניו להיות סריסים בהיכל מלך בבל. ורבים כאלה מאד.

ובפרק הכל חייבין במסכת חגיגה דף ה' אמרו, רבי יוחנן, כשהיה מגיע לפסוק הזה היה בוכה, מה הפסוק אומר? "וקרבתי אליכם למשפט, והייתי עד ממהר", היה בוכה, אומר רבי יוחנן עבד ששוקלים עליו קלות כחמורות תקנה יש לו, בודאי שאין כונת המאמר שיהיה העונש על שתיהן כאחד קלות כמו חמורות, כי הקב"ה אינו משלם אלא מידה כנגד מידה, אבל הענין הוא, לענין משקל המעשים עולים בכף גם הקלות וגם החמורות. שלא נחשוב שרק עבירות חמורות מעלים על המשקל, וקלות לא מעלים על המשקל.

חז"ל אמרו שאם בן אדם הכריז על עצמו, אני כופר, אני אפיקורוס, אם הוא חושב שבזה ידונו אותו כאפיקורוס ובזה נגמר - לא. אומר הגאון מוילנא, כופר שנכנס למסעדה ידונו אותו למה הוא נכנס בלי כיפה, למה הוא אכל בלי נטילת ידים, למה הוא לא ברך על נטילת ידים, למה הוא לא בצע על הפת בברכה, למה הוא לא אכל כמו שראוי לאכול, למה לא אמר דברי תורה, למה לא אמר מזמור לפני כן, למה לא עשה מים אחרונים, למה לא בירך ברכת המזון דאורייתא וכן הלאה. על כל דבר ודבר, אתה לא יכול להגיד אני כופר, אני אפיקורוס, אתה יכול להגדיר את עצמך מה שאתה רוצה אבל לשלם אתה תשלם על קלות וחמורות אחת לאחת למצוא חשבון כמו שאמר שלמה ה מלך ע"ה.

והקב"ה לא יעלים עינו כלל וכלל, כמו שלא מעלים מהחמורות כך לא מהחמורות וישגיח ויפקח בהשוואה אחת לדון כל אחד ולהעניש על כל אחד. זה שאמר שלמה המלך ע"ה, "כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם בין טוב ובין רע" גם על הטוב מביאים אותנו במשפט, אם עשינו את הטוב כמו שצריך לעשות אותו. כאשר אין הקב"ה מניח מלשכוח כל מעשה טוב קטן כמות שהוא, כן לא יניח מלשפוט ולהוכיח כל מעשה רע קטן כמות שהוא, ז"א הקב"ה גם משלם על הדבר הכי קטן שהוא טוב, נגיד אם אתה אומר שיחה טובה או אתה אומר משהו, אתה אומר למישהו סליחה איפה זה רחוב כך וכך, ואתה אומר לו תלך ישר ואתה מטה את ידך, יכולת להגיד לו תלך ישר תפנה שמאלה, אתה לא, הטרחת את עצמך תלך ישר תפנה שמאלה בשביל שיהיה לו יותר ביאור והבנה, על הטיית היד שלך תקבל עוד שכר לאין שיעור. על כל פעולה ופעולה שאתה עושה, בין טוב בין רע, אתה מקבל על כל פרט ועל כל דקדוק. אם אתה אומר כן אדוני, מה שאלת? יעני אתה עושה את זה ככה בשמחה, אתה שמח לעזור, אתה נותן לו תחושה טובה, גם על זה תקבל על החיוך. "ולבן שיניים מחלב" "גדול המלבין פנים לחברו ממשקהו חלב", אדם מלבין את שיניו, אומר כן, רואים את השיניים הלבנות שלו, זה מלבין יותר טוב מלהשקות אותו חלב. כל פעולה נמדדת בין טוב ובין רע. ולהוציא מלב הרוצים להתפתות ולחשוב שלא יעלה האדון ברוך הוא בדיניו את הדברים הקלים ולא יקח חשבון עליהם, אלא הכל בכלל, כל האומר הקב"ה וותרן יוותרו בני מעיו.

וכן אמרו אם אומר לך  יצר הרע חטא והקב"ה מוחל לך, אל תשמע לו, אל תשמע לו. וזה דבר פשוט ומבורר, כי הקב"ה אל אמת, וזה מה שאמר משה רבינו ע"ה, "הצור תמים" תמים זה שלם, "הצור תמים פעלו" כל פעולותיו בשלמות, "כי כל דרכיו משפט" אין הנחות, "אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא", כי כיון שהקב"ה רוצה במשפט, הנה כך הוא עובר על המשפט המעלים את העין מן החובה כמו מן הזכות, על כן אם משפט הוא רוצה צריך שיתן לכל איש כדרכיו וכפרי  מעלליו בתכלית הדקדוק בין לטוב בין למוטב. זה שכתוב "אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא" חכמים פירשו, לצדיקים ולרשעים, כי כך היא המידה, על הכל הוא דן על כל חטא הוא מעניש ואין להמלט.

מספיק לכם להיום, יש המשך שההמשך מסביר אז איך יש תשובה, איך עושים תשובה, אם הקב"ה דן הכל אז איך יש תשובה, ואם יש מידת הדין אז מה זה מידת הרחמים? אבל זה בשיעור הבא למי שיעקוב אחרינו באתר שופר. טי וי, או שופר. נט, יוכל לראות. בינתיים מה הרווחנו? הרווחנו שאנחנו  יכולים לזהות את עצמנו, האם אנחנו משלמי הדעת שמחפשים לעשות הכל על הצד הטוב ביותר, האם אנחנו הפחותים מהם, דהיינו הפתאים שאנחנו מרגיעים את עצמנו לא צריך משא גדול ועול מצוות יותר מידי, אפשר לחפף ולדלל, ואנחנו נהיה בגן עדן בעזרת ה' בכניסה ולא נכנס פנימה, אז כבר הסברנו את הדוגמאות. ויש את ההמון, שההמון צריך לעורר אותו על פי השכר והעונש, שידע שהדברים הם כך ואין משחקים. זה לא פה אתה תמציא לך איזה תאוריה ותגיד אני בטוח, אין דבר כזה, אברהם לא נמלט מהדין, יצחק, יעקב, דוד, שלמה, אף אחד מגדולי עולם לא נמלט מהדין על פטפוטי מילים, על ארבע מילים 400 שנה, אתם מבינים מה מדברים?? ואנחנו שמזלזלים וגורפים דברים וחושבים וככה, ומנחמים את עצמנו, מה יהיה איתנו אם לא נשים לב. אז הספר הזה מסילת ישרים - מסילה לישרים, סולל לנו את הדרך בעזהי"ת איך להגיע לגן עדן על בטוח ואיך להרוויח את העולם הזה פה גם על בטוח.

רבותי, השיעור הזה שווה מיליונים, מיליונים, מיליונים מיליונים, לא כסף, זה חרתה כסף, מיליונים מיליונים מצוות. מהיום אתם יכולים לעשות מיליונים מיליונים מיליונים מצוות.

איך אפשר לעשות מיליונים מיליונים מיליונים מצוות? בקושי עושים כמה מצוות ביום, איך מיליונים  מיליונים מיליונים? אז אנחנו המצאנו שיטות שאפשר לעשות מיליון וביליונים של ביליונים של ביליונים וטריליונים של טריליונים בלי סוף עד סוף הדורות מפעולות בודדות. עשינו מבצע של חלוקה של מיליון שבע מאות חמישים אלף תקליטורים של האנציקלופדיה האינטראקטיבית בכל רחבי הארץ, וחילקנו זכויות בלי סוף בכל בית יהודי שאפשר לראות סרטים, 400 סרטים עם שאלות ותשובות שאפשר לצפות בזה בלי סוף. עשינו תכנה שנקראת "הכה את המומחה" כל שאלה ששואלים אני משיב עליה באתר שופר, יותר מאלפי, אלפי שאלות שיש עליהם תשובות, אתה לוחץ שם ב'הכה את המומחה' ואתה מקבל תשובות. על כל שאלה אתה מקבל תשובה בסרט, אתה שואל אותי שאלה, היא כתובה כבר אתה לא צריך להמציא את השאלה, בכל נושא בכל תחום אתה רואה את השאלה, לוחץ טרק סרט ואני עונה לך. צפו בזה כבר מיליונים, והשתנו מזה, אנשים מאות מאות אלפים של אנשים.

עכשיו אנחנו עושים מבצע חלוקה של כל התורה כולה בתקליטור אחד עם הגמרא ופירושיה בצורה קלילה, עם הלכות עם תמונות מתוך ספרים של הלכה שעל כל תמונה בציור, בתמונה אתה רואה את התשובה מה ההלכה, ז"א הכי עצלן, הכי לא למדן, יוכל בלחיצת כפתור לדעת דין בכל ענין כמעט. וכל זה יהיה מחובר דרך תקליטור אחד עם מנוע חיפוש, שיהיה מחובר לאתר שופר, ויוכלו לראות בכל העולם ולדבר כל אחד עם כל אחד. יהודי שנמצא בסין ויהודי בקנדה, יהודי באמריקה ובישראל, אחד ברומניה והשניה ביוגוסלביה, כל אחד יוכל לדבר עם השני דרך התקליטור הזה ולדבר דברי תורה. יוכלו גם לראות אחד את השני, יוכלו ללמוד בחברותא, יהיה בית מדרש גדול שכלם יכולים להיות שותפים בו ולכתוב חידושי תורה ויענו להם על זה וכו' וכו', אין סוף, בין המדרש העולמי הגדול של ארגון שופר. אתם רואים מה אפשר להמציא עם השכל והדעת שהקב"ה נתן לאדם? "אתה חונן לאדם דעת" יש אנשים מחפשים איך לעשות רק כסף והנאות, ויש שמחפשים איך לעשות יותר ויותר מצוות.

אז אדם יכול לעשות ביליונים של ביליונים של ביליונים מצוות. בואו אני אראה לכם כרגע בסרטון מה זה נקרא התקליטור התורני. בסדר? אתם מוכנים לראות? ארבע דקות, בבקשה.

תודה. הבנתם בכלל מה מדובר? אפשר להתחבר כל העולם כולו ולדבר בבית מדרש וירטואלי וכל אחד יקבל בבית תקליטור כזה בחינם שהעלויות שלו זה אלפי שקלים. רק לקנות את כל הספרים שיש בפנים זה מאות ספרים, רק לפתח את התוכנה זה עלויות של שני מיליון, ואנחנו היום עושים את המבצע הזה לזכות את עם ישראל.

מי שרוצה בעזרת ה' להיות שותף במפעל הזה, ולזכות בהרבה מצוות של לימוד תורה בכלל עם ישראל, שזה לא פוסק אף פעם, ומדובר על ביליונים ביליונים של מצוות, יכול להיות שותף במניה, מנית שותפות בכל המיליון שבע מאות חמישים, בסך 400 שקלים בעשרה תשלומים, 4000 שקל בלבד, הוא רוכש לו את המניה הזאת לנצח, והיא מייצרת לו ביליונים של ביליונים של ביליונים של מצוות מכספי מעשר. מניה של שותפות בכל המצב הזה, אנחנו עובדים על זה כבר הרבה שנים להגיע למצב הזה שנוכל להגיע, רכשנו חלק מכל הספרים האלה, סדרות שלמות, גמרא עם חברותא ועוד מאות ספרים שיוכנסו לשם, כל זה עם מנוע חיפוש שניתן יהיה להשיג הכל בקלי קלות. כל לחיצה תביא אותך למקורות כולם בחינם, אז מי שירצה יוכל לעשות הו"ק בעזרת ה' פה אצל שלום בפינה, ויקבל ברכה על זה בעזרת ה' יתברך למה שיבקש.

תיכף אני אתן לכם אפשרות לשאלות, אני אחלק גם מתנות.

 

ש. אני רוצה לעשות, אני גרושה ואני רוצה לעשות כיסוי ראש.

הרב: אשריך לחיי העולם הבא. בבקשה. לתת לה,

ש. תודה רבה

הרב: תברכי שהחיינו ותזכי במצוה

ש. אני רוצה, הרופא אומר לי לעשות ניתוח בעמודה שדרה, אני רוצה לשאול אותך אם כדאי או לא כדאי

הרב: מה המצב כאילו, עד כמה זה מטריד אותך

ש. אני לא יכולה ללכת וקשה לי לשבת, ואני עברתי ניתוח החלפת ברך, ויש לי סוכר ולחץ דם מחלת נפילה ויש לי מן אנגומה בראש, אז זה מה שאני מפחדת.

הרב: הבנתי, צריך להתייעץ עם הרב פירר בבני ברק הוא מבין בדברים האלה והוא יגיד לך אם כן ואם לא, אני מקוה שבזכות הכיסוי ראש, חלק מהדברים ודאי יעופו

ש. תודה. תודה רבה

הרב: בבקשה, תשימי ותברכי שהחיינו, אשריך שאת עושה את זה מעצמך.

ברכת שהחיינו.

אמן.

הרב: ג'ורג'י חיים שואל למה נשים צריכות ללמוד ספרי שערי תשובה ולא דברים שנותנים לאשה, ספר שערי תשובה זה ספר יסודי בענין היהדות וקיום התשובה, ובלי לדעת את הדברים האלה, גם אם הנשים עושים מצוות ודברים הנוגעים להם בלי הבנה של היסודות של היהדות, נכשלים בחלק מן הדברים או שעושים אותם בלי הכוונות הרצויות.

כן, הלאה תן לבחורצ'יק שמה.

 

ש. הרב, יש לי שאלה, יש לי ידידה מאד טובה ואנשים חושבים שהיא מזיקה לי רק ואני לא יודע למי להקשיב, אז

הרב: בן כמה אתה?

ש. אני בן 13

הרב: אוהו, ובת כמה היא?

ש. גם 13

הרב: הבנתי, אז לא רק היא מזיקה לך, אתה גם מזיק לה. אתה צריך להתעסק כרגע בלימודים, בעזרת ה' תגיע לגיל שראוי תתחתן ובינתיים אל תעשה עבירות כי אוי ואבוי, על כל קשר כזה, חביבי אתה אוסף לך צרות על גבי צרות בצרורות.

ש. תודה

הרב: תהיה בריא.

ש. תהיה בריא גם.

 

ש. הרב אמר בעולם הבא שהקב"ה מראה לנו בין איש לאשה, אז יש לי שאלה אפילו הקב"ה הרי הוא אבא, אבא לא יכול לראות אם בן מה בן עושה עם אשה, זה ענין של בעל ואשה, אסור לאף אחד.

הרב: בעולם הזה הדברים האלה הם מגונים, בעולם האמת זה כמו שהיה אדם הראשון וחוה היו ערומים, לא היה בזה שום גנאי. למה? כי כל האיברים נבראו לשמש לפני הקב"ה לעשות את רצונו, מצות פריה ורביה זה מצוה חשובה מאד, הראשונה בתורה, שעושים אותה לכונה שהקב"ה ברא. אבל יש גם הרבה עבירות אחרות שהן גם כן לא יפות כל כך להראותם או להראות רציחות או להראות כל מיני דברים, אבל מה לעשות, בעולם האמת זה האמת כמו שהיא, ואין כחל ואין שרק ולא מורחים, שמה רואים בדיוק על מה מקבלים עונש. לכן אדם צריך להזהר ויכול למחוק עדיין פה את הכל. אם הוא עושה תשובה על הכל, ולא חוזר יותר למעשים ומתחרט באמת ובוכה על מעשיו הרעים שהוא עשה אותם לפני הקב"ה בלי בושה וכל הדברים האלה, אז הקב"ה עשה חסד, אבא עשה חסד. אתה רוצה למחוק? אתה רוצה שאני לא אראה ואתה תראה? בבקשה תחזור בתשובה ותמחק אתה את הכל, אם אתה מוחק את הכל סימן שאתה רוצה שיראו את הכל, ואם אתה רוצה שיראו יראו.

ש. כולם יראו שמה?

הרב: כן, גם ההורים, כן גם המשפחה, כולם, שכנים, כולם כן. כן.

ש. כולם אין להם הקב"ה יכול לראות, לא כולם

הרב: אתה מבין ככה, אבל שלמה המלך בסוף ספרו אומר אחרת, סוף דבר הכל נשמע, לכן את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם, יראו לו בדיוק מי הוא.

ש. תודה רבה

הרב: הבנת? תהיה בריא.

בינתיים עניתי בשאלה שעניתי לך כבר לישראלי בת אל ששאלה אותו דבר בערך.

 

ש. שלום כבוד הרב, יש איזה שאלה שעלתה פה, זה מעניין אותי, אנחנו שומעים את זה כל הזמן, אבל מעניין לדעת, אנחנו אומרים שהקב"ה נמצא בכל מקום, בכל פינה, רואה הכל, הכל נכתב הכל נרשם, כשמגיעים למעלה הכל נראה. פעם אחת, לא חס וחלילה שאנחנו לא מאמינים, אז אולי פעם אחת כדאי לשמוע איך  נמצא הקב"ה, את מי הוא צריך לראות, אם יש אנשים חשובים מיוחדים, את כל העולם, את כל היהודים, איך זה נראה, איך הוא מתפזר על כל כך שטח כזה גדול, נכון שזה אצל הקב"ה זה לא בעיה, אבל איך זה מסתדר? על כל העולם אחד אחד בכל פינה, בכל נקודה, איך זה מסתדר?

הרב: פשוט מאד, כמו שאני נמצא כאן ואני רואה במבט אחד את כולכם, את צבע הבגדים שלכם, את התנוחה שלכם, מי מחזיק את היד על פניו, מי נשען, מי משלב ידים, אני רואה את האורות אני רואה את הכל, בעת ובעונה אחת אני קולט את כל הדברים, אני שומע את כל השמועות, אני שומע את הרחשים, אני מבין מה אתם חושבים, אני יודע למה אתם צוחקים עכשיו וכל הדברים האלה אני מבין ואני רק אני. אז אם אני רק אני, ואני קטן כזה והוא נתן לי קצת קצת קצת קצת, אז הוא שיש לו הכל הכל הכל והוא חילק לכולם כל אחד קצת קצת קצת קצת והוא יש לו את הכל אז קל לו לדעת הכל.

ש. ז"א אתה בקטן הוא בגדול

הרב: איווה

ש. יפה. שאלה שניה, יש לי עוד שאלה. אנחנו כשרואים חילוני שמחלל שבת או עושה דברים מה שלא נראה לנו, אומרים אה, זה כמו תינוק שנשבה, כביכול, אז אנחנו מנסים לרחם עליו, מצד שני אנחנו אומרים שנער לא מקבל עונש עד גיל עשרים, כביכול, היום אתה חידשת משהו אמרת לא, ילד גם נענש אפילו כשהוא תינוק.

הרב: נכון

ש. נכון? איך זה מסתדר?

הרב: הסברתי, קודם כל מה שאתה אומר על כל אחד שאתה רואה מחלל שבת שהוא תינוק שנשבה זה טעות

ש. ככה אומרים, עזוב אותו זה כמו

הרב: אומרים, אומרים הרבה דברים כמו שהדתיים למדנו היום על הדתיים, שכחת? שהם אומרים הרבה דברים אנחנו נהיה פה, נהיה שם, יסדרו אותנו בגן עדן יכניסו אותנו פה, הם כבר מנהלים את הגן עדן עוד לפני שהגיעו. אבל תינוק שנשבה זה רק מי שלא ידע מעולם והוריו לא לימדוהו, כמו אדם שנולד יתום ולא הכיר את הוריו ולא את יהדותו ולא כלום והוא גדל אצל הגויים, אדם כזה זה נקרא תינוק שנשבה שלקחו אותו שבאים ושבו אותו בהיותו תינוק ולא הכיר את יהדותו, זה תינוק שנשבה. ספרדי לדוגמא שגדל בבית יהודי והוא יודע מה זה מצוות והכל, והוא מחלל שבת, זה תינוק שנשבה?

ש. לא

הרב: זה תינוק שיודע הכל והחליט להיות תינוק גם כשהוא גדול וממשיך. אבל מה שאתה שואל, מה שחידשנו לך, אז תדע לך, כל מה שמדובר שעד גיל עשרים לא דנים מן השמים בעולם הזה, ז"א אין עונשים מן השמים בעולם הזה. אבל לעולם הבא כן עונשים. כמו שבדיני נזיקין, יש לנו דינים שבית דין לא יכולים להוציא מהאדם ממון, על פי דין לא יכולים להוציא ממנו ממון, אבל בדין שמים הוא חייב! כשהוא יגיע למעלה יגידו לו אתה נשארת חייב לפלוני, ז"א אותו דין לא ניתנה רשות לבית דין להוציא ממון, אבל זה לא שהוא פטור מתשלום, בדיני שמים הוא חייב, והוא צריך להחזיר את מה שהוא צריך, זה שבית דין לא היה לו כח פה להוציא ממנו בגלל שהתורה לא נתנה לו את הכח, זה לא אומר שאתה פטור, כשתגיע למעלה אתה תצטרך להתגלגל עוד פעם בעולם להחזיר את החוב. לכן כל אדם שיוצא מבית דין שידע, שאם דנו אותו והדין הוא שבדין שמים חייב, הוא צריך לשלם, אם לא ישלם ישלם שם. אז לכן יש דינים שהם פה, יש דינים שהם שם. משעה שאדם נולד ואף לפני כן, כמו שלמדנו, כבר יש  חשבון לבן אדם על כל דבר שהנשמה התלכלכה בו. הנשמה שלנו היא נשמה אלקית, ואם נדבק בה כתם בין ברצון בין לא ברצון, זה כתם שצריך להסירו. אם אתה הולך ברחוב ומישהו בטעות השליך משהו וניתז עליך משהו, אתה אשם? אתה לא אשם, אבל לנקות אתה תנקה או לא? בטח תנקה. ואם התלכלך בן אדם אפילו בלי רצון בלי ידיעה, תינוק הוא לא יודע מה הוא עושה, בלי ידיעה, אבל הוא התלכלך כי חטא זה חטא, ובנשמה זה פגם, הפגם הזה צריך להתנקות? צריך להתנקות.

ש. לפי החישוב כך אין כמעט בן אדם שאין לו את הבעיה.

הרב: נכון. אז מה אתה יכול לעשות? תשובה.  גם על חטאים שהיית מאז שאתה תינוק, אתה יכול להגיד אני חוזר על כל המעשים הידועים והלא ידועים ובאמת להשתדל, ואם חטאתי ככה ולהקפיד ולעשות ולהוסיף וזה ולשאול ולברר, אם אתה חפץ להיות שלם, שלמי הדעת, אתה לא תחסיר כלום.

אתה יודע הרב שך זצ"ל, הוא חי עד גיל 104, 107, תלוי מה, בכל מקרה מגיל 95 או משהו כזה, הוא התחיל לעשות, לא שהוא לא עשה קודם אבל אז כל הזמן הוא עשה חשבון. והוא היה שולח את העוזרים שלו, לפלוני אני חייב, פלוני יכול להיות שאני גערתי בו  יותר מידי והוא נפגע, פלוני אולי לא קיבלתי אותו בסבר פנים יפות, התחיל לשחזר את כל החיים בשביל לראות מה הוא צריך לתקן, אתה שומע? והוא היה גדול הדור. כי בן אדם שהוא שלם בדעתו לא רוצה להחסיר כלום

ש. אבל הוא יכול לעשות, אנחנו הפשוטים מה?

הרב: אתה יכול, אין פשוט, אתה יהודי קדוש. אין יהודי פשוט. פשוט זה מי שהחליט להות פשוט, מי שהחליט להיות קדוש הוא יהיה קדוש, כי התורה אומרת "קדושים תהיו לי" לא פשוטים תהיו לי, אין מצוה כזאת. "קדושים תהיו לי כי קדוש אני" אתם יכולים להתקרב למדרגתי ולמעלתי. אנחנו החלטנו להיות מההמון או  מהפחותים, אבל אנחנו יכולים להיות גם שלמי הדעת, תלוי מה אנחנו רוצים להיות. אין פשוטים אצל הקב"ה, היהודי הכי פשוט הוא יותר מכל אומות העולם ביחד. הבנת? אנחנו סגולה מכל העמים.

ש. כן, מילה יש לי עוד שאלה בהלכה. אני יכול לשאול?

הרב: אני לא פוסק הלכות, עדיף שתשאל פוסק, אם תרצה אתן לך מספר

ש. לא, כי היום נפגשתי

הרב: לא חשוב, תן לאנשים לשאול שאלות שנוגעות אלינו.

ש. אוקי,

הרב: כן, תודה תן ליהודי שם. בבקשה.

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. יש לי שאלה, למה מירון נקרא גר הצדק ולא גר צדק?

הרב: הצדק? יכול להות שזה דוגמא על זה שזה בה' הידיעה, לא דקדקתי בזה, אפשר לבדוק.

ש. ורציתי לבקש ברכה לרפואה שלמה של אמא שלי, ג'ין בת אאידה

הרב: ה' יזכה אותה לרפואה שלמה מהרה, ותלמד בעבורה. אתה מוכן? אתה מוכן ללמוד בעבורה?

ש. בטח

הרב: שעתיים כל יום בתענית דיבור תורה שלשה חדשים רצוף כולל שבת וחגים

ש. בעזרת ה'

הרב: תודה. שאלה נוספת.

שואלים אותי פה אליקו אליקו, מה רע בשם שיראל? ובכן, אני ביררתי היום בביתו של הרב קניבסקי, וככה קיבלתי תשובה, שכל השירים, כל השמות המחודשים שמחדשים אנשים, שיראל, ביתילי, כל מיני, מתן, כל מיני שמות כאלה שאנשים ממציאים, ליאור, לי חושך, לי בית, כל מיני שמות, כל השמות המחודשים האלה זה לא שמות. שמות של פרחים זה לא שמות. אלא מה כן, מה שכתוב בתורה שמות של צדיקים, לא של רשעים! לא נמרוד, בלעם, המן, שמות כאלה, ז"א שמות של צדיקים, או צדיקות, זה כן שמות. או שמות שנהגו ישראל מדורי דורות, שמות כאלה הם מותרים, כגון מסעודה, מסעוד, גיטל, כל מיני שמות כאלה שהיו בקהילות במשך דורות דורות, זה מותר. המצאות של היום שממציאים כל מיני דברים, מאי, יוני, יולי, כל מיני שמות כאלה, זה חרתה ברטה.

דבר נוסף, שמות שקוראים על שם סבא או סבתא שזה שמות שהיו מחוץ לארץ ותמיד היו שמות כאלה בחו"ל, לא משנה באיזה עדה, זה אפשרי ומותר, אבל להשתדל שאם השם של זה שקוראים על הנפטר הוא לא היה צדיק, היה רשע, זה גם שאלה שצריך לברר, כי זה לא פשוט לקרוא על שם של מישהו שהיה רשע אפילו שזה שם מותר. אז זה הכלל שנתתי לכם כרגע, עכשיו תבחנו אם השמות שלכם הם מאלה שכתובים בתנ"ך על שמות צדיקים, או שמות שהיו תמיד בעם ישראל בעדה שלכם או אחרות, אבל לא שמות חדשים. הבנתם? היה אחת קראה לבת שלה בת אל, והרב קניבסקי גער בהם מאד, אז הם אמרו מה זה הבת אל, אנחנו קראנו לה בת אל, מה, אמר להזכיר שם השם כל פעם בחינם? בת אל.

ש. לי קוראים בת אל

הרב: יש לך בעיה

ש. לא נכון

הרב: תשאלי רב גדול כמו הרב קניבסקי, לא כולם מבינים את מה שאני אמרתי עכשיו.

דבר נוסף, דבר נוסף, תקשיבו, אבל יש שמות כמו עוזיאל, מישאל, אז איך אומרים את השמות שלהם? אלה שמות מהמקורות, ואדרבא, צריך להקרא על שמות כאלה של צדיקים וקדושים, והזכרת שמם זה מצוין. או אליהו שזה שני שמות ה', או גבריאל, מיכאל, דברים כאלה כן, אבל להמציא שמות עם שם ה' סתם, בעיה. אומר הרב קניבסקי. והוא מגדולי הדור, אז צריך לחוש לדברים האלה, ולא לשאול יותר בענין, אפשר לבדוק את הדברים, הנה עכשיו קיבלתם תשובה מקיפה בנושא.

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. תוכל לתת לי עצות לשמירת העיניים?

הרב: כן, יש ספר של שמירת העיניים, שאם תקרא אותו כל פעם קטע קטן ותחליט שאתה מפנים את הדברים, אתה מקיים את מה שכתוב, תזכה להרבה דברים שאנשים בד"כ לא זוכים. אפשר לראות מי ששומר את העיניים כמו שצריך, מסוף העולם ועד סופו.

ש. ויש לי עוד כמה שאלות, אם מאז שנכנסת לדת שאפת להגיע למה שאתה עכשיו

הרב: בחיים לא חלמתי שאגע למה שהגעתי, גם לא שאפתי לזה, התכוונתי רק לקיים את מצוות ה' ותורתו כלשונם וככתבם, כל מה שקראתי הפנמתי וקימתי, והמשכתי קדימה וה' הנחה אותי לאן שהוביל אותי איפה שאני נמצא הלום.

ש. ויש לך בהרצאות כאילו שאמרת שאם יש מיליון בעלי תשובה בשנה אתה מתחייב שכאילו משיח צדקנו יבוא

הרב: אם נעשה מיליון בשנה נכון

ש. מה זה בשבילך בעל תשובה?

הרב: מי ששומר תורה ומצוות

ש. תן לי דוגמא, כאילו למצוה ש

הרב: מצוות? שבת, כשרות, טהרת המשפחה, תפילות, מצוות קיומיות יומיות כגון תפילין, ציצית, וכו', ברכת המזון, ברכות כל הדברים, שומר את המצוות

ש. ואפשר ברכה לשני אנשים בבקשה?

הרב: שתי נשים או שני אנשים בבקשה?

ש. שתי אנשים

הרב: אין דבר כזה. שני אנשים

ש. שני אנשים, רפאל בן אלכסנדרה ועידן עידו בן רביט בינה

הרב: יזכו לרפואה שלמה מהרה

אני מתפלא עליכם, אחרי שיעור כזה שלמדנו, כמה צריך מעשים, ואדם נידון לפי רוב המעשים וזוכה בגן עדן במעשים, לא ראיתי מישהו עושה מניה שיהיה לו ביליונים של ביליונים של מצוות, לא מאמין דבר כזה, ז"א אתם לא משלמי הדעת אני רואה, החלטתם להשאר ככה, הא? בסדר, זה חשבון שלכם.

כן, שאלה.

 

ש. כבוד הרב, ובלי נדר אני לוקח שמירת עיניים, גם הצדיקים האלה רוצים ציצית

הרב: בבקשה בשמחה, הנה קח תן לו, תבורכו מפי עליון. צריכים גם כיפה, אני אביא לכם כיפה.

כן, תן להם שישימו, יפה מאד. חזק וברוך. עוד אחד? בבקשה.

ברכות שהחיינו

אמן.

 

יש פה מי שכותב כאן, בן חורין אביב אני נוסע למירון לחגוג בל"ג בעומר, מומלץ ע"י גדולי ישראל לא לנסוע למירון בל"ג בעומר. למה יש שמה בעיות רבות וחמורות של פריצות, תערובת אנשים ונשים, אכילות אסורות, שחיטות לא כל כך מותרות, הרבה בלגן ואין נחת רוח לרבי שמעון בר יוחאי ממה שקורה שם. לכן צריך לדעת, אם מישהו רוצה להגיע לרשב"י, קודם כל צריך להגיע בתשובה, ודבר שני לא ביום כזה. לא ביום כזה. וזה הצעה של כל גדולי ישראל להתרחק מן הענין הזה שלא להכשל באיסורים במקום להתברך מהצדיק. אז אם הולכים לפני בכמה ימים כשאין דחיפות או כמה ימים אחרי או בכלל בכל השנה, עדיף. ואם אדם ילמד בביתו מאמרי רשב"י מהזוהר הקדוש, כמו שאומר הרב בן ציון מוצפי, עושה לרבי שמעון יותר נחת רוח, וודאי שיתברך יותר. כן, שאלה אצל הנשים. כן.

יש פה הפתעה, יש פה מי שתרם מניה ראשונה, אשריו ואשרי חלקו. וזה תורמת - נופר עוקבי בת רחל שגבה יחזור לקדמותו ואורן תורג'מן בן שולמית תזכה לרפואה שלמה והצלחה. אבל אנחנו נעשה גם קבלות לרפואת החולה שאורגן עבורו הערב, שכל הערב נעשה לרפואת החולה שהזכרנו בתחילה, אז מי יהיה מוכן מכם ללמוד שתי הלכות כל יום במשך חודש לרפואתו של החולה שהוא יהודי ירא שמים. מי רוצה להיות שותף ברפואה ליהודי שממש עושה הרבה בשביל מען הכלל, ומה לעשות נפל למשכב, שתי הלכות בלבד חודש ימים, בלאו הכי חייבים ללמוד תורה והלכות. להרים את הידים, זה חלש מאד, מילא תרומות וכסף לא, אבל שתי הלכות לפחות בשביל היהודי שיהיה בריא, שתי הלכות להרים ידים, צלם אותם בחיאת, צלם, תרימו ידים גבוה, לא בושה, לא בושה. אשריכם ואשר חלקכם. שלא תצטרכו לתרומות כאלה חלילה ותהיו בריאים. כן. איפה השאלה, כן גברת תעמדי תשאלי.

 

ש. ערב טוב

הרב: ערב טוב

ש. הנכדה שלי לא מרגישה טוב ואני מבקשת לברך אותה

הרב: מה שמה?

ש. עטרה בת גהסי

הרב: רפואה שלמה מהרה.

אמן.

הרב: היא דתיה או לא?

ש. היא בגיל שבע

הרב: נפלא מאד, אז תדאגי שהיא תהיה דתיה

ש. בעזרת ה'

הרב: אמן. כן, שאלה, תן לבחור פה.

 

ש. ערב טוב

הרב: ערב טוב

ש. הרב דיבר על איך שאדם מרבה את מצוותיו אז הוא מגדיל לעצמו את הגן עדן

הרב: נכון

ש. אז אדם אם  נגיד לא הזדמן לו לעשות כל כך הרבה מצוות, הקב"ה לא זימן לו, אז איך, מה הוא אשם בזה?

הרב: קודם כל אין דבר כזה הקב"ה לא זימן כי זה מצוי ומזומן לכל אדם, רק תרים ותגביה ותעשה. איך אני עושה הרבה מצוות? אני בעצמי יוזם ועושה. תחליט שאתה יוזם ועושה.

ש. אבל אם הוא הולך לעבודה שביל הפרנסה ולא הולך תפילה

הרב: גם בעבודה, קודם כל גם בעבודה אתה יכול לעשות מצוות, אתה יכול למנוע אנשים מלדבר לשון הרע, אתה יכול להגיד להם איזה דבר הלכה, אתה יכול לכוון אותם לשיעורי תורה, אתה יכול לחלק דיסקים, אתה יכול לתת להם עלונים, אתה יכול לעשות הרבה פעולות, אתה יכול להיות דוגמא אישית, מה זה לא ללכת להתפלל בבוקר?

ש. לא, הולך להתפלל הכל אבל לא הזדמן לו כל כך

הרב: מה זה לא הזדמן לו כל כך, אני גומר הרצאה באחת שתיים, בחמש בבקר אני על הרגליים, הולך להתפלל בנץ, ואחרי זה אתה יודע מתחיל סדר יום מחדש

ש. אבל הוא עייף מהעבודה

הרב: גם אני עייף אז מה, אבל אם נישן עכשיו מה יקרה אח"כ? אח"כ ישנים, עכשיו צריך לעבוד. העולם ניתן לך לחיות, לא לישון, אתה באת למות או באת לחיות?

ש. לחיות.

הרב: אז כמה שיותר לחיות, כמה שתישן פחות תחיה יותר

ש. כן, אבל יש אדם שמזדמן לו  יותר ויש אדם שלא מזדמן

הרב: אין מזדמן, הכל מזומן! הכל מזומן, הכל מזומן! הנה הבחורים האלה לקחו על עצמם ציצית, הם מהוים דוגמא עכשיו לאלה שראו אותם, יש כאלה רואים חבר'ה כאלה צעירים לוקחים, בחור הזה אומר אני הולך על שמירת עינים, אתה יודע מה זה עושה בשמים? ז"א כל בן אדם יכול לעשות דברים גדולים ונפלאים וכל אחד הוא משמש דוגמא לאחרים. הכל מזומן, רק תרימו. תן ליהודי פה שורה ראשונה.

 

ש. כבוד הרב, אנחנו המארגנים רוצים בבקשה ממך מיוחדת, לברך את אשתו שיהיה לה כח להמשיך ולהתמודד עם הדבר הזה

הרב: מה שמה?

ש. אסתר בת עזיזה

הרב: ה' יזכה אותה לרפואה שלמה וכח וסבלנות ותושיה

ש. תגידו אמן שבאמת

הרב: עד שבעלה יעמוד על רגליו בבריאות שלמה ואיתנה

ש. אמן, ובהזדמנות זו אנחנו גם מברכים את הרב שיהיה לו כח ותודה שבא אלינו, ושנענה, והקב"ה יתן לך הרבה הרבה כח להמשיך ושהקב"ה גם יתן לו כח שהוא יחזור בשלום.

הרב: לשלום. אמן.

יש פה בנימין נדב שכותב, האם הרב אחרי מסילת ישרים יעשה שיעורים על תפילת ש מונה עשרה, הקטע שהרב עשה פעם על חונן הדעת היה מאלף, כל פעם שאני מגיע לחונן הדעת מכוון ממש ממש אז בעזרת ה' נראה, ה' יעזרנו לפי הדרישה והביקוש.

כן, מי עוד? הנה אחרון חביב שמה ואחרי זה נחלק מתנות אלה שעוד רוצים לזכות במניות, אפשר לצלצל לטלפון, 050-6500666.

כן,

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. רציתי לשאול אם אפשר לחלק את המניה במקום לעשרה חדשים לעשרים חודש

הרב: בשבילך כן, אשריך שזכית, מה השם?

ש. פנחס בן יעקב הכהן

הרב: תזכה לכל מידה טובה, בריאות איתנה, הצלחה, פרנסה טובה ונחת מכל יוצאי חלציך.

ש. אפשר ברכה לזרע של קיימא

הרב: תזכה לזרע חי וקיים מהרה.

אמן.

כן, אשריך, מי עוד רוצה לזכות יוכל לזכות, אני רוצה לחלק לכם בעזרת ה' מתנות, והאם אפשר אנקרי רון שואל לרכוש את התקליטור התורני העולמי במחיר כספי, תפנה לארגון שופר בבקשה.

כן, אתם מוכנים רבותי?

יש חברה חדשה שנקראת חברת דד ליין לתריסים, משהו חדש שיצא, תורמים מניה בעזרת ה' להצלחה יש להם כבר עשרים שנה ותק, אבל הם בנו את זה בשותפות מיוחדת עכשיו דד ליין תריסים אם אתם רוצים להשיג תריסים בדרך טובה מספר הטלפון: 052-8975649 ללכת למלא מניה מהר. יפה. כל הכבוד.

כן, אבל תיכף אני אחלק קודם ואחרי זה בסדר? תודה לכם על הסבלנות ובעזרת ה' אני אתן לכם ספרים כיסויי ראש כיפות ובעזרת ה' תבורכו. מי שירצה להגיד קדיש אחרי השיעור יוכל להגיד קדיש.

חלוקת כיסויי ראש, כיפות וציציות.

ההרצאה התקיימה במרכז רוחני דגל מחנה ראובן נאות אשקלון פינת רמז אשקלון
ביום חמישי טו' אייר 19/05/2011.. לצפיה בתמונות: לחץ כאן

השאירו תגובה

כדי לכתוב תגובה עליך להיות מנוי מנוי

סרט השבוע

פלייליסט

אתם צריכים להתחבר כדי ליצור פלייליסט