תמלול
הלקח הנורא הנלמד מתלמידי רבי עקיבא (מתוך שידור חי מההרצאה הגדולה ברומא)
ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח
למה נפטרו תלמידי ר' עקיבא?
אנחנו נמצאים כרגע בתקופה של ספירת העומר וכידוע בין פסח לחג שבועות נפטרו עשרים וארבע (24, 000) אלף תלמידים תנאים קדושים! של רבי עקיבא ומדוע הם נפטרו? משום שעיניהם היתה צרה אלו באלו, פרוש הדבר: שהם לא נתנו כבוד מספיק זה לזה.
ולאחר שהם נפטרו נשארו שבעה (7) תלמידים לרבי עקיבא, הוא אמר להם: 'ראו מעשיהם של התלמידים הקודמים ואל תעשו כמעשיהם! ' עמדו והלכו ולמדו תורה בכל ארץ ישראל.
מה לומדים מכאן? אם שבע תלמידים של רבי עקיבא לימדו תורה בכל עם ישראל, בכל ארץ ישראל מה היו יכולים לעשות עשרים וארבע אלף (24, 000) תלמידים! אבל מכיון שעיניהם היתה צרה אלו באלו, הם לא עשו כן ואז מה קרה? הם לא יצאו ללמד תורה את עם ישראל, מי ששאל אותם הם למדו, הם ענו, אבל לקום ולעשות בשביל עם ישראל, הם לא עשו אע''פ שהיו חכמים גדולים ביותר, הקב''ה הקפיד עליהם ואע''פ שהיו בדרגה גבוהה מאוד-מאוד-מאוד - מתו כולם! עשרים וארבע אלף (24, 000) בין פסח לחג השבועות.
זאת אומרת, זה אסון נורא וכבד! אבל בא ללמד אותנו: שיש חוב שמוטל על כל יהודי ויהודי לעשות למען כלל הציבור היהודי בארץ ובעולם.
ויש מצווה בתורה שנקראת: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט יז) זאת אומרת כל יהודי מאתנו מצוּוֶה שאם הוא רואה דבר שהוא לא טוב בחברו, להוכיח אותו כדי שיתקן זאת ויזכה לחיי העוה''ב, גם מדין ערבות ש:'כל ישראל ערבים זה לזה' וגם מצווה שנקראת הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ.
כל עיקר בריאת האדם בעולם היא בשביל להועיל לאחרים, זאת אומרת כמו שהקב''ה ברא את העולם בחסד גמור, הוא לא היה חיב לאף אחד שום דבר והוא ברא עולם בשביל להיטיב לבריות, כך הקב''ה רוצה שאנחנו נהיה דומים לו ונעשה הכול בשביל להיטיב לאחרים, לבריות.
וגם מצווה על כל בן אדם ששומע תוכחת, שמוכיחים אותו לקבל את התוכחת ולשמוח בה! כמו שיש מצווה של 'ברכת כהנים, שהכהנים מצווים לברך את עם ישראל ויש מצווה גם על היהודי להיות מבורך ע''י הכהנים ולשמוע את ברכתם.
אחד מהחכמים הראשונים נקרא הרא"ש - רבנו אשר הוא אומר: שאדם צריך להיות שמח בתוכחות שמוכיחים אותו: "כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב" (תהלים קיט קסב) אם אדם הולך בדרך ולפתע פתאם הוא מוצא אוצר גדול - איזה שמחה גדולה יש לו!
אדם שנלחם נגד יצר הרע שלו ופתאם בא מישהו ומאיר את עיניו ואומר לו תוכחת, מה ההוא צריך לתקן? הוא צריך לשמוח כמו מי שמוצא שָׁלָל רָב.
אדם שנמצא במלחמה ובשעת המלחמה יש הרבה אויבים שמקיפים אותו, אם באה לו פתאם עזרה - הוא שמח שמחה גדולה ביותר! וכיון שעל האדם יש כל הזמן לחץ של יצר הרע וכל הכוחות שלו והתאוות והבלבולים שמכניס לאדם, בשעה שמישהו מאיר את עיניו ללכת בדרך הנכונה, הוא צריך לשמוח כאילו עוזרים לו במלחמה.
למה נפטרו תלמידי ר' עקיבא?
אנחנו נמצאים כרגע בתקופה של ספירת העומר וכידוע בין פסח לחג שבועות נפטרו עשרים וארבע (24, 000) אלף תלמידים תנאים קדושים! של רבי עקיבא ומדוע הם נפטרו? משום שעיניהם היתה צרה אלו באלו, פרוש הדבר: שהם לא נתנו כבוד מספיק זה לזה.
ולאחר שהם נפטרו נשארו שבעה (7) תלמידים לרבי עקיבא, הוא אמר להם: 'ראו מעשיהם של התלמידים הקודמים ואל תעשו כמעשיהם! ' עמדו והלכו ולמדו תורה בכל ארץ ישראל.
מה לומדים מכאן? אם שבע תלמידים של רבי עקיבא לימדו תורה בכל עם ישראל, בכל ארץ ישראל מה היו יכולים לעשות עשרים וארבע אלף (24, 000) תלמידים! אבל מכיון שעיניהם היתה צרה אלו באלו, הם לא עשו כן ואז מה קרה? הם לא יצאו ללמד תורה את עם ישראל, מי ששאל אותם הם למדו, הם ענו, אבל לקום ולעשות בשביל עם ישראל, הם לא עשו אע''פ שהיו חכמים גדולים ביותר, הקב''ה הקפיד עליהם ואע''פ שהיו בדרגה גבוהה מאוד-מאוד-מאוד - מתו כולם! עשרים וארבע אלף (24, 000) בין פסח לחג השבועות.
זאת אומרת, זה אסון נורא וכבד! אבל בא ללמד אותנו: שיש חוב שמוטל על כל יהודי ויהודי לעשות למען כלל הציבור היהודי בארץ ובעולם.
ויש מצווה בתורה שנקראת: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט יז) זאת אומרת כל יהודי מאתנו מצוּוֶה שאם הוא רואה דבר שהוא לא טוב בחברו, להוכיח אותו כדי שיתקן זאת ויזכה לחיי העוה''ב, גם מדין ערבות ש:'כל ישראל ערבים זה לזה' וגם מצווה שנקראת הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ.
כל עיקר בריאת האדם בעולם היא בשביל להועיל לאחרים, זאת אומרת כמו שהקב''ה ברא את העולם בחסד גמור, הוא לא היה חיב לאף אחד שום דבר והוא ברא עולם בשביל להיטיב לבריות, כך הקב''ה רוצה שאנחנו נהיה דומים לו ונעשה הכול בשביל להיטיב לאחרים, לבריות.
וגם מצווה על כל בן אדם ששומע תוכחת, שמוכיחים אותו לקבל את התוכחת ולשמוח בה! כמו שיש מצווה של 'ברכת כהנים, שהכהנים מצווים לברך את עם ישראל ויש מצווה גם על היהודי להיות מבורך ע''י הכהנים ולשמוע את ברכתם.
אחד מהחכמים הראשונים נקרא הרא"ש - רבנו אשר הוא אומר: שאדם צריך להיות שמח בתוכחות שמוכיחים אותו: "כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב" (תהלים קיט קסב) אם אדם הולך בדרך ולפתע פתאם הוא מוצא אוצר גדול - איזה שמחה גדולה יש לו!
אדם שנלחם נגד יצר הרע שלו ופתאם בא מישהו ומאיר את עיניו ואומר לו תוכחת, מה ההוא צריך לתקן? הוא צריך לשמוח כמו מי שמוצא שָׁלָל רָב.
אדם שנמצא במלחמה ובשעת המלחמה יש הרבה אויבים שמקיפים אותו, אם באה לו פתאם עזרה - הוא שמח שמחה גדולה ביותר! וכיון שעל האדם יש כל הזמן לחץ של יצר הרע וכל הכוחות שלו והתאוות והבלבולים שמכניס לאדם, בשעה שמישהו מאיר את עיניו ללכת בדרך הנכונה, הוא צריך לשמוח כאילו עוזרים לו במלחמה.