לק"י

לכבוד כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א,

רצינו להודות לכבוד הרב על הכל ונאמר בכמה מילים אומנם ארוך אבל לא מספיק.

תודה על ההרצאות והשיעורים המחזקים. כל שיעור או הרצאה גורם לחשוב מה עוד יש לי לשנות, להבין בכלל מה המטרה שלי בעולם, ומהי השלמות אליה צריך לחתור ואיך עושים זאת. דבר שלא חדר אלי מכל הרצאה אחרת בלי חלילה לזלזל בהם. יש משהו אמתי וטהור שמועבר דרך הרב דווקא.

המוסר מועבר באהבה ובחיוך מתוך אכפתיות ודאגה אמיתית, מתוך רצון שנזכה אנחנו לכל הטוב שאפשר לקבל כשקרובים באמת להקב"ה. אולי זאת הסיבה שזה מחלחל גם אל לב שהוקשה.

בנוסף לשיעורים ,תודה על כך שהרב מזכה אותנו לזכות אחרים על ידו, לזכות לקפוץ מדרגה בעבודת ד' על אף שמצד עצמינו איננו ראויים.

על כך שהרב מאיר לנו תמיד מהי האמת בעולם שמלא שקר מתעה. בין אם זה בעיות הזמרים, הבשר, ההשקפות הזרות שחלחלו בעולם, חילולי השבת שעלולים להימצא, התבלינים, ועל החומרה שנמצאת בסיוע בידי טועים והמטעים.

יש דברים שבעין שלנו לא נראים בעיתיים אבל כשאיננו נגועים, מעיזים ונמנעים אנו מבינים בדיוק מה הבעיה...

תודה גם על הדאגה לסייע לנו שיהיה לנו כמה שיותר קל להתמודד. המענה התדיר על שאלות שיש לנו, על העצות, על התזכורות לתפילות והברכות לפי השעות, על השעות הרבות המוקדשות, על הברכות בלי גבול, על המצות, על בדיקות התבלינים, על שירים כשרים בזמנים מותרים, על המאמץ שיהיה בשר ואם לא לפחות תחליפים ועל כל שאר הדברים. והכל נעשה באהבה ובמאור פנים כאילו אנחנו הילדים של כבוד הרב.

אנו  מודים לבורא עולם שזיכנו לרב אמתי שמורה לנו את הדרך בעבודת ד', מה רוצה בורא עולם מאתנו בכל תחום ועד איזה רמה.

שהקב"ה ישלח לכבוד הרב שפע של סייעתא דשמיא בכל, בריאות איתנה, כוחות מרובים, שמחה, נחת, שכבוד הרב ימשיך לזכות את כל עמ"י לשוב בתשובה שלמה ואמתית ונזכה שיובילנו לגאולה השלמה בקרוב ושכל משאלות ליבו יתגשמו לטובה ובמהרה אמן!  

כבוד הרב בנוסף רציתי להודות אישית. שאלתי את כבוד הרב אם ללכת עם משפחתי לליל הסדר בצד של אבא שיש מחללי שבת (אומנם לא ממש בשולחן הסדר) ולעשות את הסדר בנפרד. את האמת שדי צפיתי את התשובה האמתית אבל רציתי להירגע שאני עושה מה שהרב אמר.

כשהמשפחה שלי שמעה את זה הם ריחמו עלי. "וואעליש איך אבא יגיב". את האמת שבאמת חששתי והתפללתי לד' שירכך את ליבו וייתן לי כוח להתמודד בחוכמה מול התגובה שלו. ברגע האחרון כשהוא יצא לבית כנסת אמרתי לו חג שמח ובצד ביקשתי סליחה ואמרתי לו שאני לא אגיע. יאמר לזכותו שהוא ניסה להיות רגוע ושאל ברוך למה, הסברתי תוך כדי בכי. והוא אמר לי הם לא מחללים, זה בסדר אין בעיה תבואי. הבטתי בו במבט של מה אני אעשה אני לא באה. הוא התקדם ליציאה מהבית ופתאום הסתובב וקרא לי ואמר את באה! ואוי ואבוי לך אם לא.

נכנסתי הביתה וחייכתי לעצמי בסך הכל ריחמתי עליו קשה לו שהבת שלו שונה. אבל הייתי בטוחה שאני מהבית הזה מקורקעת. עליתי להתפלל אבל קודם לדבר עם אבא מהלב. פרקתי והתחלתי להרגיש מה זה בן חורין אמתי. פשוט התנגן לי השיר "אנו עבדא דקודשא בריך הוא"

נזכרתי ברב וזה הרגיע אותי. לא יכול להיות שאני אעשה משהו שהרב אמר לי לעשות וזה רצון ד' ואני אפסיד מזה, אין סיכוי כזה. ככה לאט לאט נרגעתי וירדתי לערוך לבד את הסדר. כשאבא שלי הגיע אני כמובן כבר ישנתי.. הרי אני לא באמת עדיין עבד. למחרת לא ידעתי איך להגיב אבל הקב"ה גם פה פתר לי את הבעיה, הוא מעצמו אמר לי חג שמח. אומנם הייתה בחול המועד התפרצות של "את תפסידי מזה מאז שאת שומעת את הרב.." אבל בפועל לא יצא מזה כלום. כיום ב"ה אבי מורי מתייחס אלי כרגיל וממשיך ודואג לי לכל.

תודה כבוד הרב על הזמן הזה שקפצתי בו למדרגה של עבד ד' ולא להיות עבד שמרצה את כולם. ותודה על כך שראיתי בחוש שכשהולכים עם האמת עד הסוף לא מפסידים!!

כל המילים שיש בפי לא יספיקו בשביל להודות באמת על הכל.

יהלי.